בעקבות הפרסומים האחרונים על פרשת סלייס ועל קרנות השקעה לא סחירות שהמשקיעים בהן איבדו את כספם, עלו דאגות רבות בנוגע להשקעה ב-IRA בכלל, ודרך חברות גמל קטנות יחסית כמו סלייס או גלובלנט בפרט. הפוסט הזה יעשה סדר בנושא.
פרשת סלייס נמצאת בכותרות לאחרונה עם כתבות בעיתונות הפיננסית, פרק בתכנית הטלוויזיה של גיא רולניק בכאן 11 עם השם הדרמטי "שוד הפנסיה הגדול", ושיח ער ברשתות החברתיות.
אז האם השקעה באמצעות IRA מעמידה את החוסכים בסיכון? בואו נעשה סדר.
מה בדיוק קרה בסלייס?
סלייס היא חברת גמל שמזה מספר שנים מציעה בעיקר קופות גמל וקרנות השתלמות בניהול אישי (IRA). מהפרסומים השונים משתמע שמטרתה המרכזית (לכאורה) של סלייס לא היתה לגייס לקוחות IRA בשביל לאפשר להם לנהל בעצמם את כספם (שזאת המהות של ניהול אישי ב-IRA), אלא בשביל לנתב את הכספים לקרנות השקעה לא סחירות זרות, קרנות חוץ לפי הגדרתן ברשות שוק ההון, שהן קרנות לא מפוקחות.
אותן קרנות, עם שמות אקזוטיים כמו רויאל קפיטל, גלובל יוניברסל אינווסטמנט 360, ספארק, וסופרוויז'ן, איפשרו להעביר כספי חוסכים לחשבונות בנק בארה"ב ולמקלטי מס כמו איי קיימן, ולא ברור מה עלה עם אותם כספים. לפי טענת רשות שוק ההון, אותן קרנות לא עונות להגדרת הרשות לקרנות חוץ וההשקעה בהן היתה בניגוד לחוק מלכתחילה. ישנו חשש משמעותי כי אותן קרנות היו בעצם הונאה אחת גדולה.
מדובר בהיקף עצום של כספים: כ-800-900 מיליון שקלים. אם אכן מדובר בהונאה ואותם כספים "התאדו" להם, מדובר במעילה בהיקף של פי 4 מהמעילה המפורסמת בבנק למסחר (פרשת אתי אלון).
בתחילת השנה, לאחר תלונות רבות של לקוחות החברה, רשות שוק ההון הפקיעה את ניהול החברה ומינתה לה מנהל מיוחד מטעמה, אפי סנדרוב, במטרה לחקור את התנהלות החברה והעברות הכספים, ולנסות לאתר ולהשיב את כספי החוסכים. המנהל המיוחד ניסה לקבל מידע, דרך דיונים בבתי המשפט, בנוגע לאותן השקעות בקרנות חוץ, אך לא זכה לשיתוף פעולה. חלק מהקרנות שהתאגדו בארה"ב מסרו כי הן לא כפופות לדין הישראלי ולא חייבות למסור מידע גם אם בית משפט ישראלי הורה כך.
לאחר מינוי המנהל המיוחד הוקפאה לכל לקוחות החברה האפשרות למשוך כספים או לנייד אותם לחברה אחרת, כולל אלה שלא השקיעו באותן קרנות חוץ. זאת לאחר שבמהלך 2022-2023 החברה ניסתה להתחמק מבקשות רבות של לקוחות החברה שביקשו למשוך או לנייד כספים. אנחנו מכירים אישית מספר לקוחות כאלה שהצליחו לנייד כספים החוצה רק לאחר תלונות לרשות שוק ההון וסיוע של סוכנים.
איך מקובל לגייס כספים לקרנות לא סחירות?
גופים רבים מציעים קרנות השקעה לא סחירות (קרנות אלטרנטיביות) בתחומים שונים כמו השקעות בנדל"ן, הלוואות צרכניות, הלוואות ליזמי נדל"ן, השקעה בחברות פרטיות (private equity), הלוואות לחברות פרטיות, אנרגיה ירוקה ואפילו הפקת סרטים.
ישנן קרנות טובות יותר וטובות פחות, אך לצערנו הפרקטיקה המקובלת בארץ היא שמשווקים שונים, חלקם סוכני ביטוח, מציגים רק את הצדדים החיוביים של אותן קרנות, מדגישים כמה ההשקעות בטוחות, ומצניעים את הסיכונים (בין אם מחוסר היכרות עם הסיכונים, או שמסתירים אותם בכוונה תחילה), במטרה לקבל עמלות גיוס גבוהות. כמובן שלא כל המשווקים פועלים כך, אז מדובר בפרקטיקה מקובלת.
העדויות שפורסמו לאחרונה בנוגע לקריסה של הקרן מונטרו, הבעיות בסלייס, ובעיות נזילות של מספר קרנות לא סחירות, הקפיצו תמרורי אזהרה בנוגע לתחום, וגרמו לנו לחשוב שאולי אפילו מדובר בשירת הברבור של הקרנות האלטרנטיביות.
מה היה שונה בסלייס?
בקרנות אלטרנטיביות אחרות גם אם המשווקים לא תמיד חושפים בפני הלקוחות את הסיכונים באופן מספק, הלקוחות לפחות קיבלו הסבר על הקרנות ובחרו להשקיע בהן מרצונם החופשי.
מה שקרה בסלייס הוא חמור הרבה יותר. לפי הפרסומים, חוסכים רבים שוכנעו להשקיע בקרנות האלה בעורמה, מבלי שהם בכלל מודעים לעובדה שהם משקיעים בקרנות חוץ לא סחירות ולא מפוקחות.
דרך מרכזית לגיוס כספים הייתה באמצעות הבטחת הלוואות לחוסכים. בין 2021-2023 פרסמו חברות פיננסים שונות אפשרות לקבל הלוואה ללא ריבית, או בריבית נמוכה של 1% בלבד לשנה למשך עשור, וזה בזמן שריבית הפריים במשק עלתה בהדרגה ל־6%, והריביות המקובלות על הלוואות לכל מטרה נעו בין 7-15%. האפשרות לקבל הלוואה זולה הותנתה בניוד החסכונות לסלייס, כדי שישמשו לכאורה כבטחונות להלוואה.
לפי עדות של אחת מנפגעות סלייס שהופיעה בתכנית של גיא רולניק, היא היתה זקוקה להלוואה ושוכנעה להעביר את כל הפנסיה שלה, כחצי מיליון ₪, לקופת גמל בניהול אישי בסלייס. בשיחה עם המשווק היא שאלה אותו איך היא תנהל את הכסף בעצמה, והוא אמר שאין לה מה לדאוג כי ינהלו את הכסף עבורה. מבחינתה יש גוף מנהל שמנהל את הכסף עבורה, וזה לא כ"כ משנה אם הגוף הזה נקרא "הראל" (איפה שהייתה הפנסיה שלה) או סלייס.
פה מגיע החלק הכי מלוכלך בעיניי בכל הסיפור. בין מסמכי הניוד שנשלחו ללקוחות להעברת כספם לסלייס, החתימו החברות את החוסכים על ייפוי כוח שמאפשר להן לנהל את כספי החוסכים ב-IRA במקומם. לאחר מכן העבירו את הכספים לאותן קרנות השקעה, ללא ידיעת הלקוחות.
איפה היה הרגולטור?
לפי השתלשלות הדברים, נראה שהיו כאן מספר כשלים של רשות שוק ההון בתור הרגולטור:
- התעלמות מסימנים מקדימים: עוד ב-2021-2022 היו תלונות רבות של לקוחות ושל סוכני ביטוח לרשות שוק ההון בנוגע להתנהלות של סלייס, ונראה שהרשות לא בדקה את הדברים לעומק. בפרט, בתכנית של גיא רולניק התראיין סוכן הביטוח שמוליק פיקסמן, שריכז חומרים ופנה פעמים רבות לרשות שוק ההון, אבל לא זכה לאוזן קשבת. תשומת לב רבה יותר לתלונות בשלב מוקדם יותר היה יכול לעצור את העברת הכספים לאותן קרנות בעייתיות.
- סיווג שגוי של קרנות חוץ: הרשות לא זיהתה בזמן שאותן קרנות בעייתיות לא עונות להגדרה של קרנות חוץ.
- הצעת קרנות לא מפוקחות למשקיעים שאינם כשירים: קרנות לא סחירות שאינן מפוקחות ניתן להציע למשקיעים כשירים בלבד וכן עד ל-35 ניצעים שאינם כשירים. לא ברור אם סלייס והגורמים המשווקים פעלו לפי התקנה הזאת, ובגלל היקף הכספים הגבוה עולה חשש שהקרנות הוצעו ליותר מ-35 ניצעים לא כשירים, מבלי שהפיקוח של הרשות יזהה זאת.
- חוסר פיקוח על תקנות הרשות עצמה בנוגע לכספים פנסיוניים: לפי התקנות (המוצדקות בעיניי), חוסכים המעבירים כספים פנסיוניים לקופ"ג IRA יכולים להשקיע רק במוצרים מחקי מדד, זאת במטרה להימנע מלסכן את כספי הפנסיה שלהם במניות ספציפיות או בקרנות השקעה לא סחירות ספציפיות. רק בצבירה פנסיונית שמעל 1.48 מיליון ₪ ניתן להשקיע במוצרים אחרים, לרבות בקרנות לא סחירות. לכן לא ברור כיצד הועברו כל הכספים של אותה חוסכת לקרן חוץ לא סחירה, למרות שהיה מדובר בסכום של כחצי מיליון ₪ בלבד.
- הגבלות לא סבירות על לקוחות לגיטימיים: לא ברור מדוע הרשות מקפיאה משיכות וניודים מקופות גמל וקרנות השתלמות IRA שלא השקיעו באותן קרנות בעייתיות, ומקופות שאינן IRA. לקוחות סלייס שנפתח עבורם חשבון מסחר ורכשו באמצעותו ניירות ערך סחירים "נורמליים", צריכים לקבל גישה לכספם. המתכנן הפיננסי התותח שלנו קובי תורג'מן, הקביל את ההקפאה הזאת לזירת רצח – סוגרים את הזירה ואף אחד לא יוצא ולא נכנס עד שבודקים את כולם. הקפאה שכזאת לזמן קצר יכולה להיות הגיונית, אבל למה להשאיר את ההקפאה במשך יותר מחצי שנה?
אולי בעצם הציפיות שלנו מרשות שוק ההון גבוהות מדי?
נראה שהרשות ממקדת מאמצים איפה שלא צריך ומגדירה תקנות לא סבירות, שקל לעקוף אותן, ומנגד לא מבצעת כראוי את הפיקוח שכן נדרש ממנה. הנה כמה מהנושאים הבעייתיים של רשות שוק ההון במסלולי הפנסיה, שפעלנו מול הרשות בניסיון לשנותם:
- הגדרה בעייתית של רפורמת המסלולים מינואר 2023, ובפרט במסלול ברירת המחדל שכולל חשיפה מנייתית נמוכה מדי לחוסכים צעירים. למה לא להגדיר שמסלול ברירת המחדל לחוסכים צעירים יהיה מסלול מחקה מדד מניות? זה הדבר ההגיוני ביותר ומגובה בהמון מחקרים!
- הגדרה בעייתית של מסלול עוקב מדדי מניות, שמחייב לפחות 3 מדדי מניות (במטרה לייצר פיזור רחב יותר מה-S&P 500, כאשר בפועל הגופים יצרו מסלולים מוטי טכנולוגיה עם פיזור נמוך יותר). במקום זאת היה כדאי פשוט להגדיר מסלול עוקב מדד עולמי פשוט ולא מתחכם, במקביל למסלול עוקב S&P 500, ובמקביל למסלולים נוספים כמו מסלולים טכנולוגיים.
- גישה פטרנליסטית מדי שמטרתה למנוע מסלולים עוקבי נאסד"ק או מסלולים דומים, אפילו שמדובר במסלולים שהחוסכים צריכים לבחור באופן וולנטרי.
- ואם ההגבלות הפטרנליסטיות המיותרות לא מספיקות, הן אפילו לא משיגות את מטרתן! ההגבלות החדשות לא מוגדרות נכון, וגופים כמו מיטב, הראל ומגדל העלו רעיונות יצירתיים ו"בנו מחדש" מסלול עוקב נאסד"ק ע"י חלוקה של מדד הנאסד"ק לסקטורים המרכיבים אותו.
בעיניי, הדרך לשמור על החסכונות שלנו, להימנע מהונאות, להימנע מדמי ניהול גבוהים ומיותרים שלוקחים לנו וואחד סלייס מהכסף שלנו, ולייצר תשואות נאות בהתאם לרמת הסיכון המתאימה עבורנו, היא רק באמצעות חינוך. לסמוך על המדינה שתדאג לנו, או על מתווכים בעלי אינטרס, זה לא פתרון מוצלח. זה נכון בעיניי לכל התחומים, ובפרט לתחום הפיננסי.
המזל הוא שזה ממש לא מורכב להבין את העקרונות החשובים של שוק ההון, הרצאה קצרה ללא עלות של שעה וחצי תסגור לכם את הפינה.
מה הסטטוס של המשקיעים בסלייס?
כרגע כאמור הכספים של כל לקוחות סלייס מוקפאים למשיכה / ניוד, למעט לקוחות בני 70 ומעלה שהוחרגו מההקפאה בימים האחרונים. אבל יש כמובן הבדל גדול בין אלה שהשקיעו בקרנות הבעייתיות לבין אלה שלא.
קיים סיכון גבוה מאוד לכספם של אלה שהשקיעו בקרנות הבעייתיות. החשש הוא שמדובר בהונאת פירמידה ולא מדובר כלל בקרנות השקעה, כך שלקוחות שביקשו למשוך כספים קיבלו כספים שהפקידו לקוחות חדשים, עד שבקשות המשיכות זכו להתחמקות מצד סלייס, ובהמשך הובילו לחקירה ולהפקעת הניהול של החברה.
נציגי הקרנות הזרות לא משתפים פעולה כיוון שלטענתן הן לא חייבות דין וחשבון לבית המשפט הישראלי, וכרגע המנהל המיוחד מטעם רשות שוק ההון פועל להטלת עיצומים על החברות הפיננסיות ששיווקו את אותן השקעות, מתוך הנחה שהגופים המשווקים הם אלה שעומדים מאחורי הקמת הקרנות בחו"ל.
כך או כך, קיים סיכון ממשי לאובדן מוחלט של הכסף של אלו שהשקיעו באותן קרנות.
לעומת זאת, משקיעים שלא השקיעו בקרנות הבעייתיות ופשוט ניהלו חשבון מסחר ב-IRA דרך סלייס, או השקיעו בקופות שאינן IRA, להערכתי לא ייפגעו, אלא אם סלייס העבירו גם כספים שלהם לאותן קרנות, ללא אישור הלקוח. אני לא חושב שזה מה שקרה, ולא פורסמו עד כה עדויות לכך. סביר להניח שאותם חוסכים עדיין יכולים לגשת לחשבון המסחר שלהם, אבל לא יכולים בינתיים לבצע פעולות של משיכה או ניוד.
כולי תקווה שההקפאה (המיותרת) על אותם חוסכים תוסר בקרוב והם יוכלו למשוך או לנייד את כספם.
מה קרה בגלובלנט?
גם גלובלנט, בדומה לסלייס, היא חברת גמל קטנה שמציעה קרנות השתלמות וקופות גמל IRA, ומשווקת קרנות השקעה אלטרנטיביות. אחת מאותן קרנות, הקרן מונטרו, שעוסקת בניהול בתי אבות בבריטניה, איבדה לאחרונה את כל נכסיה, ויש חשש משמעותי לכספי המשקיעים.
יחד עם זאת, מנסיוני הן כחוסך והן כמעסיק, גלובלנט, בניגוד לסלייס, נותנת שירות טוב ומהיר, יש לה לקוחות IRA רבים שלא משקיעים כלל בקרנות אלטרנטיביות, אלא רק בני"ע סחירים, והכספים המופקדים נקלטים ומשויכים מהר לחשבונות המסחר.
האם יש חשש להעביר קרנות השתלמות וחסכונות פנסיוניים ל-IRA?
אני חושב שלא צריך להיות חשש ממעבר ל-IRA, ובאופן אישי קרנות ההשתלמות שלי ושל אשתי נמצאות ב-IRA.
אם אכן היתה הונאה בסלייס, צריך להפריד בין הפלטפורמה שסייעה להונאה, לבין ההונאה עצמה. להשקיע בקרנות אלטרנטיביות מפוקפקות אפשר גם ללא קשר ל-IRA, ע"י העברת כספים פרטיים ישירות לקופת הקרן.
אני מניח שלגורמים המעורבים בפרשת סלייס היה קל יותר להונות חוסכים חלשים שזקוקים להלוואה ויש להם פנסיה שניתן לנייד לקרנות לא סחירות זרות ללא ידיעתם, מאשר לשכנע משקיעים בעלי הון להשקיע את כספם הפרטי באותן קרנות. זאת הסיבה שהגורמים המעורבים בחרו להשתמש בפלטפורמת ה-IRA עבור ההונאה.
אבל זה לא אומר ש-IRA בפני עצמו הוא מסוכן! מי שמנייד את קרן ההשתלמות שלו ל-IRA יחסוך משמעותית בדמי הניהול, ויתאפשר לו להשקיע את הכספים ביעילות ובגמישות רבה, בלי להיות כבול למסלולים המוצעים.
אני חושב שהתרחיש הגרוע ביותר למי שמשקיע בניירות ערך סחירים ב-IRA הוא הקפאת הכספים למשיכה או ניוד, כמו שקרה בפרשת סלייס. אבל הסיכוי לכך נמוך מאוד (כי הרשות תפיק לקחים, וכי מלכתחילה מדובר במקרה חריג מאוד), ואפילו אם הוא יתממש – הכספים יישארו מושקעים בחשבון המסחר. מי שמשקיע לטווח ארוך גם לא אמור להיות מוטרד יתר על המידה מהקפאת משיכות או ניודים.
נ.ב. למי שצפה בתכנית של רולניק, הוא התפזר שם לטעמי לכל מיני כיוונים לא קשורים ולא רלוונטיים, בניסיון להציג באופן דרמטי ש"הפנסיות שלנו בסכנה" או משהו כזה, בלי הוכחות כמצופה מתחקיר אמיתי. בין היתר הוא זרק שם רמזים שיש קשר לפשע והלבנת הון (עם תמונות של חלונות עם חורי ירי בשביל הדרמה), כאילו מאפיונרים פותחים לכאורה קופת IRA ומבריחים כספי פשע לחו"ל.
אבל אין לזה בדל של הוכחות וגם אין קשר לגניבת כספי החוסכים הלגיטימיים ללא ידיעתם. רולניק גם מיחזר בתכנית את הטענות המוכרות שלו על ריכוזיות שוק הביטוח בארץ, שאין בהן חשש אמיתי בעיניי, ואין להן גם שום קשר לפרשת סלייס.
רולניק לדעתי פשוט בעד הלאמה של קרנות הפנסיה. אני חושב שהוא לוקח מקרה הונאה, שהוא אכן חמור, ומנסה להכליל אותו בצורה מלאכותית על כל העולם הפנסיוני. זה שגוי מהיסוד בעיניי, ואין שום סיבה לחשוש לכספי הפנסיה שלנו*, כל עוד לא שידלו אתכם להשקיע אותם בקרנות חוץ מפוקפקות.
* מי שחוששים שפנסיה היא הונאת פונזי או שלא תהיה להם פנסיה כשיפרשו, ולכן נמנעים מלהפקיד לפנסיה או שוקלים למשוך את כספי הפנסיה – תקראו את הפוסט הזה.
מה קורה כרגע בשוק ה-IRA ולאן הולך התחום?
עם השנים פחות ופחות גופים מציעים IRA, וחלק מהגופים שעדיין מציעים אותו (כמו מיטב) דורשים כעת דמי ניהול גבוהים שהופכים את המסלול לפחות משתלם. נראה שהגופים לא אוהבים את המסלול הזה כיוון שהוא לא רווחי עבורם, והדרך להרוויח ממנו היא באמצעות שיווק של קרנות אלטרנטיביות.
אבל המניעים של הגופים לא אמורים לעניין אותנו בתור משקיעים פאסיביים! זה שחלק מלקוחות ה-IRA בוחרים להשקיע בקרנות אלטרנטיביות (טובות יותר או פחות), לא מחייב אף לקוח להשקיע במוצרים האלה. אם יש פלטפורמה שמאפשרת לנו להשקיע ביעילות ובזול, למה שלא ננצל אותה?
נכון למועד כתיבת שורות אלה, הגוף היחיד למיטב ידיעתי שמציע IRA בתנאים סבירים הוא גלובלנט. מי שמעוניין להצטרף ל-IRA בתנאים הזולים ביותר בארץ, יכול לעשות זאת באמצעות שירות "התחלה קלה בניוד ל-IRA".
אז מה דעתכם? האם אתם חוששים לעבור ל-IRA או להשקיע בקרנות לא סחירות? שתפו אותנו בדיון בקהילה.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
