מנהלי ההשקעות מתחרים ביניהם מי ישיג תשואות גבוהות יותר, מתוך מטרה למשוך לקוחות רבים יותר, וכן לנצל את הצלחתם כתירוץ להעלאת דמי הניהול. אז איך נכון למדוד את הצלחתם?
ניתן להסתכל על התוצאות שהשיגו מנהלי ההשקעות ב-3 אופנים:
- הדרך הנאיבית – במנותק משאר העולם: לצערנו זו הדרך בה חלק גדול מהציבור פועל. בדרך זו לא מבצעים כל השוואה ולא יודעים כלל איזו השוואה לבצע. לרוב מדובר במשהו כזה: המשקיע/החוסך לא מגלה עניין מיוחד בחסכונות שלו, אחת לתקופה הוא מקבל דו"ח, ואם בכלל יטרח לפתוח אותו, יסתכל על התשואות ויגיד לעצמו משהו בסגנון: "אה, נחמד היו כאן רווחים של 6% בשנה האחרונה". אם רק היה יודע שבאותה שנה השוק עשה 20% תשואה…
- ביצוע השוואה, אבל לא ההשוואה הנכונה: זו הדרך בה נוקטים מרבית המשקיעים שכן מגלים עניין כלשהו בחסכונותיהם. בדרך זו מסתכלים על התשואות שהשיגה הקרן/הקופה ומשווים אותה מול קרנות/קופות של גופים אחרים.
קודם כל, רבים בכלל לא מבצעים את ההשוואה הנכונה ומשווים בין תפוחים למסמרים – כדי לבצע השוואה הוגנת יש להשוות תפוחים לתפוחים, ולהשוות בין מסלולים זהים, כלומר להשוות בין קנקנים עם תוכן דומה ולא בין קנקנים מאותו סוג. מסלול מנייתי אמור להיות הרבה יותר רווחי ברוב המקרים ממסלול אג"חי, אבל כיוון שהוא תנודתי יותר פוטנציאל ההפסד בו (הפסד על הנייר) גבוה יותר, ולכן זה לא הוגן להשוות בין קרן ממסלול מנייתי לקרן ממסלול אג"חי.
מעבר לתמהיל בין מניות לאג"חים, לא כל הקרנות המנייתיות, או כל הקרנות האג"חיות, זהות זו לזו. למשל, יש הבדל משמעותי בין קרן שעוקבת אחרי מניות גדולות לקרן שעוקבת אחרי מניות קטנות, או בין קרן שעוקבת אחרי אג"חים קצרי טווח לאג"חים ארוכי טווח – לכל אחד מהאפיקים האלה מאפיינים שונים בהיבט הסיכון והתשואה.
קרן שמשקיעה למשל בעיקר במניות קטנות עשויה להשיג תשואות גבוהות יותר מקרן פאסיבית שעוקבת אחרי כלל השוק, שמוטה מאוד כלפי מניות גדולות. אבל השקעה במניות קטנות טומנת בחובה סיכון גבוה יותר, שמפוצה בתשואה גבוהה יותר בממוצע. לכן גם אם קרן כזו השיגה תשואות גבוהות יותר מכלל השוק, זה בגלל שהיא לקחה סיכון גבוה יותר, וההשוואה אינה מדויקת.
השוואה נכונה יותר תהיה מול מדד של מניות קטנות – זהו מדד הייחוס המתאים עבורה. [בפוסטים עתידיים ארחיב על כל סוגי הנכסים ואפיקי ההשקעה, מה שמכונה Asset Classes, ועל ההבדלים ביניהם].
אבל נניח וביצענו השוואה מדויקת והשווינו רק בין קרנות/קופות מאותו מסלול שמשקיעות באותם Asset Classes בדיוק – מדוע גם זאת ההשוואה הלא נכונה? לכך אקדיש מספר פוסטים נוספים. אבל כרגע אסתפק בתשובה הקצרה שסביר להניח שמעתם בעבר: אין תשואות העבר מעידות על העתיד. לפעמים יש דברים בחיים שהם פשוט נכונים, והמשפט הזה הוא אחד מהם, בקרוב נבין בדיוק למה. אבל אם נצא כרגע מנקודת הנחה שהמשפט נכון – אז אין שום משמעות להשוואה בין קרנות מנוהלות שונות.
- ביצוע השוואה אל מול "מדד הייחוס": כל מנהל השקעות מנסה לבחור את הנבחרת המנצחת שלו מבין כלל הנכסים העומדים לרשותו באותו שוק – למשל, קרן מניות גדולות ארה"ב תבחר רק מניות אמריקאיות בעלות שווי שוק גדול, קרן מניות קטנות ישראל תבחר רק מניות ישראליות בעלות שווי שוק קטן, וקרן אג"ח קונצרני 2-5 תבחר רק אג"חים קונצרניים עם משך חיים של שנתיים עד חמש שנים.
האלטרנטיבה לבחירת סוסים מנצחים היא הגישה של השקעה פאסיבית – להשקיע בכל השוק כולו, המיוצג ע"י מדד הייחוס הרלוונטי. בדוגמאות שלעיל מדובר על כל המניות הגדולות האמריקאיות, כל המניות הקטנות הישראליות וכל האג"חים הקונצרניים עם משך חיים של שנתיים עד חמש שנים.
בהשקעה שכזו לא צריך להעסיק אנליסטים ולא לנתח שום דבר, פשוט צריך לעקוב אחרי מדד שרלוונטי לאותו שוק, ולקנות את כל הנכסים לפי משקלם במדד. כיוון שמרבית המדדים נותנים משקל לכל נכס לפי שווי השוק שלו, זה אומר שהמדד מקצה לחברות את משקלן האמיתי בכלכלה. לכן המדד מהווה ממוצע משוקלל של כל השוק, ונתפס בצדק בתור המייצג של "השוק" עצמו. כיוון שהשקעה במדד מהווה ממוצע משוקלל של אותו שוק, אז אותו ממוצע משוקלל הוא נקודת הייחוס הנכונה, הוא הממוצע.
כיוון שכל משקיע יכול להיות חשוף בקלות לשוק כולו, מנהל השקעות שבוחר חלק מסוים מתוך השוק, מנסה בעצם, גם אם הוא לא מכריז על כך, "להכות את השוק" – כלומר להשיג תשואה גבוהה יותר מכלל השוק. מעצם הבחירה של מספר נכסים ספציפיים מתוך השוק, מנהל ההשקעות מקצה להם משקל יתר לעומת משקלם בכלכלה האמיתית, ולנכסים עליהם ויתר הוא מקצה משקל חסר.
כיוון שהמחירים של מניות (ואג"חים) נקבעים בשוק החופשי ע"ס היצע וביקוש בהתבסס על מידע שנגיש לכולם, תיאוריית השוק היעיל אומרת שכל המידע הידוע לגבי הציפיות לעתיד כבר מגולם במחירים הנוכחיים. בעצם מנהלי ההשקעות אומרים לנו בעקיפין: "אני לא מסכים לתיאוריית השוק היעיל, יש מניות שמתומחרות גבוה מדי ביחס לרווחיות העתידית וכאלה שמתומחרות נמוך מדי, ואני יודע לבחור סוסים מנצחים טוב יותר ממה שכל המשקיעים בעולם מתמחרים באופן קולקטיבי".
וזאת חברים, חתיכת הבטחה יומרנית, שגם לא עומדת במבחן המציאות.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
