ריבית-דריבית: האפקט החשוב ביותר בעולם ההשקעות

מי שקרא את הפוסטים הקודמים הבין איך השקעה פאסיבית בפיזור רחב לאורך זמן מוציאה את העוקץ מסיכון תנודתיות השוק. אך להשקעה לאורך זמן, ובפרט לנושא של המשך השקעת הרווחים, יש חשיבות גבוהה לא רק בהיבט של נטרול הסיכון, אלא גם מהצד השני של המטבע – כלומר הגדלת התשואה. זה קורה בגלל עקרון מאוד חשוב, כ"כ חשוב שאלברט איינשטיין בכבודו ובעצמו קרא לו "הפלא השמיני בתבל". לפלא הזה קוראים ריבית-דריבית.

אז בואו נדבר קצת על הכח של ריבית-דריבית, וגם נמחיש אותו בדוגמא. כשאנחנו משקיעים, אנחנו בעצם רוכשים נכס (נדל"ן, מניה, אג"ח, קרן שבעצמה מחזיקה מניות רבות מתוך מדד מניות, וכו') מתוך מטרה להרוויח תשואה, כאשר התשואה יכולה להתבטא בעליית ערך של הנכס (רכשנו במחיר X, עכשיו השווי שלו הוא Y>X) ו/או בתקבולים מהנכס, כמו דמי שכירות מנכס נדל"ן, דיבידנד ממניה או ריבית מאג"ח. משקיעים רבים אוהבים "לראות בעיניים" את אותם תקבולים, וכסף שנכנס לחשבון הבנק עושה להם נעים בגב. אבל, גישה זו הינה פסיכולוגית בעיקרה, ואותם משקיעים לא נותנים את דעתם על עניין הריבית דריבית. הכוונה בריבית-דריבית היא שהרווחים נשארים מושקעים, ומייצרים תשואה נוספת בעצמם. מבחינה פרקטית זה אומר שני דברים:

1. אנחנו משקיעים מחדש את התקבולים, כלומר קונים עוד מניות/אג"חים בדיבידנד/ריבית שקיבלנו. אגב בתשואה המתקבלת כדמי שכירות מנדל"ן אין ריבית-דריבית, היא לא יכולה לקנות "עוד קצת נדל"ן" (אם כי ניתן להשקיע אותה באפיקים אחרים).
2. אנחנו לא מממשים רווח מעליית ערך: למשל אם רכשנו 1,000 יחידות של קרן עוקבת מדד מניות במחיר 10 ₪ ליחידה (השקעה של 10,000 ₪), וההשקעה צברה תשואה של 10% (כלומר ערך כל יחידה על ל-11 ₪ והרווחנו על הנייר 1,000 ₪), אז לא נמכור 91 יחידות כדי לקבל לידיים את 1000 השקלים שהרווחנו ולהישאר עם השקעה ששווה 10,000 ₪ כמו בנק' ההתחלה, אלא נישאר עם כל היחידות שרכשנו, כלומר עם השקעה ששווה כרגע 11,000 ₪.
   
   

תרגיל זריז

עכשיו תנסו בבקשה לענות מהר, בלי לחשוב יותר מדי, מהי התשואה הכוללת מהשקעה ל-10 שנים במדד מניות רחב, עם תשואה שנתית ממוצעת של 10%?

במבט ראשון התשואה הצפויה היא 100% = 10% * 10, כלומר הכפלת ההשקעה תוך עשור. אך בפועל, התשואה האמיתית היא (1.1^10 – 1) * 100 = 159%. זאת מפני שרווחי השנה הראשונה מושקעים בעצמם וצוברים תשואה לאורך 9 שנים נוספות, רווחי השנה השנייה צוברים תשואה 8 שנים נוספות, וכן הלאה, וזה מה שהופך את גרף התשואה מלינארי לאקספוננציאלי.

גרף אקספוננציאלי אומר קצב עלייה הולך וגובר, כלומר השקעה לזמן ארוך יותר משמעה תשואה גבוהה הרבה יותר. אם נתקדם ממשך השקעה של 10 שנים ל-30 שנה, אז אפקט הריבית-דריבית הופך למשמעותי הרבה יותר: לא 300% תשואה כמו שאולי היינו מצפים, אלא לא פחות מ-1645% תשואה, כלומר הכפלת סכום ההשקעה פי 17.5 תוך 30 שנה.

הגרף הבא מציג השקעה במדד של מניות גדולות, המניבות היסטורית תשואה ממוצעת (נומינלית) של כ-10% לשנה, למשך 30 שנה. אתם שמים לב לאקספוננציאליות של הגרף? כדי להמחיש במונחים כספיים מה התשואה אומרת לנו, ניקח לדוגמא השקעה ראשונית של 100,000 ₪ ונבחן כמה היא תהיה שווה בעוד 30 שנה. התוצאה: 1,745,000 ₪. מה היינו צריכים לעשות לאורך אותם 30 שנה כדי להגיע למספר היפה הזה? כלום ושום דבר! פשוט להשקיע במדד מניות, "לשכוח" מההשקעה, לא למשוך רווחים, לא למכור בזמן ירידות, פשוט לא לעשות כלום. קלי קלות.

שאלה לקוראים: בפוסטים קודמים התייחסנו גם להבדל בין השקעה חד פעמית להשקעה במנות לאורך זמן, והנתונים שמוצגים בגרף מתייחסים גם הם להשקעה חד פעמית בלבד של 100,000 ₪ ל-30 שנה. השאלה שלי אליכם – מה יהיה הסכום בתום 30 שנה אם חוץ מהשקעה חד פעמית של 100,000 ₪ היינו מוסיפים לחישוב גם השקעה חודשית של 1,000 ₪ לאורך התקופה? מוזמנים להגיב בפוסט בקהילה ⇓ בין הפותרים נכונה יוגרל גרף תשואות ממוסגר, במצב משומש אך כחדש, של מדד עולמי בפיזור רחב.

לפוסט הבא בנושא: ריבית-דריבית: מולטי מיליונרים ועושר בין דורי.

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

---

_{התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.}

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך