הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – פניה לאוצר ולרשות שוק ההון

פעילות ציבורית קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – פניה לאוצר ולרשות שוק ההון
 

עדכון 12.1.22: אני שמח לבשר כי זכיתי לאוזן קשבת ולשיתוף פעולה בלשכת שר האוצר, ובפרט דיברתי מספר פעמים עם יועץ כלכלי בכיר לשר האוצר, שהיה מאוד קשוב ונעים, התחבר לגישה שלנו, וניכר שחשוב לו לקדם את הנושא. הוא ערך עבורי בירורים במשרד האוצר וברשות שוק ההון, והפנה אותי לגורמים רלוונטיים.

אני מנסה לפעול בשני צירים – הראשון הוא שינוי מסלול ברירת המחדל, שינוי שככל הנראה לא דורש חקיקה, וקיים כבר צוות עבודה בנושא ברשות שוק ההון. הכנתי הצעה ייעודית לנושא הזה, שהועברה לגורמים הרלוונטיים, איתם אני מקווה להיפגש בנושא. הנושא משפיע בעקיפין גם על מנגנון הבטחת התשואה.

הציר השני הוא לגבי מנגנון הבטחת התשואה עצמו, שמצריך שינוי חקיקה, ולכן הוא לטווח ארוך יותר. כרגע אני משוחח מול גורמים במשרד האוצר שעסקו בנושא, מתוך מטרה להבין מה עלה עד כה, והאם וכיצד ניתן לרתום את הדרג המקצועי לשינויים עתידיים בחוק, בשאיפה שהמחוקקים אכן יקשיבו.

חשוב מאוד: ניתן עדיין להשפיע! עד היום בחצות ניתן עוד להעיר באתר החקיקה הממשלתי, וככל שיהיו יותר פניות מנומקות ורציניות מהציבור, כך הסיכויים לחולל שינוי יגדלו.

 

בקרנות הפנסיה בישראל יש הרבה דברים טובים, כמו הטבות מס, מסלולים מחקי מדד ודמי ניהול נמוכים, אך גם שתי בעיות מרכזיות לחוסכים הצעירים: מסלול ברירת מחדל שמרני ביותר ומנגנון הבטחת תשואה (שיחליף בקרוב את האג"ח המיועדות), שאמנם מבטיח "רצפת תשואה" של 5.15%, אך גם מהווה "תקרת תשואה" הנמוכה מתשואת מדדי המניות. אנחנו יוצאים בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, לשם שינוי תקנות ועדכון חקיקה שתיטיב גם עם הציבור, וגם עם קופת המדינה. עד יום רביעי בחצות גם לכם יש הזדמנות להשפיע!

 

קצת רקע אודות המנגנון להבטחת תשואה

ב-4.11.21 אישרה וועדת הכספים של הכנסת את הצעת האוצר להחליף את האג"ח המיועדות שמנפיקה המדינה עבור 30% מנכסי קרנות הפנסיה במנגנון הבטחת תשואה. מנגנון זה מגדיר כי החלק היחסי של האג"ח המיועדות בחיסכון של כל חוסך יושקעו בנפרד מיתר הכספים, ואחת ל-5 שנים תיערך בחינה של התשואות שהופקו לשם התחשבנות מול קרן ייעודית שתקום לצורך הבטחת התשואה.

במידה והתשואה המצטברת ב-5 שנים היתה גבוהה מתשואה של 5.15% לשנה בחישוב של ריבית דריבית (כ-28.5% במצטבר), ההפרש יועבר לקרן הייעודית, ובמידה והתשואה המצטברת היתה נמוכה יותר, הקרן הייעודית תשלים את ההפרש לקרן הפנסיה. חישוב התשואה הינו צמוד למדד, והמדינה התחייבה להפריש בעצמה לקרן הייעודית מדי שנה שיעור מסוים מסך נכסי קרנות הפנסיה הזכאים להבטחת תשואה, כדי למנוע מצב שבו בעת משבר לא תוכל המדינה להשלים את הפרש התשואה.

מנגנון זה צפוי לחסוך סכומים גבוהים בתשלומי ריבית שמשלמת המדינה כיום על האג"ח המיועדות, שגבוהה משמעותית מהריבית על אג"ח ממשלתי בשוק החופשי, ולהקל על תקציב המדינה, ללא שינוי כלפי החוסכים.

 

הבעיות במסלול ברירת המחדל ובמנגנון הבטחת התשואה

אנו סבורים כי המנגנון המוצע הינו מנגנון מוצלח שיקטין את הוצאות המדינה מחד, ולא יפגע בחוסכים בהשוואה למצב הקיים מאידך. יחד עם זאת, אנו סבורים כי הבעיה המרכזית בקרנות הפנסיה היום היא באופן הגדרת מסלול ברירת המחדל לחוסכים מתחת לגיל 50 – אשר הינו מסלול שמרני ביותר, הנוגד את ההיגיון והנתונים האמפיריים, פוגע משמעותית בחוסכים הלא מודעים, והוא הגורם המרכזי לכך שנדרשת השלמת תשואה מלכתחילה.

אנו סבורים כי שינוי של מסלול ברירת המחדל לחוסכים מתחת לגיל 50 למסלול מחקה מדד מניות ישיג שתי תוצאות חיוביות מאוד:

  1. יגדיל את סך החיסכון הצפוי לחוסכים באופן ניכר, כ-43% יותר בהשוואה למסלול ברירת המחדל.
  2. יאפשר להימנע לחלוטין, או כמעט לחלוטין, מהצורך בהבטחת תשואה.

לכן, אנו מציעים כי:

  • בשלב ראשון תנחה רשות שוק ההון את קרנות הפנסיה לשנות את מסלול ברירת המחדל למסלול מחקה מדד מניות, ולהעביר אליו באופן אוטומטי את כל החוסכים מתחת לגיל 50 המצויים במסלול כללי או במסלול תלוי גיל, אלא אם יבחרו אחרת. למיטב הבנתנו, שינוי זה אינו מצריך שינוי חקיקה.
  • בשלב שני יפעלו רשות שוק ההון והאוצר בוועדת הכספים לשם עדכון מנגנון הבטחת התשואה שאושר, כך שכלל לא תיערך "התחשבנות" בין קרנות הפנסיה לקרן הייעודית מדי 5 שנים, אלא תיערך בדיקת זכאות לכל חוסך רק בעת השימוש בחיסכון. במנגנון המעודכן, רק המדינה תפריש כספים לקרן הייעודית, וכל חוסך יהיה זכאי להבטחת תשואה בעת השימוש בכסף, במידה והתשואה הכוללת שהשיג היתה נמוכה מ-5.15%, אך לא יפריש כספים לקרן הייעודית במידה והתשואה היתה גבוהה יותר.

תיאור נרחב יותר מופיע בנייר עמדה שכתבנו בנושא.

 

מה עשינו בנדון

עד כה, פעלנו ב-3 חזיתות:

  1. משרד האוצר: לאחר התכתבות עם ראש המטה של שר האוצר, מר אמיר שניידר, שלחנו בהמלצתו את התייחסותנו ואת נייר העמדה ללשכת שר האוצר.
  2. רשות שוק ההון: הגשנו פנייה בנושא לרשות שוק ההון (פניית שאלה דרך האתר שלהם, ולא פניית תלונה כנגד גוף כזה או אחר).
  3. אתר החקיקה הממשלתי: העלינו לאתר את התייחסותנו, יחד עם נייר העמדה, שם פורסמה להערות הציבור טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה) התשפ"ב-2021. ההתייחסות שלנו מופיעה באופן גלוי לציבור ולא רק למשרדי הממשלה.

 

איך גם אתם יכולים להשפיע?

הדרך הטובה ביותר להשפיע תהיה להיכנס לטיוטת ההצעה באתר החקיקה הממשלתי [2], ולהוסיף שם הערה משלכם, שמציינת שגם אתם תומכים בשינוי מסלול ברירת המחדל לחוסכים צעירים כדי להגדיל את החיסכון לציבור ולייתר את הצורך בהבטחת תשואה. חשוב להקפיד על שפה מכבדת, ולהגיב עד יום רביעי בחצות, זה הדד-ליין. תוכלו למשל להיעזר בטקסט הבא, אבל כדאי מאוד שתכתבו אותו במילים שלכם כדי שזה לא ייראה כמו העתק-הדבק:

כפי שציין רונן מרגוליס, גם אני חושב/ת ששינוי מסלול ברירת המחדל לחוסכים צעירים הוא שינוי מבורך שיגדיל את החיסכון לציבור וימזער את הצורך בהבטחת תשואה. אני גם חושב/ת שכדאי לכם מאוד להיפגש עם רונן בנושא, ובנושאים אחרים.

 

חוץ מלהגיב בעצמכם – תפיצו את הפוסט הזה לחברים ובני המשפחה שלכם, כדי שיגיבו בעצמם ויפיצו הלאה לעוד אנשים. השינוי הזה יכול להועיל מאוד ל-3.4 מיליוני ישראלים בגילאי 20-50. תגיבו, תשתפו, וביחד נשפר את הפנסיה בישראל!

תודה רבה ל Elad Malka מהאינטרס שלנו ולאמיר שניידר על הסיוע.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך משווים תשואות בין קרנות כל האמת על השקעות מנוהלות

איך משווים תשואות בין קרנות

מנהלי ההשקעות מתחרים ביניהם מי ישיג תשואות גבוהות יותר, מתוך מטרה למשוך לקוחות רבים יותר, וכן לנצל את הצלחתם כתירוץ להעלאת דמי הניהול. אז איך נכון למדוד את הצלחתם? ניתן להסתכל על התוצאות שהשיגו מנהלי ההשקעות ב-3 אופנים: הדרך הנאיבית – במנותק משאר העולם: לצערנו זו הדרך בה חלק גדול מהציבור פועל. בדרך זו לא מבצעים כל השוואה ולא יודעים כלל איזו השוואה לבצע. לרוב מדובר במשהו כזה: המשקיע/החוסך לא מגלה עניין מיוחד בחסכונות שלו, אחת לתקופה הוא מקבל דו"ח, ואם בכלל יטרח לפתוח אותו, יסתכל על התשואות ויגיד לעצמו משהו בסגנון: "אה, נחמד היו כאן רווחים של 6% בשנה האחרונה". אם רק היה יודע שבאותה שנה השוק עשה 20% תשואה…

להמשך קריאה
האם כדאי למשוך את הפנסיה (או לא להפקיד לפנסיה)? מיתוסים שחשוב לנפץ

האם כדאי למשוך את הפנסיה (או לא להפקיד לפנסיה)?

הקהילה הפיננסית ברשתות החברתיות גועשת בעקבות הפוסט המעולה של שאול אמסטרדמסקי, שדיבר על משפיענים "מומחי השקעות", שמשכנעים את העוקבים שלהם בטיקטוק למשוך את הפנסיה שלהם כדי "לעשות מכה". יכול להיות שגם הפוסט שלי משבוע שעבר שדיבר על כך שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, הוסיף קצת שמן למדורה. אז דבר ראשון חשוב לי להדגיש שלא כדאי לכם למשוך את הפנסיה שלכם. ואם אתם עצמאים או בעלי שליטה  גם לא כדאי לכם לוותר מראש על הפקדות לפנסיה. ממש לא.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

יכולת או מזל? דוגמת 10,000 האנליסטים – וידאו פוסט

אני אוהב לתת את דוגמת 10,000 האנליסטים מתוך הספר תעתועי האקראיות, אותה תוכלו לראות בווידאו הבא

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

להבין את התנודתיות: מה אומרת לנו סטיית התקן

ברור לנו שסטיית תקן גבוהה יותר משמעותה שמדובר באפיק השקעה תנודתי יותר. בפוסט הזה ננסה להבין לעומק את המשמעות מבחינת התשואות הצפויות כל שנה. כשיו בואו ניקח כדוגמא מדדי מניות של חברות גדולות, שראינו שמניבות תשואה ממוצעת של כ-10% לשנה עם סטיית תקן של כ-20%, ונבין מה צריכות להיות הציפיות שלנו לתשואות של מדדי המניות.

להמשך קריאה
מיתוס המסלול הכללי: השקעות זה לא One Size Fits All מיתוסים שחשוב לנפץ

מיתוס המסלול הכללי: השקעות זה לא One Size Fits All

ברוב המוצרים המנוהלים (כמו קרן השתלמות, קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון וכיוצ"ב) קיים "מסלול כללי" שאמור לכאורה להתאים לרוב הציבור. אבל מה לעשות, השקעות זה לא one size fits all, ולא ניתן לבנות תמהיל תיק אחיד שמתאים לכל המשקיעים. בפוסט הזה נבין למה המסלול הכללי, שמתיימר להתאים לכולם, לא באמת מתאים לאף אחד. כשאנחנו באים להחליט על תמהיל שמתאים לנו, חשוב מאוד להבין תחילה את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים – מניות, אג"חים וכיוצ"ב, את משך הזמן שלהם להתאוששות ממשברים ואת הסבירות להשיג תשואה חיובית בפרקי זמן שונים.

להמשך קריאה
על ענווה ובעיית חוסר הידע מיתוסים שחשוב לנפץ

על ענווה ובעיית חוסר הידע

כדי לבחון אם השקעה מסוימת, למשל במניה ספציפית, היא הזדמנות טובה, צריך קודם כל להכיר טוב את החברה והמרחב בו היא פועלת, לנתח דו"חות כספיים משנים קודמות, להכיר את המוצרים והשירותים שלה, את איכות ההנהלה, את בסיס הלקוחות שלה ואת המתחרים שלה. אבל, גם אם מכירים את כל הנתונים האלה, זה אפילו לא קרוב להיות מספיק! הנתונים הללו מעידים על העבר ויכולים לספק הערכה יחסית מושכלת לגבי העתיד הקרוב, אבל הידע הדרוש כדי להחליט לגבי טיב ההשקעה הוא רחב הרבה יותר וכולל כ"כ הרבה משתנים שגם אנליסט מוכשר ששוחה בנתוני החברה והסקטור בה היא פועלת לא יכול להכיר.

להמשך קריאה