אחת הסוגיות שעולה לאחרונה פעמים רבות בשיח הישראלי היא מה יהיה עם הכסף והחסכונות שלנו אם הכלכלה הישראלית תקרוס. הנושא עלה כתוצאה מהרפורמה המשפטית המתגבשת, ומחשש מצעדים אחרים שהממשלה עשויה לבצע.
אחרי שקיבלנו שאלות רבות בנושא מחברי הקהילה ומהבוגרים שלנו, הבנו שכדאי להתייחס לנושא בהרחבה. בפוסט הזה לא ניכנס לדיון על עצם הרפורמה המתגבשת והשפעתה על הכלכלה, אלא ננתח את המשמעויות והסבירות של תרחישים שונים לפגיעה בהשקעות והחסכונות שלנו, ננסה להבין מה אפשר לעשות בנדון, ומה יהיו ההשלכות.
תרחיש #1: קריסת החסכונות שלנו כתוצאה מהיחלשות של השקל
במצב של היחלשות משמעותית של השקל ביחס למטבעות אחרים (למשל כתוצאה ממשיכת השקעות החוצה מישראל, אינפלציה מקומית גבוהה במיוחד וכיוצ"ב) – יהיה יקר יותר לייבא מוצרים ושירותים לישראל. המשכורת שלנו שנקובה בשקלים בהכרח תקנה פחות.
אבל בכל הנוגע לתיק ההשקעות שלנו, לא בטוח שיש סיבה מיוחדת לדאגה.
כספים שמיועדים לשימוש מקומי בטווח הקצר, כמו הון עצמי לדירה, שיפוץ וכיוצ"ב, רצוי מראש להשקיע בהשקעה שאינה חשופה למט"ח. אם אכן נשתמש בכסף בשקלים – אז היחלשות השקל לא אמורה להשפיע עלינו. יחד עם זאת – באינפלציה חמורה גם המוצרים והשירותים המקומיים צפויים להתייקר, ולכן מי שממש חושש מהיחלשות השקל יכול להחזיק למשל אג"חים זרים כחלק מהפלח הסולידי שלו. אני לא בטוח כמה זה כדאי, אבל זאת אפשרות.
בכספים שמיועדים לטווח ארוך אני לא חושב שיש צורך בגידור מט"ח. אם נשקיע את הכסף בפיזור גלובלי אז נהיה חשופים לסל המטבעות העולמי ולא לשקל (או בעצם ממש קצת לשקל – משהו כמו 0.2%). ככה גם אם השקל נחלש, ההשקעה שלנו לא תיפגע.
אפילו אם קנינו למשל קרן עולמית שנסחרת בארץ בשקלים, מטבע ההשקעה הוא לא מטבע החשיפה, והחשיפה למט"ח היא לפי החלק היחסי של כל מטבע בשוק המניות העולמי: כ-60% לדולר, כ-10% ליורו, כ-5.5% ין יפני, 3.8% ליש"ט, 3.3% יואן סיני, וכו'.
אם ניקח לדוגמא מצב קיצון שבו השקל נחתך בחצי מול סל המטבעות העולמי, זה אומר שההשקעה שלנו גדלה פי 2 במונחים שקליים. אם למשל השקענו 1,000 שקלים ולא היה שום שינוי במדד אבל השקל נחתך בחצי, אז ההשקעה שלנו תהיה שווה 2,000 שקלים, מה ששומר על כוח הקניה שלנו למוצרים מיובאים. אם למשל מכונת כביסה מיובאת עולה היום 1,000 שקלים, ואחרי הפיחות בשקל היא עולה 2,000 שקלים, אז נוכל למכור את התיק שלנו ולקנות את מכונת הכביסה בלי בעיות, לפני או אחרי הפיחות בשקל. במילים אחרות – החשיפה למט"ח כחלק מההשקעה הגלובלית שמרה על ערך הכסף שלנו.
תרחיש #2: הלאמת כספי תיק ההשקעות
אחד החששות הכבדים של משקיעים הוא שהמדינה תלאים כספים שנמצאים בבנקים ובתי ההשקעות בגלל משבר כלכלי שלא מאפשר למדינה לעמוד בהוצאותיה הכבדות (בין היתר למימון אוכלוסיות לא יצרניות).
החשש כנראה נובע ממראות מוכרים במדינות שסבלו ממשבר כלכלי ומאינפלציה גבוהה (כדוגמת יוון, ארגנטינה וונצואלה), שבה אזרחים רבים איבדו אמון במוסדות המדינה ובבנקים, והתרחשה "ריצה אל הבנק". זהו מצב שבו אזרחים רבים עומדים בתור לסניפי הבנקים ומושכים את הכספים שנמצאים בעו"ש ובפיקדונות. מצב כזה גורם לחשש ליציבות המערכת הבנקאית, ובעקבותיו ממשלות הכריזו על הגבלות שונות (באופן זמני) על משיכת מזומנים.
הגבלות על משיכת מזומנים לתקופות מסוימות זה בהחלט תרחיש אפשרי. יחד עם זאת, חשוב להבין שמכאן ועד הלאמה של כספים – המרחק גדול מאוד!
הלאמה של כספים היא פשוט ביזה אקראית של כספי ציבור, וזה חברים פשוט קומוניזם על מלא.
אפילו מדינות לא דמוקרטיות כמו סין חשות כבוד מסוים לקניין הפרטי, וגם אם תתרחש פגיעה מסוימת בדמוקרטיה, יש הבדל עצום לעומת מדינות קומוניסטיות טוטליטריות כמו בריה"מ או צפון קוריאה.
אם אתם חוששים שאנחנו עשויים להגיע גם למחוזות האלה – תמיד ניתן לנייד כספים וניירות ערך לברוקר זר כמו IB, אפילו ללא אירוע מס. רק קחו בחשבון שתושבי ישראל לא יכולים לסחור ב-IB בני"ע ישראלים. אם יש לכם קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים, תוכלו להמיר אותן לגרסה שלהן בבורסה אירופאית כלשהי ואז להעביר אותן ל-IB.
תרחיש #3: קיצוץ הפנסיה או הלאמת כספים פנסיוניים
כשאנשים חוששים שהממשלה תקצץ את הפנסיות של האזרחים, מה שיש להם בראש זה פנסיות שמשולמות מתוך תקציב המדינה, מה שמכונה פנסיות תקציביות, ובמקרה של משבר כלכלי המדינה אכן עשויה לקצץ אותן.
למזלנו, למרבית האזרחים יש היום פנסיות צוברות, שהצבירה בהן היא אישית. כמה כסף יש שם וכמה קצבה נקבל תלוי בגובה ההפרשות שלנו וכמובן בבחירת המסלול, ולא בממשלה. בדומה לכספים בבנק ולתיק ניירות ערך, כספי הפנסיה הם כספים פרטיים שמשויכים לחוסך, והלאמה שלהם היא תרחיש קיצון קומוניסטי.
בניגוד להלאמה, תרחיש סביר יותר הוא שהממשלה תחליט להקטין את הטבות המס הפנסיוניות, שהן הטבות מס מאוד משמעותיות, הן בשלב הצבירה (זיכוי וניכוי ממס הכנסה) והן בעת השימוש בכסף לאחר הפרישה (קבלת קצבה ו/או היוון כספים). יחד עם זאת, צריך לזכור כי הממשלה מעודדת מאוד חיסכון לפרישה, ומעניקה פטורים ממס על קצבה פטורה אפילו על כספים לא פנסיוניים (כמו למשל קופ"ג להשקעה או כספים שמופקדים לתיקון 190). הרי עדיף לממשלה שלציבור יהיו מספיק חסכונות לפרישה כדי שלא יזדקק להבטחת הכנסה מביטוח לאומי.
אז הלאמה זה תרחיש קיצון ממש, אבל אפילו עם הטבות מס מופחתות עדיין כדאי בעיניי להפקיד לחיסכון הפנסיוני שלנו, בהנחה והוא מושקע במסלול יעיל ורווחי ובדמי ניהול נמוכים.
אבל אם אתם עדיין חוששים ושוקלים למשוך ולהוציא מהארץ את כספי הפנסיה שלכם – תחשבו גם על ההשלכות בניתוח הסיכונים שלכם. לניוד של כספים פרטיים ותיק ני"ע לברוקר זר אין השלכות מהותיות. נכון, צריך להגיש דו"ח מס שנתי בשנים שהיו בהן מכירת או קבלת דיבידנדים, אבל הניוד עצמו אינו מהווה אירוע מס.
לעומת זאת, כדי להוציא את הכספים הפנסיוניים החוצה מהמדינה צריך לבצע משיכה שלא כדין שגוררת מס-קנס בגובה 35% מכל הכסף! אז האם האיום בעיניכם עד כדי כך חמור ששווה לאבד בשבילו באופן מיידי 35% מהכסף?
חוץ מהמיסוי על משיכה שלא כדין מאבדים גם הטבות מס עתידיות על קבלת קצבה פטורה, ובתרחישים מסוימים מאבדים גם כיסוי ביטוחי טוב וזול.
כספים שנמשוך מקרן השתלמות אמנם יהיו פטורים ממס, אבל אנחנו מפסידים את הפטור ממס על כל התשואה העתידית.
לכן בעיניי כדי לעשות מהלך כזה החשש צריך להיות עצום. אני לא חושב שזה מהלך נבון, ועדיף להתמקד בלהשקיע את הכספים האלה בצורה היעילה והרווחית ביותר, אבל שכל אחד ואחת יעשו את השיקול שלהם.
במאמר מוסגר אציין שיש רבים שחושבים שכדאי למשוך את כספי הפנסיה שלהם ולשלם 35% מס-קנס גם בלי קשר לחשש ממהלכי הממשלה, כי הם חושבים שהם יוכלו לעשות משהו יותר טוב עם הכסף הזה. אז לאלו מכם שחושבים ככה – חלאס, אתם לא באמת תעשו איתו משהו טוב יותר. אם הכסף הפנסיוני שלכם מושקע ביעילות במסלול מחקה מדד מניות, זה מצוין ולא קיים אפיק אמין אחר שיניב לכם תשואה גבוהה יותר לטווח הארוך. חוץ מזה שמשקיעים מתקדמים יוכלו גם להשקיע את הכספים הפנסיוניים שלהם בניהול אישי.
תרחיש #4: הקפאה או חילוט של נכסים זרים
משקיעים מסוימים חוששים ממצב של סנקציות על מדינת ישראל, שבו מדינות יקפיאו או יחלטו נכסים זרים בבעלות ישראלים, כגון קרנות סל זרות או חשבונות בבנקים זרים.
בעיניי התרחיש הזה לא באמת קיים לאזרחים ישראלים מהשורה.
הסיבה נעוצה באופי הסנקציות שהוטלו על מדינות סוררות כמו רוסיה ואיראן. הסנקציות שהוטלו על אותן מדינות הוטלו על מוסדות המדינה עצמה, על עסקים (הגבלות מסחר), ועל בכירים בשלטון ומקורביהם, לרוב בעלי הון שהשיגו אותו באמצעות עזרה מהשלטון (כלומר שחיתות). מדינות המערב לא מחפשות לפגוע ישירות באזרח הקטן ברוסיה או איראן, וגם אין להן אינטרס לעשות זאת.
לכן אם אתם לא אוליגרכים שמקורבים לשלטון, כמו רומן אברמוביץ' המקורב לפוטין, אני לא חושב שיש לכם ממה לחשוש.
ואם אתם עדיין חוששים – התרחיש הזה דווקא מעודד אחזקת נכסים באמצעות בית השקעות ישראלי ולא באמצעות ברוקר זר, כדי שיהיה קשה יותר להקפיא/לחלט אותם.
אז מה אתם חושבים? האם לדעתכם האפוקליפסה הכלכלית בדרך?
האם אתם עושים משהו בנדון כדי להגן על החסכונות שלכם? או שאין יותר מדי ממה לחשוש ואתם ממשיכים להשקיע כרגיל?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓
בתמונה: קריסה כלכלית בת"א, באדיבות הבינה המלאכותית של DALL-E.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
