יעילות בהשקעות ובצרכנות

האם כדי להגיע לפרישה מוקדמת נדרש לייצר מקורות הכנסה מרובים? בפוסט הזה אציג את 7 מקורות ההכנסה שלי, עם הפרדה בין הכנסה עסקית רצויה להכנסה פחות רצויה מהשקעות. בפוסט הזה אציג את 7 מקורות ההכנסה שלי, אך בגישה קצת שונה: עם הפרדה בין יצירת הכנסה רצויה (הכנסה עסקית) לבין יצירת הכנסה פחות רצויה (הכנסה מהשקעות שאינה יעילה ובאה ע"ח הגדלת ההון).

לפני כמעט שנה, בסוכות 2023, ממש לפני שהתחיל כל הבלאגן של המלחמה, יצאנו כל המשפחה לחופשה כיפית ביעד לא שגרתי. החופשה התקיימה בארץ, לחוף הים התיכון, לא רחוק מהמרכז (מזהים איפה לפי התמונה?), ועלותה היתה נמוכה משמעותית מחופשה ביעדי התיירות המרכזיים כמו ת"א, אילת או ים המלח. אז אם אתם רוצים לצאת לחופשה, אבל: נרתעים מהמחירים הגבוהים ברבים מהמלונות בארץ. פוחדים מביטול טיסות לחופשה בחו"ל. חוששים (בצדק) לנסוע לחופשה בצפון. מעדיפים להימנע מנסיעות/טיסות ארוכות (למשל עם קטנטנים). תמשיכו לקרוא את הפוסט, זה יפתח לכם קצת את הראש לאפשרויות אחרות.

קמלה האריס, שמסתמנת כמועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב במקומו של ג'ו ביידן הפורש, פרסמה לציבור את הצהרת ההון שלה ושל בעלה, כפי שנבחרי ציבור אמריקאים מחויבים לעשות. מה כולל תיק ההשקעות של האריס? האם הוא מתאים לצרכים שלה? ומה זה אומר עליה כמועמדת להנהיג את העולם החופשי? הפרטים בפנים. בפרסום שעלה לאחרונה, התיק של האריס ובעלה […]

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא. קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

קופת גמל להשקעה הוא מכשיר השקעה שהופיע בשנת 2016 ומשווק בצורה די אגרסיבית. בגדול מדובר במוצר שמהווה תחליף לחשבון השקעות פרטי (ולא לחיסכון הפנסיוני), ויש לו 3 יתרונות מרכזיים על הנייר, בין היתר הטבות מיסוי. השיח ברשת מתמקד לצערי, כמו בנושאים רבים אחרים, דווקא בשאלות הלא נכונות – כמו איזה גוף מציע את התנאים הטובים ביותר לקופת גמל להשקעה ומי משיג את התשואות הגבוהות ביותר. הנחת היסוד של אותם דיונים היא שקופת גמל להשקעה הוא מוצר מוצלח, וכעת נותר רק לבחור בין הקופות השונות והמסלולים השונים.

בישראל משלמים המון מיסים, יותר מדי אם תשאלו את רוב הציבור. ענף הרכב הוא תחום בו המיסוי גבוה במיוחד: כ-100% מס על מחיר של רכב חדש, ומיסוי דומה על דלק. השבוע רכשנו רכב, והצלחנו לחסוך כ-34,000 ₪ במיסים! איך עשינו את זה ואיך ניתן לחסוך אפילו יותר? המשיכו לקרוא

אחרי שנשאלתי את השאלה הזאת פעמים רבות, אגש ישר לתשובה: קופ"ג להשקעה במסלול "הלכה" של אינפיניטי. למה קופ"ג להשקעה ולא פיקדון בנקאי? כי פיקדון בנקאי זאת לא השקעה, הוא לא מניב כמעט שום תשואה, ובקושי מכסה את עליות האינפלציה, אם בכלל. אבל אמרת שקופ"ג להשקעה הוא מוצר גרוע, לא? זה נכון, מדובר במוצר יקר ולא […]

בפוסטים קודמים שהעליתי, שנותנים זוויות שונות להשוואה בין השקעה פאסיבית עצמאית לבין מוצרים מנוהלים, אחד הטיעונים הכי נפוצים שאני שומע בעד מוצרים מנוהלים כמו קופ"ג להשקעה הולך בערך ככה: "השקעה עצמאית אמנם רווחית ויעילה יותר, אבל מוצרים מנוהלים פשוטים עם הוראת קבע, כמו קופ"ג להשקעה או פוליסת חיסכון, הם מה שמתאים לרוב האוכלוסייה" בפוסט הזה רציתי להעמיד את הנושא למבחן, באמצעות דוגמא מתחום אחר שמוכר לכולנו: נהיגה.

לא מזמן זוג חברים שלנו שלחו לנו דו"חות מקופות הגמל להשקעה שלהם, שהראה שהם צפויים לשלם עשרות אלפי שקלים במצטבר של דמי ניהול אם ישאירו את הכספים בקופה עד הפרישה. הם ממש נחרדו מהמחשבה הזאת, והרגישו פראיירים. אז האם הנוחות של הוראת קבע למוצר מנוהל כמו קופ"ג להשקעה גוברת על העלויות העודפות וחוסר היעילות? יצאנו לבדוק. בפוסט הקודם הרחבנו על כך שקופת גמל להשקעה הוא פשוט מוצר גרוע, כיוון שהיתרונות שלו הם יתרונות על הנייר בלבד, והחסרונות עולים על היתרונות. אותו זוג חברים שלנו היו מודעים לחסרונות אבל העדיפו את הנוחות של הוראת קבע חודשית, במקום לפתוח חשבון מסחר עצמאי ולרכוש קרן סל בכוחות עצמם.

יש רגעים בחיים שהם רגע מכונן, רגע שבו מפנימים לעומק רעיון מסוים, האסימון נופל, ואנחנו מבינים מה מידת ההשפעה שלו על החיים שלנו. באנגלית קוראים לזה A-Ha Moment, כלומר "א-הא, עכשיו הבנתי מה הפואנטה!". אני חושב שהפוסט הזה יכול להיות עבורכם, בסבירות מאוד גבוהה, אחד מאותם רגעים, פשוט כי הוא יראה כמה כסף אנחנו מפסידים מלהשאיר את החסכונות שלנו במצב הקיים (והלא יעיל) שלהם. ספוילר: יש מצב שאתם מפסידים יותר מ-300,000 שקל לעשור, ואפילו 10 מיליון ₪ במשך 30 שנה! נשמע הרבה? המשיכו לקרוא כדי לקבל את כל הפרטים.

הקדמה: הפוסט הבא הוא פוסט אורח מצוין של סניה ולדברג. הוא מסכם בצורה מעולה את המיינדסט וההתנהלות שמובילה אנשים לצבירת הון והפיכה למיליונרים (בדולרים), ומתאים כמו כפפה לנושא הנוכחי שלנו בקהילה, #יעילות_בהשקעות_וצרכנות. כל הטקסט הוא של סניה, אך פה ושם שזורות בו הערות שלי + סיכום קצרצר בסוף. הספר "המיליונר בדירה ממול" חקר את המיליונרים בארה"ב וההתנהגות שלהם. בעיקר, הוא חקר את השאלה החשובה ביותר: איך הם הפכו לעשירים, והאם יש חוקיות כלשהי שחוזרת על עצמה מאדם לאדם.

בפוסטים קודמים הזכרנו את הסיבות המרכזיות לחוסר היעילות של השקעות מנוהלות בהשוואה להשקעה פאסיבית יעילה. בפוסט הזה נקבץ את כולם ביחד ונבין כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים במסלולי השקעה מנוהלים שונים בהשוואה להשקעה עצמאית יעילה, לרבות מסלול מחקה מדד מובנה. ספוילר: זה ממש לא מעט!

כשאנחנו מדברים על יעילות בהשקעות וצרכנות, אנחנו לא מדברים לרוב על מהפכות שצריך לעשות, אלא על שינויים קטנים שמשפרים את היעילות שלנו. לחסוך חצי אחוז בדמי ניהול, לחסוך רבע אחוז במיסים, להגדיל באחוז את התשואה – כל אלה שיפורים קטנים עם השפעה משמעותית על העתיד בגלל הריבית-דריבית. אותו דבר נכון גם להתנהלות הכלכלית השוטפת שלנו. אפשר לחסוך עלויות בכל מיני נושאים קטנים – קצת פה וקצת שם, בלי השפעה גדולה או הקרבה. לא חייבים לעשות מהפכות, אבל שינויים קלים וקטנים שמשפרים את היעילות, יכולים להצטבר לחיסכון לא קטן, ואת הכסף שחסכנו נוכל להשקיע כדי שהוא גם יעבוד בשבילנו!

לציבור יש רמות שונות של אוריינות פיננסית, ובפרט בנוגע למסלולי השקעה של החסכונות שלנו. לצערנו לרוב הציבור אין כמעט שום הבנה בעולם ההשקעות, אין להם ממש מושג מה ההבדל בין מוצרי החיסכון השונים (קרן השתלמות, תיק השקעות, קופ"ג להשקעה, קרן פנסיה וכו'), ובוודאי לא בנוגע לפרטים הספציפיים. עולם ההשקעות נראה להם (שלא בצדק) כמורכב מדי, והם מעדיפים לא להתעמק ולהסתכל על החסכונות שלהם כעל קופסא שחורה.

לפני כשנה נרשמתי לרשימת ההמתנה של הבנק הדיגיטלי החדש, One Zero, מתוך סקרנות לראות מה הם יציעו. ביום חמישי קיבלתי מהם מייל עם פירוט המסלולים שלהם. בפוסט הזה נבחן האם יש בשורה בבנק הדיגיטלי החדש ואיך אפשר למזער עמלות בבנקים. מערכת הבנקאות הישראלית היא מיושנת, וכתוצאה מדרישות רגולציה מורכבות ומסובכות לא קם בנק חדש בישראל כבר יותר מ-50 שנה(!). לכן ההתרגשות מהשקת הבנק הדיגיטלי החדש ברורה.

מכירים מסלולים מחקי מדד? נכון שאומרים לכם "בשביל מה אתם צריכים להשקיע עצמאית? יש לנו קופ"ג/קה"ש/קרן פנסיה במסלול מחקה מדד". בפוסט קודם הסברנו למה כדאי לבחור במסלול מחקה מדד על פני מסלול מנוהל גם כאשר דמי הניהול זהים. בפוסט הזה נתמקד באחד החסרונות הנסתרים של מסלול מחקה מדד מובנה לעומת השקעה עצמאית – חשיפה לא מלאה (ברמה של 96%) למדד.

קלטת הוובינר "למה יקר בישראל", בו אירחתי את גלעד אלפר, כלכלן ואנליסט בכיר, ומספר 3 ברשימת חופש כלכלי לכנסת. הוובינר אינו פוליטי במהותו. מדובר על וובינר מרתק, מעשיר ומלמד, שמבוסס על נתונים וסטטיסטיקה (כמו שאנחנו אוהבים), ולא על סיסמאות שטחיות וריקות מתוכן. בוובינר למדנו: מה זה חופש כלכלי וקפיטליזם, והאם מדובר בשיטה כלכלית מוצלחת? למה בישראל (יחסית) עובדים הרבה, מרוויחים מעט ומשלמים ביוקר? על המתאם בין שגשוג החברה (כולל השכבות החלשות) לבין חופש כלכלי, נתונים סטטיסטיים על כל מה שיקר בישראל, והסיבות לכך ועוד.

משקיעים ששמעו על יתרונות ההשקעה הפאסיבית יודעים כבר לציין שרוב ההשקעות המנוהלות יפגרו בתשואות מול מדד הייחוס שלהן. קביעת מדד הייחוס הוא מה שמאפשר לנו להגדיר את ההשוואה הנכונה בהתאם לאפיק ההשקעה, כלומר להשוות תפוחים לתפוחים

הפוסט הקודם דן בטעויות שרבים בציבור עושים בהימנעות מהשקעה, בהעדפת נכס פיסי בגלל דעות קדומות, בהסרת האחריות מעצמם ומינוי אחרים לנהל את חסכונותיהם, בהעדפת הכנסה שוטפת תוך ויתור על ריבית-דריבית, ובהתעלמות ממדיניות ההשקעה של החיסכון הפנסיוני שלהם. הפוסט הנוכחי משלים את רשימת עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות, אז המשיכו לקרוא כדי לדעת ממה להימנע.

לא נעים לי להגיד את זה, אבל אתם ככל הנראה טועים. זה לא משנה אם אתם משקיעים או לא, במה אתם משקיעים, ואיך אתם חוסכים לגיל הפרישה. מה שאתם לא עושים, אתם כמעט בוודאות טועים. אז סליחה ממי שנעלב, ומי שרוצה ללמוד ולהבין למה הוא טועה – שימשיך לקרוא. הרשימה הבאה כוללת את החלק הראשון של עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות. הרשימה הורכבה לאחר שרבים שאלו אותי אם כדאי לדעתי להשקיע ב-X, אם משתלם לעשות Y, ומה הכי כדאי לעשות כדי להשיג Z.