בהמשך לשיתוף של Elishav Rabinovich מיום רביעי על השיעור הנמוך של החוסכים במסלול מנייתי, והכתבה של דה-מרקר שדנה בשאלה האם כדאי לשנות מסלול במוצרים הפנסיוניים בתקופות אי וודאות, ראיתי לנכון להתייחס מעט יותר בהרחבה לנושא. אז האם כדאי לשנות מסלול בפנסיה ובקה"ש בתקופת אי וודאות?
לא מזמן התייחסנו לפרשנויות שונות לגבי מצב השווקים – חלקן ניבאו מיתון והמשך ירידות בשווקים, וחלקן ניבאו דווקא התאוששות. כמו תמיד – להמר זה קל, להיות צודק זה קשה, ומחקרים הראו שתחזיות שוק ברובן הגדול טועות!
ברור לכולם שמתישהו השווקים יתאוששו ויחזרו לעלות, העניין הוא שאף אחד לא יודע לתזמן את סיום הירידות. מחקר של JP Morgan הראה שבין 1995-2014 ה-S&P 500 השיג תשואה שנתית ממוצעת של 9.85%. לעומת זאת, מי שהיה מחוץ לשוק ופספס רק את 10 הימים הטובים ביותר באותה תקופה, קיצץ את התשואה שלו ל-6.1%, ואיבד 60% מהתשואה בהשוואה להשקעה מלאה. הבעיה הגדולה היא ש-6 מתוך 10 הימים הטובים ביותר לשוק התרחשו בפרק זמן של שבועיים מ-10 הימים הגרועים ביותר. במילים אחרות, תזמון שוק זה עניין מאוד חמקמק וסטייה של כמה ימים לכאן או לכאן יכולה להיות הרסנית ביותר.
נקודה חשובה נוספת היא ששוק ההון נוטה להקדים את הכלכלה. למשל, ברבעון השני והשלישי של 2009, במהלך משבר הסאב-פריים, שיעור האבטלה היה בשיא והתוצר היה בשפל. אבטלה בשיא ותוצר בשפל נשמעים כמו זמן גרוע במיוחד לקנות מניות, אבל בפועל שוק המניות הגיע לתחתית שלו כבר בפברואר 2009, הרבה לפני פרסום נתוני האבטלה והתוצר הגרועים בהמשך של אותה שנה. מאז פברואר 2009 שוק המניות טס למעלה ועלה ב-56% בין מרץ לדצמבר 2009! נרחיב על כך בפוסט ייעודי בקרוב.
משקיעים חכמים לא משנים את התכניות שלהם בהתאם לתנאי השוק (אינפלציה/דפלציה, גאות/משבר), מכמה סיבות:
- לאף אחד אין כדור בדולח לדעת מתי הירידות יסתיימו.
- כאמור הימים הרווחיים ביותר בשוק המניות הם בסמוך לימים הגרועים ביותר, כך שעדיף להישאר מושקע במניות כל הזמן, ולא להקטין/להגדיל כל הזמן את רמת החשיפה.
- תכנון ההשקעה צריך להיות בהתאם למטרות ולא בהתאם למצב השווקים. לטווח קצר נעדיף אפיקים סולידיים, ולטווח ארוך אין חשש מהשקעה מנייתית, כי אפילו אם נכנסנו בתזמון האומלל ביותר, כאשר נדבר שוב בעוד 20-30 שנה, סביר מאוד להניח שנשיג פחות או יותר את התשואה הממוצעת הרב-שנתית (כ-10% במדדי מניות גדולות, וכ-2% יותר מכך במדדי מניות קטנות ובמיוחד מניות ערך קטנות).
- ברוב המקרים, גם בפרקי זמן קצרים הרבה יותר נשיג תשואה הקרובה לתשואה הממוצעת.
- השקעה עקבית, כולל בתקופות של ירידות ואי וודאות, יוצרת מיצוע על ציר הזמן, מה שגורם להתכנסות מהירה עוד יותר לממוצע התשואות.
אז איך כל זה קשור לפנסיה ולקרן ההשתלמות שלנו?
הפנסיה וקרן ההשתלמות שלנו הם פשוט תיק השקעות לכל דבר, ואם נדייק יותר הם חלק מתיק ההשקעות הכולל שלנו, שמכיל נדל"ן למגורים ולהשקעה, תיק השקעות פרטי, חיסכון פנסיוני, קה"ש ואולי נכסים נוספים. העקרונות המנחים שחלים על התיק הפרטי שלנו חלים גם על החיסכון הפנסיוני וקרנות ההשתלמות, וההבדלים בין האפיקים מתבטאים רק במיסוי ובמועד נזילות הכספים, שהם הבדלים טכניים ולא הבדלים עקרוניים.
ברגע שהבנו את זה, נוכל לגבש את העקרונות המנחים לבחירת המסלול האידיאלי בחיסכון הפנסיוני וקרן ההשתלמות, מבלי להתחשב במצב השוק:
- חשיפה מנייתית בקה"ש: את האפיקים הזוכים להטבות מס כדאי להחזיק לטווח ארוך ולתעדף אותם להשקעה מנייתית. אז גם אם קרן ההשתלמות נזילה אחרי 6 שנים, עדיף להחזיק אותה לטווח כמה שיותר ארוך וב-100% חשיפה מנייתית, כי אם מושכים ממנה אמנם לא משלמים מס, אבל גם מפסידים את כל התשואה העתידית הפטורה ממס. כספים סולידיים לטווח קצר עדיף להחזיק בתיק הפרטי ולא בקה"ש.
- חשיפה מנייתית בחיסכון הפנסיוני: את שיעור החשיפה המנייתית בחיסכון הפנסיוני יש לקבוע בהתאם לקרבה למועד הפרישה. ככלל, כספים לטווח קצר-בינוני יושקעו באפיקים סולידיים, וכספים לטווח ארוך באפיקים מנייתיים, ולכן עבור צעירים כדאי להיות בחשיפה מנייתית מקסימלית עד כ-15 שנה לפרישה (כי מעולם לא קרה שבטווח זמן כזה הושגה תשואה שלילית במדדי המניות), ולאחר מכן לצמצם בהדרגה את החשיפה המנייתית (או פשוט לעבור למסלול תלוי גיל).
- הקטנת חשיפה מותנית ולא אוטומטית: ומה אם חל משבר רגע לפני שהקטנו את החשיפה המנייתית? אז נשארים בחשיפה מנייתית מלאה עד להתאוששות! בתרחיש הגרוע ביותר (ע"ס העבר) ההתאוששות תגיע תוך 15 שנה, ובפועל אפילו פחות מכך בגלל שההפקדות השוטפות שנכנסו לאחר הירידות יזכו לתשואה גבוהה מהממוצע ויאזנו, לפחות חלקית, את הירידות.
- השקעה פאסיבית: יש לשאוף ככל האפשר להשקעה פאסיבית זולה, כיוון שהרוב המוחלט של הקרנות מפגרות אחרי מדדי הייחוס, וגם הקרנות שהובילו תקופה מסוימת לא הצליחו להישאר בצמרת. במילים אחרות עדיף לבחור במסלול מחקה מדד.
- פיזור רחב: באפיק המנייתי יש לדאוג לפיזור גלובלי רחב. אם למשל יש לנו קרן פנסיה/השתלמות במסלול מחקה S&P 500, נוכל לאזן בתיק הפרטי עם שווקים מחוץ לארה"ב. בפנסיה של מנורה יש גם מסלול מחקה מדדי מניות בפיזור גלובלי, ולאחרונה יש מסלול דומה גם בפנסיה של אינפיניטי.
- הגדלת תשואות: כדאי לשקול השקעה בחלק מהפלח המנייתי גם במדדי מניות קטנות ובמיוחד במניות ערך קטנות, שהם רווחיים יותר ממדדי מניות גדולות (אם כי גם תנודתיים יותר). בהמשך לסעיף הראשון, כדי למקסם את הטבת המס עדיף להשקיע בהן דווקא באפיקים הפטורים ממס/זוכים להטבות מס. הדרך לעשות זאת היא באמצעות קה"ש IRA או קופ"ג IRA.
דרך אגב, את העקרונות האלה הצענו לכלול במסלול ברירת המחדל של קרנות הפנסיה, וגיבשנו הצעה עליה דנו יחד עם רשות שוק ההון. כרגע הרשות בוחנת את ההערות שקיבלה מהגופים המוסדיים (וגם מאיתנו!) בנוגע לטיוטת רפורמת המסלולים בחיסכון הפנסיוני שפרסמה לא מזמן. כולי תקווה שההמלצות שלנו יאומצו.
מה דעתכם? יש לכם עוד רעיונות לבחירה מושכלת של המסלול בחיסכון הפנסיוני וקרנות ההשתלמות? שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
