בפוסטים הקודמים הבנו את חשיבות התכנון הנכון של הקצאת הנכסים בתיק, וראינו כיצד תורת התיקים המודרנית באה לסייע לנו בהקצאת הנכסים לתיק בהתאם לרמת הסיכון שלנו. בפוסט הזה נכיר את הגישה המקובלת להקצאת הנכסים ואיזון התיק, כלומר המתדולוגיה הכללית, ללא קשר להרכב תיק ספציפי.
כמעט בכל מקום בו מדברים על סוגים שונים של תיקי השקעות, הקצאת נכסים, פיזור השקעות וכיוצ"ב, קביעת התמהיל מתבצעת באמצעות חלוקת העוגה באחוזים. החלוקה הקלאסית מסתכלת על ההקצאה ל(מדדי) מניות ולאג"חים, אך ישנן גם חלוקות שכוללות אפיקים נוספים כמו נדל"ן, קרנות ריט, זהב, מזומן, מוצרי חוב בלתי סחיר, הלוואות חברתיות, השקעות אלטרנטיביות, מטבעות קריפטוגרפיים וכו' (בהם נדון בעתיד). לעיתים מבצעים גם צלילה פנימה לתתי אפיקים, למשל – בתוך האפיק המנייתי מה ההקצאה למניות גדולות לעומת קטנות, ארה"ב מול שאר העולם, שווקים מפותחים מול מתפתחים ועוד, ובתוך האפיק האג"חי – מה ההקצאה לאג"ח ממשלתי מול קונצרני, אג"ח קצר טווח מול ארוך טווח, שקלי או צמוד למדד וכו'. כמובן שכל אלה הן רק דוגמאות והתיק שלנו יכול להכיל רק חלק קטן מהאפיקים שציינתי.
הקצאת הנכסים לא מדברת רק על חלוקת העוגה הראשונית, אלא גם על שמירה על אותה חלוקה לאורך זמן. איך זה עובד? באמצעות איזון התיק. אם למשל בחרנו תיק של 50% מדדי מניות ו-50% אג"חים, ויש לנו 100,000 ₪ להשקיע, אז נרכוש (מדדי) מניות ב-50,000 ₪ ו(מדדי) אג"חים ב-50,000 ₪. לאחר זמן מה האיזון מופר – למשל אם המניות עלו ב-20% והאג"חים ב-10%, אז עכשיו התיק שלנו כולל 60,000 ₪ מניות ו-55,000 ₪ אג"חים, שהם בסה"כ 115,000 ₪. בשלב זה המניות תופסות כבר 52.17% מהתיק, וכדי לחזור להקצאה המקורית של 50/50 נצטרך לאזן את התיק.
איזון יכול להתבצע בשתי דרכים:
- מכירה מהאפיק שמצוי במשקל יתר והסטתו לאפיק שמצוי במשקל חסר. בדוגמא שלנו מדובר על מכירת 2.17% מניות (1,304 ₪) וקניית אג"חים באותו סכום. בתיק השקעות פרטי "רגיל" חל במכירה מס רווחי הון ממנו התעלמתי לצורך הדוגמא, אבל גם אותו צריך לקחת בחשבון.
- איזון ע"י רכישות המשך. במידה וההשקעה אינה חד פעמית, אלא אנחנו ממשיכים להכניס כספים לשוק באופן עקבי, אז במקום למכור ולהסיט מאפיק אחד לשני (ולחטוף אירוע מס), נוכל פשוט לרכוש יותר מהאפיק שמצוי במשקל חסר. בדוגמא שלנו, אם יש לנו למשל 5,000 ₪ נוספים להשקעה, אז סך ההשקעה אמור להיות התיק הקיים (115,000 ₪) + התוספת (5,000 ₪), כלומר 120,000 בסה"כ או 60,000 ₪ לכל אפיק. כיוון שהחלק המנייתי בתיק כבר בשווי של 60,000 ₪, נוסיף את כל ה-5,000 לחלק האג"חי שכולל כרגע 55,000 ₪ ונגיע לאיזון.
שימו לב בפוסט הזה תיארנו רק כיצד עובד המנגנון של הקצאת נכסים ושמירה על איזון, אך לא דנו בכלל האם חלוקה ושמירה על איזון לפי אחוזים אכן משרתת אותנו נאמנה ומתאימה לצרכים שלנו. משקיעים רבים מנסים לשאוף להגיע לאיזשהו "איזון אידיאלי", שלרוב מבוסס על כללי אצבע ולא בהכרח מתאים לצרכים שלהם, ועשוי גם לנבוע מחשש לא רלוונטי מסיכון. כלל אצבע ידוע אומר שצריך להשקיע במניות לפי 100 פחות הגיל שלנו, למשל: בן 30 ישקיע 70% במניות ו-30% באג"חים ובן 70 ישקיע את ההיפך. לטעמי כלל האצבע הזה הוא באמת רק כלל אצבע. יש לו היגיון מסוים והוא יכול להתאים, במידה חלקית, לחיסכון הפנסיוני שלנו, אבל בוודאי שלא צריך לקחת אותו כתורה מסיני וליישם אותו על כל החסכונות שלנו. לכל אחד יש את הצרכים והמטרות שלו, ולא יכול להיות כלל אצבע שמתאים לכולם, בהשקעות אין one size fits all. בפוסט הבא נאתגר את הגישה לקביעת תמהיל התיק ואיזונו באחוזים מתוך העוגה.
אז מה דעתכם?
איך אתם מאזנים את התיק שלכם?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.









