פנסיה ופרישה מוקדמת

שמחתי להתארח בפודקאסט של תומר אליהו ולשוחח על איך משקיעים נכון ואיך ניתן לפרוש מוקדם. הנושאים עליהם דיברנו: 👈 סוגי קרנות פאסיביות וההבדלים ביניהם 👈 סוגיות מיסוי בהשקעות פאסיביות 👈 איך התיק שלנו יכול לשמש אותנו להכנסה שוטפת? 👈 האם כדאי להשקיע במניות או קרנות מחלקות דיבידנדים לפני הפרישה? 👈 האם כדאי להשקיע במניות או קרנות מחלקות דיבידנדים אחרי הפרישה? 👈 מה מבטיח את הנזילות בקרנות סל?

למי שלא יודע, ב-1.7.24 נכנסה לתוקף רפורמה של רשות שוק ההון על המסלולים בפנסיה, גמל והשתלמות, מה שגרר שינוי במספר מסלולים ויצירת מסלולי השקעה חדשים. הפוסט הזה יסכם את עיקרי השינויים, בדגש על מסלולים פאסיביים – עוקבי S&P 500, מוטי טכנולוגיה, ובפיזור גלובלי.

בעקבות הפרסומים האחרונים על פרשת סלייס ועל קרנות השקעה לא סחירות שהמשקיעים בהן איבדו את כספם, עלו דאגות רבות בנוגע להשקעה ב-IRA בכלל, ודרך חברות גמל קטנות יחסית כמו סלייס או גלובלנט בפרט. הפוסט הזה יעשה סדר בנושא.

אחת ההמלצות הנפוצות, גם בציבור הרחב, וגם בקרב סוכנים פנסיוניים היא שכדאי לחסוך כמה שיותר לפנסיה. אני לא חולק על ההמלצה הזאת – בהחלט כדאי לחסוך, גם במסגרת החיסכון הפנסיוני שזוכה להטבות מס וגם באופן פרטי, ולא פחות חשוב זה לבחור את מסלול ההשקעה הנכון. מה שאני חולק עליו זאת ההמלצה הנפוצה לכוון לקצבה כמה שיותר גדולה. בפוסט קודם ראינו שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, ואם ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, עדיף לנו שהכסף יושקע בתיק השקעות ממנו נבצע משיכות שוטפות, מאשר לקבל ממנו קצבת פנסיה.

בפוסט קודם ראינו שכאשר ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, יש יתרון בביצוע משיכות מהתיק הפרטי על פני קבלת קצבת פנסיה, שהוא מנגנון לא כ"כ יעיל. זאת מפני שנבצע משיכות צנועות מתיק בחשיפה מנייתית גבוהה, מה שיאפשר לתיק להגדיל את עצמו למרות המשיכות, בממוצע פי 2.5 אחרי 20 שנה. לעומת זאת בעת קבלת קצבת פנסיה, החיסכון מושקע באופן סולידי, המשיכות גבוהות, ולאט-לאט אנחנו "מטפטפים" חלק מהכסף שנשאר אחרי הוצאות המחייה להשקעה בתיק ההשקעות. אבל כיוון שרוב הכסף מושקע סולידית, תיק ההשקעות יהיה קטן כמעט פי 2 בממוצע בהשוואה למשיכות מתיק ההשקעות.

הקהילה הפיננסית ברשתות החברתיות גועשת בעקבות הפוסט המעולה של שאול אמסטרדמסקי, שדיבר על משפיענים "מומחי השקעות", שמשכנעים את העוקבים שלהם בטיקטוק למשוך את הפנסיה שלהם כדי "לעשות מכה". יכול להיות שגם הפוסט שלי משבוע שעבר שדיבר על כך שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, הוסיף קצת שמן למדורה. אז דבר ראשון חשוב לי להדגיש שלא כדאי לכם למשוך את הפנסיה שלכם. ואם אתם עצמאים או בעלי שליטה  גם לא כדאי לכם לוותר מראש על הפקדות לפנסיה. ממש לא.

בפוסט הקודם הבנו מה ההבדל בין משיכה עצמאית מתיק ההשקעות לבין קצבת הפנסיה. בפוסט הזה ננתח מספרית את ההבדלים, ונבין למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל. לצורך הניתוח ניקח השוואה בין שני זוגות פנסיונרים: בצד אחד של ההשוואה יש לנו את בני הזוג כהן שחסכו עד פרישתם לגמלאות 4.8 מיליון ₪ בתיק ההשקעות שלהם שמושקע במדדי מניות, ואין להם בכלל פנסיה. הם בחרו למשוך מתיק ההשקעות למחייתם לפי שיעור משיכה של 3% מההון בעת הפרישה, וזאת למרות שהם יכולים אפילו למשוך 4% בבטחה כפי שכבר ראינו, כיוון ש-4% הוא שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60.

בפוסט קודם הבנו איך אפשר לייצר "קצבה" עצמאית ע"י משיכות שוטפות מתיק ההשקעות, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו איזה שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60 ואיזה לפרישה מוקדמת. עכשיו, אחרי שהבנו איך לייצר קצבה מהחסכונות שלנו בכוחות עצמנו, בלי שאף אחד ישלם לנו, הגיע הזמן להבין איך עובד מנגנון הקצבה של קרן הפנסיה.

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא. קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת. בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

כל מי שחושב על פרישה, ובפרט על פרישה מוקדמת, זקוק לתזרים מזומנים שוטף למחיה. אז איך מייצרים תזרים כזה שיאפשר גם לנו וגם לכסף שלנו להאריך ימים בצורה בטוחה? כלומר שנוכל למשוך בצורה עקבית את הסכום הרצוי, גם כשהשוק יורד, שהכסף יישאר לנו לכל החיים, ובשאיפה אף יגדל? המשיכו לקרוא תזרים מזומנים שמשמש אותנו בפרישה יכול להגיע מ: קצבת פנסיה (שאפשרית רק אחרי גיל 60, כלומר לא רלוונטית לפורשים צעירים). תקבולים מהשקעות: שכ"ד מנכס נדל"ן, דיבידנדים ממניות וריביות מאג"חים. משיכות שוטפות מתיק ההשקעות.

בשעה טובה ומוצלחת ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התקנות החדשות של האוצר שמונעות הפקדה לביטוחי מנהלים עבור הפקדות מתוך חלק שכר של עד פעמיים השכר הממוצע במשק