לאחרונה "נחתה" עליי הוצאה לא צפויה – תיקון הגיר של הרכב בעלות של 8,900 שקלים. ההוצאה הזאת הזכירה לי את "מבחן 8,000 השקלים" שבוחן כמה מממשקי הבית בישראל יצליחו לעמוד בהוצאה בלתי צפויה של 8,000 שקלים. אז איך מתמודדים עם הוצאה כזאת בלי להיכנס לסחרור ובלי לשבור חסכונות לטווח ארוך? ואיך להקטין את הבאסה מהוצאה מעצבנת שנוחתת עלינו? המשיכו לקרוא כדי לגלות 😊.
איך מתמודדים עם הוצאה גבוהה בלתי צפויה?
אין מה לעשות, הוצאות גבוהות בלתי צפויות שנוחתות עלינו "כרעם ביום בהיר" הן חלק מהחיים. בין אם מדובר בתיקון יקר במוסך, בטיפול שיניים או טיפול רפואי אחר, או סתם כי המקרר שבק חיים – ההפתעות האלה הן חלק בלתי נמנע מהחיים.
תרחיש נוסף שגם הוא חלק מהחיים הוא הקטנה פתאומית בהכנסות – למשל פיטורין (לשכירים) או ירידה במחזור ההכנסות (לעצמאים ובעלי עסקים).
אז איך מתמודדים עם המקרים האלה?
במילה אחת: חוסכים.
וב-4 מילים: חוסכים ושומרים כרית ביטחון.
כל משק בית אחראי חייב שיהיה לו סכום סביר ככרית ביטחון, "כסף לבן ליום שחור" שניתן יהיה להשתמש בו במידת הצורך. זה הבסיס, עוד לפני שמדברים בכלל על השקעות.
משק בית שלא חוסך כלום, מוציא באופן קבוע את כל מה שהוא מכניס, ולא שומר כרית ביטחון סבירה (מקובל להגדיר סכום של בין 3-6 חודשי מחייה), מתנהל בעיניי פשוט בחוסר אחריות.
על כרית הביטחון, שבמרבית המקרים הגיוני להשקיע אותה באפיקים סולידיים ונזילים, הרחבתי בפוסט הזה.
האם הציבור הישראלי מצליח להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה של 8,000 שקלים?
לפי הסקר העדכני שערך כלכליסט בשנת 2023 הנתונים לא מעודדים. כ-14% ממשקי הבית כלל לא יוכלו לעמוד בהוצאה כזאת, ו-43% נוספים יצליחו לעמוד בה בקושי, כלומר 57% יתקשה לעמוד בהוצאה של 8,000 שקלים, שהיא לא הוצאה אסטרונומית, ושליש ממשקי הבית ציינו שיצטרכו להיעזר בבני משפחה כדי לעמוד בהוצאה. פחות מחצי מהציבור (43%) יצליחו לעמוד בהוצאה כזאת ללא קושי או עם קושי קטן.
מקור: כתבה בכלכליסט מאת עירית אבישר, 16.2.23
ניתן להסיק מכך שלמרבית משקי הבית בישראל אין אפילו כרית ביטחון קטנה של 8,000 שקלים, וזה עצוב מאוד בעיניי. הרי גם מי שיצליחו לעמוד בהוצאה הזו עם קושי מסוים – סביר שיעמדו בה ע"י עזרה מהמשפחה או לקיחת הלוואה, ולא מתוך חסכונות קיימים. והלוואות כאלה, ללא בטחונות, הן ההלוואות הכי יקרות שרק מעמיקות את הקושי של משקי הבית.
אז נחזור שוב לנקודה שכבר הזכרנו: חייבים לחסוך!
כלומר לחיות בשגרה מתחת לרמת ההכנסה שלנו כדי שיישאר הפרש חיובי בין ההכנסה להוצאה, לשמור כרית ביטחון בצד, ואחרי שכיסינו את כרית הביטחון, זה הזמן להתחיל לחשוב גם על השקעה לטווח ארוך.
איך התמודדתי עם הטיפול היקר במוסך?
כמובן שדאגתי מראש לכרית ביטחון. אני שומר גם קרן כספית בחשבון הבנק וגם אג"ח לטווח קצר בחשבון המסחר שלי, ובמקרה הזה מכרתי את הקרן הכספית למימון התיקון.
בזכות כרית הביטחון הכסף היה זמין מיידית, ההוצאה הבלתי צפויה לא הכניסה אותי ללחץ, ואפילו לא הייתי צריך למכור קרנות סל מתיק ההשקעות שלי לטווח ארוך.
פירוט על השקעות סולידיות שמתאימות עבור כרית ביטחון או כהשקעה לטווח קצר מופיע כאן.
האם לא יכולתי לעמוד בהוצאה הזו מתוך המשכורת השוטפת שלי?
לא ממש, וזה בכוונה תחילה. בתור בעל חברה אני מושך בכוונה משכורת צנועה יחסית שמספיקה לנו למחייה ברמת חיים טובה, ואת שאר הכספים משאיר בחברה, ומשקיע אותם במסגרת החברה. זה מאפשר לי לנצל את מדרגות המס הנמוכות, את נקודות הזיכוי בגין הילדים, ואת הטבות המס על הפרשות סוציאליות, מבלי להגיע לחבות מס גבוהה.
הכספים שנשארים בחברה ממוסים ב-23% מס חברות בלבד, לעומת כ-50% מס הכנסה + ביטוח לאומי במדרגות המס הגבוהות. אותם כספים שנשארים בחברה יכולים לשמש בעלי חברות לפרישה מוקדמת, כשהכספים בחברה משמשים כמעין "קופת פנסיה מוקדמת".
בסוף 2024 חוקק חוק "הרווחים הכלואים", שהוא טעות גדולה בעיניי וגם פעלתי בכנסת במטרה לרכך אותו. החוק הזה מחייב חברות לחלק שיעור מסוים מהרווחים כדיבידנדים, אבל גם אחרי אישור החוק, היתרון שבהשארת כספים בחברה והשקעתם לא מתבטל אלא רק מצטמצם. באמצעות מספר אופטימיזציות מיסוי ותכנון מס נכון, בעלי עסקים יכולים לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה במיסים.
מה אפשר לעשות כדי להקטין את הבאסה על ההוצאה הבלתי צפויה?
גם אם אין קושי מיוחד לעמוד בהוצאה בלתי צפויה גדולה, אי אפשר שלא להתבאס מהוצאות שכאלה, שמרגישות כמו לזרוק כסף לפח. אז הנה בכל זאת כמה דרכים להקטין קצת הבאסה ולשפר את מצב הרוח:
- להכיר בהוצאות הרכב: עצמאים יכולים להכיר ב-45% מהוצאות הרכב, כולל טיפולים יקרים במוסך. ככה שמתוך 8900 השקלים ששילמתי, 4005 שקלים הפכו להיות הוצאה מוכרת וחסכתי עליהם במיסים. אגב לבעלי חברות כדאי לפתוח גם תיק עוסק (פטור או מורשה) במקביל להיותם שכירים בעלי שליטה, בשביל כל מיני יתרונות מיסוי, כמו תוספת הפרשה לקרן השתלמות, חיסכון בדמי ביטוח לאומי, וגם הכרה בהוצאות הרכב. את הרכב עדיף לקנות באופן פרטי כדי להכיר בהוצאות שלו, ולא כרכב חברה – כי שווי המס שמשולם במשכורת גבוה מהחיסכון במס של החברה.
- לשלם בכרטיס אשראי צובר: יש לי כרטיס אשראי Cash Cal Pro ש-1.5% מסך ההוצאות ששילמתי באמצעותו חוזר בחזרה כ-cash back שניתן להשתמש בו ב-BuyMe. זה אומר שקיבלתי בחזרה 133 שקלים לקניות, וכל ה-cash back הזה גם פטור ממס. למי שמשלמים הרבה בכרטיס האשראי (בין היתר תשלומי מיסים), כרטיס מהסוג הזה יכול להיות מאוד משתלם.
- להיזכר בחיסכון בקניית הרכב: את הרכב שעבר את התיקון במוסך קנינו במקור כרכב יד-שנייה וכך חסכנו עליו 34,000 שקלים במיסים. אז למרות ההוצאה הלא סימפטית, החיסכון בהשוואה לקניית רכב חדש הוא עדיין גדול.
- שאלה יהיו הצרות שלנו: להזכיר לעצמנו שיש דברים יותר גרועים בחיים מהוצאה בלתי צפויה של כמה אלפים, אז באמת שאלה יהיו הצרות שלנו.
עכשיו הייתי שמח לשמוע מכם:
איך אתם נערכים להוצאות בלתי צפויות?
האם אתם שומרים כרית ביטחון, ואם כן – במה היא מושקעת?
או שיש לכם דרך אחרת?
כל טיפ יתקבל בברכה, שתפו אותנו בפוסט בקהילה ⇓.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
