בפוסט הקודם ראינו את המשמעות האדירה של אפקט הריבית-דריבית, שגורם לכסף שלנו לייצר עוד ועוד כסף, ובקצב הולך וגובר. בפוסט הזה נסתכל לפרקי זמן ארוכים יותר, כדי להמחיש את המשמעות של ריבית-דריבית על צבירת ההון האישי והבין-דורי.
אם בפוסט הקודם הסתכלנו על גרף של 30 שנה, הפעם אני רוצה להתמקד בגרף דומה, רק ל-50 שנה. אתם שמים לב בתמונה שלמטה כמה התשואה של 30 שנה הרבה יותר קרובה לנקודת ההתחלה מאשר לנקודת הסיום אחרי 50 שנה? ככה עובדת פונקציה אקספוננציאלית, עיקר הגידול מופיע בצד הימני של הגרף. כעבור 50 שנה אנחנו מגיעים לתשואה שאולי נשמעת דמיונית – כמעט 12,000% תשואה! זו לא טעות, אלה באמת המספרים. ואם נמשיך עם אותם 100,000 ₪ שהשקענו בהתחלה, לאחר 50 שנה הם יהיו שווים כמעט 12 מיליון שקל! כמו בדוגמא מהפוסט הקודם, גם כאן זה בלי לעשות כלום, ובלי להשקיע כספים נוספים. שגר ושכח.
עכשיו חלקכם בטח יחשוב ש-50 שנה זה זמן ארוך מאוד, מה עם ליהנות מהרווחים כל עוד אנחנו צעירים? בבקשה, אין בעיה. צריך רק לקחת בחשבון שכל מה שמושכים עכשיו מפסיד תשואה פוטנציאלית עתידית, וזה השיקול שאנחנו צריכים לעשות בינינו לבין עצמנו. תמיד אפשר למשוך חלק מהרווחים ולא את כולם, וככל שנדחה משיכות כך ההון שלנו יגדל יותר, ובקצב הולך וגובר. כשההון שלנו יכפיל את עצמו פי כמה וכמה, גם יהיה לנו הרבה יותר קל להוציא סכומים שהיום נראים לנו משמעותיים.
מי רוצה להיות מיליארדר ומה זה עושר בין דורי
עכשיו אני רוצה להתקדם עוד קצת, לכיוון של 100 שנה. ברור לי ש-100 שנה זה בד"כ מעבר ל-lifetime שלנו (למרות שאני מאחל לכולם לחיות עד 120 ויותר), אבל זה עוזר להמחיש את המספרים בצורה טובה וגם להמחיש משהו שנקרא עושר בין דורי. אז איך מייצרים עושר בין דורי – כמו קודם בלי שום מאמץ! משקיעים, לא נוגעים, מורישים הלאה את התיק, וההון כבר גדל בעצמו.
אם נסתכל על הגרף של 100 שנה, ונמשיך עם אותה השקעה ראשונית של 100,000 ₪, אז כבר נוכל לשחק את המשחק "מי רוצה להיות מיליארדר", כי אותם 100,000 ₪ שהשקענו יהפכו תוך 100 שנה לכמעט 1.4 מיליארד ₪*!
* הנתונים לא לוקחים בחשבון את האינפלציה, ומיליארד שקל היום הם לא מיליארד שקל של עוד 100 שנה. אבל גם עם התחשבות באינפלציה מגיעים לסכומים אדירים. אם למשל נרכיב תיק של 50% מדדי מניות גדולות שהתשואה הריאלית הממוצעת שלהן היא 7% ו-50% מדדי מניות קטנות שהתשואה הריאלית הממוצעת שלהן היא 9%, כלומר תשואה ממוצעת כוללת של 8%, אז אמנם לא נגיע למיליארד אחרי 100 שנה מהשקעה ראשונית של 100,000, אבל כן נגיע ל-220 מיליון. לא רע בתור עושר משפחתי הייתי אומר .
⚠️סכנה להסקת מסקנות שגויה⚠️: חלק קטן מהתלמידים והקוראים שלי שנחשף לגרפים האלה הסיק בטעות שהשקעה פאסיבית במדדי מניות מתאימה רק להשקעה לעשרות שנים. אז זהו שלא! השקעה במדדי מניות היא ההשקעה הקלה, הרווחית, המפוזרת והבטוחה ביותר עלי אדמות גם לפרקי זמן קצרים הרבה יותר.
אמנם השקעה לפרק זמן קצר במדדים עשויה להיות מסוכנת, אבל אני רוצה להזכיר לכם שני פוסטים קודמים בנושא עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים, שאם לא קראתם אותם עד כה, כדאי מאוד לעשות את זה בהקדם. הראשון הראה את טווח התשואות הפוטנציאליות בהשקעה במדדי מניות לפרקי זמן שונים, והשני הראה את הסבירות להשיג תשואה חיובית או שלילית בהשקעה לפרקי זמן שונים. שני הפוסטים האלה ביחד הראו שבהשקעה ל-5 שנים יש רק 11% להשיג תשואה שלילית, בהשקעה ל-10 שנים רק 5%, בהשקעה ל-15 שנה מעולם לא הושגה תשואה שלילית, ובהשקעות ארוכות יותר משיגים קרוב מאוד לממוצע הרב-שנתי. בנוסף, השקעות המשך מעבר להשקעה הראשונית מקרבות אותנו מהר יותר לממוצע. במלים אחרות: לא צריך להשקיע ל-100 שנה כדי לקבל את ממוצע התשואה של 100 השנים האחרונות.
לפוסט הבא בנושא: ריבית-דריבית: התיאוריה מול המציאות
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
