לו הייתי מתבקש להגדיר ב-7 מילים מהי קרן הסל המנייתית האולטימטיבית, הייתי אומר שמדובר בקרן סל זולה שמשקיעה בכל המניות בעולם. קרן סל חדשה של ואנגארד עונה בדיוק על ההגדרה הזאת. בפוסט הזה נכיר את מאפייני הקרן ונשווה בינה לבין חלופות נוספות להשקעה בפיזור גלובלי, כולל התייחסות למידע היסטורי ואפילו לבנג'מין פרנקלין.
אבל עוד לפני שנדבר על הקרן החדשה, חשוב להזכיר שכבר קיימת קרן שעונה על הקריטריונים האלה: הקרן הוותיקה והמפורסמת של ואנגארד, העונה לשם VT. הקרן עוקבת אחרי המדד FTSE Global All Cap Index, שכולל, למעט מספר חריגים זניחים1, את כל המניות בכל העולם – כל המדינות מכל השווקים, גם מפותחים וגם מתפתחים, וכן מניות מכל הגדלים – גדולות, בינוניות וקטנות. הכל כלול.
המדד (וגם הקרן VT) כוללים יותר מ-10,000 מניות(!). וזאת גבירותיי ורבותיי, ההגדרה לפיזור האולטימטיבי.
בנוסף גם דמי הניהול של הקרן נמוכים במיוחד, 0.06% בלבד.
1 המניות שלא נכללות במדד הן מניות של "שווקי ספר" (מניות ממדינות שאפילו לא מוגדרות מתפתחות) וכן מניות קטנות במיוחד המכונות micro cap. אך גם אם מניות אלה היו נכללות במדד, המשקל הכולל של כולן ביחד לא היה עולה על 2%.
הקרן VT היא קרן ותיקה, ואין שום עדכון מיוחד לגביה מהתקופה האחרונה, למעט הפחתה קלה בדמי הניהול מ-0.07% ל-0.06% לפני כשנה וחצי.
הסיבה שהזכרתי אותה, היא שואנגארד הנפיקו ל-VT קרן מקבילה באירלנד בשם VALL. אחלה שם 😊
מה מיוחד בקרן המקבילה אם כבר יש את VT?
במבט ראשון VT היא אכן קרן הסל האולטימטיבית – הכי מפוזרת וזולה שיש.
אבל זה לא כל הסיפור, כי יש הרבה גורמים שחשוב להכיר לפני שבוחרים קרן סל להשקעה חוץ מדמי הניהול והמדד אחריו היא עוקבת.
בין היתר חשוב לדעת:
- האם יש לה דמי ניהול נוספים (כמו דמי ניהול משתנים או עמלות swap),
- מה הסבירות לעליית (או הפחתת) דמי הניהול,
- מה המיסוי שחל על דיבידנדים,
- האם יש חשיפה למס עיזבון למקרה שהלכתם לעולמכם,
- מה בסיס ההצמדה לצורך חישוב מס רווחי הון,
- וגם סוגיות טכניות כמו היכן היא נסחרת ובאיזה מטבע.
אני ממליץ מאוד לקרוא את מדריך הקרנות שלנו, שמרחיב על הנושאים האלה.
הבעיה הגדולה של VT היא שהיא קרן אמריקאית, וככזו היא מחלקת דיבידנדים, מה שיוצר אירוע מס משמעותי ומיותר מדי שנה ושנה (מדובר על כ-0.5% בממוצע לשנה לפי תשואת דיבידנדים ממוצעת היסטורית של כ-2%). בנוסף היא גם חשופה למס עיזבון אמריקאי.
סוגיות המיסוי האלה הופכות את הקרנות האמריקאיות לאפשרות ההשקעה הגרועה ביותר למשקיעים ישראלים שאין להם אזרחות אמריקאית. ופה הקרן החדשה VALL נכנסת לתמונה, ומנטרלת, לפחות חלקית, את החסרונות של VT.
אז בואו נכיר את המאפיינים של VALL, ונשווה בינה לבין החלופות שלה.
מה החלופות למשקיעים ישראלים להשקעה בזול בפיזור גלובלי?
חלופה ראשונה היא לבחור קרן סל שנסחרת בארץ ועוקבת אחרי מדד עולמי. זאת האפשרות הקלה והפשוטה ביותר כי ניתן לרכוש את הקרנות האלה מכל בנק או בית השקעות ישראלי, בזול וללא צורך בהמרת מט"ח.
יש מספר קרנות כאלה, כאשר לפי הבדיקה האחרונה שלי, האפשרות הזולה ביותר שעוקבת אחרי מדד עולמי מלא היא הקרן של אינבסקו שעוקבת אחרי מדד FTSE All World וגובה דמי ניהול של 0.15%. הקרן משלמת מיסוי מופחת על דיבידנדים, וצמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, שזה יתרון ביחס לקרנות זרות שצמודות למט"ח לצורך חישוב מס רווחי הון. עוד על נושא בסיס ההצמדה למס – מכאן.
פרט לקרן הזו יש גם קרנות נוספות שנסחרות בארץ ועוקבות אחרי מדד MSCI ACWI.
החיסרון של המדדים FTSE All World ו-MSCI ACWI הוא שהם מדדים של מניות גדולות-בינוניות בלבד, שלא כוללים אלפי מניות קטנות, שהן כמובן גם חלק משוק המניות העולמי, והיסטורית אפילו מניבות תשואה גבוהה יותר מהמניות הגדולות.
מה שאומר שמי שרוצה להשקיע בקרן של מניות גדולות-בינוניות בלבד צריך לוותר על המניות הקטנות ולא לקבל חשיפה מלאה לכל שוק המניות העולמי, או להוסיף קרן נפרדת שעוקבת אחרי המניות הקטנות, ולבצע מעקב ואיזונים בין הקרנות.
חלופה שנייה היא לבחור קרן סל שעוקבת אחר מדד של מניות מפותחות בלבד כמו MSCI World, ולפי הבדיקה האחרונה שלי הקרן של אינבסקו עושה את זה בדמי הניהול הנמוכים ביותר (0.05% + עמלת swap של 0.03%). בנוסף, בתור קרן "פיזית עם ציפוי סינטטי" היא פטורה לחלוטין מדיבידנדים של מניות אמריקאיות, וכן צמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
אם בחלופה הקודמת הזכרנו את העובדה שהמשקיע צריך לוותר על המניות הקטנות ולא לקבל חשיפה מלאה לכל שוק המניות העולמי, או להוסיף קרן נפרדת שעוקבת אחרי המניות הקטנות ולבצע מעקב ואיזונים, אז בחלופה הזאת הבעיה אפילו מחריפה מעט, כי הקרן לא כוללת גם את המניות הקטנות וגם את השווקים המתפתחים, כך שלחשיפה מנייתית גלובלית מלאה כבר נדרשות 3 קרנות נפרדות.
מלבד שתי החלופות שהזכרתי, לא קיימות קרנות שנסחרות בארץ בשקלים ומאפשרות להשקיע בפיזור גלובלי מלא, שכולל גם את המניות הקטנות.
אז אם לא בארץ ולא בארה"ב (כי כאמור קרנות אמריקאיות הן האפשרות הגרועה ביותר למשקיעים ישראלים), זה משאיר אותנו עם החלופה השלישית של קרן אירית שנסחרת בבורסות אירופה ולא בבורסה בארץ.
בחלופה הזו יש מספר אפשרויות ראויות, והקרן החדשה של ואנגארד, VALL, היא הזולה מכולן.
הקרן כאמור עוקבת אחרי מדד FTSE Global All Cap Index שכולל מניות גדולות, בינוניות וקטנות, מכל השווקים – מפותחים ומתפתחים כאחד.
הקרן נסחרת בבורסה בלונדון בדולרים ובליש"ט, בשוויץ בדולרים, ובגרמניה, איטליה והולנד ביורו (בחלקן הסימול שונה מ-VALL). דמי הניהול שלה הם 0.07% בלבד, ובתור קרן אירית פיזית היא זוכה למיסוי מופחת על דיבידנדים (כ-13%) בגלל אמנת המס המיטיבה בין אירלנד לארה"ב ולמדינות נוספות.
היתרונות של הקרן ברורים – חשיפה גלובלית מלאה לחלוטין, בדמי ניהול נמוכים במיוחד ובמיסוי מופחת על דיבידנדים.
מנגד, יש לה גם חסרונות בהשוואה לחלופות:
- בתור קרן זרה שלא נסחרת בארץ היא צמודה למטבע בו היא נסחרת (דולר/יורו/ליש"ט) לצורך חישוב מס רווחי הון. הפער הזה במיסוי נותן יתרון לקרנות שנסחרות בארץ בשקלים גם אם דמי הניהול בהם מעט גבוהים יותר, אם כי בהחזקה לאורך שנים רבות הפער נשחק ועשוי להימחק לגמרי.
- היא לא פטורה לחלוטין ממס דיבידנדים על מניות אמריקאיות, אלא רק זוכה למיסוי מופחת.
- עלות הקנייה בבורסות אירופה דרך בתי ההשקעות הישראלים גבוהה יותר מאשר בארץ (ובפרט כוללת עמלת מינימום גבוהה שהופכת את הרכישה לפחות משתלמת בסכומים קטנים), אליה מתווספת עלות המרת מט"ח.
יחד עם זאת, כדי לרכוש את הקרן (וקרנות זרות אחרות), ניתן לפתוח חשבון מסחר נוסף באינטראקטיב ישראל, שבו ניתן לרכוש קרנות זרות בעמלה נמוכה, ובהמרת מט"ח לפי שער רציף וללא מרווח שער בכלל, והכל עם תמיכה בעברית ושירות של ניכוי מס במקור שחוסך הגשת דו"ח מס שנתי, כמו בבתי ההשקעות הישראלים. כל הפרטים על מסחר בזול בחו"ל (וגם בארץ) מופיעים במדריך לבחירת חשבון המסחר הזול ביותר לכל תרחיש.
חלופה רביעית שרלוונטית בעיקר למי שמשקיעים כבר ב-S&P 500 (למשל בפנסיה ו/או בהשתלמות) ורוצים לאזן את השוק האמריקאי עם שאר העולם, היא באמצעות קרן עוקבת World ex US.
המשמעות של הצמדה למדד המחירים לצרכן לעומת הצמדה למט"ח לצורך חישוב מס רווחי הון
אם יוצאים מנקודת הנחה שלטווח הארוך לא צפוי שינוי מהותי בשער השקל-דולר, אז כאשר בסיס ההצמדה לצורך מס רווחי הון הוא הדולר (או מטבע אחר) המיסוי הוא בעצם מיסוי נומינלי ולא ריאלי.
כאשר משווים בין קרן במיסוי נומינלי לקרן במיסוי ריאלי ובוחנים מה הרווח נטו אחרי מס בשתיהן, מגלים שבשנים הראשונות יש יתרון משמעותי לקרן במיסוי ריאלי, אבל היתרון הולך ונשחק עם השנים.
במקרה שלנו ניתן להשוות בין הקרן העולמית הזולה ביותר שזוכה למיסוי ריאלי וגובה דמי ניהול של 0.15%, לבין VALL שממוסה נומינלית וגובה דמי ניהול של 0.07%, ולבחון מה יותר משמעותי – הפער של 0.08% בדמי הניהול או היתרון המיסויי.
סימולציה שערכתי בעזרת ג'מיני (עם הנחת תשואה שנתית ממוצעת של 10% ואינפלציה שנתית ממוצעת של 3%) מראה שהמיסוי הריאלי עדיף כל עוד מדובר בהשקעה לתקופה של עד כ-36 שנה. לאחר התקופה הזאת מתבצע היפוך והקרן הזולה יותר הופכת לעדיפה (והפער אף גדל ככל שמשך ההשקעה ארוך יותר).
ואם מדובר על השקעה עקבית ולא חד פעמית (השקעה ראשונה של 100,000 ₪ ולאחר מכן 2,000 ₪ נוספים כל חודש), נקודת ההיפוך אפילו רחוקה יותר והקרן במיסוי ריאלי עדיפה כל עוד מדובר בהשקעה לתקופה של עד כ-42 שנה.
אבל בעצם זה לא הכל 😊, כי מלבד ההבדלים במיסוי ובדמי הניהול, צריך לקחת בחשבון ש-VALL כוללת גם מניות קטנות, שתופסות כ-15% מהמדד. כיוון שהתשואה ההיסטורית הממוצעת של מניות קטנות גבוהה יותר מאלה של מניות גדולות (כ-12% לעומת כ-10%), התשואה המשוקללת הממוצעת של מדד הכולל גם מניות קטנות עומד על כ-10.3%.
כאשר לוקחים בחשבון את היתרון האפשרי בתשואות ע"ס הנתונים ההיסטוריים, נקודת ההיפוך קרובה יותר ועומדת על כ-14 שנים, או כ-16 שנים עם השקעה עקבית ולא חד פעמית.
השינוי הזה עשוי להטות את הכף לבחירה ב-VALL. אבל האם התשואה במניות הקטנות בהכרח תהיה גבוהה יותר מהמניות הגדולות כפי שהנתונים ההיסטוריים ארוכי הטווח מראים? יש בהחלט סבירות שכן, אבל זה לא משהו ודאי.
כמו שאמר בנג'מין פרנקלין:
"בעולם הזה דבר אין שום דבר בטוח מלבד מוות ומיסים"
(ואני אוסיף "ודמי ניהול", ר.מ 😊)
ומה לגבי IRA?
בקה"ש IRA אין מס רווחי הון, ככה שהסוגיה של הצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון לא רלוונטית. אפילו במקרה של הפקדות מעל תקרת הפטור ממס לקרן השתלמות, כלומר כשיש הפקדה עודפת שחייבת במס, חישוב המס מתבצע רק בפדיון ומחושב לפי הרווח הריאלי בין הסכום שהופקד לסכום שנמשך, ללא קשר למדיניות המס של הקרן שרכשנו בחשבון.
מהסיבה הזאת, VALL הופכת לעדיפה בחשבון IRA על פני קרן יקרה יותר שנסחרת בארץ בשקלים וצמודה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון.
מנגד – אם בחשבון המסחר רוכשים קרן שנסחרת בארץ בשקלים ועוקבת אחרי מדד של מניות גדולות-בינוניות, ניתן ב-IRA לרכוש קרן נפרדת שעוקבת אחרי המניות הקטנות, במטרה למקסם את התשואה דווקא בחשבון הפטור ממס (וכמובן להשיג פיזור מלא שכולל גם את המניות הקטנות).
מרגישים מבולבלים מכל החלופות?
אנחנו כאן לשירותכם לסיוע בתכנון השקעה פאסיבית מפוזרת זולה ויעילה של כל החסכונות שלכם.
בשום מקום אחר לא ייכנסו איתכם לרזולוציות אליהם נכנסנו בפוסט הזה, ואליהם אנחנו נכנסים עם הלקוחות שלנו, ובעיקר יגידו לכם "יאללה קנו קרן S&P 500 וסעו לשלום 😊".
לנו לא חשוב רק שתתחילו להשקיע מהר, אלא שגם תתחילו להשקיע נכון, כלומר בצורה הכי זולה, יעילה ומפוזרת שיש, ושמתאימה בדיוק לצרכים שלכם.
יש לנו שני מסלולים מרכזיים שיובילו אתכם לאותה תוצאה:
- הראשון הוא תכנית הליווי שלנו, השקעות ופנסיה ביעילות ובפשטות, שכוללת שיעורי וידאו מסודרים ומעטפת תמיכה וליווי מקיפה (מענה לשאלות, פגישה אישית עם מתכנן פיננסי, פגישה להוזלת עלויות בפנסיה, ועוד), ואלפי בוגרים מרוצים.
- השני זה תכנון פיננסי בו אנחנו מסייעים לכם לבנות את התיק ואת תכנית הפעולה שמתאימים לכם יד ביד ממש מההתחלה, ב-2-3 פגישות אישיות, ומתייחסים לכל הסוגיות הייחודיות לכם. גם לתכנונים הפיננסיים יש לנו מאות בוגרים מרוצים.
בשתי האפשרויות תקבלו גם לימוד והבנה, וגם תכנית פעולה ותמהיל השקעות שמתאימים בדיוק 🎯 לצרכים שלכם. ההבדל הוא שבתכנית הליווי לומדים יותר ויש קצת פחות יחס אישי, ובתכנון לומדים פחות אבל יש יותר יחס אישי. ככה שתוכלו לבחור את הכיוון שאתם יותר מתחברים אליו.
בשתי האפשרויות העלות היא חד פעמית, עבור ידע וכלים שישרתו אתכם כל החיים, במקום לשלם דמי ניהול גבוהים שנה אחרי שנה אחרי שנה.
אז מה דעתכם על הקרן החדשה VALL?
האם תעדיפו להשקיע בה כדי לקבל חשיפה גלובלית מלאה?
האם אתם מעדיפים קרן שנסחרת בארץ בשקלים?
האם אתם מסתפקים בחשיפה גלובלית למניות גדולות-בינוניות בלבד?
האם אתם משלבים או מעדיפים לשלב מספר קרנות להשגת התוצאה של חשיפה גלובלית מלאה?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
