פעילות ציבורית

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר הצעת חוק בנוגע למיסוי רווחים "כלואים" בחברות, ופרטי ההצעה נידונים בסדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בהצעת חוק שלמיטב ידיעתי היא חסרת תקדים בעולם המערבי, משנה באופן מהותי את מבנה המיסוי של חברות בישראל, ועלולה לייצר נזקים ארוכי טווח. בפוסט הזה אתאר את הצעת החוק ואת הפעילות שלי בנושא – מגיבוש הצעה חלופית, השתתפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושיח מול אנשי המקצוע באוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי הכנסת. מנסים לשנות.

אז כמו שכבר ציינו, הבכיר ברשות איתו שוחחתי הסכים שהמסלולים הספציפיים המוצעים כרגע תחת מסלול עוקב מדדי מניות חוטאים לכוונה המקורית של הגדרת המסלול, ואמר שהם יעשו התייעצות פנימית אצלם. בינתיים נראה שהמאמצים החלו לשאת פרי, ורשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על "מסלול עוקב מדדי מניות" הקיים: מגבלת חשיפה לכל מדד של עד 50% לכל היותר. על המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר.

זוכרים את היוזמה של Yiftach Lewinsky ליצירת מסלול מחקה מדד עולמי בפנסיה, גמל וקה"ש? זוכרים את הבעייתיות במסלול "עוקב מדדי מניות" שמגדיר שיש להשקיע ב-3 מדדים, מתוך מטרה לאפשר מסלול השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500, אך בפועל תחת המסלול הזה קמו דווקא מסלולים טרנדיים, עם פחות פיזור, הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה וכל מיני תתי-סקטורים, ושינויים תכופים במדיניות ההשקעה? וזוכרים שאמרנו שנפנה לרשות שוק ההון עם הצעה לתיקון לביצוע השינויים הרגולטוריים הנדרשים, כדי לאפשר מסלול עוקב מדדים גלובלי? אם אתם לא זוכרים כנסו לפוסט הזה לכל הפרטים, עכשיו רציתי לתת לכם עדכון סטטוס בנושא.

בהמשך ליוזמה של Yiftach David Lewinsky ליצירת מסלול מחקה מדד עולמי בפנסיה, גמל והשתלמות, אנו מתכוונים לפעול בנושא מול רשות שוק ההון לביצוע השינויים הרגולטוריים הנדרשים. בפוסט הזה נסביר מה הבעיות הרגולטוריות הקיימות, מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב ונשמח לקבל מכם רעיונות.   קודם כל קצת רקע ב-1.1.2023 נכנסה לתוקפה רפורמת המסלולים של […]

בפוסט הקודם תיארנו את הפספוס של רפורמת המסלולים של רשות שוק הון, שלא ממש פותרת את הבעיות שהיא מתיימרת לפתור, אינה מתייחסת לבעיות המרכזיות הקיימות בחיסכון הפנסיוני, ובאופן כללי לא מועילה לציבור כמעט בכלל. בפוסט הזה נציג את ההצעה שלנו לשיפור, ואיך גם אנחנו יכולים להשפיע.

ביום חמישי ה-19.5 פרסמה רשות שוק ההון טיוטת רפורמה במסלולי החיסכון הפנסיוני. לטעמי מדובר ברפורמה חלשה, שלא ממש פותרת את הבעיות שהיא מתיימרת לפתור, אינה מתייחסת לבעיות המרכזיות הקיימות בחיסכון הפנסיוני, ובאופן כללי לא מועילה לציבור כמעט בכלל. חבל, חבל ועוד פעם חבל. אם כבר הרשות החליטה "להתלבש" על מסלולי החיסכון הפנסיוני וביצעה עבודת מטה בתחום, הייתה כאן הזדמנות אמיתית לשנות ולשפר מהותית את הפנסיה לטובת כלל הציבור, אך הטיוטה הנוכחית כאמור מפספסת בגדול.

אתמול השתתפתי, יחד עם מספר מנהלי קהילות נוספים, בדיון במשרד האוצר בירושלים, בהשתתפות הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, ויועצים בכירים ברשות ובמשרד האוצר. רוצים לשמוע מה עלה בדיון ומה מתוכנן להמשך? המשיכו לקרוא. הדיון הוא דיון המשך לדיון קודם מלפני כחודש בהשתתפות שר האוצר ובכירי משרדו. בדיון הקודם הועלו המון סוגיות הקשורות לשוק ההון והעולם הפנסיוני, ונקבע כי ייקבע דיון המשך עם הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שלשמחתי יצא לפועל אתמול למרות אי היציבות הפוליטית.

בפוסטים קודמים תיארתי את הפגישות שלי עם האוצר ורשות שוק ההון לשם שינוי מסלול ברירת המחדל בפנסיה, במסגרת הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, שיישום שלו צפוי להגדיל ביותר מ-40% את צבירת הפנסיה של מרבית החוסכים, במיוחד אלה שלא בוחרים אקטיבית מסלולים טובים כמו מסלול מחקה מדד, או מצוינים כמו IRA (שהם הרוב המוחלט של הציבור).

לפני שבוע בדיוק השתתפתי, יחד עם עוד 9 בלוגרים ומנהלי קהילות פיננסיות, בדיון במשרד האוצר בירושלים. הדיון, בראשות שר האוצר, ובהשתתפות יועצים בכירים ממשרדו, עסק בתקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024. רוצים לשמוע מה עלה בדיון ומה מתוכנן להמשך? המשיכו לקרוא. בפתח הדיון כל אחד מהמשתתפים הציג את עצמו. בדיון השתתפו מנהלי קהילות מתחומי שוק ההון, נדל"ן, כלכלת המשפחה, השקעות impact, קידום נשים בתעסוקה, שילוב חרדים בכלכלה, מדיניות ציבורית, ועוד. כשהצגתי את עצמי, כבעלים של חברת להשקיע נכון, להדרכות בתחום ההשקעות והפנסיה והמייסד של קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, שר האוצר צחק איתי שעד היום אין לו מושג מה הולך עם קרן ההשתלמות שלו. כמו שאומרים, הסנדלר הולך יחף, ואני משוכנע שיש לו דאגות גדולות יותר.

חברים יקרים, קיבלתי הזמנה להשתתף מחר בצהריים בדיון במשרד האוצר בירושלים בנוגע לתקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024 וחוק ההסדרים, ואתם מוזמנים להציע הצעות שאוכל להעלות בדיון. אז אחרי שהשתתפתי במספר דיונים עם בכירים באוצר וברשות שוק ההון בנוגע למסלולים בפנסיה, הוזמנתי גם לדיון בהשתתפות בכירים באוצר בנוגע לתקציב 2023-2024 וחוק ההסדרים. מי שלא מכיר, חוק ההסדרים עובר ביחד עם התקציב, וזאת בעצם הדרך של הממשלה להכניס בבת אחת מס' רב של תיקוני חקיקה ורפורמות כחלק מהתקציב, במקום להעביר חקיקה לכל אחד מהם בנפרד.

בפוסטים הקודמים תיארתי את השיחות והדיונים שלנו עם משרד האוצר ורשות שוק ההון בנוגע לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה, במסגרת הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה אתאר את הדיון בנושא בו הוזמנתי להשתתף, שנערך ב"פורום שווי הוגן" באוניברסיטת רייכמן, בהשתתפות בכירי ראשות שוק ההון, נציגי המוסדיים וקרנות ההשקעה השונות, אנשי אקדמיה וגורמים נוספים.   […]

בפוסט הקודם עדכנו בנוגע ל קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, וציינו את השיחות שקיימנו עם גורמים במשרד האוצר, ואת ההצעה שלנו לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה, שהופנתה לצוות עבודה ברשות שוק ההון שדן בנושא זה ממש. בפוסט הזה נעדכן בנוגע לדיונים שלנו עם רשות שוק ההון. למי שלא מכיר, רשות שוק ההון היא הגוף הרגולטורי שאחראי על הרגולציה, הפיקוח וההנחיות לגופים המוסדיים בכלל, ועל קרנות הפנסיה בפרט. ההצעה שלי לשינוי מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה הועברה לשני בכירים ברשות, עימם קיימתי מספר דיוני זום מקצועיים (יחד עם יועץ כלכלי בכיר לשר האוצר). באופן כללי התרשמתי שגם הגורמים ברשות שוק ההון התחברו, לפחות באופן חלקי, לגישה שהצגתי, אך העלו מספר נקודות שיכולות להיות להן השלכות משמעותיות וחשוב להתייחס אליה

לפני חודשיים יצאנו בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה נעדכן מה הספקנו לעשות בחודשיים האחרונים בנושא בדיונים עם האוצר ורשות שוק ההון.   תזכורת: הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל עלה בעקבות אישור ועדת הכספים של הכנסת להחליף את מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון הבטחת תשואה, שיקטין את הוצאות המדינה מחד, ולא יפגע בחוסכים בהשוואה למצב הקיים מאידך. […]

בקרנות הפנסיה בישראל יש הרבה דברים טובים, כמו הטבות מס, מסלולים מחקי מדד ודמי ניהול נמוכים, אך גם שתי בעיות מרכזיות לחוסכים הצעירים: מסלול ברירת מחדל שמרני ביותר ומנגנון הבטחת תשואה (שיחליף בקרוב את האג"ח המיועדות), שאמנם מבטיח "רצפת תשואה" של 5.15%, אך גם מהווה "תקרת תשואה" הנמוכה מתשואת מדדי המניות. אנחנו יוצאים בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל, לשם שינוי תקנות ועדכון חקיקה שתיטיב גם עם הציבור, וגם עם קופת המדינה. עד יום רביעי בחצות גם לכם יש הזדמנות להשפיע!

במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה, האוצר רוצה לבטל את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה. האם זה מהלך חיובי? איך זה משפיע על החיסכון הפנסיוני של משקיעים פאסיביים? ואיך השינוי הזה מתקשר להודעה הקודמת של רשות שוק ההון על המסלולים מחקי מדד ה"ממונפים"? כל הפרטים בפנים. האוצר ורשות שוק ההון ממשיכים להציע רעיונות ותקנות בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלנו.

בפוסט לפני שבוע בדיוק הזכרנו את כוונת האוצר (רשות שוק ההון) לאסור מסלולים "ממונפים" (שהם לא באמת ממונפים) בקרנות הפנסיה, אשר מספקים 100% חשיפה למדד ה-S&P 500 עם תוספת תשואה של אג"ח מיועדות, וקראנו לחברי הקבוצה להגיש פנייה לרשות שוק ההון. היום התקבלה תשובה לפנייה ששלחתי, והתשובה מאכזבת.

בעקבות המודעות ההולכת וגוברת של הציבור בנוגע ליתרונות של השקעות פאסיביות, הנתמכים בנתונים ומחקרים סטטיסטיים רבים, קמו בשנים האחרונות מגוון מסלולים מחקי S&P 500 בקרנות ההשתלמות, קופות הגמל ובשנה האחרונה גם בקרנות הפנסיה. זהו תהליך מבורך, וכמו בהמון נושאים אנחנו מפגרים אחרי ארה"ב במס' שנים, שם חלה נדידת כספים גדולה להשקעות פאסיביות בעשורים האחרונים. חלק מהחברות (הלמן אלדובי ומיטב דש ומגדל) הציעו בקרנות הפנסיה שלהם מסלולים שמספקים 100% חשיפה למדד, בתוספת תשואה של אג"ח מיועדות, שבעצם נותנות תשואה עודפת על תשואת המדד באמצעות מינוף חסר סיכון. עכשיו רשות שוק ההון באוצר רוצה למנוע זאת מהן, ולפגוע לנו בפנסיה ב-30-50%.