לאחרונה פורסמה כתבה מעניינת שמדברת על כך שהבינה המלאכותית היא "בועה אחת גדולה", שגדולה פי 17 מבועת הדוט-קום ופי 4 מבועת הסאב-פריים – שני המשברים הגדולים של המילניום הנוכחי.
אין ספק שהבינה המלאכותית היא מהפיכה אמיתית שמשנה את העולם, מייעלת תהליכים ורבים סבורים שהיא תזניק את הכלכלה. אבל חשוב להבין שחברות והמניות של אותן חברות זה לא אותו דבר. אם חברה מסוימת צומחת ומציגה ביצועים יפים, אבל מחיר המניה שלה קפץ הרבה מעבר לביצועים של החברה עצמה, אולי אפילו לרמה של בועה, אז בהחלט יכול להיות שביצועי המניה בעתיד הקרוב לא יהיו משהו גם אם החברה עצמה תמשיך להציג ביצועים טובים.
מה האינדיקציות לקיום בועת AI?
הכתבה מציינת מספר גורמים:
- החברה שאולי הכי מזוהה עם מהפכת הבינה המלאכותית, OpenAI כמובן (היוצרת של Chap GPT ושל Sora) מוציאה המון כסף שהושקע בה. לאחרונה החברה חתמה על הסכם בשווי מטורף של 300 מיליארד דולר עם Oracle עבור תשתית ענן GPU, והיא צפויה להוציא בחמש השנים הקרובות כטריליון דולר בפיתוח תשתיות וטכנולוגיה.
- אבל למרות ההוצאות האסטרונומיות האלה – החברה, לפחות בינתיים, מפסידה כסף. ב-2024 למשל היא הפסידה 5 מיליארד דולר.
- אנליסטים מזהירים שחברות היי-טק לקחו על עצמן חובות עתק כדי לבנות מרכזי דאטה ל-AI, חובות שמזכירים את החובות שלקחו חברות הייטק לפני פיצוץ בועת הדוט-קום. החברות מצויות במירוץ של הוצאות גם אם לא ברור בכלל שההשקעה תחזיר את עצמה, והתנהלות כזאת מעלה סימני אזהרה. להערכות האלה שותפים בין היתר בנקי ההשקעות גולדמן זאקס ודויטשה בנק.
- אפילו ג'ף בזוס, מייסד אמזון, הזהיר מפני בועת ה-AI ואמר שמשקיעים בתחום "מתקשים להבדיל בין רעיונות טובים לרעיונות רעים". זה מזכיר במידה רבה את בועת הדוט-קום בסוף שנות ה-90 (שהתפוצצה בשנת 2000 והובילה ל-12 שנים אבודות ב-S&P 500). התקופה ההיא היתה תחילת עידן האינטרנט, שהיה ברור לכולם שתעשה מהפכה ותזניק את הכלכלה, כפי שצופים היום גם ל-AI. הבעיה היתה התלהבות מוגזמת מכל מה שהוא "אונליין", חברות בתחומי האינטרנט זינקו לשווי משוגע בכלל בלי להציג מודל רווח, והערכות השווי המוגזמות גלשו לכלל שוק המניות. אז נכון שמהתקופה הזו נוצרו ענקיות כמו גוגל, אמזון ובהמשך פייסבוק, אבל במקביל היו חברות רבות שכשלו ונסגרו.
מעבר למה שצוין בכתבה, יש גם כמה אינדיקציות נוספות שעשויות להעיד על בועתיות בתחום:
- גם היום בעידן ה-AI וגם בתחילת עידן האינטרנט חברות שסיפקו את התשתית הטכנולוגית צמחו לגבהים מטורפים. בסוף שנות ה-90 ניתן לציין למשל את Cisco, שסיפקה את תשתית האינטרנט עם נתבים וציוד תקשורת ל-Data Center, והיום הדוגמה הבולטת היא אנבידיה שמספקת את רוב תשתית המעבדים והצ'יפים ל-AI בעולם.
- מה קרה למניית Cisco? בינואר 1995 היא נסחרה ב-$1.90 וצמחה עד לשיא של $79.56 בשנת 2000, כלומר היא הכפילה את ערכה פי 41.87, תשואה של 4087%. משם היא צנחה למחיר של $10.53 בשנת 2002, שמהווה קריסה של 87%(!). מאז המניה המשיכה לצמוח, אבל גם היום, יותר מ-23 שנים לאחר מכן, היא עדיין לא הגיעה למחיר השיא שלה בשנת 2000, ונסחרת כיום במחיר של $69.
- ומה עם אנבידיה? באוקטובר 2022 מניית החברה נסחרה במחיר של $11.23, ומאז טסה לשיא של $187.62 שנקבע החודש. כלומר המניה הכפילה את ערכה פי 16.7, תשואה של 1570%, והפכה לחברה הגדולה בעולם עם שווי של כ-4 טריליון דולר. נכון, זה לא ה-4000% של סיסקו, וכנראה שהתשואה של אנבידיה מבוססת הרבה יותר על הכנסות אמיתיות מאשר על צפי הכנסות מוגזם לעתיד (כפי שהיה בסיסקו). אבל זאת עדיין תשואה מטורפת, והיא מבוססת לפחות בחלקה על המשך גידול מהיר בהשקעות בבינה מלאכותית. אבל מה אם הציפיות להמשך גידול מהיר בהשקעות לא תתממשנה? מה אם ההשקעות ב-AI יפיקו רווחים נמוכים מהצפוי או אפילו לא יפיקו רווחים בכלל בשנים הקרובות, ובמקום להמשיך להגדיל את ההשקעות החברות דווקא יקטינו אותן או אפילו יעצרו אותן לתקופה מסוימת? איך זה ישפיע על מחיר המניה?
- לכך ניתן להוסיף את התמחור הגבוה שקיים בשוק האמריקאי בכלל, ובמניות הטכנולוגיה בפרט, שהיה גבוה עוד לפני ש-Chat GPT ושאר הכלים הגיחו לעולם, וצמח עוד מאז. וכאשר התמחור הנוכחי גבוה, הצפי הוא לתשואות נמוכות יותר בעתיד. לאו דווקא משבר או קריסה, אבל בהחלט מדובר בצפי לתשואות נמוכות מהממוצע בעשור הקרוב.
- מי מפיק תועלת מה-AI? זה נכון שהטכנולוגיה מובילה את העולם ודוחפת קדימה את הכלכלה, ולכן רבים משקיעים חלק מהתיק בנאסד"ק או אפילו במניות טכנולוגיה ספציפיות (למרות שבהשקעה במניות ספציפיות יש יותר סיכון מסיכוי, ובמיוחד במניות טכנולוגיה). אבל העבר מלמד שלערך שמופק מטכנולוגיות חדשות יש נטייה לחלחל לסקטורים אחרים שמשתמשים בהן, ככה שהרווחים לא נשארים רק אצל מניות הטכנולוגיה. נראה שמהפכת ה-AI היא דוגמה קלאסית לכך – הרי מי מאיתנו לא נעזר בכלי ה-AI כדי לחקור, לחפש מידע, ולבצע פעולות? עוד ועוד חברות בתחומים שונים נעזרים בכלים האלה כדי לשפר ולייעל תהליכים, לחסוך בכוח אדם, ולשחרר את כוח האדם הקיים מביצוע משימות משמימות למשימות יותר מורכבות ומשמעותיות. אז אם OpenAI היא, לפחות בינתיים, חברה הפסדית, בהחלט יכול להיות שהלקוחות שלה הם אלה שמפיקים את מירב הערך מהטכנולוגיה.
בכל מקרה רציתי להזכיר שגם אם אתם חושבים שיש בועה ב-AI או אפילו בכלל השוק, לנסות לתזמן את השוק זה רעיון שככל הנראה נידון לכישלון, ועלול לפגוע גם בתשואות לטווח הארוך.
אז מה דעתכם?
האם תחום ה-AI מצוי בבועה?
או שהוא אינו בועה אבל כן מדובר בהייפ מוגזם שגורם לתמחור יתר של חברות בתחום?
או שהפוטנציאל כ"כ גבוה שהמחירים הנוכחיים לא גבוהים בכלל?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.










