משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע אך ורק במדד ה-S&P500 הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אז למרות של-S&P 500 שמור מקום של כבוד בתיק ההשקעות שלנו, בפוסט הזה נבין מדוע לא כדאי להתמקד אך ורק בו. לפני שנבין למה לא כדאי להתמקד רק ב-S&P 500, נתחיל מהסיבות למה כ"כ הרבה משקיעים בוחרים להשקיע בו

השגנו הצעות מיוחדות לתלמידים ולעוקבים שלנו לחשבון מסחר עצמאי עם העמלות הזולות ביותר בארץ! המשיכו לקרוא להשוואה ולהצטרפות בתנאים שלא ניתן להשיג עצמאית. משקיעים פאסיביים כבר מכירים את היתרון הגדול ברכישת קרנות סל זולות ויעילות כמו קרנות איריות, שחוסכות לנו המון בעלויות לעומת מוצרים מנוהלים, ומגדילות את התשואה אף יותר. לטווח הארוך מדובר בתשואה עודפת של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים.

קופת גמל להשקעה הוא מכשיר השקעה שהופיע בשנת 2016 ומשווק בצורה די אגרסיבית. בגדול מדובר במוצר שמהווה תחליף לחשבון השקעות פרטי (ולא לחיסכון הפנסיוני), ויש לו 3 יתרונות מרכזיים על הנייר, בין היתר הטבות מיסוי. השיח ברשת מתמקד לצערי, כמו בנושאים רבים אחרים, דווקא בשאלות הלא נכונות – כמו איזה גוף מציע את התנאים הטובים ביותר לקופת גמל להשקעה ומי משיג את התשואות הגבוהות ביותר. הנחת היסוד של אותם דיונים היא שקופת גמל להשקעה הוא מוצר מוצלח, וכעת נותר רק לבחור בין הקופות השונות והמסלולים השונים.

למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.

כל מי שחושב על פרישה, ובפרט על פרישה מוקדמת, זקוק לתזרים מזומנים שוטף למחיה. אז איך מייצרים תזרים כזה שיאפשר גם לנו וגם לכסף שלנו להאריך ימים בצורה בטוחה? כלומר שנוכל למשוך בצורה עקבית את הסכום הרצוי, גם כשהשוק יורד, שהכסף יישאר לנו לכל החיים, ובשאיפה אף יגדל? המשיכו לקרוא תזרים מזומנים שמשמש אותנו בפרישה יכול להגיע מ: קצבת פנסיה (שאפשרית רק אחרי גיל 60, כלומר לא רלוונטית לפורשים צעירים). תקבולים מהשקעות: שכ"ד מנכס נדל"ן, דיבידנדים ממניות וריביות מאג"חים. משיכות שוטפות מתיק ההשקעות.

יצרנית הקרנות האמריקאית המוערכת Avantis הקימה קרן אירית חדשה שעוקבת אחרי מניות ערך קטנות ורווחיות בכל העולם. מה כ"כ מיוחד בקרן הזאת והאם יש לה את פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם? יצאנו לבדוק. אוואנטיס ידועה בתור יצרן קרנות מיוחד, ששם דגש על השקעה מבוססת נתונים ומחקרים. כצפוי, הם דוגלים בהשקעה פאסיבית בפיזור רחב, אבל גם על הגדלת התשואות באמצעות השקעה בפקטורים.

הדיבייט נערך במסגרת הפודקאסט המצוין "המירוץ לדירה" של ימית אפריאט. אני הצגתי כמובן את הצד של שוק ההון, וגיל רוזנברג את הצד של הנדל"ן. היה אחלה דיון בהנחיה מצוינת של ימית, ודיברנו בו על המון היבטים, למשל: האם שוק ההון, בניגוד לנדל"ן, הוא קזינו? תשואות היסטוריות מקום המדינה תנודתיות מחירים בנדל"ן ושוק ההון משפחה א' משקיעה בנדל"ן ומשפחה ב' משקיעה במדדי מניות, למי יהיה הון גבוה יותר בעוד 20 שנה?

"רגע, מה?! להשקיע לטווח קצר? אבל חשבתי שהשקעות זה לטווח ארוך וכספים לטווח קצר עדיף לא להשקיע בכלל". אז זהו, שלא. גם את הכספים לטווח קצר כדאי מאוד להשקיע, אבל כמובן באפיקים המתאימים לכך. בפוסט הזה נעבור על האפשרויות השונות שמתאימות להשקעה לטווח קצר. וממש לא מדובר רק על קרנות כספיות. המון אנשים מתייחסים להשקעות רק לטווח הארוך, וסבורים שהשקעה לטווח קצר היא בעייתית, כי "שוק ההון תנודתי מדי לטווח הקצר" או כי "השקעה לטווח קצר היא מסוכנת". ובכן, מדובר בשטות מוחלטת שנובעת ככל הנראה מבלבול בין "שוק ההון" ל"שוק המניות". אז כדי ליישר קו, נתחיל בהדגשה – שוק ההון מכיל את שוק המניות, אבל גם עוד אפיקים

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא. קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

אחת ההמלצות הנפוצות, גם בציבור הרחב, וגם בקרב סוכנים פנסיוניים היא שכדאי לחסוך כמה שיותר לפנסיה. אני לא חולק על ההמלצה הזאת – בהחלט כדאי לחסוך, גם במסגרת החיסכון הפנסיוני שזוכה להטבות מס וגם באופן פרטי, ולא פחות חשוב זה לבחור את מסלול ההשקעה הנכון. מה שאני חולק עליו זאת ההמלצה הנפוצה לכוון לקצבה כמה שיותר גדולה. בפוסט קודם ראינו שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, ואם ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, עדיף לנו שהכסף יושקע בתיק השקעות ממנו נבצע משיכות שוטפות, מאשר לקבל ממנו קצבת פנסיה.

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה? לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו. ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה.

למי שלא יודע, ב-1.7.24 נכנסה לתוקף רפורמה של רשות שוק ההון על המסלולים בפנסיה, גמל והשתלמות, מה שגרר שינוי במספר מסלולים ויצירת מסלולי השקעה חדשים. הפוסט הזה יסכם את עיקרי השינויים, בדגש על מסלולים פאסיביים – עוקבי S&P 500, מוטי טכנולוגיה, ובפיזור גלובלי.