לפני חודשיים יצאנו בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה נעדכן מה הספקנו לעשות בחודשיים האחרונים בנושא בדיונים עם האוצר ורשות שוק ההון.
תזכורת: הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל עלה בעקבות אישור ועדת הכספים של הכנסת להחליף את מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון הבטחת תשואה, שיקטין את הוצאות המדינה מחד, ולא יפגע בחוסכים בהשוואה למצב הקיים מאידך. יחד עם זאת, אנו סבורים כי הבעיה המרכזית בקרנות הפנסיה היום היא באופן הגדרת מסלול ברירת המחדל לחוסכים מתחת לגיל 50 – אשר הינו מסלול שמרני ביותר, הנוגד את ההיגיון והנתונים האמפיריים, פוגע משמעותית בחוסכים הלא מודעים, והוא הגורם המרכזי לכך שנדרשת השלמת תשואה מלכתחילה.
לפני כחודשיים העלינו כאן, וגם באתר "פנסיוני", את הצעתנו לשינוי מסלול ברירת המחדל בפנסיה של החוסכים הצעירים למסלול מחקה מדד ומניעת הבעיה של "רצפת תשואה" שנמוכה ממדדי המניות, הצעה שכללה גם נייר עמדה שכתבנו בנושא. שינוי של מסלול ברירת המחדל לחוסכים צעירים למסלול מחקה מדד מניות גם צפוי להגדיל את סך החיסכון לחוסכים באופן ניכר, כ-43% יותר בהשוואה למסלול ברירת המחדל הנוכחי, וגם יאפשר להימנע לחלוטין, או כמעט לחלוטין, מהצורך בהבטחת תשואה. גם בלי קשר למנגנון הבטחת התשואה, מדובר בשינוי חשוב מאוד, שבמידה וייושם ישפיע משמעותית על 3.4 מיליון ישראלים בגיל 20-50, שמרביתם כלל לא מודעים למסלול הפנסיוני שלהם.
הפניות הרבות שלכם באתר החקיקה הממשלתי עשו את שלהם, וקיבלנו אוזן קשבת גם ממשרד האוצר וגם מרשות שוק ההון, מיד ארחיב על כך, אבל בינתיים רציתי להודות לכם על המאמץ וההירתמות!
בנוגע למנגנון הבטחת התשואה – המנגנון מסתמך על המסלול בו נמצאים מרבית החוסכים, ככה ששינוי מסלול ברירת המחדל הכרחי גם עבורו. כדי לשנות את מנגנון הבטחת התשואה ותהליך ההתחשבנות מול הקרן הייעודית (קראו את הפוסט מלפני חודשיים לפרטים) נדרש שינוי חקיקה, כך ששינוי בו אפשרי רק בטווח רחוק יותר, מפני שהחקיקה הנוכחית אושרה רק לאחרונה, וועדת הכספים לא תדון בכך מחדש בזמן הקרוב. לכן התמקדנו בשינוי מסלול ברירת המחדל, נושא שהוא באחריותם של משרד האוצר ורשות שוק ההון.
השיחות שלנו עם משרד האוצר
אני שמח לבשר כי זכיתי לאוזן קשבת ולשיתוף פעולה בלשכת שר האוצר, ובפרט דיברתי מס' פעמים עם יועץ כלכלי בכיר לשר האוצר, שהיה מאוד קשוב ונעים, ואף הכיר אותי מהפייסבוק. הוא ערך עבורי בירורים במשרד האוצר וברשות שוק ההון, והפנה אותי לגורמים רלוונטיים.
תחילה שוחחתי עם כלכלנית מאגף התקציבים באוצר שהסבירה לי על תהליך החקיקה שאושר לאחרונה. גם היא התחברה לגישה שהצגתי, אבל אמרה שכרגע אגף התקציבים עוסק בעדכון התקנות הרלוונטיות כדי להתאימן לחקיקה שאושרה בנוגע למנגנון הבטחת התשואה, ושינוי חקיקה חדש בנושא לא יהיה רלוונטי בטווח הקצר. אני מוכרח לציין שהתרשמתי לטובה מרמת המקצועיות והירידה לפרטים של אנשי האוצר עימם שוחחתי, שהיו צעירים באופן מפתיע, וגם מאוד נחמדים. לטעמי מדובר ב-top של פקידי המגזר הציבורי, בפער ניכר. ח"ח לנערי האוצר.
בנוסף, היועץ הכלכלי הבכיר לשר האוצר מסר לי שקיים צוות עבודה בתוך רשות שוק ההון שבוחן שינוי במסלול ברירת המחדל בפנסיה, ובכלל שינויים במסלולים המוצעים, כך שהפניה שלי הגיעה בתזמון טוב. צוות העבודה מתכנן מסלול מבוסס קוהורטות לפי גיל (כלומר חשיפה מנייתית משתנה הדרגתית לכל קבוצת גיל). הוא ביקש ממני להכין הצעה לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה ברוח זו, ואכן כתבתי הצעה כזאת.
עיקרי ההצעה הם:
- חשיפה מנייתית גבוהה לחוסכים צעירים (אפילו 100%), עם הקטנה הדרגתית של החשיפה המנייתית בהתאם לגיל. הצעתי לרדת בצורה מדורגת מ-100% חשיפה מנייתית ועד 25% לקראת הפרישה, אך ניתן כמובן להגדיר מנגנון אחר.
- ההשקעה תהיה מחקת מדד, הן בחלק המנייתי והן בחלק הסולידי, כיוון שכל המחקרים מראים שמנהלי ההשקעות לא מצליחים להכות את המדדים בעקביות, לא במניות ולא באג"חים.
- על החשיפה המנייתית להישאר גבוהה עד גיל מאוחר יחסית, למשל כ-15 שנה לפני גיל הפרישה, כיוון שהנתונים מראים כי מעולם לא היה פרק זמן של 15 שנה בו הושגה תשואה ריאלית שלילית.
- הקטנת החשיפה המנייתית צריכה להיות מותנית ולא אוטומטית, כיוון שבתרחיש שבו חל משבר בשוק המניות זמן קצר לפני הקטנת החשיפה המנייתית המתוכננת, תהיה פגיעה משמעותית בחוסכים. כיוון שהשוק בכללותו עולה לטווח הארוך ותמיד מתאושש ממשברים, הקטנת החשיפה המנייתית דווקא לאחר הירידות לא תאפשר לחיסכון להתאושש. לכן הצעתי להגדיר את ההתניה כך: במידה ובמועדים המתוכננים להקטנה הדרגתית של החשיפה המנייתית מצוי מדד המניות אחריו עוקב המסלול 15% מתחת לנקודת השיא שלו או בנקודה נמוכה יותר, יש להישאר בחשיפה המנייתית הקיימת ולא להפחית אותה עד אשר יחזור מדד המניות לנקודת השיא שלו. כאשר חזר המדד לנקודת השיא שלו, יש להתיישר לשיעור החשיפה המתוכנן. במצב זה אם מתרחש משבר 15 שנה לפני מועד הפרישה של קבוצת גיל מסוימת, אזי אותה קבוצה תישאר בחשיפה מנייתית מקסימלית עד להתאוששות השוק, שלפי מקרי הקיצון בעבר ההתאוששות תגיע עד 15 שנה, ולרוב הרבה פחות מכך. גם ההפקדות השוטפות לאחר המשבר יתרמו להתאוששות מהירה יותר.
- ניתן לאפשר חופש לגופים המוסדיים בבחירת המדדים או שילוב המדדים, אך חשוב שיהיה מדובר בפיזור רחב, וכדאי לעודד השקעה בפיזור גלובלי (במילים אחרות, לא רק S&P 500 או ת"א 35).
- כאשר ההשקעה מאוד דומה בין הגופים השונים, הדגש בבחירת קרן הפנסיה לא יהיה לפי תשואות העבר (נתון חסר ערך לחלוטין כיוון שתוצאות העבר אינן מעידות על העתיד), אלא על דמי הניהול ואיכות השירות.
בפוסט הבא אכתוב על הדיונים שלנו עם רשות שוק ההון.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
