קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

הוויכוח האם כדאי להשקיע במדד מניות עולמי או ב-S&P 500 נידון כבר בהזדמנויות רבות. לכל צד יש את הנימוקים שלו, שרבים מהם מסתמכים על נתוני העבר וההווה. אבל מה שבאמת מעניין זה מה יקרה בעתיד! אז אחרי שהרבע הראשון של המאה ה-21 (2000-2024) הסתיים לו, עם תקופה מעניינת מאוד בשווקים שכללה 12 שנים אבודות ל-S&P 500 (עם תשואה מצטברת 0), ואחריהן 13 שנים מעולות, אנחנו מצויים בנקודה מעניינת להשוואה צופה פני עתיד. לכן יצאנו לפרויקט חדש – ארה"ב נגד העולם: מעקב ארוך טווח שישווה במשך עשור בין השוק האמריקאי לשוק המניות העולמי. על הדרך נצרף למעקב עוד שני "מדדי לווין" מעניינים. תמשיכו לקרוא, בטוח שיהיה מעניין!

ב-15 השנים האחרונות (2010-2024) ה-S&P 500 הניב בממוצע כמעט 14% לשנה, שהם כ-4% מעל התשואה השנתית הממוצעת ארוכת הטווח. מתוך אותם 14 אחוזים, כ-10% מיוחסים לעלייה ברווחיות החברות (כלומר עלייה מוצדקת במחירי המניות), אבל כ-4% מיוחסים לניפוח מחירי המניות ביחס לרווחיות האמיתית של החברות. עלייה כזאת עשויה להעיד על תמחור יתר. מה הכוונה בתמחור יתר? מה קורה בשאר העולם? ומה המשמעות מבחינתנו כמשקיעים? כל הפרטים בפוסט.

חלק מהמשקיעים הפאסיביים שבוחרים להשקיע בפיזור גלובלי עושים זאת באמצעות מה שמכונה "השילוש הקדוש" – שילוש של 3 קרנות שעוקבות אחרי המדדים S&P 500, MSCI Europe והשווקים המתפתחים, או בואריאציה דומה, ולא באמצעות קרן עולמית אחת. ל"שילוש הקדוש" יש יתרונות וחסרונות מובנים, אבל כפי שנוכחתי לראות מהשאלות שעלו בקהילה בתקופה האחרונה, ובפרט בירידות האחרונות בארה"ב, יש לו גם חיסרון אחד גדול – כאב ראש והעלאת ספקות בקרב המשקיעים. בפוסט הזה נכיר טוב יותר את "השילוש הקדוש", ונראה שוב למה הפתרון הפשוט ביותר הוא לרוב גם הטוב ביותר.

מגזין "עולם המדדים" לסיכום 2024 שפורסם ע"י הבורסה שופך אור על העדפות המשקיעים הישראלים בהשקעה במדדי מניות. אז איזה אחוז מהמשקיעים משקיעים בפיזור גלובלי? למרות הפופולריות הרבה של מדד ה-S&P 500, ניתן לראות שסך ההשקעה בפיזור גלובלי מתקרבת לסך ההשקעה ב-S&P 500, כיוון מבורך בעיניי.

משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע אך ורק במדד ה-S&P500 הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אז למרות של-S&P 500 שמור מקום של כבוד בתיק ההשקעות שלנו, בפוסט הזה נבין מדוע לא כדאי להתמקד אך ורק בו. לפני שנבין למה לא כדאי להתמקד רק ב-S&P 500, נתחיל מהסיבות למה כ"כ הרבה משקיעים בוחרים להשקיע בו

מדד ישראלי חדש הושק לאחרונה: מדד S&P 100 Israel. כן, כן מה ששמעתם. מה מייחד את המדד החדש, האם כדאי להשקיע בו, ואיזה עוד מדדים יש ל-S&P – הכל בהמשך הפוסט. חברת המדדים S&P, ראשי תיבות של Standard and Poor’s, היא החברה שהגדירה את המדד הפופולרי בעולם, ה-S&P 500, שכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אבל בספר החוקים של ההשקעות הפאסיביות לא הוגדר אף פעם חוק שאמר שהשקעה פאסיבית בפיזור רחב היא השקעה ב-500 חברות אמריקאיות.

הדיון על קרנות עוקבות S&P 500 עלה לאחרונה לכותרות פעמים רבות, בהקשר של קרנות ישראליות מול איריות, סיכונים, תשואות ועוד. היו גם הרבה דיסאינפורמציה, הפחדות של גורמים בעלי אינטרס ו"תחקירים" שטחיים. הפוסט הזה יעשה סדר בנושא, יפריך טענות שגויות, יחשוף את הנתונים שמנסים להסתיר מאיתנו, כולל עלייה סמויה של דמי ניהול, ויבצע השוואה כמותית ואיכותית ע"ס נתונים אובייקטיביים. כל הפרטים בפנים – תמשיכו לקרוא.

אתמול פורסמו בעיתונות הכלכלית שתי כתבות שהולידו חששות רבים בקרב המשקיעים הפאסיביים, והמון פניות אלינו בנושא: כתבה אחת באתר פאנדר בנוגע לקרנות איריות של אינבסקו, וכתבה שניה בכלכליסט על אפשרות מכירה של גלובלנט – חברת הגמל שמציעה ניהול אישי ב-IRA. למרות שהוצגו בכתבות פרטים נכונים, הן נוסחו לדעתי בכוונה באופן פרובוקטיבי כדי לייצר תבהלה מיותרת (וסליחה על השאלת המינוח ממקורביו של רוה"מ), כי כידוע תבהלה יוצרת עניין וטראפיק.

אתמול פורסם כי יותר מ-300(!) קרנות נאמנות יעלו את דמי הניהול שלהן היום (1.1.25). איך זה משפיע עלינו? קרנות הנאמנות מתחלקות ל-3 קטגוריות: קרנות מנוהלות (כולל קרנות כספיות). קרנות מחקות (עוקבות מדדים), שנסחרות פעם אחת ביום לפי השווי ההוגן (NAV). קרנות סל (שהן קרנות מחקות שנסחרות באופן רציף בבורסה).

לא מזמן כתבנו על קרן אירית חדשה של Avantis בשם AVWS, שיכול להיות מאוד שהיא הקרן עם פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם. למה? כיוון שהיא נותנת חשיפה ל-3 פקטורים חשובים בעת ובעונה אחת: פקטור הגודל, הערך והרווחיות. במילים אחרות היא משקיעה במניות של חברות קטנות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה ממניות של חברות גדולות), זולות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה ממניות יקרות), ורווחיות (עם פוטנציאל צמיחה גבוה מחברות בעלות רווחיות נמוכה/הפסדיות). שילוב מושלם שבסבירות גבוהה, וע"ס ההיסטוריה, אמור לעקוף את תשואת כלל השוק.

בפוסט קודם הזכרנו את הקרן האירית החדשה והמאוד מעניינת של אוואנטיס, AVWS, שמאפשרת חשיפה למניות ערך קטנות ורווחיות מכל העולם, שייתכן שהיא הקרן עם פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם. אבל לאוואנטיס יש גם קרן אירית חדשה נוספת בשם AVWC, שהיא קרן סל עולמית עם טוויסט, ובה נתמקד בפוסט הזה. הקרן AVWC משקיעה בכ-3,000 מניות מכל הגדלים (גדולות, בינוניות וקטנות) מכל העולם המפותח, כשמדד הייחוס שלה הוא MSCI World IMI. בדומה ל-AVWS, גם AVWC נסחרת בגרמניה ביורו, ודמי הניהול שלה הם 0.22%.

הנה זה מתחיל. אנליסט משנים את מדיניות ההשקעה במסלול עוקב מדדים גמיש, שמשלב בין מדדי מניות לאג"חים, ממדדים בחו"ל עם השקעה בטכנולוגיה, למדדים בישראל. אז רק תזכורת: השקעה עוקבת מדד היא תנאי הכרחי להשקעה פאסיבית, אבל היא לא תנאי מספק. תנאי נוסף לכך שהשקעה תיחשב כפאסיבית הוא שלא משנים את תמהיל ההשקעה ולא מחליפים מדדים חדשות לבקרים. ואני לא מדבר על שינוי טקטי כמו החלפה בין קרן עולמית אחת לקרן עולמית אחרת וזולה יותר, שעוקבת אחרי מדד אחר אבל מאוד חופף, אלא על שינוי מהותי של בחירה במדדים שנותנים חשיפה לאפיקים או שווקים שונים לגמרי.

בואו נדבר על היתרונות והחסרונות של קרנות איריות סינטטיות, או בעצם קרנות פיזיות "עם ציפוי סינטטי". בפוסט על קרנות איריות הזכרנו את היתרונות שהופכות אותן לאפשרות ההשקעה האידיאלית למשקיעים ישראלים: צבירת דיבידנדים בחבות מס מופחתת, הצמדה למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, הימנעות מחשיפה למס עיזבון אמריקאי, ודמי ניהול נמוכים יותר בהשוואה לקרנות ישראליות. בפוסט הזה נדון בקרנות איריות פיזיות "עם ציפוי סינטטי", שמאפשר להן להשיג יתרון נוסף במיסוי על דיבידנדים – ביטול מלא של המיסוי על דיבידנדים של מניות אמריקאיות, תמורת תוספת סיכון קטנה לזמן מוגבל. אם אתם מוכנים להוסיף מעט סיכון לזמן מוגבל במטרה להגדיל את תשואת התיק – המשיכו לקרוא.

למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.

איך נוכל להגדיל את תשואת התיק לטווח הארוך באופן פאסיבי, מושכל, ומבוסס על נתונים? השימוש בפקטורים הוא עיקרון חשוב בתכנון התיק שלנו, והוא מאפשר לנו להגדיל את הסיכון באופן מושכל, כך שבסבירות גבוהה מאוד נגדיל גם את התשואה. מה זה בכלל פקטורים? פקטורים הם מאפיינים ייחודיים שמאפשרים להבחין בין קבוצות של מניות מסוגים שונים. לאורך השנים חוקרים באקדמיה בחנו קבוצות מניות מסוגים שונים והשוו בין התשואות והתנודתיות שלהן, ובפרט בין הקבוצות השונות אל מול שוק המניות הכולל.

יצרנית הקרנות האמריקאית המוערכת Avantis הקימה קרן אירית חדשה שעוקבת אחרי מניות ערך קטנות ורווחיות בכל העולם. מה כ"כ מיוחד בקרן הזאת והאם יש לה את פוטנציאל התשואה הגבוה בעולם? יצאנו לבדוק. אוואנטיס ידועה בתור יצרן קרנות מיוחד, ששם דגש על השקעה מבוססת נתונים ומחקרים. כצפוי, הם דוגלים בהשקעה פאסיבית בפיזור רחב, אבל גם על הגדלת התשואות באמצעות השקעה בפקטורים.

15 השנים האחרונות היו בסימן של תשואות גבוהות במיוחד של מניות הצמיחה הגדולות בארה"ב, בדגש על ענקיות הטכנולוגיה, שמשכו למעלה את ה-S&P 500 ובעצם את שוק המניות העולמי כולו. מדד הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה הניב בין 2009-2023 תשואה שנתית ממוצעת מהממת של 19%. האם ניתן לצפות שהנאסד"ק יפגיז גם בעשור הקרוב, או שדווקא אפיקים אחרים צפויים לקחת את ההובלה? הפרטים בפנים.

משקיעים או רוצים להשקיע בפיזור גלובלי רחב ובזול? הפוסט הזה הוא קריאת חובה, כי קרן סל חדשה שתתחיל להיסחר בקרוב בארץ מסתמנת כמועמדת מובילה לאפשרות ההשקעה הטובה ביותר. בתור משקיעים פאסיביים, הבסיס לפלח המנייתי של תיק ההשקעות שלנו הוא שוק המניות העולמי. למה? כי אנחנו מספיק צנועים לדעת שאף אחד לא יודע איזו מניה, איזה שוק ואיזה סקטור יובילו בכל תקופה, ולכן מפזרים על כל המניות, כל השווקים וכל הסקטורים.

למי שלא יודע, ב-1.7.24 נכנסה לתוקף רפורמה של רשות שוק ההון על המסלולים בפנסיה, גמל והשתלמות, מה שגרר שינוי במספר מסלולים ויצירת מסלולי השקעה חדשים. הפוסט הזה יסכם את עיקרי השינויים, בדגש על מסלולים פאסיביים – עוקבי S&P 500, מוטי טכנולוגיה, ובפיזור גלובלי.

בעקבות הפרסומים האחרונים על פרשת סלייס ועל קרנות השקעה לא סחירות שהמשקיעים בהן איבדו את כספם, עלו דאגות רבות בנוגע להשקעה ב-IRA בכלל, ודרך חברות גמל קטנות יחסית כמו סלייס או גלובלנט בפרט. הפוסט הזה יעשה סדר בנושא.

אתמול קיבלתי מייל מהבורסה לניירות ערך שמסכם את חצי השנה הראשונה בתעשיית הקרנות. ומה אני אגיד לכם? נדהמתי מהנתונים! (לפחות במבט ראשון). זה ידוע שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מכירים את היתרונות של השקעות פאסיביות על פני השקעות מנוהלות, ועוברים להשקיע את החסכונות שלהם בצורה פאסיבית. אבל לפחות בתעשיית הקרנות (קרנות סל וקרנות נאמנות) נראה שהמהפך הושלם בצורה מרשימה לטובת ההשקעות הפאסיביות!

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

לא מעט משקיעים פאסיביים ישראלים משקיעים רק במדדי מניות גדולות, בין אם ב-S&P 500 או במדד עולמי כמו MSCI World או MSCI ACWI, ומוותרים על השקעה במדדי מניות קטנות. זאת למרות שהיסטורית מדדי מניות קטנות הניבו תשואה גבוהה יותר בכ-2% בממוצע לשנה בהשוואה למניות גדולות. כמובן שהנתונים מתייחסים לטווח ארוך – זה לא קורה כך כל שנה ואפילו לא כל עשור.

לאחרונה שמעתי ממספר חברים בקהילה חשש מכך שההשקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד, שהיא מדינה עויינת לישראל, בתקופה האחרונה במיוחד. האם יש ממש בחשש הזה? אז חשוב להבין שהתרומה לכלכלת אירלנד היא ממש זניחה. מתוך דמי הניהול (הנמוכים ממילא) שהקרנות האיריות גובות, אחרי ניכוי ההוצאות שלהן נשאר לחברות (בלאקרוק, אינבסקו, ואנגארד) רווח מסוים. על הרווח הזה הן תשלמנה לאירלנד מס חברות. אבל מס החברות באירלנד נמוך (הלוואי ויאמצו את זה גם אצלנו – זה יתרום רבות למשק ולכלל הצרכנים!), זאת אחת הסיבות שמלכתחילה הן בחרו להנפיק שם. ממש כמו שגוגל ומטה קבעו את ה-headquarters שלהן באירלנד.

בפוסט קודם הזכרנו שרשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על מסלול "עוקב מדדי מניות" שכולל 3 מדדי מניות – מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד, וכן הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר. המגבלות הצפויות החדשות יחייבו מסלולים קיימים עם הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן. אז מצד אחד יש כאן משהו חיובי (שגם אנחנו שותפים לו בשיחותינו עם הרשות): האפשרות לייצר מסלולי השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500.

בשאלון שהעלינו בקהילה לפני יומיים, רוב גדול מביניכם (75%) חזיתם שה-S&P 500 יניב תשואה חיובית של עד 20% ב-2024 (45% חזו בין 0-10% ו-30% נוספים חזו בין 10-20%). ומה חוזים האנליסטים? הם חוזים בממוצע תשואה של 5-10% לשוק האמריקאי בשנה הקרובה. כדי לשפוך עוד קצת אור על טווח התשואות האפשרי בשנה בודדת, כדאי להסתכל על הגרף המצוין שבתמונה הבאה מתוך visualcapitalist. בגרף ניתן לראות שהתשואות השנתיות נראות כמו הגרף של התפלגות נורמלית (פעמון גאוס).

אלטשולר שחם נכנעו לפופולריות הגוברת של המסלולים הפאסיביים (תופעה ברוכה לכשעצמה) והוציאו מסלול המכונה Global Tech. המסלול כולל שילוב בין ה-S&P 500 (45%), מדד הנאסד"ק 100 (45%) ומדד של סקטור השבבים (10%).

קופת גמל להשקעה הוא מכשיר השקעה שהופיע בשנת 2016 ומשווק בצורה די אגרסיבית. בגדול מדובר במוצר שמהווה תחליף לחשבון השקעות פרטי (ולא לחיסכון הפנסיוני), ויש לו 3 יתרונות מרכזיים על הנייר, בין היתר הטבות מיסוי. השיח ברשת מתמקד לצערי, כמו בנושאים רבים אחרים, דווקא בשאלות הלא נכונות – כמו איזה גוף מציע את התנאים הטובים ביותר לקופת גמל להשקעה ומי משיג את התשואות הגבוהות ביותר. הנחת היסוד של אותם דיונים היא שקופת גמל להשקעה הוא מוצר מוצלח, וכעת נותר רק לבחור בין הקופות השונות והמסלולים השונים.

בפוסט הקודם סקרנו אפשרויות שונות להשקעה/החזקת כסף לטווח קצר. ראינו שאחזקה בעו"ש שוחקת את ערך הכסף עם האינפלציה, גם בפיקדון/מק"ם/קרן כספית לא נרוויח יותר מהאינפלציה במרבית המקרים, ומדדי מניות אמנם יכולים להתאים במקרים מסוימים, אבל לרוב יהיו תנודתיים מדי. לכן בעיניי הפתרון הטוב ביותר להשקעה לטווח קצר הוא אג"חים וקרנות אג"ח – ובהם נתמקד בפוסט הזה.

"רגע, מה?! להשקיע לטווח קצר? אבל חשבתי שהשקעות זה לטווח ארוך וכספים לטווח קצר עדיף לא להשקיע בכלל". אז זהו, שלא. גם את הכספים לטווח קצר כדאי מאוד להשקיע, אבל כמובן באפיקים המתאימים לכך. בפוסט הזה נעבור על האפשרויות השונות שמתאימות להשקעה לטווח קצר. וממש לא מדובר רק על קרנות כספיות. המון אנשים מתייחסים להשקעות רק לטווח הארוך, וסבורים שהשקעה לטווח קצר היא בעייתית, כי "שוק ההון תנודתי מדי לטווח הקצר" או כי "השקעה לטווח קצר היא מסוכנת". ובכן, מדובר בשטות מוחלטת שנובעת ככל הנראה מבלבול בין "שוק ההון" ל"שוק המניות". אז כדי ליישר קו, נתחיל בהדגשה – שוק ההון מכיל את שוק המניות, אבל גם עוד אפיקים

בשעה טובה ומוצלחת ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התקנות החדשות של האוצר שמונעות הפקדה לביטוחי מנהלים עבור הפקדות מתוך חלק שכר של עד פעמיים השכר הממוצע במשק

לפי הכתבה, מתחילת השנה קצב העברת הכספים של הציבור למסלולים מחקי מדדי מניות בחו"ל הכפיל את עצמו, שזאת חדשה משמחת למדי. 

אחרי שנשאלתי את השאלה הזאת פעמים רבות, אגש ישר לתשובה: קופ"ג להשקעה במסלול "הלכה" של אינפיניטי. למה קופ"ג להשקעה ולא פיקדון בנקאי? כי פיקדון בנקאי זאת לא השקעה, הוא לא מניב כמעט שום תשואה, ובקושי מכסה את עליות האינפלציה, אם בכלל. אבל אמרת שקופ"ג להשקעה הוא מוצר גרוע, לא? זה נכון, מדובר במוצר יקר ולא […]

הופנו אליי מספר שאלות בנוגע ל"מסלול עוקב מדדים גמיש" בקרנות הפנסיה. בפוסט הקצר הזה נסביר על המסלול ולמי הוא מתאים.

בפוסט הקודם דיברנו על חשיבות הפיזור הגלובלי והימנעות מהסתמכות על ה-S&P 500 בלבד. ראינו שהשוק האמריקאי לא תמיד מוביל, שההובלה בין ארה"ב לשאר העולם מתהפכת באופן מחזורי, ושבגלל שהשוק האמריקאי הוביל תקופה ארוכה ומתומחר גבוה בהשוואה לשאר העולם – הצפי הוא ששאר העולם יוביל על השוק האמריקאי בעשור הקרוב. בפוסט הזה נתמקד באחת הטעויות הנפוצות של משקיעים שכן רוצים לפזר מחוץ לשוק האמריקאי, אך מתכננים את התיק שלהם באופן לא יעיל, או שאינו תואם את הכוונה המקורית שלהם, וכולל קרנות חופפות.

בפוסט קודם הבנו למה המטבע בו אנו רוכשים קרן סל הוא לא מה שמגדיר את מטבע החשיפה, כלומר החשיפה למט"ח, אם קיימת כזו, אינה תלויה במטבע בו הקרן נסחרת. בפוסט הזה נמשיך לדון באותה סוגיה, ונתייחס אליה מהכיוון של חישוב התשואות. אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו מקבלים היא משהו בסגנון הזה: "למה ה-S&P 500 עלה ב-%X בחודש האחרון אבל הקרן עוקבת S&P 500 שאני מחזיק עלתה בשיעור נמוך יותר (או בכלל ירדה)?"

יש הרבה בלבול בנושא החשיפה למט"ח כאשר רוכשים ניירות ערך, וקרנות סל בפרט. בפוסט הזה נעשה סדר. הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים להבין הוא שהחשיפה למט"ח נקבעת לפי הנכסים שהקרן מחזיקה ולא לפי המטבע בו היא נסחרת! כך למשל, קרן עוקבת S&P 500 תהיה בכל מקרה חשופה לדולר1, לא משנה אם רכשנו אותה בשקלים, בדולרים, ביורו, בליש"ט או בדינר ירדני. בפרט קרן שנסחרת בשקלים ועוקבת אחרי מדדים בחו"ל תהיה חשופה למט"ח ולא לשקל (אלא אם היא קרן מגודרת מט"ח).

מכירים מסלולים מחקי מדד? נכון שאומרים לכם "בשביל מה אתם צריכים להשקיע עצמאית? יש לנו קופ"ג/קה"ש/קרן פנסיה במסלול מחקה מדד". בפוסט קודם הסברנו למה כדאי לבחור במסלול מחקה מדד על פני מסלול מנוהל גם כאשר דמי הניהול זהים. בפוסט הזה נתמקד באחד החסרונות הנסתרים של מסלול מחקה מדד מובנה לעומת השקעה עצמאית – חשיפה לא מלאה (ברמה של 96%) למדד.

Breaking News: מנורה, שקרן הפנסיה שלהם היא הגדולה בישראל, והיחידים פרט לאינפיניטי שמציעים מסלול פאסיבי מדדי מניות חו"ל בפיזור גלובלי (ולא רק S&P 500 כמו רוב הגופים האחרים), החליטו לשנות את הרכב

במייל שקיבלתי אתמול מהבורסה לניירות ערך בת"א, גיליתי שסכום המינימום לעסקה בבורסה ירד בחודש מרץ לשווי של כ-500 ₪ בלבד. הדבר מקל על משקיעים שחוסכים סכומים קטנים יחסית, כיוון שעכשיו הם לא יצטרכו לחכות עד שיצטברו להם כמה אלפים, ויוכלו לקנות החל מסכום של מאות שקלים בודדים כל חודש*. השקעה עקבית במדדי מניות רחבים במנות לאורך זמן, ללא התייחסות למצב השוק, הוא הרגל חשוב ובריא, שמוכח בשנים של מחקרים כאפשרות ההשקעה הטובה והיעילה ביותר לטווח הארוך. כדאי לפתח את ההרגל הזה כבר מגיל צעיר, אפילו בסכומים נמוכים.

בעקבות הירידות האחרונות בשווקים, רציתי לבחון קצת את הביצועים של קרנות שונות שהזכרנו בפוסט קודם, יחד עם עוד שתי קרנות hype שנורא התלהבו מהן, במספר נקודות על פני השנתיים וקצת האחרונות

מבירור נוסף שערכנו, הקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים לא הולכות לשום מקום. הפרטים בפנים. בפוסט קודם התייחסנו לכתבה שטחית של כלכליסט שציינה בלקוניות שאלטשולר שחם הפסיקו לשווק את הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים, וחביבות מאוד על המשקיעים הפאסיביים הגרים בציון. קיבלנו המון פניות ושאלות מודאגות בנושא, ומה שלא היה ברור זה מה בכלל המשמעות של "משווק" / "מפיץ" של קרנות סל, והאם הקרנות תפסקנה להיסחר בבורסה המקומית שלנו.

חכמינו אמרו, ובצדק: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". איך זה קשור לעולם ההשקעות? הקשר נובע מהבלבול הנפוץ בין אפיקי ההשקעה השונים לבין המוצרים/החשבונות בהם הם יושבים.

משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע אך ורק במדד ה-S&P 500 הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. הסיבות המרכזיות להתמקדות במדד הזה, הן בגלל הפיזור הרחב יחסית שלו, וכן בגלל הביצועים היפים של השוק האמריקאי בהשוואה לשאר העולם בעשור האחרון בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט.

אחד הבוגרים שלנו ביקש ממני להשוות בין קרן ההשתלמות של הסתדרות המורים, שההפרשות עבורה גבוהות יותר אבל אין בה מסלול מנייתי, לבין קרנות ההשתלמות הרגילות שההפרשות עבורן נמוכות יותר אבל ניתן לבחור בהן מסלול מנייתי שהוא רווחי יותר. אז ביצעתי את ההשוואה הזו, והחלטתי להפיץ את תוצאותיה לקבוצה כי מדובר על פערים גדולים מאוד לטווח הארוך, שנמדדים אפילו במיליוני שקלים!

בעבר המטבעות בעולם היו צמודים לנכס פיסי כלשהו – בעיקר זהב. כך ממשלות לא יכלו להדפיס יותר כסף מכמות הזהב שברשותן. העניין השתנה בשנת 1971, לאחר ביטול הסכם ברטון וודס, ומאז הכסף בעולם מכונה כסף "פיאט", שאינו מגובה בשום נכס וניתן להדפסה חופשית.