קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

על החשיבות הרבה של הקצאת נכסים נכונה לתיק

תכנון התיק asset-allocation
 

בפוסטים קודמים דיברנו על עקרונות מנחים לבניית תמהיל התיק. בפוסט הזה נבין עד כמה חשוב לתכנן נכון את התמהיל והקצאת הנכסים, כיוון שזו ככל הנראה ההחלטה החשובה ביותר שנקבל בכל הנוגע להשקעות.

פרופ' רוג'ר איבוטסון מאוניברסיטת ייל המפורסמת הקדיש את חייו למדידת התשואות של תיקי השקעות שונים, שכללו הקצאות שונות לאפיקים שונים. במהלך המחקרים שלו הוא גילה משהו די מדהים:

יותר מ-90% מהתשואה הכוללת מוסברת ע"י סוג הנכסים (מניות, אג"חים וכו') והמשקל שלהם בתיק, ופחות מ-10% מהתשואה מוסברת ע"י הנכסים הספציפיים שנבחרו.

במילים אחרות, ההחלטה כמה מהתיק נקצה למניות וכמה לאג"חים (ואולי לנכסים אחרים) חשובה פי 9 בהשוואה להחלטה באיזה מניות ואג"חים (ונכסים אחרים) ספציפיים נשקיע. למשל תיק של 70% מניות ו-30% אג"ח שונה מהותית מתיק הפוך (30% מניות ו-70% אג"ח), ולעומת זאת שני תיקים של 70/30 שמשקיעים במניות שונות בחלק המנייתי ובאג"חים שונים בחלק האג"חי צפויים להניב תשואות דומות למדי.

ברגע שמבינים את המסקנה החשובה אליה הגיע פרופ' איבוטסון, ניתן לגזור ממנה שתי מסקנות נוספות:

  1. הניסיונות להכות את השוק אינם משמעותיים! כפי שראינו במחקרים רבים, ניסיונות להכות את השוק ככל הנראה נידונו לכישלון. אבל המחקר של איבוטסון מוריד מהחשיבות שלהם עוד יותר, כי הרבה יותר חשוב לתכנן הקצאת נכסים שמתאימה לנו מאשר לנסות לבחור את "הסוסים המנצחים" בכל אפיק. המשפט הזה נכון גם להשקעה פאסיבית – דקדוק יתר בבחירת קרנות ומדדים והתעסקות בחפיפות או הקצאות לא 100% מדויקות לכל מדינה הוא די מיותר. חשוב הרבה יותר להתמקד בתמונה הגדולה – הקצאת הנכסים הנכונה עבורנו. ישנן סוגיות טכניות אחרות בבחירת קרנות שהן מאוד חשובות (כמו סוגיות מיסוי, דמי ניהול ועוד), אבל חבל להתעסק יותר מדי בהבדלים בין קרנות דומות.
  2. יש הבדלים גדולים בין התשואות הצפויות של אפיקי השקעות שונים, וגם בתנודתיות שלהם, וככל שההקצאה המנייתית בתיק תהיה גדולה יותר, כך התשואה וגם התנודתיות צפויות להיות גבוהות יותר. אם קודם ציינתי שלא צריך להיכנס לדקויות שונות בחשיפה המנייתית, אחדד ואומר שיש דקויות שכן חשוב לשים לב אליהן, ומדובר בחלוקה ל-Asset Classes או תתי Asset Classes שונים. למשל, לא מספיק לחלק בין מניות לאג"חים, כי יש הבדל לא מבוטל בין מניות גדולות למניות קטנות והם נחשבים Asset Classes שונים. גם בתוך האפיק האג"חי יש הבדלים בין אג"חים בדירוג נמוך לגבוה, בין אג"חים ארוכי טווח לקצרי טווח וכו'.

כמובן שלא כל התיק חייב להיות מושקע במדדי מניות. המטרה של כל משקיע היא לא בהכרח לייצר את התשואה הגבוהה ביותר, אלא לבנות את התיק היעיל ביותר עבורו. מה זה אומר? הכוונה היא לתיק שייצר את התשואה הגבוהה ביותר תחת אילוצי הסיכון שמתאימים לנו. בשביל המשימה הזאת, באה לעזרתנו ה-Modern Portfolio Theory, עליה נדבר בפוסט הבא.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

השקעה במינוף

איך משקיעים במינוף באופן שקול, יעיל ורווחי

בפוסטים הקודמים ראינו איך לא נכון להשקיע במינוף – בין אם מדובר במינוף לא יעיל, או במינוף מסוכן מדי. הדרך היעילה והרווחית להשקיע במינוף היא באמצעות השקעת ההון העצמי בקרנות סל מנייתיות בפיזור רחב דרך Interactive Brokers, לקיחת הלוואה זולה בשיעור לא גבוה במיוחד כנגד הכספים, והשקעת כספי ההלוואה באפיק שאינו קורלטיבי לשוק המניות. כשפועלים כך מנטרלים את כל החסרונות שציינו בפוסטים הקודמים

להמשך קריאה
למה יקר בישראל יעילות בהשקעות ובצרכנות

למה יקר בישראל – רונן מרגוליס מארח את גלעד אלפר

הקלטת הוובינר "למה יקר בישראל", בו אירחתי את גלעד אלפר, כלכלן ואנליסט בכיר, ומספר 3 ברשימת חופש כלכלי לכנסת. הוובינר אינו פוליטי במהותו. מדובר על וובינר מרתק, מעשיר ומלמד, שמבוסס על נתונים וסטטיסטיקה (כמו שאנחנו אוהבים), ולא על סיסמאות שטחיות וריקות מתוכן. בוובינר למדנו: מה זה חופש כלכלי וקפיטליזם, והאם מדובר בשיטה כלכלית מוצלחת? למה בישראל (יחסית) עובדים הרבה, מרוויחים מעט ומשלמים ביוקר? על המתאם בין שגשוג החברה (כולל השכבות החלשות) לבין חופש כלכלי, נתונים סטטיסטיים על כל מה שיקר בישראל, והסיבות לכך ועוד.

להמשך קריאה
מיתוס המסלול הכללי: השקעות זה לא One Size Fits All מיתוסים שחשוב לנפץ

מיתוס המסלול הכללי: השקעות זה לא One Size Fits All

ברוב המוצרים המנוהלים (כמו קרן השתלמות, קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וכיוצ"ב) קיים "מסלול כללי" שאמור לכאורה להתאים לרוב הציבור. אבל מה לעשות, השקעות זה לא one size fits all, ולא ניתן לבנות תמהיל תיק אחיד שמתאים לכל המשקיעים. בפוסט הזה נבין למה המסלול הכללי, שמתיימר להתאים לכולם, לא באמת מתאים לאף אחד. כשאנחנו באים להחליט על תמהיל שמתאים לנו, חשוב מאוד להבין תחילה את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים – מניות, אג"חים וכיוצ"ב, את משך הזמן שלהם להתאוששות ממשברים ואת הסבירות להשיג תשואה חיובית בפרקי זמן שונים.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

לגדר (מט"ח) או לא לגדר – זאת השאלה

משקיעים רבים חוששים מההתחזקות האחרונה של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות העולמי. השקעות בנכסים מחוץ לישראל, ובפרט במדדי מניות עולמיים הן השקעות במט"ח, והתחזקות השקל שוחקת את הרווחיות שלהן. אז האם יש סיבה לחשוש מהתחזקות השקל והאם כדאי לגדר את ההשקעות שלנו? בפוסט הזה נעשה סדר.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

ריבית-דריבית: האפקט החשוב ביותר בעולם ההשקעות

להשקעה לאורך זמן, ובפרט לנושא של המשך השקעת הרווחים, יש חשיבות גבוהה לא רק בהיבט של נטרול הסיכון, אלא גם מהצד השני של המטבע – כלומר הגדלת התשואה.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

האם רווחי החברות כלואים וצריך לשחרר אותם?

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר הצעת חוק בנוגע למיסוי רווחים "כלואים" בחברות, ופרטי ההצעה נידונים בסדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בהצעת חוק שלמיטב ידיעתי היא חסרת תקדים בעולם המערבי, משנה באופן מהותי את מבנה המיסוי של חברות בישראל, ועלולה לייצר נזקים ארוכי טווח. בפוסט הזה אתאר את הצעת החוק ואת הפעילות שלי בנושא – מגיבוש הצעה חלופית, השתתפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושיח מול אנשי המקצוע באוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי הכנסת. מנסים לשנות.

להמשך קריאה