קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

האם מניות הבינה המלאכותית הן בועה?

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה AI-bubble
 

לאחרונה פורסמה כתבה מעניינת שמדברת על כך שהבינה המלאכותית היא "בועה אחת גדולה", שגדולה פי 17 מבועת הדוט-קום ופי 4 מבועת הסאב-פריים – שני המשברים הגדולים של המילניום הנוכחי.

אין ספק שהבינה המלאכותית היא מהפיכה אמיתית שמשנה את העולם, מייעלת תהליכים ורבים סבורים שהיא תזניק את הכלכלה. אבל חשוב להבין שחברות והמניות של אותן חברות זה לא אותו דבר. אם חברה מסוימת צומחת ומציגה ביצועים יפים, אבל מחיר המניה שלה קפץ הרבה מעבר לביצועים של החברה עצמה, אולי אפילו לרמה של בועה, אז בהחלט יכול להיות שביצועי המניה בעתיד הקרוב לא יהיו משהו גם אם החברה עצמה תמשיך להציג ביצועים טובים.

מה האינדיקציות לקיום בועת AI?

הכתבה מציינת מספר גורמים:

  1. החברה שאולי הכי מזוהה עם מהפכת הבינה המלאכותית, OpenAI כמובן (היוצרת של Chap GPT ושל Sora) מוציאה המון כסף שהושקע בה. לאחרונה החברה חתמה על הסכם בשווי מטורף של 300 מיליארד דולר עם Oracle עבור תשתית ענן GPU, והיא צפויה להוציא בחמש השנים הקרובות כטריליון דולר בפיתוח תשתיות וטכנולוגיה.
  2. אבל למרות ההוצאות האסטרונומיות האלה – החברה, לפחות בינתיים, מפסידה כסף. ב-2024 למשל היא הפסידה 5 מיליארד דולר.
  3. אנליסטים מזהירים שחברות היי-טק לקחו על עצמן חובות עתק כדי לבנות מרכזי דאטה ל-AI, חובות שמזכירים את החובות שלקחו חברות הייטק לפני פיצוץ בועת הדוט-קום. החברות מצויות במירוץ של הוצאות גם אם לא ברור בכלל שההשקעה תחזיר את עצמה, והתנהלות כזאת מעלה סימני אזהרה. להערכות האלה שותפים בין היתר בנקי ההשקעות גולדמן זאקס ודויטשה בנק.
  4. אפילו ג'ף בזוס, מייסד אמזון, הזהיר מפני בועת ה-AI ואמר שמשקיעים בתחום "מתקשים להבדיל בין רעיונות טובים לרעיונות רעים". זה מזכיר במידה רבה את בועת הדוט-קום בסוף שנות ה-90 (שהתפוצצה בשנת 2000 והובילה ל-12 שנים אבודות ב-S&P 500). התקופה ההיא היתה תחילת עידן האינטרנט, שהיה ברור לכולם שתעשה מהפכה ותזניק את הכלכלה, כפי שצופים היום גם ל-AI. הבעיה היתה התלהבות מוגזמת מכל מה שהוא "אונליין", חברות בתחומי האינטרנט זינקו לשווי משוגע בכלל בלי להציג מודל רווח, והערכות השווי המוגזמות גלשו לכלל שוק המניות. אז נכון שמהתקופה הזו נוצרו ענקיות כמו גוגל, אמזון ובהמשך פייסבוק, אבל במקביל היו חברות רבות שכשלו ונסגרו.

מעבר למה שצוין בכתבה, יש גם כמה אינדיקציות נוספות שעשויות להעיד על בועתיות בתחום:

  1. גם היום בעידן ה-AI וגם בתחילת עידן האינטרנט חברות שסיפקו את התשתית הטכנולוגית צמחו לגבהים מטורפים. בסוף שנות ה-90 ניתן לציין למשל את Cisco, שסיפקה את תשתית האינטרנט עם נתבים וציוד תקשורת ל-Data Center, והיום הדוגמה הבולטת היא אנבידיה שמספקת את רוב תשתית המעבדים והצ'יפים ל-AI בעולם.
  2. מה קרה למניית Cisco? בינואר 1995 היא נסחרה ב-$1.90 וצמחה עד לשיא של $79.56 בשנת 2000, כלומר היא הכפילה את ערכה פי 41.87, תשואה של 4087%. משם היא צנחה למחיר של $10.53 בשנת 2002, שמהווה קריסה של 87%(!). מאז המניה המשיכה לצמוח, אבל גם היום, יותר מ-23 שנים לאחר מכן, היא עדיין לא הגיעה למחיר השיא שלה בשנת 2000, ונסחרת כיום במחיר של $69.
  3. ומה עם אנבידיה? באוקטובר 2022 מניית החברה נסחרה במחיר של $11.23, ומאז טסה לשיא של $187.62 שנקבע החודש. כלומר המניה הכפילה את ערכה פי 16.7, תשואה של 1570%, והפכה לחברה הגדולה בעולם עם שווי של כ-4 טריליון דולר. נכון, זה לא ה-4000% של סיסקו, וכנראה שהתשואה של אנבידיה מבוססת הרבה יותר על הכנסות אמיתיות מאשר על צפי הכנסות מוגזם לעתיד (כפי שהיה בסיסקו). אבל זאת עדיין תשואה מטורפת, והיא מבוססת לפחות בחלקה על המשך גידול מהיר בהשקעות בבינה מלאכותית. אבל מה אם הציפיות להמשך גידול מהיר בהשקעות לא תתממשנה? מה אם ההשקעות ב-AI יפיקו רווחים נמוכים מהצפוי או אפילו לא יפיקו רווחים בכלל בשנים הקרובות, ובמקום להמשיך להגדיל את ההשקעות החברות דווקא יקטינו אותן או אפילו יעצרו אותן לתקופה מסוימת? איך זה ישפיע על מחיר המניה?
  4. לכך ניתן להוסיף את התמחור הגבוה שקיים בשוק האמריקאי בכלל, ובמניות הטכנולוגיה בפרט, שהיה גבוה עוד לפני ש-Chat GPT ושאר הכלים הגיחו לעולם, וצמח עוד מאז. וכאשר התמחור הנוכחי גבוה, הצפי הוא לתשואות נמוכות יותר בעתיד. לאו דווקא משבר או קריסה, אבל בהחלט מדובר בצפי לתשואות נמוכות מהממוצע בעשור הקרוב.
  5. מי מפיק תועלת מה-AI? זה נכון שהטכנולוגיה מובילה את העולם ודוחפת קדימה את הכלכלה, ולכן רבים משקיעים חלק מהתיק בנאסד"ק או אפילו במניות טכנולוגיה ספציפיות (למרות שבהשקעה במניות ספציפיות יש יותר סיכון מסיכוי, ובמיוחד במניות טכנולוגיה). אבל העבר מלמד שלערך שמופק מטכנולוגיות חדשות יש נטייה לחלחל לסקטורים אחרים שמשתמשים בהן, ככה שהרווחים לא נשארים רק אצל מניות הטכנולוגיה. נראה שמהפכת ה-AI היא דוגמה קלאסית לכך – הרי מי מאיתנו לא נעזר בכלי ה-AI כדי לחקור, לחפש מידע, ולבצע פעולות? עוד ועוד חברות בתחומים שונים נעזרים בכלים האלה כדי לשפר ולייעל תהליכים, לחסוך בכוח אדם, ולשחרר את כוח האדם הקיים מביצוע משימות משמימות למשימות יותר מורכבות ומשמעותיות. אז אם OpenAI היא, לפחות בינתיים, חברה הפסדית, בהחלט יכול להיות שהלקוחות שלה הם אלה שמפיקים את מירב הערך מהטכנולוגיה.

בכל מקרה רציתי להזכיר שגם אם אתם חושבים שיש בועה ב-AI או אפילו בכלל השוק, לנסות לתזמן את השוק זה רעיון שככל הנראה נידון לכישלון, ועלול לפגוע גם בתשואות לטווח הארוך.

 

אז מה דעתכם?

האם תחום ה-AI מצוי בבועה?

או שהוא אינו בועה אבל כן מדובר בהייפ מוגזם שגורם לתמחור יתר של חברות בתחום?

או שהפוטנציאל כ"כ גבוה שהמחירים הנוכחיים לא גבוהים בכלל?

שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

כל האמת על השקעות מנוהלות

מה הסיכוי לבחור מניות מנצחות בעצמי

משקיעים רבים לא מוותרים על הרעיון של להכות את השוק, אבל כן מוותרים על הקרנות המנוהלות שברובן מפגרות אחרי השוק.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם אנחנו לקראת היפוך מגמה דרמטי בנאסד"ק ובשווקי המניות?

15 השנים האחרונות היו בסימן של תשואות גבוהות במיוחד של מניות הצמיחה הגדולות בארה"ב, בדגש על ענקיות הטכנולוגיה, שמשכו למעלה את ה-S&P 500 ובעצם את שוק המניות העולמי כולו. מדד הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה הניב בין 2009-2023 תשואה שנתית ממוצעת מהממת של 19%. האם ניתן לצפות שהנאסד"ק יפגיז גם בעשור הקרוב, או שדווקא אפיקים אחרים צפויים לקחת את ההובלה? הפרטים בפנים.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

כמה מניות לכל הפחות צריכות להיות לי בתיק?

אחת הסוגיות החשובות בניתוח סיכונים היא לדעת להבחין בין סיכון השוק (market risk) לבין סיכון פרטני (idiosyncratic risk) של כל חברה. הסיכון של כל חברה הוא סיכון מאוד גבוה וקשה למדידה – חברות יכולות להשיג תשואה שלילית, הן יכולות לרדת בערכן ב-70% ללא התאוששות (40% מהמניות כפי שראינו בפוסטים קודמים), ובתרחיש קיצון אף לפשוט רגל. את הסיכון הפרטני של השקעה בחברות ספציפיות ניתן לנטרל ע"י פיזור רחב, כך שהסיכון היחיד שנהיה חשופים אליו הוא סיכון השוק. סיכון השוק, שמתבטא בתנודתיות הכוללת של שוק המניות, משותף לכל המניות והוא לא משהו שניתן למזער באמצעות פיזור. במילים אחרות, ככל שיהיו לנו יותר מניות בתיק כך הסיכון יילך ויפחת ויתכנס לסיכון השוק כולו.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

אלה שמכים את השוק – הפוסט הזה בשבילכם

הפוסט הזה הוא לא על חברת Apple, אלא על התפוחים היוצאים מהכלל – אלה שיודעים להכות את המדדים בעקביות. אם אתם נמנים על ההגדרה הזאת, קודם כל מגיע לכם מזל טוב כי אתם בחברה מאוד מצומצמת… אבל אולי לפני המזל טוב כדאי שנבחן כמה דברים: תחילה כדאי שתבחנו בכנות האם באמת הצלחתם להכות את המדד בעקביות ולא רק לתקופה קצרה? האם המדידות שלכם נכונות (לא תמיד קל לעקוב ולחשב את התשואה כשעושים פעולות רבות של קניה ומכירה)? האם לא התעלמתם מהפסדים (נטייה פסיכולוגית ידועה)?

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

איך המרתי את אבא שלי (ממשקיע במניות למשקיע במדדים)

אבא שלי התעניין בשוק ההון שנים רבות. הוא עשה שני קורסים במסחר, עקב אחרי אנליסטים בעיתונות, ונרשם כמנוי בתשלום להמלצות של The Motley Fool. מהקורסים במסחר הוא הפיק בעיקר בזבוז זמן וכסף (זה גם לא מפתיע, רוב "שיטות המסחר" הוכחו במחקרים אקדמיים ככאלה שלא מחזיקות מים ולא מצליחות להרוויח בעקביות). אבל מההמלצות של Motely Fool הוא דווקא היה מבסוט – כי המניות בהם הוא השקיע בעקבות ההמלצות הרוויחו. אבל כמו שכבר הזכרנו בעבר, לא צריך למדוד הצלחות של מנהלי השקעות במנותק משאר העולם, אלא תוך השוואה למדד הייחוס הרלוונטי עבורם.

להמשך קריאה
us-market-overpriced קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם השוק האמריקאי מתומחר גבוה ומה זה בכלל אומר?

ב-15 השנים האחרונות (2010-2024) ה-S&P 500 הניב בממוצע כמעט 14% לשנה, שהם כ-4% מעל התשואה השנתית הממוצעת ארוכת הטווח. מתוך אותם 14 אחוזים, כ-10% מיוחסים לעלייה ברווחיות החברות (כלומר עלייה מוצדקת במחירי המניות), אבל כ-4% מיוחסים לניפוח מחירי המניות ביחס לרווחיות האמיתית של החברות. עלייה כזאת עשויה להעיד על תמחור יתר. מה הכוונה בתמחור יתר? מה קורה בשאר העולם? ומה המשמעות מבחינתנו כמשקיעים? כל הפרטים בפוסט.

להמשך קריאה
JP-Morgan-missing-10-best-days מה עושים כשהשווקים סוערים

האם ניתן לתזמן את השוק

האם הכלכלה האמריקאית והעולמית תגלוש למיתון? המון פרשנים מנבאים שכן, אבל JP Morgan דווקא טוענים שלא. כמו תמיד – להמר זה קל, להיות צודק זה קשה, ומחקרים הראו שתחזיות שוק ברובן הגדול טועות! ברור לכולם שמתישהו השווקים יתאוששו ויחזרו לעלות – מי שחושב שאנחנו עומדים בפני מיתון ושייקח עוד זמן להתאוששות יעדיף להיות מחוץ לשוק, ומי שלא חושב כך יעדיף להיות/להישאר מושקע.

להמשך קריאה