תכנון התיק

היה לי הכבוד להשתתף בפאנל המרכזי בערב שוק ההון על הבר של ביזפורטל. בפאנל חשפתי את התיק האישי שלי ואת עקרונות ההשקעה שלפיהם אני פועל.

שמחתי להתארח בפודקאסט של תומר אליהו ולשוחח על איך משקיעים נכון ואיך ניתן לפרוש מוקדם. הנושאים עליהם דיברנו: 👈 סוגי קרנות פאסיביות וההבדלים ביניהם 👈 סוגיות מיסוי בהשקעות פאסיביות 👈 איך התיק שלנו יכול לשמש אותנו להכנסה שוטפת? 👈 האם כדאי להשקיע במניות או קרנות מחלקות דיבידנדים לפני הפרישה? 👈 האם כדאי להשקיע במניות או קרנות מחלקות דיבידנדים אחרי הפרישה? 👈 מה מבטיח את הנזילות בקרנות סל?

ישנן דרכים רבות לבנות תיק השקעות ע"י שילוב בין אפיקי השקעה שונים: מניות ומדדי מניות, אג"חים, נדל"ן, קרנות ריט, זהב, קריפטו ואפיקים נוספים. בפוסט הזה ננסה להבין למי יכול להתאים תיק שכולל 100% מניות, ללא שום אפיק אחר, מגיל צעיר, ולכל החיים. נתחיל מהמוטיבציה – למה בכלל ללכת על תיק 100% מנייתי? הסיבה היא שמדדי המניות הוא האפיק הרווחי ביותר עלי אדמות, רווחי יותר מאג"חים, קרנות כספיות ופיקדונות, וגם רווחי יותר מנדל"ן. כמובן שניתן להרוויח יותר מהמדדים באמצעות השקעה במניה ספציפית, או בפרויקט יזמי ספציפי, אבל מדובר בהשקעות בסיכון גבוה, שכוללות אפשרות לאובדן מוחלט של הכסף, אפשרות שפשוט לא קיימת בהשקעה במדדי מניות בפיזור גלובלי רחב.

ובכלל מה כדאי לעשות עם סכום כסף משמעותי שקיבלנו? האם יש הבדל בין השקעה של 500 שקל, 500,000 שקל או 5 מיליון שקל? איך מתכננים במה כדאי להשקיע? ולמה כדאי לחתוך את גוזרי הקופון בדרך? מוזמנים לצפות בריאיון שלי אצל פרדי מוסקוביץ ב-הרדיו החברתי הראשון.

כספי ההון החופשי הם כספים שלא נופלים תחת אף אחת מהקטגוריות האחרות – הם לא נדרשים ככרית ביטחון, הם לא כספים שישמשו אותנו למטרות ספציפיות, והם גם לא כספים שנדרשים לפרישה. בעצם הכספים האלה לכשעצמם לא מעניינים במיוחד – אלה כספים שאנחנו יכולים “לנעול" לטווח ארוך ו"לשכוח מקיומם" כדי שיגדלו בערכם. כיוון שהייעוד המרכזי שלהם הוא גידול בערכם, נשקיע אותם באפיק המוכח הרווחי ביותר עלי אדמות – מדדי מניות כמובן. מה שמעניין יותר לגבי הכספים האלה זה השימוש העתידי שנעשה בהם, בין אם נמיר אותם למטרות ספציפיות ובין אם לכספים לפרישה.

כספים לפרישה הם כספים שאמורים לשמש אותנו באופן שוטף לאחר הפרישה. אלה לא עודפים שאנחנו יכולים לתת להם לצמוח מבלי לגעת בהם, ואלה גם לא כספים למטרות ספציפיות שעבורם נצטרך את כל סכום ההשקעה

בפוסט קודם הצגנו מתודולוגיה לחלוקת כספי החסכונות שלנו ל-4 קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה ועודפים. בפוסט הזה נתמקד בקטגוריה השנייה – כספים למטרות ספציפיות. הקטגוריה השנייה מדברת על צרכים ומטרות ספציפיים לכסף שלנו בטווח קצר-בינוני (שנים ספורות, גג עד עשור). אבל למה בכלל צריך להגדיר צרכים ספציפיים לשימוש בכסף? התשובה היא שבלי הגדרת מטרות אנחנו יכולים לפגוע משמעותית בתשואת התיק שלנו! אחת הטעויות הנפוצות של הציבור בנוגע להשקעות היא היעדר תכנון, משקיעים רבים אומרים לעצמם משהו כמו "נשים את הכסף בינתיים באיזה השקעה לא מסוכנת במיוחד, ואח"כ כבר נחשוב מה לעשות איתו". גישה זאת גורמת פעמים רבות לכספים להיות מושקעים באפיקים יותר מדי סולידיים ללא צורך אמיתי.

בפוסט הקודם הצגנו מתודולוגיה לחלוקת כספי החסכונות שלנו ל-4 קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה ועודפים. בפוסט הזה נתמקד בקטגוריה הראשונה – כרית הביטחון. כרית הביטחון אמורה לשמש אותנו לכל צרה שלא תגיע. אם בשגרה ההכנסות שלנו גבוהות מההוצאות (הרי אם לא – מאיפה הכסף להשקעות?), לעיתים עשויים להיות מצבים בהם המצב מתהפך. דוגמאות שניתן לציין: פיטורין (אובדן הכנסה), צורך רפואי, טיפול יקר במוסך וכו'.

בפוסט הזה נרחיב על אופן הגדרת המטרות לפי הגישה הזו, בהתאם ל-4 קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה ועודפים. ניתן (וכדאי) לקטלג את כל הכספים שלנו מכל הסוגים (פרטיים, פנסיוניים, קרנות השתלמות וכו') באחת מ-4 הקטגוריות האלה. הכספים שמיועדים לקטגוריה הראשונה והשנייה יושקעו באפיקים סולידיים, כספי הקטגוריה השלישית יושקעו בשילוב נכסים (עם חשיפה מנייתית גבוהה לצעירים, ובחלק מהמקרים גם למבוגרים), וכספי הקטגוריה הרביעית יושקעו במדדי מניות.

בפוסט הקודם תיארנו כיצד עובד המנגנון של הקצאת נכסים ושמירה על איזון. בפוסט הזה נרצה לקחת את הנושא צעד אחד קדימה, לאתגר את הגישה המקובלת של חלוקת העוגה לפי אחוזים, ולבחון האם היא אכן משרתת אותנו נאמנה. כפי שראינו, ככל שההקצאה המנייתית בתיק גבוהה יותר כך התשואה הצפויה תהיה גבוהה יותר (עם תנודתיות גבוהה יותר). כמובן שלא כל התיק חייב להיות מושקע במדדי מניות – עלינו להתאים את התיק לצרכים שלנו. בפרט, כספים שנרצה להשתמש בהם תוך פרק זמן קצר פחות מתאימים להשקעה מנייתית, וכספים שמיועדים לטווח ארוך מתאימים מאוד להשקעה מנייתית.

כמעט בכל מקום בו מדברים על סוגים שונים של תיקי השקעות, הקצאת נכסים, פיזור השקעות וכיוצ"ב, קביעת התמהיל מתבצעת באמצעות חלוקת העוגה באחוזים. החלוקה הקלאסית מסתכלת על ההקצאה ל(מדדי) מניות ולאג"חים, אך ישנן גם חלוקות שכוללות אפיקים נוספים כמו נדל"ן, קרנות ריט, זהב, מזומן, מוצרי חוב בלתי סחיר, הלוואות חברתיות, השקעות אלטרנטיביות, מטבעות קריפטוגרפיים וכו' (בהם נדון בעתיד). לעיתים מבצעים גם צלילה פנימה לתתי אפיקים, למשל – בתוך האפיק המנייתי מה ההקצאה למניות גדולות לעומת קטנות, ארה"ב מול שאר העולם, שווקים מפותחים מול מתפתחים ועוד, ובתוך האפיק האג"חי – מה ההקצאה לאג"ח ממשלתי מול קונצרני, אג"ח קצר טווח מול ארוך טווח, שקלי או צמוד למדד וכו'. כמובן שכל אלה הן רק דוגמאות והתיק שלנו יכול להכיל רק חלק קטן מהאפיקים שציינתי.

התיק האופטימלי הוא מושג תיאורטי, במציאות אפשר לבנות תיק שככל הנראה יהיה קרוב לאופטימלי עבורנו, וכמה שננסה לבנות את התיק בצורה מושכלת שמבוססת על נתונים סטטיסטיים, בניית התיק תמיד תכלול גם אלמנט מסוים של ניחוש ושליפה מהמותן, וזה בסדר גמור

בפוסט הזה נבין עד כמה חשוב לתכנן נכון את התמהיל והקצאת הנכסים, כיוון שזו ככל הנראה ההחלטה החשובה ביותר שנקבל בכל הנוגע להשקעות.