קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

למה התשואה בקרן שלי שונה מתשואת המדד?

מיתוסים שחשוב לנפץ
 

בפוסט קודם הבנו למה המטבע בו אנו רוכשים קרן סל הוא לא מה שמגדיר את מטבע החשיפה, כלומר החשיפה למט"ח, אם קיימת כזו, אינה תלויה במטבע בו הקרן נסחרת. בפוסט הזה נמשיך לדון באותה סוגיה, ונתייחס אליה מהכיוון של חישוב התשואות.

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו מקבלים היא משהו בסגנון הזה:

"למה ה-S&P 500 עלה ב-%X בחודש האחרון אבל הקרן עוקבת S&P 500 שאני מחזיק עלתה בשיעור נמוך יותר (או בכלל ירדה)?"

שאלה דומה מתייחסת להשוואה בין CSPX שנסחרת בלונדון בדולרים לבין הגרסה "הישראלית" שלה, שנסחרת בבורסה בת"א עם מספר נייר 1159250.

כך או כך, הסיבה המרכזית להפרש בתשואות היא השינוי בשער החליפין!

בואו נמחיש זאת באמצעות דוגמא מספרית:

  • בנק' ההתחלה 1 דולר = 1 יורו = 3.5 שקל, ויש לנו 10,500 ₪ להשקעה.
  • אנחנו ממירים 3,500 ₪ ל-$1,000 ו-3,500 ₪ נוספים ל-€1,000.
  • בפתיחת המסחר אנחנו רוכשים את הקרן CSPX ב-3 גרסאות שונות: CSPX בלונדון ב-$1,000, CSSPX באיטליה ב-€1,000, ו-1159250 ב-3,500 ₪. כמו שהזכרנו בפוסט הקודם, בכל 3 הגרסאות מדובר באותה קרן בדיוק, והיא חשופה לדולר כיוון שהיא מחזיקה רק קרנות אמריקאיות.
  • באותו יום מסחר מדד ה-S&P 500 לא עלה ולא ירד בכלל.
  • הדולר התחזק מול השקל ב-2% שער החליפין גדל מ-3.5 שקלים לדולר ל-3.57 שקלים לדולר.
  • הדולר נחלש מול היורו ב-2% שער החליפין קטן מ-1 יורו לדולר ל-0.98 יורו לדולר.
  • משני הסעיפים הקודמים נסיק שהיורו התחזק מול השקל ב-4%, כלומר שער החליפין עומד על 3.64 ₪.

בסוף יום המסחר נראה את התוצאות הבאות:

  • CSPX בלונדון נשארה ללא שינוי (0% תשואה במונחים דולריים), ושווי האחזקה שלנו נותר $1,000.
  • התשואה של CSSPX באיטליה נמדדת ביורו והיא הראתה ירידה יומית במונחי יורו של 2%, כלומר שווי האחזקה שלנו ירד ל-980€. בגלל שהדולר נחלש מול היורו, אותה כמות דולרית שווה פחות יורו.
  • התשואה של 1159250 נמדדת בשקלים והיא הראתה עלייה יומית במונחים שקליים של 2%, כלומר שווי האחזקה שלנו גדל ל-3,570 ₪. בגלל שהדולר התחזק מול השקל אותה כמות דולרית שווה יותר שקלים.

שימו לב שבמונחים דולריים לא היה שום שינוי בכל שלושת האפשרויות! השינוי נבע אך ורק מהשינוי בשער החליפין.

אגב מאותה סיבה יש פערים בתשואות המדווחות של קרנות השתלמות, פנסיה וגמל במסלול מחקה S&P 500 מול המדד. אם כי אצלן יש גם פערים נוספים כתוצאה מחוסר יעילות עליהן פירטתי בפוסט הזה.

 

איך השינוי קורה ולמה בכל זאת יכולים להיות עיוותים?

המחירים של קרנות סל נקבעים עפ"י ביקוש והיצע בבורסה, אך ישנו חישוב של השווי ההוגן של כל יחידה של הקרן, ככה שהמחיר בכל רגע נתון קרוב מאוד לשווי ההוגן (יכולים להיות לעיתים רחוקות עיוותים רגעיים כתוצאה מסכום גדול של קניה/מכירה שמקפיץ/מוריד את המחיר במנותק מהשווי ההוגן, אך העיוותים הללו מתוקנים תוך זמן קצר במסחר הרציף).

חישוב השווי ההוגן של קרנות הסל מתייחס כמובן גם לשער החליפין, ולכן כאשר השקל נחלש מול הדולר כמו בדוגמא, מחיר הקרן השקלית יעלה בהתאם, וכאשר היורו מתחזק מול הדולר כמו בדוגמא, מחיר הקרן שנסחרת ביורו יירד בהתאם.

גורם נוסף שיכול לגרום לעיוות הוא חוסר תאימות בשעות המסחר. המסחר בארץ ובאירופה מסתיים לרוב קצת אחרי פתיחת המסחר בארה"ב, וישנה לרוב כשעה-שעתיים של חפיפה במסחר. בשעות לאחר שהסתיים המסחר בארץ ובאירופה המסחר בארה"ב ימשיך, ולכן יהיה קיים פער (חיובי או שלילי) בין המדד לבין הקרנות שנסחרות בישראל או באירופה. הפער הזה צפוי להיסגר מיד בפתיחתו של יום המסחר הבא.

שימו לב שבישראל אין מסחר ביום שישי, ככה שבין סיום המסחר בקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים ביום חמישי אחה"צ ועד פתיחת המסחר בהן ביום שני (הן אינן נסחרות ביום ראשון גם בארץ) – יש כמעט יומיים שלמים של מסחר בארה"ב (חמישי ושישי) שעוד לא באו לידי ביטוי במחיר הקרן בישראל. אם אחרי סוף השבוע במקרה חל חג, העיוות יכול להימשך עוד יום-יומיים.

 

למה גם במכירה אין משמעות למטבע הרכישה?

בואו נחזור לדוגמא ונראה מה קורה במכירה. נניח שמכרתי את 3 הקרנות בתום יום המסחר, והמרתי את הכסף לשקלים (אני מתעלם בכוונה מנושא המיסוי והעמלות שאינם רלוונטיים לפוסט זה):

  • כשמכרנו את 1159250 קיבלנו 3,570 שקלים.
  • כשמכרנו את CSPX קיבלנו $1,000, ואם נמיר אותם לשקלים לפי שער 3.57 נקבל 3,570 שקלים.
  • כשמכרנו את CSSPX קיבלנו €980 ואם נמיר אותם לשקלים לפי שער 3.64 נקבל גם 3,570 שקלים.

בעצם בכל אחת מהאפשרויות הרווחנו 70 שקלים, שהם 2% במונחים שקליים, ללא קשר למטבע בו רכשנו את הקרן. גם הדוגמא הזו מראה לנו את מה שכבר הבנו בפוסט הקודם – מטבע הרכישה חסר משמעות לחלוטין, ומה שקובע את החשיפה למט"ח הם רק הנכסים אותם הקרן מחזיקה. הרווח בדוגמא נובע מהתחזקות מטבע החשיפה (דולר) ביחס למטבע המקורי שהיה לנו (שקל).

לסיכום – עיוותים בין התשואה של קרנות לבין המדד, או בין התשואה בגרסאות שונות במטבעות שונים של אותה קרן, נובעים בעיקר מהשינוי בשער החליפין.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים

כל מי שחושב על פרישה, ובפרט על פרישה מוקדמת, זקוק לתזרים מזומנים שוטף למחיה. אז איך מייצרים תזרים כזה שיאפשר גם לנו וגם לכסף שלנו להאריך ימים בצורה בטוחה? כלומר שנוכל למשוך בצורה עקבית את הסכום הרצוי, גם כשהשוק יורד, שהכסף יישאר לנו לכל החיים, ובשאיפה אף יגדל? המשיכו לקרוא תזרים מזומנים שמשמש אותנו בפרישה יכול להגיע מ: קצבת פנסיה (שאפשרית רק אחרי גיל 60, כלומר לא רלוונטית לפורשים צעירים). תקבולים מהשקעות: שכ"ד מנכס נדל"ן, דיבידנדים ממניות וריביות מאג"חים. משיכות שוטפות מתיק ההשקעות.

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

בלאקרוק עדיין כאן!

מבירור נוסף שערכנו, הקרנות האיריות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים לא הולכות לשום מקום. הפרטים בפנים. בפוסט קודם התייחסנו לכתבה שטחית של כלכליסט שציינה בלקוניות שאלטשולר שחם הפסיקו לשווק את הקרנות של בלאקרוק שנסחרות בארץ בשקלים, וחביבות מאוד על המשקיעים הפאסיביים הגרים בציון. קיבלנו המון פניות ושאלות מודאגות בנושא, ומה שלא היה ברור זה מה בכלל המשמעות של "משווק" / "מפיץ" של קרנות סל, והאם הקרנות תפסקנה להיסחר בבורסה המקומית שלנו.

להמשך קריאה
האוצר עומד לעשות טעות גורלית שתקטין לנו את הפנסיה ב-30-50% פעילות ציבורית

האוצר עומד לעשות טעות גורלית שתקטין לנו את הפנסיה ב-30-50%

בעקבות המודעות ההולכת וגוברת של הציבור בנוגע ליתרונות של השקעות פאסיביות, הנתמכים בנתונים ומחקרים סטטיסטיים רבים, קמו בשנים האחרונות מגוון מסלולים מחקי S&P 500 בקרנות ההשתלמות, קופות הגמל ובשנה האחרונה גם בקרנות הפנסיה. זהו תהליך מבורך, וכמו בהמון נושאים אנחנו מפגרים אחרי ארה"ב במס' שנים, שם חלה נדידת כספים גדולה להשקעות פאסיביות בעשורים האחרונים. חלק מהחברות (הלמן אלדובי ומיטב דש ומגדל) הציעו בקרנות הפנסיה שלהם מסלולים שמספקים 100% חשיפה למדד, בתוספת תשואה של אג"ח מיועדות, שבעצם נותנות תשואה עודפת על תשואת המדד באמצעות מינוף חסר סיכון. עכשיו רשות שוק ההון באוצר רוצה למנוע זאת מהן, ולפגוע לנו בפנסיה ב-30-50%.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

להמשך קריאה
האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות? פעילות ציבורית

האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות?

במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה, האוצר רוצה לבטל את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה. האם זה מהלך חיובי? איך זה משפיע על החיסכון הפנסיוני של משקיעים פאסיביים? ואיך השינוי הזה מתקשר להודעה הקודמת של רשות שוק ההון על המסלולים מחקי מדד ה"ממונפים"? כל הפרטים בפנים. האוצר ורשות שוק ההון ממשיכים להציע רעיונות ותקנות בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלנו.

להמשך קריאה
האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם? קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם?

בפוסט קודם הזכרנו שרשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על מסלול "עוקב מדדי מניות" שכולל 3 מדדי מניות – מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד, וכן הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר. המגבלות הצפויות החדשות יחייבו מסלולים קיימים עם הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן. אז מצד אחד יש כאן משהו חיובי (שגם אנחנו שותפים לו בשיחותינו עם הרשות): האפשרות לייצר מסלולי השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500.

להמשך קריאה
יעילות בהשקעות ובצרכנות

יש לי דמי ניהול זהים בקרן מחקת מדד ובקרן מנוהלת – במה כדאי לבחור?

משקיעים ששמעו על יתרונות ההשקעה הפאסיבית יודעים כבר לציין שרוב ההשקעות המנוהלות יפגרו בתשואות מול מדד הייחוס שלהן. קביעת מדד הייחוס הוא מה שמאפשר לנו להגדיר את ההשוואה הנכונה בהתאם לאפיק ההשקעה, כלומר להשוות תפוחים לתפוחים

להמשך קריאה
יעילות בהשקעות ובצרכנות

כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים על השקעות מנוהלות?

בפוסטים קודמים הזכרנו את הסיבות המרכזיות לחוסר היעילות של השקעות מנוהלות בהשוואה להשקעה פאסיבית יעילה. בפוסט הזה נקבץ את כולם ביחד ונבין כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים במסלולי השקעה מנוהלים שונים בהשוואה להשקעה עצמאית יעילה, לרבות מסלול מחקה מדד מובנה. ספוילר: זה ממש לא מעט!

להמשך קריאה
עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות - חלק ראשון יעילות בהשקעות ובצרכנות

עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות – חלק ראשון

לא נעים לי להגיד את זה, אבל אתם ככל הנראה טועים. זה לא משנה אם אתם משקיעים או לא, במה אתם משקיעים, ואיך אתם חוסכים לגיל הפרישה. מה שאתם לא עושים, אתם כמעט בוודאות טועים. אז סליחה ממי שנעלב, ומי שרוצה ללמוד ולהבין למה הוא טועה – שימשיך לקרוא. הרשימה הבאה כוללת את החלק הראשון של עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות. הרשימה הורכבה לאחר שרבים שאלו אותי אם כדאי לדעתי להשקיע ב-X, אם משתלם לעשות Y, ומה הכי כדאי לעשות כדי להשיג Z.

להמשך קריאה