מה עושים כשהשווקים סוערים

ירידות חדות בשווקים? ה-S&P יורד 11% ביומיים? הנאסד"ק יותר מ-20% מתחת לשיא? גם שאר שווקי העולם נופלים, וסין בכלל קורסת ב-13% ביום? המשקיעים הפרטיים לא מתרגשים ונוהרים למדדים.

המסכים בכל העולם נצבעו היום באדום, עם ירידות בכל השווקים, וירידות חריגות במיוחד באסיה ובסקטור השבבים. מה הסיבות לירידות? ומה כדאי לעשות עכשיו? התשובות בפנים. נתחיל בתיאור כרונולוגי של מה שקרה, תחילה לשווקים באסיה שנסחרים מוקדם יותר מהשווקים באירופה ובארה"ב. מדד הניקיי היפני צנח היום בלא פחות מ-13.5%! מדובר ביום המסחר הגרוע ביותר מ-1987, והירידות מחקו את כל העליות במדד מתחילת השנה.

בעקבות המצב השקל נחלש מאוד ביחס לדולר, ליורו ולמטבעות נוספים, ככה שאם נשקיע במדדים בחו"ל השקלים שלנו יקנו פחות יחידות של קרן הסל. אחרי תחילת המלחמה שער הדולר-שקל קפץ מאזור ה-3.8 שקלים לדולר למעל 4 שקלים לדולר, אבל הדולר במגמת התחזקות כבר מתחילת 2022, אז הוא נסחר סביב 3.1 שקלים, כלומר מדובר על שינוי של כ-30% בפחות משנתיים. אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו מקבלים לאחרונה, אם לא ה-, הולכת בערך ככה: האם כדאי לחכות שהשקל יתאושש לפני שנקנה קרן סל עוקבת S&P 500 או מדד עולמי?

המסחר בבורסה פועל, ובצדק, גם בשעות קשות כמו מלחמה. למשקיעים צריכה להיות גישה בכל עת לניירות הערך שברשותם אם הם רוצים למכור אותם, וכן לרכוש ניירות ערך כאוות נפשם. יחד עם זאת, כדי להתמודד עם מצבים של תנודות מחיר קיצוניות – לבורסה יש שני מנגנוני הגנה מרכזיים שמטרתם למתן את התנודות. כדי להבין אותם, נצטרך תחילה להבין איך טכנית עובד המסחר בבורסה.

הזמנים הם זמנים קשים מאוד לכולנו. בראש ובראשונה למשפחות ההרוגים, החטופים והנעדרים, לפצועים הרבים ומשפחותיהם, ולכוחות הביטחון. לצערנו בזמן מלחמה יש גם נזקים כלכליים. חשיבותם משנית כמובן, ואין בכלל מה להשוות בין פגיעה כלכלית לאובדן חיי אדם. אבל רבים מאיתנו מודאגים עכשיו גם ממחשבות על הפן הכלכלי. בין אם הבית שלכם ניזוק מההפגזות; או שאתם עצמאים ועובדים בתחום שלא נדרש כרגע; או שהעסק שאתם מועסקים בו הפסיק את פעילותו והוצאתם לחל"ת או שהוקטנו לכם אחוזי המשרה; או שאתם לא יכולים לצאת לעבוד כי אתם צריכים להישאר בבית עם הילדים. בנוסף, השקל נחלש מה שמייקר את עלות הייבוא של מוצרים רבים, ומחריף את יוקר המחייה של כולנו. ואפילו הגירעון הממשלתי גדל. אבל אני לא פה בשביל להחריף את הדיכאון שאנחנו גם ככה שרויים בו, אלא לבחון מה אנחנו יכולים לעשות.

בעקבות המצב בארץ, רבים חוששים ממה שיקרה לחסכונות שלהם אם הכלכלה הישראלית תיכנס למשבר. אנשים שוקלים להוציא כספים מישראל (או שכבר עשו זאת), לשנות מסלולי השקעה, להקטין חשיפה לשקל, וחלקם אף שוקלים למשוך את הפנסיות שלהם. מצד שני, כפי שראינו בימים האחרונים, גם בנקים זרים לא בהכרח חסינים. לכן החלטנו להרים וובינר שיתמקד באיך לשמור על הכסף שלנו ממשבר כלכלי בישראל, במטרה להבין את הסיכונים השונים, להעריך את הסבירות שלהם, ולמצוא פתרונות מתאימים.

אחת הסוגיות שעולה לאחרונה פעמים רבות בשיח הישראלי היא מה יהיה עם הכסף והחסכונות שלנו אם הכלכלה הישראלית תקרוס. הנושא עלה כתוצאה מהרפורמה המשפטית המתגבשת, ומחשש מצעדים אחרים שהממשלה עשויה לבצע. אחרי שקיבלנו שאלות רבות בנושא מחברי הקהילה ומהבוגרים שלנו, הבנו שכדאי להתייחס לנושא בהרחבה. בפוסט הזה לא ניכנס לדיון על עצם הרפורמה המתגבשת והשפעתה על הכלכלה, אלא ננתח את המשמעויות והסבירות של תרחישים שונים לפגיעה בהשקעות והחסכונות שלנו, ננסה להבין מה אפשר לעשות בנדון, ומה יהיו ההשלכות.

משקיעים רבים חוששים מהמצב בשווקים כשהם שומעים על חדשות כלכליות לא טובות – עליית האינפלציה, המשך המלחמה באוקראינה, אי יציבות פוליטית, וכיוצ"ב, וחוששים שהדבר ישפיע על ביצועי השוק. אבל שוק המניות הוא לא הכלכלה, ולמרות שקיים מתאם ביניהם לטווח הארוך, הם ממש לא מתנהגים אותו דבר. בואו נבחן זאת מכמה כיוונים: שוק המניות צופה פני עתיד, והציפיות לעתיד מגולמות במחירי המניות היום. דיווחים כלכליים לעומת זאת מסתכלים על העבר – למשל מה היתה האינפלציה בחודש האחרון, או מה היו רווחי חברה X ברבעון האחרון.

משקיעים רבים חוששים מביצועי השווקים בתקופה של אינפלציה גבוהה. אבל האם החשש מבוסס? יצאנו לבדוק. האינפלציה בארה"ב שוברת שיאים של עשורים, וזה זמן טוב לבדוק מה קרה בפעם האחרונה בה היתה אינפלציה גבוהה וממושכת. So let’s get back to the 70’s! האינפלציה בארה"ב בשנות ה-70 הרימה ראש כתוצאה ממשבר האנרגיה ב-1973 ו"נרגעה" רק כעבור עשור. […]

בהמשך לשיתוף של Elishav Rabinovich מיום רביעי על השיעור הנמוך של החוסכים במסלול מנייתי, והכתבה של דה-מרקר שדנה בשאלה האם כדאי לשנות מסלול במוצרים הפנסיוניים בתקופות אי וודאות, ראיתי לנכון להתייחס מעט יותר בהרחבה לנושא. אז האם כדאי לשנות מסלול בפנסיה ובקה"ש בתקופת אי וודאות? לא מזמן התייחסנו לפרשנויות שונות לגבי מצב השווקים – חלקן ניבאו מיתון והמשך ירידות בשווקים, וחלקן ניבאו דווקא התאוששות. כמו תמיד – להמר זה קל, להיות צודק זה קשה, ומחקרים הראו שתחזיות שוק ברובן הגדול טועות!

לאחרונה רבים שואלים אותי מה כדאי לעשות עם הכסף בזמן הזה? יש אינפלציה, יש עליות ריבית, שוק ההון בירידות, שוק הנדל"ן מראה סימנים של הצטננות. אנשים מעדיפים לשבת על הגדר ולחכות, במיוחד שגם ככה יש עכשיו הוצאות גבוהות בגלל חופשת הקיץ והאינפלציה. בסקר שערכנו בקהילת המשקיעים הפאסיביים שמחתי לגלות שרוב מוחלט של משתתפי הסקר לא משנים את התכניות שלהם בהתאם לתנאי השוק (אינפלציה/דפלציה, גאות/משבר), וחלקם אף שוקלים להשקיע יותר מהרגיל (כי פחות משתלם לצרוך בתקופת אינפלציה גבוהה, וכי השווקים כבר ירדו לא מעט).

האם הכלכלה האמריקאית והעולמית תגלוש למיתון? המון פרשנים מנבאים שכן, אבל JP Morgan דווקא טוענים שלא. כמו תמיד – להמר זה קל, להיות צודק זה קשה, ומחקרים הראו שתחזיות שוק ברובן הגדול טועות! ברור לכולם שמתישהו השווקים יתאוששו ויחזרו לעלות – מי שחושב שאנחנו עומדים בפני מיתון ושייקח עוד זמן להתאוששות יעדיף להיות מחוץ לשוק, ומי שלא חושב כך יעדיף להיות/להישאר מושקע.

מתחילת השנה יש מגמה של ירידות במרבית שווקי המניות. ה-S&P 500 הניב תשואה שלילית של כ-7.5%- מתחילת השנה, מדד MSCI Europe הניב תשואה שלילית של כ-2.5%-, ואילו מדד MSCI EM IMI של השווקים המתפתחים דווקא עלה בכמחצית האחוז. אז מה כדאי לעשות, אם בכלל? העיתונות הכלכלית כצפוי גועשת בעקבות הירידות האחרונות. כמובן שבשלב זה לא מדובר במשבר, והירידות אפילו לא נכנסו לטריטוריה של "שוק דובי" (עפ"י ההגדרה המקובלת מדובר בירידות של 20% מהשיא). אבל החששות הן לגבי העתיד, ובהחלט ייתכן והירידות יחריפו.

משבר הקורונה גרם לירידות משמעותיות בשווקים מנקודת השיא שלהם בפברואר 2020. מאז תחילת התפרצות המגיפה בעולם, אי הוודאות הכלכלית גבוהה ושוק ההון מתנהג בתנודתיות. אי הוודאות נובעת בין היתר מהעובדה שהמשבר הנוכחי מרגיש לנו שונה וחריג מאוד בהשוואה למשברים פיננסיים קודמים; בגלל שמעולם לא חווינו מגיפה במימדי התפרצות שכזו, אנחנו מוצאים את עצמנו נדהמים מכמות הנדבקים והנפטרים הגבוהה, והסגר והריחוק החברתי מרגישים לנו מאוד מוזרים ולא טבעיים.

לאחרונה עלו באמצעי התקשורת ובקבוצות הפייסבוק הפיננסיות טענות ופרשנויות שונות על אפשרות למשבר בשוק ההון. לאפשרות זו סופקו מגוון סיבות, שיכול להיות שיישמעו לחלקכם כמו סינית (וזה בסדר אם הן אכן נשמעות כמו סינית): התהפכות עקום התשואות באג"חים הממשלתיים, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הריביות שנמוכות כבר תקופה ארוכה ולא ניתן להנמיכן עוד בעת מיתון, המכפילים הגבוהים של חלק מהחברות, ועוד. מנגד, יש אינדיקטורים שדווקא מראים על המשך צמיחה – שיעור תעסוקה גבוה, עליות שכר, התקדמות טכנולוגית ועוד. אז האם אנחנו עומדים בפני משבר, או לא?