בפוסטים הקודמים ראינו את כוחה העצום של הריבית-דריבית, שהולך ומתעצם ככל שההשקעה ארוכה יותר. יכול להיות שאחדים מכם חשו שהגרפים שהוצגו הם גרפים "נקיים מדי" ו/או "תיאורטיים מדי". הפוסט הזה ישווה בין התיאוריה לבין המציאות.
עד כה כבר הבנו ששוק המניות הוא אמנם מאוד רווחי אבל גם תנודתי, ולכן לא תמיד ברור מה זה משנה בכלל שהתשואה הממוצעת היא 10%. הרי לפעמים התשואה גבוהה יותר, לפעמים נמוכה יותר, ולפעמים היא בכלל שלילית ואפילו שלילית חזקה כמו במשברים שקורים מפעם לפעם. אז אם חשבתם כך אתם צודקים לחלוטין, אבל מה שיפה זה שבכל זאת אין לכך השפעה על התוצאות!
אז עכשיו בואו נסתכל רגע על נתונים אמיתיים. הגרף המצורף מציג (מתוך Yahoo Finance) את מדד ה-S&P 500 מ-1950 ועד היום.
מה אנחנו למדים מהגרף? קודם כל שהצורה הכללית שלו היא לגמרי אקספוננצאלית, ממש כמו הגרפים התיאורטיים שראינו קודם. יש כמובן תנודות והגרף פחות "חלק", אבל הצורה הכללית מאוד דומה. למה אנחנו עוד שמים לב? יש שני "זיגזגים" מאוד משמעותיים (שכבר דיברנו עליהם בעבר) – זיגזג אחד שהתחיל בשנת 2000 (משבר ה-dot com), וזיגזג נוסף שהתחיל ב-2007 (משבר הסאב-פריים). האם יש תנודות כאלה חריפות לפני שנת 2000? על פניו נראה שכמעט ולא, והחלק שבין 1950 ל-2000 נראה כמעט כמו הגרף התיאורטי.
איך זה יכול להיות? לא היתה תנודתיות ולא היו משברים לפי שנת 2000? בוודאי שהיו, פשוט לאורך זמן ובהשוואה לרמת המחירים של היום, הם בטלים בשישים. כדי להמחיש זאת, בואו נסתכל על הגרף השני, שמבצע זום-אין לתקופה של 20 שנה בין 1963 ל-1983, תקופה שנראית די שטוחה בגרף של 1950-2021.
מה אנחנו רואים עכשיו? ממש רכבת הרים! עליות חדות, ירידות חדות, בלאגן! אז איך ניתן להסביר את ההבדל לתקופה זו בין שני הגרפים? ההבדל נובע מכך ששוק המניות הוא תנודתי ולא ניתן להתחמק מכך, בוודאי בפרקי זמן קצרים ואפילו בתקופות של עשור ויותר. אבל ככל שמסתכלים על טווח ארוך יותר, כך הגרף הופך "חלק" יותר ומקבל את הצורה של הגרפים התיאורטיים (והאקספוננציאליים) שראינו קודם לכן. בפרט, העליות המשמעותיות במחירים, עם הריבית-דריבית גורמות ל"החלקת" התנודתיות בשנים עברו, כי הבדלים גדולים במחירים שלפני הרבה שנים נראים כמו הבדלים קטנים מאוד ביחס למחירים של היום.
מומלץ לבדוק את הדברים בעצמכם – כנסו ל-Yahoo Finance (או פורטל פיננסי אחר), בחרו את הגרף של מדד ה-S&P 500 (סימול ^GSPC), בחרו באופציה Max לטווח ההסתכלות על הגרף, ובאינטרוול של חודש אחד (1M) ושחקו קצת עם הגרף (זום-אין, זום אאוט וכו'). דרך אגב – מה שאתם רואים בגרף אינו מציג את התמונה המלאה! הגרף שאתם רואים הוא גרף מחיר בלבד, ואינו כולל את הדיבידנדים, כלומר הוא מתעלם מבערך חמישית מהתשואה! הדרך הנכונה למדוד תשואות עם ריבית-דריבית היא כמובן ע"י הכללת הדיבידנדים, ולא פחות חשוב מכך, עם השקעה מחדש של הדיבידנדים. נרחיב על כך עוד בהמשך.
תרגיל מחשבתי לסיכום
בהנחה והכלכלה תמשיך לצמוח בעתיד, גם אם לא באותו קצב, ובהנחה שהאנושות לא תיחרב, איך צפויים להיראות לנו הזיגזגים של שנת 2000 ו-2007 בגרף שמסתכל על שנת 2000-2040? שתפו אותנו בפוסט בקהילה ⇓ בין הפותרים נכונה יוגרל פרס כספי המגלם את התשואות של שנת 2000-2010!
לפוסט הבא בנושא: ריבית-דריבית: הפרשי התשואות בין אפיקים שונים
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
