בפוסטים הקודמים הצגנו את עולם ההשקעות האלטרנטיביות, את מטרותיהן, את הפוטנציאל שלהן לעמוד במטרות, ואת השימושים האפשריים שלהן. אז רגע לפני שנעבור לסקירה של השקעות אלטרנטיביות שונות, בפוסט הזה נכיר את המאפיינים הטכניים של ההשקעות האלטרנטיביות: נבין איך ההשקעה מתבצעת בפועל, מי הגופים המציעים אותן, מה המבנה המשפטי, איך מתבצע ניהול ההשקעה, מה העלויות, מי יכול להשקיע בהן, סכומי המינימום, משך החיים והמיסוי. השקעות לא סחירות עובדות אחרת לגמרי מהשקעות סחירות. הבהרה: הפוסט הזה מהווה סקירה בלבד, הוא אינו מתיימר להיכנס לדקויות המשפטיות או לדייק בכל ניואנס כזה או אחר.
כפי שכבר הזכרנו, השקעות אלטרנטיביות הן השקעות לא סחירות, מה שאומר שניתן להשקיע בהן דרך בתי השקעות וחברות פרטיות המציעות אותן. חלק מהגופים מציעים השקעות פרטניות (כגון מיזם נדל"ן ספציפי, עסקת חוב ספציפית), חלקם מציעים קרנות השקעה המספקות פיזור רחב יותר מהשקעות פרטניות, וחלקם מציעים גם וגם. למרות שכל אחד יכול כמובן לבחור להשקיע בהשקעות ספציפיות כאלה ואחרות, הן בשוק הסחיר (מניות ספציפיות, אג"חים ספציפיים), והן בשוק הלא סחיר, ואולי אף להשיא תשואה גבוהה יותר מהממוצע, בתור משקיעים פאסיביים שדוגלים בפיזור רחב אנחנו כבר מכירים את היתרונות של פיזור רחב.
המבנה המשפטי של השקעות אלטרנטיביות
מרבית ההשקעות האלטרנטיביות מתאגדות בתור ישות משפטית המכונה "שותפות מוגבלת". לשותפות המוגבלת יש מנהל המכונה General Partner (GP בקיצור) והמשקיעים הפאסיביים מכונים Limited Partners (LPs בקיצור). כדי להשקיע בשותפות המשקיעים צריכים לחתום על הסכם השקעה, המפרט בתוכו את פעילות השותפות וכן את העלויות שגובה ה-GP, שכוללות דמי ניהול ופעמים רבות גם דמי הצלחה.
ניהול ההשקעות האלטרנטיביות
מבחינת המשקיע, השקעה אלטרנטיבית היא פאסיבית לחלוטין, אך בניגוד לשוק הסחיר בהשקעות אלטרנטיביות תמיד יש מנהל השקעות אקטיבי שאחראי על פעילות השותפות. כפי שראינו באינספור מחקרים, בשוק הסחיר מנהלי ההשקעות לא מצליחים להכות את המדדים, לא לטווח הקצר ובמיוחד לא לטווח הארוך. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ששוק ההון הסחיר הוא שוק משוכלל שבו, לפי תיאוריית השוק היעיל, כל המידע כבר מגולם במחירים, ככה שהסיכוי להשיא תשואות עודפות בגלל תמחור לקוי כמעט ולא קיים.
לעומת זאת, בשווקים לא סחירים, מומחיות וניסיון מקצועי בהחלט יכולים לעזור בבחירת השקעות מושכלת, במיוחד בתחומי הנדל"ן והאשראי הצרכני. בהשקעות אלטרנטיביות לא תמיד יש ניסיון "להכות את השוק", ובהשקעות לא סחירות גם לא תמיד ברור מהו בכלל "השוק" שאליו משווים. בכל מקרה גם לא קיימת דרך להשקיע ב"מדד רחב" של אותו שוק לא סחיר. בנוסף, אין גם חשיבות גבוהה בבחירת מנהל ההשקעות הטוב ביותר או הקרן המוצלחת ביותר, כי מנהלים טובים יכולים להיות פחות מוצלחים בעתיד, וההיפך. אז אם לא מחפשים בהכרח את מנהל ההשקעות הטוב ביותר, מה כן מחפשים? בעצם, כל עוד ההשקעה משיגה מתאם טוב בין תשואה לבין סיכון, עם פיזור רחב, ותוך קורלציה נמוכה לשוק המניות, מבחינת המשקיע זה בהחלט מספק. כך שלפחות בחלק מהתחומים, יש הצדקה בדמי ניהול גבוהים יחסית. ננתח זאת יותר לעומק בהמשך.
העלויות בהשקעות אלטרנטיביות
כיוון שהשקעות אלטרנטיביות מאופיינות בהשקעה אקטיבית, דמי הניהול בהן גבוהים בהשוואה להשקעות פאסיביות, ועומדות לרוב על סדר גודל של 1-2%. בנוסף, במרבית ההשקעות יש גם דמי הצלחה שנגבים מתוך הרווח אם הרווח גבוה מערך מסוים.
בואו ניקח דוגמא מספרית: קרן מסוימת גובה דמי ניהול של 1%, ובנוסף דמי הצלחה של 15% במידה וההשקעה עברה את הרף של 6% רווח לשנה. אם למשל בשנה מסוימת הקרן הרוויחה ברוטו 10%, דמי ההצלחה יהיו 1.5% (15% מתוך ה-10%). בניכוי דמי הניהול (1%) ודמי ההצלחה (1.5%) יוותר למשקיע רווח של 7.5%. אם בשנה אחרת הרווח ברוטו היה 7%, אז בניכוי דמי הניהול הרווח יהיה 6%, ובשנה זו מנהל הקרן לא יהיה זכאי לדמי הצלחה.
קבלת מידע לגבי השקעות אלטרנטיביות
השקעות סחירות, כגון מניות, אג"חים ותעודות סל מחוייבות בתשקיפים ובדיווחים לבורסה, וחל עליהם פיקוח של הרשות לניירות ערך (בארה"ב הרשות הזו נקראת ה-SEC). זה אומר שהמידע גלוי ומשקיעים יכולים לבחון את ההשקעות לפני שהם משקיעים בהם. בינינו, הרבה מזה הוא כסת"ח ומרבית המשקיעים לא טורחים בכלל לקרוא תשקיפים או דו"חות כספיים לפני שהם משקיעים, אבל לפחות המידע זמין וההשקעות מפוקחות, למניעת הונאות והטעיות של הציבור.
בהשקעות לא סחירות המצב לרוב אינו כזה, ומרבית ההשקעות והקרנות האלטרנטיביות פועלות ללא תשקיף*. את המידע על ההשקעות/הקרנות המשקיעים יכולים לקבל מתוך הגוף שמנהל אותן, תחת הגבלות מסוימות שמיד נדבר עליהם. בסופו של דבר המשקיע מסתמך על מידע שנמסר לו מהגוף המנהל, ולכן חשוב מאוד לבחור בגוף אמין, בין אם מדובר בבית השקעות מוסדי מוכר, או בחברה ותיקה ובעלת מוניטין.
* לעיתים רחוקות בתי השקעות מציעים קרנות השקעה לא סחירות הפועלות עם תשקיף. המשמעות היא שהמידע גלוי לציבור והקרנות מפוקחות ע"י הרשות לניירות ערך. המבנה של קרנות ההשקעה האלה הוא עדיין מבנה של שותפות מוגבלת (עם מנהל קרן GP ומשקיעים פאסיביים – LPs), ולא מבנה של קרן נאמנות או קרן סל סחירה.
מי יכול להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות
קרנות המוצעות באמצעות תשקיף ציבורי (קרנות מפוקחות) נגישות לציבור הרחב, אך הן יכולות להציב תנאים מסויימים בנוגע לנזילות (משך זמן השקעה מינימלי) ובנוגע לסכום המינימום להשקעה. אך כאמור, רוב ההשקעות האלטרנטיביות, בין אם השקעות ישירות או באמצעות קרנות, אינן פועלות באמצעות תשקיף. עפ"י חוק ניירות ערך, לא ניתן להציע לציבור הרחב השקעות/קרנות שלא פועלות באמצעות תשקיף. השקעות אלה מוגבלות למשקיעים מוסדיים, משקיעים כשירים וכן ל-35 ניצעים בשנה. במסגרת המגבלה ניתן להציג לציבור הרחב רק מידע כללי בלבד אודות ההשקעה/הקרן, מבלי לספק פרטים מעמיקים על אופן הפעילות ובמיוחד לא לספק תשואות היסטוריות או צפויות.
משקיעים כשירים הם משקיעים בעלי הון נזיל של לפחות 8 מיליון שקלים, או הכנסה שנתית של לפחות 1.2 מיליון שקלים, או בעלי שילוב שכולל הון נזיל של 5 מיליון שקלים + הכנסה של מעל 600,000 שקלים לשנה. בנוגע לניצעים, הכוונה לכל מי שקיבלו את הפרטים המעמיקים אודות ההשקעה/הקרן, לרבות פירוט על אופן ההשקעה והתשואות ההיסטוריות/הצפויות. כל מי שקיבל את הפרטים נחשב כניצע, אפילו אם לא השקיע בסופו של דבר אחרי שקיבל את המידע.
המטרה במגבלות האלה היא להקטין את הסיכון לציבור הרחב בנוגע להשקעות לא מפוקחות. חשוב להדגיש בהקשר הזה שהשקעה לא מפוקחת יכולה להיות הרבה יותר בטוחה ועם פיזור סיכונים הרבה יותר נרחב מהשקעה מפוקחת. אבל ההיגיון של המחוקק והרגולטור בהקשר הזה ברור.
אפשרויות ההשקעה משתנות מגוף לגוף:
- חלק מבתי ההשקעות מציעים את כל הקרנות שלהם רק למשקיעים כשירים, בכלל בלי ניצעים.
- בתי השקעות אחרים מאפשרים גם 35 ניצעים לחלק מהקרנות שלהם.
- יש קרנות לא סחירות מעטות שפועלות עם תשקיף ונגישות לכולם.
- לגופים מסוימים יש מנגנון שאני קורא לו "קרן מתחדשת". במנגנון הזה נפתחת קרן מסוימת, היא מוצעת לכשירים ול-35 ניצעים, ואחרי שגייסו סכום מסוים הקרן נסגרת להשקעות חדשות, ותוך זמן קצר תיפתח קרן חדשה, כך שבפועל פחות או יותר כל מי שרוצה יכול להשקיע (אם לא בקרן הנוכחית אז בקרן הבאה), כל עוד יש לו את סכום המינימום הדרוש.
- יש אפילו קרנות שמאפשרות רק למוסדיים להשקיע, עם סכומי מינימום מאוד גדולים, אבל לחלק מאותן קרנות קמו קרנות "פידר", שאלה קרנות שמאגדות מספר משקיעים יותר קטנים (אבל עדיין כשירים), כאשר קרן הפידר נכנסת להשקעה בתור משקיע מוסדי.
סכומי ההשקעה המינימליים בהשקעות אלטרנטיביות
לא ניתן להיכנס להשקעות אלטרנטיביות בסכומים קטנים. בקרנות לכשירים קיים לרוב מינימום השקעה של $250,000, וקרנות אחרות שפתוחות לא רק לכשירים מאפשרות השקעות גם בסכומים נמוכים יותר (בין $100,000-$50,000). לעיתים ניתן להשקיע גם בשקלים או ביורו, בערך המקביל.
משך החיים של השקעות אלטרנטיביות
להשקעות אלטרנטיביות פרטניות, כגון מיזם נדל"ן ספציפי או עסקת חוב ספציפית, יש משך חיים תחום שבסיומן הכסף והרווחים מחולקים למשקיעים (יכולים להיות גם תשלומים שוטפים לפני הפירעון הסופי).
קרנות אלטרנטיביות מתחלקות לשני סוגים – קרנות שחיות לנצח (קרנות פתוחות) וקרנות עם משך חיים תחום (קרנות סגורות). קרנות פתוחות מזכירות מאוד את מה שאנחנו מכירים מקרנות נאמנות וקרנות סל – הקרן פעילה כל הזמן, וכאשר נכנסים אליה כספים חדשים הם מנותבים להשקעות חדשות. יש הבדל טכני שהשקעות חדשות יכולות להיכנס רק בהתאם לצורך ולפי "קריאה לכסף" (ולא ממש בכל רגע נתון), אבל במהות זה מאוד דומה לקרנות נאמנות. קרנות סגורות פועלות אחרת – קיימת תקופת גיוס כספים תחומה, ומוגדר גם תאריך יעד לסיום הפעילות של הקרן. עד תאריך זה הקרן אמורה לממש את כל הנכסים שלה, כאשר לרוב קיימת אפשרות למנהל הקרן לתת הארכה של עד שנה, או אפילו 2-3 הארכות כאלה. המטרה בהארכה היא לפעול לטובת המשקיעים ולא בהתאם לתאריך שרירותי. בואו ניקח לדוגמא קרן הרוכשת נכסי נדל"ן, משביחה אותם, משכירה אותם, ובסוף מוכרת אותם ברווח. אם לקרן יש למשל 40 נכסים, והיא הצליחה למכור עד תאריך היעד לסיומה 32 נכסים, יכול להיות שיהיה עדיף לה לחכות זמן מה נוסף עם 8 הנכסים הנותרים כדי להגיע למצב של אכלוס מלא בשכ"ד גבוה יותר, ורק אח"כ למכור אותם.
הנזילות בהשקעות אלטרנטיביות
השקעות אלטרנטיביות בהגדרה אינן סחירות, ולכן הן לא ניתנות למימוש מיידי, אך בכל זאת קיים הבדל בין ההשקעות השונות.
השקעות פרטניות וקרנות סגורות עם משך חיים מוגדר אינן נזילות כלל ויש להמתין עד לסיומן כדי לקבל (בשאיפה) את סכום ההשקעה הראשוני והרווחים.
קרנות פתוחות לעומת זאת לא מגיעות לפרעון, ובהן עפ"י רוב יש משך זמן מינימלי להשקעה (לרוב מדובר בשנה), שלאחריו ניתן לפדות כספים (פדיון מלא/חלקי) בהתרעה של רבעון.
מיסוי בהשקעות אלטרנטיביות
השקעות אלטרנטיביות ממוסות לרוב באותו אופן כמו השקעות סחירות – עם המס הרגיל על הכנסות מריבית או רווחי הון. בהשקעות בחו"ל חלק מהמיסוי הוא במדינה בה מבוצעת ההשקעה, וחלק בישראל, אך שיעור המס לא אמור לעבור רמה של 25% במרבית המקרים (במידה ונגבה מס בחו"ל בשיעור נמוך מ-25%, בישראל תבוצע השלמה ל-25%). לעיתים יש מורכבויות, בעיקר בהשקעות בחו"ל ומבני מס מיוחדים, אבל הם לא אמורים להשפיע על השורה התחתונה. בנוסף, בחלק מהקרנות ניתן להשקיע גם דרך חשבונות IRA, המאפשרים לדחות את המיסוי (או חלקו) עד לפדיון, שיכול להיות אחרי שנים רבות, ובכך להגדיל את התשואה לטווח הארוך.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
