הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

משלימים את הפאזל – כי מי שיותר מדי מפותחים לא משאירים מקום להתפתח

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה
 

בפוסט שהעלינו מוקדם יותר החודש דיברנו על הפחתת דמי הניהול של אינבסקו בקרן עוקבת MSCI World שלהם, שהיא ככל הנראה הקרן העולמית הזולה ביותר בעולם.

אז מה הבעיה? הבעיה היא שמדד MSCI World הוא אמנם מדד עולמי מפוזר, אבל לא מספק כיסוי גיאוגרפי מלא כי הוא כולל רק את השווקים המפותחים ולא את המתפתחים.

ומה חדש עכשיו? מה שחדש זה שאינבסקו הודיעו על הפחתת דמי ניהול בקרן נוספת שלהם שעוקבת אחרי מדד השווקים המתפתחים MSCI Emerging Markets.

השילוב של שני המדדים נותן כיסוי גיאוגרפי מלא, כי בעצם המדד העולמי המלא MSCI ACWI הוא שילוב של המדדים MSCI World ו-MSCI Emerging Markets.

שתי ההוזלות (המבורכות!) האחרונות מאפשרות למשקיעים הפאסיביים להשקיע בזול מאוד בפיזור גלובלי מלא, באמצעות קרן אחת לשווקים המפותחים וקרן נוספת לשווקים המתפתחים.

 

מה החלוקה בין MSCI World ל-MSCI EM כדי להשלים את המדד העולמי?

החלוקה משתנה דינמית בהתאם לשווי השוק היחסי של כל מניה במדד העולמי המלא, ומתוך שווי השוק היחסי של כל מניה נגזר שווי השוק היחסי של כל השווקים המפותחים ושל כל השווקים המתפתחים.

נכון לסוף שנת 2025 החלק של השווקים המתפתחים הוא כ-11.3% לפי התרשים שלהלן (מתוך האתר של MSCI):

MSCI ACWI

מי שמשקיעים בכיסוי גלובלי מלא באמצעות חלוקה לקרן שווקים מפותחים וקרן שווקים מתפתחים, יכולים לדגום מדי פעם את המשקל שתופסים השווקים המתפתחים מתוך המדד המלא, וכך לבחון אם ההקצאה הנוכחית שלהם תואמת את המשקל או לא.

אם יש סטייה מהמשקל – אין חובה למכור חלק מהקרן שמצויה במשקל יתר בתיק שלנו ולהסיט לקרן שמצויה במשקל חסר, כדי לא לחטוף אירוע מס מיותר. במקום, אפשר פשוט בכל רכישה עתידית להשקיע בקרן שמצויה במשקל חסר וכך לשמור על האיזון ככל הניתן.

 

מהן אלטרנטיבות ההשקעה בשווקים המתפתחים והאם הקרן של אינבסקו היא הזולה ביותר?

בחיפוש שביצעתי באתר מאי"ה וב-etf.com למציאת קרנות שעוקבות אחרי השווקים המתפתחים, מצאתי שתי קרנות איריות ו-5 קרנות ישראליות שנסחרות בארץ, ועוד 7 קרנות אמריקאיות שנסחרות בארה"ב (לא כולל קרנות ממונפות/מגודרות/חלקיות/סקטוריאליות).

הקרנות האיריות זולות למדי. הקרן של אינבסקו (סימול בלונדון MXFS, מספר נייר בארץ 1183490), יורדת ב-30.4.26 מדמי ניהול של 0.19% + עמלת swap של 0.1% (פרטים על העמלה הזאת במדריך הקרנות שלנו), לדמי ניהול של 0.09% וללא עמלת swap בכלל.

גם הקרן של איישרס זולה למדי עם דמי ניהול של 0.18%. נציין כי הקרן של אינבסקו היא קרן "פיזית עם ציפוי סינטטי", כך שיש לה תוספת סיכון קלה בהשוואה לקרן של איישרס שהיא קרן פיזית, ובניגוד למדדים שכוללים מניות אמריקאיות, במדד שווקים מתפתחים שלא כולל מניות אמריקאיות לא קיים חיסכון במיסוי דיבידנדים.

ישנן 6 קרנות אמריקאיות זולות עם דמי ניהול של בין 0.06-0.15% ועוד אחת יקרה בדמי ניהול של 0.72%. אבל, למרות ש-3 מהקרנות האמריקאיות הן זולות יותר מהקרן האירית של אינבסקו, החסרונות שלהן במיסוי דיבידנדים, בהצמדה לדולר ולא למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, וחשיפה למס עיזבון – עולים משמעותית על היתרון של דמי הניהול המעט זולים יותר.

באופן כללי ניתן לומר שמבחינה מיסויית קרנות אמריקאיות הן האפשרות הגרועה ביותר למשקיעים ישראלים שאינם בעלי אזרחות אמריקאית. מדריך הקרנות שלנו מרחיב על הנושא.

5 הקרנות הישראליות שעוקבות אחרי מדד MSCI Emerging Markets הן בעלות דמי ניהול כוללים גבוהים למדי של 0.38-1.17%. דמי הניהול כוללים דמי ניהול רגילים + דמי ניהול משתנים + דמי נאמנות, פרטים במדריך הקרנות.

 

איך זה שהקרן של אינבסקו הפחיתה דמי ניהול?

בקרנות איריות ואמריקאיות (שתכל'ס אלה אותם גופים מנפיקים אמריקאים שפשוט הקימו חברות בנות באירלנד) אין כמעט שום עדות לעליית דמי ניהול. אם יש עליית דמי ניהול היא לרוב זמנית ובקרנות נישתיות בלבד. מנגד, בקרנות על מדדים פופולריים יש יציבות רבת שנים בדמי הניהול ואפילו הפחתות לא מעטות, בגלל התחרות העזה. רק לאחרונה ראינו שתי דוגמאות כאלה בקרנות של אינבסקו.

לצערי בקרנות הישראליות התופעה היא הפוכה – עם קרנות רבות שמעלות דמי ניהול, וכולי תקווה שבעקבות התחרות המגמה הזאת תתהפך.

 

אז מה דעתכם על ההוזלות האחרונות של אינבסקו?

האם אתם מעדיפים קרן עולמית אחת גם אם היא מעט יקרה יותר, או פיצול לשתי קרנות זולות יותר של שווקים מפותחים ושווקים מתפתחים?

שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓

רוצה להשתתף בדיון?

קורס מבוא לשוק ההון

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

עקרונות מנחים להשקעות

האם כדאי להשקיע בשווקים המתפתחים?

שווקי המניות בעולם מתחלקים לשווקים המפותחים (23 מדינות מפותחות, ישראל ביניהן) ושווקים מתפתחים (24 מדינות מתפתחות). מה עם יתר המדינות בעולם? בלי להעליב יותר מדי, אפשר להגדיר את רובן "מדינות פח". בעוד שארה"ב ושאר העולם המפותח מהווים את עיקר שוק המניות העולמי, השווקים המתפתחים מהווים 10% ממנו בלבד, וזה כשאותם שווקים כוללים מדינות ענק, ובראשן מדינות ה"בריק": Brazil, Russia, India, China. מה שמבחין בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות הוא שעד לא מזמן הכלכלה שם לא היתה חופשית ונשלטה לחלוטין ע"י הממשלה.

להמשך קריאה
Invesco MSCI World קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם זאת הקרן העולמית הזולה ביותר בעולם?

ההשקעה בפיזור גלובלי הפכה לזולה יותר, אחרי שאינבסקו הפחיתה את דמי הניהול בקרן האירית עוקבת MSCI World שלה מ-0.19% ל-0.05% בלבד! כל הפרטים על הקרן והשוואת חלופות בהמשך הפוסט.

להמשך קריאה
מדריך הקרנות הגדול – מה הבדל בין קרנות איריות, אמריקאיות וישראליות קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

מדריך הקרנות הגדול – מה ההבדלים בין קרנות איריות, אמריקאיות וישראליות?

משקיע פאסיבי ישראלי שרוצה להשקיע במדד מניות מוכר, יכול לבחור בין 3 חלופות מרכזיות – קרנות איריות, אמריקאיות וישראליות. הפוסט הזה ישווה בין 3 האפשרויות ויסייע לקבל החלטה מושכלת על האפשרות העדיפה לכל אחד.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

בלאקרוק עדיין כאן!

מבירור נוסף שערכנו, הקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים לא הולכות לשום מקום. הפרטים בפנים. בפוסט קודם התייחסנו לכתבה שטחית של כלכליסט שציינה בלקוניות שאלטשולר שחם הפסיקו לשווק את הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים, וחביבות מאוד על המשקיעים הפאסיביים הגרים בציון. קיבלנו המון פניות ושאלות מודאגות בנושא, ומה שלא היה ברור זה מה בכלל המשמעות של "משווק" / "מפיץ" של קרנות סל, והאם הקרנות תפסקנה להיסחר בבורסה המקומית שלנו.

להמשך קריאה
איך תיקנתי טעות של אינטראקטיב חשבונות מסחר ופרקטיקה

איך תיקנתי טעות של אינטראקטיב ברוקרס שהשפיעה על משקיעים מכל העולם?

אינטראקטיב איפסו בטעות את הביטחונות שמספקת קרן הסל הפופולרית SPXS, מה שהשפיע על משקיעים רבים מרחבי העולם. אחרי ששמתי לב לטעות, הצלחתי לגרום לתיקון מצד אינטראקטיב.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

יש לי סכום גדול – האם כדאי להשקיע אותו בבת אחת או למצע

גם אם התחלנו להשקיע במועד גרוע ביותר, רגע לפני משבר ממושך, שהשוק התאושש ממנו רק אחרי שנים רבות, במידה ומדובר בהשקעה במנות הנפילה תהיה פחות כואבת וההתאוששות הרבה יותר מהירה. מכאן עולה השאלה: במידה ויש לי סכום גדול להשקעה, האם כדאי להשקיע אותו בבת אחת או במנות? יצאנו לבדוק. קצת סמנטיקה בפוסט הקודם נתנו מספר דוגמאות להשקעה במנות – למשל הפקדת כספים כל חודש לחיסכון הפנסיוני ולקה"ש שלנו, וכן רכישת קרנות סל בתיק הפרטי ממה שחסכנו בנטו באותו חודש. בעוד שדפוס השקעה מסוג זה הוא אכן השקעה במנות, לא מדובר ברצון לייצר מיצוע באופן מלאכותי, אלא מיצוע שמתרחש באופן טבעי.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות

כמה מניות לכל הפחות צריכות להיות לי בתיק?

אחת הסוגיות החשובות בניתוח סיכונים היא לדעת להבחין בין סיכון השוק (market risk) לבין סיכון פרטני (idiosyncratic risk) של כל חברה. הסיכון של כל חברה הוא סיכון מאוד גבוה וקשה למדידה – חברות יכולות להשיג תשואה שלילית, הן יכולות לרדת בערכן ב-70% ללא התאוששות (40% מהמניות כפי שראינו בפוסטים קודמים), ובתרחיש קיצון אף לפשוט רגל. את הסיכון הפרטני של השקעה בחברות ספציפיות ניתן לנטרל ע"י פיזור רחב, כך שהסיכון היחיד שנהיה חשופים אליו הוא סיכון השוק. סיכון השוק, שמתבטא בתנודתיות הכוללת של שוק המניות, משותף לכל המניות והוא לא משהו שניתן למזער באמצעות פיזור. במילים אחרות, ככל שיהיו לנו יותר מניות בתיק כך הסיכון יילך ויפחת ויתכנס לסיכון השוק כולו.

להמשך קריאה