מבירור נוסף שערכנו, הקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים לא הולכות לשום מקום. הפרטים בפנים.
בפוסט קודם התייחסנו לכתבה שטחית של כלכליסט שציינה בלקוניות שאלטשולר שחם הפסיקו לשווק את הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים, וחביבות מאוד על המשקיעים הפאסיביים הגרים בציון. קיבלנו המון פניות ושאלות מודאגות בנושא, ומה שלא היה ברור זה מה בכלל המשמעות של "משווק" / "מפיץ" של קרנות סל, והאם הקרנות תפסקנה להיסחר בבורסה המקומית שלנו.
אז כתבה רצינית יותר של Jenya Volinsky בדה-מרקר, שפכה הרבה אור על הנושא. הנה כמה ציטוטים חשובים מתוך הכתבה, וההתייחסות שלי אליהן:
משמעות ההפצה של קרנות סל
"אלטשולר שחם מפסיק לשווק את הקרנות של בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, שמציעה בישראל 23 קרנות סל וחמש קרנות אקטיביות. עדיין יהיה ניתן לרכוש את הקרנות, כפי שהיה אפשר עד היום, דרך הבנקים או דרך הברוקרים של בתי ההשקעות, כך שהפעילות של בלאקרוק בישראל תימשך. רק השיווק של אלטשולר שחם נפסק, ובעיקר ההפצה שלו מול היועצים בבנקים." (ההדגשה אינה במקור).
בהמשך הכתבה מוזכר גם המשפט הבא, שמסביר מה בכלל תפקידו של המפיץ:
"צינור ההפצה העיקרי של הקרנות בישראל הוא יועצי ההשקעות בבנקים".
כלומר ממה שאנחנו מבינים, התפקיד של אלטשולר בנושא היתה פשוט לעבוד מול יועצי ההשקעות בבנקים. משקיעים פאסיביים מודעים לא צריכים כמובן יועצי השקעות ומתווכים אחרים. הם בונים לעצמם תמהיל השקעות פאסיבי בהתאם לצרכים שלהם, ובוחרים את קרנות הסל בהתאם. אם בכל זאת מעניין אתכם מה יקרה למי שיילך לייעוץ בבנק, אז:
"לפי גורמים בענף … כפי שמסתמן, בלאקרוק תשווק מעתה באופן עצמאי את הקרנות שלה, שרשומות למסחר בישראל. אף שהשיווק של הקרנות על ידי אלטשולר שחם ייפסק, שיתוף הפעולה בין שני הגופים יימשך, כשאלטשולר שחם ימשיך להיות הנציג של בלאקרוק בישראל בכל הקשור לרגולציה."
מכך ניתן להסיק שאין לבלאקרוק כוונה להסיר את הקרנות מהמסחר בישראל. אני מאמין שהיקף הנכסים של הקרנות האלה רק יגדל, כיוון שיותר ויותר אנשים נחשפים ליתרונות של השקעה פאסיבית עצמאית, ואלו שכבר משקיעים בהן ימשיכו להשקיע באופן עקבי, כיאה למשקיעים פאסיביים.
יתרונות ההשקעה בקרנות של בלאקרוק
בנוגע ליתרונות ההשקעה דווקא דרך הקרנות של בלאקרוק צוין בכתבה כי:
"על פניו, בשל דמי הניהול שמציעה בלאקרוק בקרנות הסל, שהם לרוב נמוכים יותר ביחס לאלטרנטיבות המקומיות, היינו מצפים להצלחה גדולה יותר. כך למשל, בקרן סל העוקבת אחר מדד ה-S&P 500 דמי הניהול הם 0.07% בבלאקרוק ביחס ל-0.25%-0.8% בקרנות המקומיות. זאת פרט לאלו שמציעים קרנות סל בדמי ניהול אפס, הטבה שכנראה תשתנה בחלוף שנה."
הכתבה מתייחסת בצורה יפה מאוד, שלא אופיינית לשטחיות של חלק ניכר מהעיתונות הכלכלית בישראל, לשתי בעיות מרכזיות של הקרנות הישראליות:
- דמי ניהול גבוהים מדי. (ברצינות, 0.8% לקרן פאסיבית??)
- הטריק השיווקי המסריח של קרנות ישראליות: מתחילים מדמי ניהול 0, ואחרי שנה-שנתיים מקפיצים את דמי הניהול, מה שמעמיד את המשקיעים בדילמה – או להישאר עם קרן בדמי ניהול גבוהים, או למכור אותה כדי לעבור לקרן זולה יותר, אבל לספוג אירוע מס מיותר במכירה. אצל גופים זרים רציניים, כדוגמת ואנגארד ובלאקרוק, יש יציבות ארוכת שנים בדמי הניהול (הנמוכים) של הקרנות שלהן, ואף היסטוריה של הפחתה הדרגתית בדמי הניהול. זה נכון הן לקרנות האמריקאיות שלהן והן לקרנות האיריות. למשל, דמי הניהול של הקרן העולמית של בלאקרוק (עוקבת מדד MSCI All Country World Index) ירדו לפני כשנה.
לשתי הסיבות האלה כדאי להוסיף את היתרון הגדול של קרנות איריות באופן כללי, בין אם הן נסחרות בארץ ובין אם לא: החיסכון במיסים על דיבידנדים. המיסוי על דיבידנדים של קרנות איריות הוא מופחת – 15% בלבד על דיבידנדים המתקבלים ממניות אמריקאיות וכ-6-8% בממוצע בשאר העולם. המיסוי על דיבידנדים של קרן עולמית או שילוב של מס' קרנות בפיזור גלובלי יעמוד על כ-12.5%, שהוא מחצית מהמיסוי של קרנות מחלקות (כמו קרנות אמריקאיות), שמנוכה מהן 25% מס על הדיבידנדים, ואפילו 30% בקרנות הישראליות (שעוקבות אחרי מדדי חו"ל באמצעות חוזים עתידיים, המגלמים ניכוי מס במקור של כ-30%). המשמעות היא חיסכון שנתי של כ-0.25%-0.35% לשנה מכלל הצבירה. עוד על הנושא בכתבה ששיתפתי.
חוסר הפופולריות התמוה של הקרנות
הכתבה מציינת שנתח השוק שתפסו הקרנות של בלאקרוק בישראל הוא כ-2 מיליארד שקל, פחות מ-2% מהיקף הנכסים שמנהלות קרנות הסל בישראל, שעומד על כ-106 מיליארד שקל. הכתבה התייחסה גם לסיבות:
"אחת הסיבות לכך היא שעם כניסתה של בלאקרוק לישראל נאסר עליה רגולטורית להציע לציבור קרנות מנוטרלות מט"ח, על אף שאלה מוצעות על ידה בשווקים שונים ברחבי העולם. הצרכנים הישראלים מעדיפים אופציות מנוטרלות מט"ח, כדי לא לקחת את הסיכון הנוסף של שינוי בשער החליפין, שישפיע על התשואה."
לנושא החשיפה למט"ח וגידור המט"ח התייחסנו בפוסט קודם, והגענו למסקנה שבהשקעה מנייתית לטווח ארוך יש יותר חסרונות לגידור מט"ח מאשר יתרונות. זאת עוד דוגמא לכך שעל חוסר ידע משלמים הרבה.
ההתייחסות של באלקרוק עצמה לעניין
אם הכתבה היפה של דה מרקר לא מספיקה לכם, אז גולש בשם גילי הגיב לפוסט שלי בנושא אחר לגמרי, שהוא פנה לבאלקרוק עצמה בנושא. החברה חזרה אליו מלונדון וציינה כי אלטשולר שחם נשאר חבר בורסה עבורם.
אז לסיכום, נראה שאין סיבה לדאגה, ובלאקרוק כאן כדי להישאר. מדובר בבשורה חשובה לציבור המשקיעים הפאסיביים בישראל.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
