קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

האם כדאי להשקיע בשווקים המתפתחים?

עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים
 

שווקי המניות בעולם מתחלקים לשווקים המפותחים (23 מדינות מפותחות, ישראל ביניהן) ושווקים מתפתחים (24 מדינות מתפתחות). מה עם יתר המדינות בעולם? בלי להעליב יותר מדי, אפשר להגדיר את רובן "מדינות פח".

בעוד שארה"ב ושאר העולם המפותח מהווים את עיקר שוק המניות העולמי, השווקים המתפתחים מהווים 10% ממנו בלבד, וזה כשאותם שווקים כוללים מדינות ענק, ובראשן מדינות ה"בריק": Brazil, Russia, India, China. מה שמבחין בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות הוא שעד לא מזמן הכלכלה שם לא היתה חופשית ונשלטה לחלוטין ע"י הממשלה. התוצאה, כמו בכל כלכלה ריכוזית עם שלטון טוטליטרי ברמה כזו או אחרת, היתה רמת חיים של מדינות עולם שלישי, עוני, דלות וחוסר ביוזמה ופיתוח. אותן מדינות החלו בהדרגה לפתוח את הכלכלה שלהן, וגם אם הסטנדרטים של סחר חופשי וזכויות קניין באותן מדינות עוד לא הגיעו לאלה של המדינות המפותחות, פתיחת הכלכלה ליוזמה חופשית (לפחות באופן יחסי) שיפרה את מצבם הכלכלי של מיליארדים שיצאו מעוני, האיצה את הצמיחה והפיתוח, ואיתו את החינוך ואת רמת החיים.

בדומה למניות קטנות, שלהן פוטנציאל צמיחה גבוה יותר מזה של המניות הגדולות אך תוך סיכון גבוה יותר, כך גם פוטנציאל הצמיחה של המדינות המתפתחות גבוה מזה של המדינות המפותחות, והוא מגיע עם סיכון גבוה יותר. מה הסיכון? משטרים פחות יציבים, שחיתות שלטונית, היעדר מסורת ארוכה של דמוקרטיה, סחר חופשי וזכויות קניין (לרבות זכויות יוצרים ופטנטים), מערכת משפט שאינה מופרדת לחלוטין מהממשלה וכו'. במילים אחרות: כל מה שחשוב לדמוקרטיות מערביות שמאפשרות יוזמה חופשית ופיתוח כלכלי. דוגמא לסיכון כזה יכולנו לראות ממש לאחרונה, כאשר הממשלה הקומוניסטית של סין* הטילה מגבלות רבות על חברות טכנולוגיות, ולאחרונה אף חוקקה חוק שמתיר לקטינים לשחק במשחקי מחשב רק 3 שעות בשבוע, בימים שישי-ראשון בין 20:00-21:00 בלבד, הגבלה שפגעה קשות בתעשיית הגיימינג.

לשווקים המתפתחים אין סטטיסטיקה מאוד ארוכה כמו לשווקים המפותחים (ובמיוחד השוק האמריקאי עם 150 שנות סטטיסטיקה), אצל חלק מהמדינות המתפתחות מדובר בעשור-שניים בלבד. אך בכל זאת מעניין לבחון את הסטטיסטיקה הקיימת ולבדוק האם הפוטנציאל שלהם התממש עד כה.

במחולל הגרפים של MSCI, שבו נעזרתי לבחינה, קיימת סטטיסטיקה על השווקים המתפתחים החל מ-1988, כלומר כמעט 33 שנה.

 

בחינת ביצועי המניות של השווקים המתפתחים

מטה מוצגים 3 גרפים שכוללים כולם ארבעה מדדים: MSCI World (שלמרות שמו הוא מדד של העולם המפותח בלבד), MSCI USA (השוק האמריקאי), MSCI World ex US (העולם המפותח מחוץ לארה"ב) ו-MSCI EM (השווקים המתפתחים).

בחינת ביצועי המניות של השווקים המתפתחים
 
 

גרף #1 מציג את ארבעת המדדים מ-1988 עד היום, וניתן לראות כי השווקים המתפתחים השיגו ביצועים דומים לשל השוק האמריקאי – חלק מהזמן הם הובילו על ארה"ב אבל בשנה האחרונה חל מהפך. אז את השוק האמריקאי השווקים המתפתחים לא עקפו, אבל הם כן הובילו בגדול על העולם המפותח שמחוץ לארה"ב.

מה שכן, ניתן לראות בגרף שיש שני מקטעים של צמיחה משמעותית, ודשדוש יחסי בשאר הזמן. מקטעי הצמיחה הם 1988-1995 ו-2003-2007. למרות שזה לא נראה ככה בגרף, דווקא המקטע הראשון (1988-1995) הוא זה שהציג את הצמיחה הגדולה ביותר. הסיבה לכך היא הגידול האקספוננציאלי של הגרף בגלל הריבית-דריבית. גרף #2 מציג את אותם נתונים רק עם נטרול האקספוננציאליות (ע"י הוצאת log למי שזה חשוב) ובו ניתן לראות את ההבדלים בין המדדים בצורה יותר נוחה, ואת הצמיחה המשמעותית של השווקים המתפתחים עד 1995.

כיוון שעיקר הצמיחה בשווקים המתפתחים חלה בין 1988-1995, בחנתי מה קרה מ-1995 והלאה. התוצאות מוצגות בגרף #3, והן כבר הרבה פחות מחמיאות: ב-27 השנים מאז 1995 השווקים המתפתחים השיגו תשואה שדומה מאוד לעולם המפותח שמחוץ לארה"ב, ופיגרו באופן ברור אחרי השוק האמריקאי. במילים אחרות, הפוטנציאל של השווקים המתפתחים לתשואות עודפות בינתיים טרם מומש. זה לא אומר שהוא לא ימומש בעתיד וזה לא אומר שהשווקים המתפתחים לא יהוו מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה העולמית בעשורים הקרובים, אבל לפחות עד כה הפוטנציאל הוא רק פוטנציאל.

האם יש סתירה בין ביצועי המניות לתמ"ג של השווקים המתפתחים? (הרחבה למתקדמים)

למרות הנתונים שראינו על ביצועי המניות של השווקים המתפתחים, ידוע שהתמ"ג של המדינות המתפתחות צמח בקצבה מהיר יותר מזה של המדינות המפותחות. אז מדוע צמיחת התמ"ג המהירה פחות באה לידי ביטוי בשוק המניות? אחד ההסברים לכך הוא תופעת ה"צמיחה לרוחב", או slippage.

בכלכלות צומחות חלק ניכר מהגידול הוא בחברות חדשות שקמות וצומחות ותופסות נתח שוק, לעיתים ע"ח חברות קיימות. לכן מדדי המניות של השווקים המתפתחים כוללים שינויים רבים יחסית בהרכב החברות במדד ובמשקל שלהן, ומשקיע שנכנס למדד בנקודה מסוימת בזמן השקיע בעצם במספר חברות מסוימות, שיכול להיות שלא צמחו יותר מדי בשנים העוקבות, וההשקעה הוסטה בהדרגה גם לחברות אחרות שנכנסו למדד, אבל בד"כ ההשקעה באותן חברות מגיעה אחרי שחוו גידול משמעותי. לעומת זאת במדינות מפותחות יש הרבה חברות ענק וותיקות ופחות שינויים בהרכב המדדים, כך שחלק ניכר מהצמיחה משתקף בחברות הקיימות ופחות בחברות חדשות, ולכן צמיחת התמ"ג משתקפת טוב יותר בשוק המניות.

* ממשלת סין מוגדרת קומוניסטית ולממשלה יש שליטה על כל תחומי החיים. יחד עם זאת, בפן הכלכלי – סין מאפשרת יוזמה חופשית וסחר חופשי (באופן יחסי), בניגוד לבריה"מ למשל, וזה מה שאיפשר את הצמיחה המואצת שלה בעשורים האחרונים.

מה דעתכם? האם בעקבות הנתונים שיניתם את דעתכם בנוגע לשווקים המתפתחים? שתפו אותנו בפוסט בקהילה ⇓

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

פיזור – ארוחת החינם היחידה בעולם ההשקעות

זה די ברור שתיק הכולל מספר מצומצם של מניות חשוף לסיכון משמעותי. הזכרנו בפוסט קודם מחקר של JP Morgan שהראה ש-40% מהמניות השיגו תשואה שלילית ממועד הנפקתן לאורך חייהן בשנות המחקר (1980-2014), וכן ש-40% מהמניות (לא אותם 40% בדיוק, אבל עם חפיפה רבה) סבלו מירידה של 70% ויותר מהשיא ללא התאוששות משמעותית לאורך שנות המחקר. לעומת זאת, מחקרים ארוכי טווח* הראו שתיק מפוזר המכיל מספר רב של נכסים (מניות, אג"חים, נכסים אחרים), מקטין משמעותית את הסיכון. למה זה קורה? כיוון שלא כל הנכסים בתיק מתנהגים דומה ונכסים מורווחים מחפים על נכסים מופסדים. אפילו מניה שירדה משמעותית (ואף פשטה רגל) לא תשפיע דרסטית על תיק בפיזור רחב.

להמשך קריאה
מיס פופולריטי: למה לא כדאי להשקיע רק ב-S&P 500 מיתוסים שחשוב לנפץ

מיס פופולריטי: למה לא כדאי להשקיע רק ב-S&P 500

משקיעים ישראלים רבים בוחרים להשקיע אך ורק במדד ה-S&P500 הפופולרי, המייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. אז למרות של-S&P 500 שמור מקום של כבוד בתיק ההשקעות שלנו, בפוסט הזה נבין מדוע לא כדאי להתמקד אך ורק בו. לפני שנבין למה לא כדאי להתמקד רק ב-S&P 500, נתחיל מהסיבות למה כ"כ הרבה משקיעים בוחרים להשקיע בו

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

קל יותר עכשיו להשקיע במנות קטנות

במייל שקיבלתי אתמול מהבורסה לניירות ערך בת"א, גיליתי שסכום המינימום לעסקה בבורסה ירד בחודש מרץ לשווי של כ-500 ₪ בלבד. הדבר מקל על משקיעים שחוסכים סכומים קטנים יחסית, כיוון שעכשיו הם לא יצטרכו לחכות עד שיצטברו להם כמה אלפים, ויוכלו לקנות החל מסכום של מאות שקלים בודדים כל חודש*. השקעה עקבית במדדי מניות רחבים במנות לאורך זמן, ללא התייחסות למצב השוק, הוא הרגל חשוב ובריא, שמוכח בשנים של מחקרים כאפשרות ההשקעה הטובה והיעילה ביותר לטווח הארוך. כדאי לפתח את ההרגל הזה כבר מגיל צעיר, אפילו בסכומים נמוכים.

להמשך קריאה
השקעה במינוף

איך משקיעים במינוף באופן שקול, יעיל ורווחי

בפוסטים הקודמים ראינו איך לא נכון להשקיע במינוף – בין אם מדובר במינוף לא יעיל, או במינוף מסוכן מדי. הדרך היעילה והרווחית להשקיע במינוף היא באמצעות השקעת ההון העצמי בקרנות סל מנייתיות בפיזור רחב דרך Interactive Brokers, לקיחת הלוואה זולה בשיעור לא גבוה במיוחד כנגד הכספים, והשקעת כספי ההלוואה באפיק שאינו קורלטיבי לשוק המניות. כשפועלים כך מנטרלים את כל החסרונות שציינו בפוסטים הקודמים

להמשך קריאה
תכנון התיק

הון חופשי – כספים ללא צורך מוגדר שנרצה "לנעול" ולתת להם לצמוח

כספי ההון החופשי הם כספים שלא נופלים תחת אף אחת מהקטגוריות האחרות – הם לא נדרשים ככרית ביטחון, הם לא כספים שישמשו אותנו למטרות ספציפיות, והם גם לא כספים שנדרשים לפרישה. בעצם הכספים האלה לכשעצמם לא מעניינים במיוחד – אלה כספים שאנחנו יכולים “לנעול" לטווח ארוך ו"לשכוח מקיומם" כדי שיגדלו בערכם. כיוון שהייעוד המרכזי שלהם הוא גידול בערכם, נשקיע אותם באפיק המוכח הרווחי ביותר עלי אדמות – מדדי מניות כמובן. מה שמעניין יותר לגבי הכספים האלה זה השימוש העתידי שנעשה בהם, בין אם נמיר אותם למטרות ספציפיות ובין אם לכספים לפרישה.

להמשך קריאה
תכנון התיק

תורת התיקים המודרנית – Modern Portfolio Theory

התיק האופטימלי הוא מושג תיאורטי, במציאות אפשר לבנות תיק שככל הנראה יהיה קרוב לאופטימלי עבורנו, וכמה שננסה לבנות את התיק בצורה מושכלת שמבוססת על נתונים סטטיסטיים, בניית התיק תמיד תכלול גם אלמנט מסוים של ניחוש ושליפה מהמותן, וזה בסדר גמור

להמשך קריאה