פייק ניוז: 10 סטיגמות שגויות של הציבור לגבי השקעה עצמאית

^{נכתב בתאריך 7.11.19, עודכן בתאריך 9.5.24}

אנחנו חיים בעידן של פייק ניוז – בתקשורת, בפוליטיקה, ברשתות החברתיות, ואפילו בעולם ההשקעות. בפרט, אחד מהפייק ניוזים הנפוצים ביותר מתייחס להשקעה עצמאית – האמונה הרווחת היא שמדובר במשהו מסובך, שמתאים ליודעי דבר ואינו מתאים למרבית הציבור.

בפוסט הזה נוכיח בדיוק את ההיפך, ונעשה זאת ע"י בחינת הסטיגמות והנחות היסוד השגויות בקרב הציבור, שגורמות להימנעות מהשקעה עצמאית.

אז יאללה, בואו ניגש לרשימה:

1. רוב הציבור בארץ לא יודע להשקיע באופן עצמאי: משפט זה נכון מאוד לכשעצמו, הבורות הפיננסית בכלל, ובתחומי ההשקעות בפרט גבוהה מאוד בקרב הציבור בישראל. אבל, ההנחה השגויה היא שבורות פיננסית היא גזירת גורל, וזה ממש לא המצב!
   
   אפשר ללמוד את התחום לבד מבלוגים, קהילות פייסבוק, מדריכים (כמו אלו כאן בקהילה!), ספרים וכיוצ"ב, אפשר גם ללמוד בקורס מרוכז ולקצר תהליכים, אפשר ללמוד מחברים ובני משפחה שכבר ביצעו לימוד ומחקר עצמאי וכו'.
   
   בארה"ב למשל השקעה עצמאית בשוק ההון די נפוצה בקרב הציבור הרחב – אבל האם האמריקאים יותר חכמים מאיתנו? ודאי שלא, הם פשוט בעלי השכלה פיננסית יותר מפותחת.
   
   

2. השקעה זה לא one size fits all ולא ניתן לבנות תמהיל אחיד שמתאים לכל המשקיעים (כמו המסלול ה"כללי" המפורסם). בעצם, חשוב מאוד לכל אחד להבין את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים, ומה החשיפה המנייתית הרצויה עבור המטרות שלנו.
   
   למשל, למשפחה שמעוניינת לרכוש דירה תוך 3 שנים מומלצת חשיפה מנייתית נמוכה מאוד ולמשפחה שרוצה להגדיל את ההון כמה שיותר ב-20 השנים הקרובות מומלצת חשיפה מנייתית גבוהה.
   
   חשוב לא לבלבל בין אפיקי ההשקעה לבין "המארז" שמכיל אותם, כמו קופ"ג להשקעה, פוליסת חיסכון או מוצר מנוהל אחר, כי בסוף כל המוצרים האלה מכילים את אותם אפיקים – ובעיקר שילוב כזה או אחר בין מניות לאג"חים.
   
   גם מי שלא מבין כמעט כלום בהשקעות – חשוב שיבין לכל הפחות את מאפייני התשואה והתנודתיות ואת תמהיל התיק שלו, אפילו אם הכסף שלו מושקע במוצר מנוהל כזה או אחר. למוצרים המנוהלים יש מסלולים שונים, וחשוב להבין כי בחירת תמהיל לא מתאים זו טעות גדולה מאוד – מצד אחד היא יכולה לסכן את סכומי הכסף שנדרשים לשימוש בפרק זמן קצר, ומצד שני היא יכולה פשוט לחרב את התשואה ולפגוע פגיעה משמעותית בעתיד הפיננסי של המשפחה לטווח הארוך.
   
   

3. בניגוד לדעה הרווחת, השקעה בתיק עצמאי זה עניין פשוט מאוד. אחרי שסיכמנו שחשוב מאוד להבין את מאפייני התשואה והתנודתיות של אפיקי ההשקעה השונים, ובהתאם לכך לבנות תמהיל תיק שמתאים לצרכים ולמטרות, כל מה שנשאר כדי לבנות תיק עצמאי זה לבחור ניירות ערך מתאימים ולרכוש אותם. למזלנו לא מדובר במדע טילים, וכשלומדים מעט את התחום אפשר לבצע בחירות טובות בהתאם לצרכים שלנו.
   
   בכל הנוגע לפרוצדורת הרכישה בפועל של ניירות ערך – זו פעולה פשוטה שאורכת כ-3 דקות וכל מי שאי פעם הזמין מוצר כלשהו אונליין, או ביצע איזושהי רכישה טלפונית, יכול גם לרכוש ניירות ערך. שוק ההון נתפס לפעמים כמאיים, אך לא בצדק, ומשקיעים פאסיביים שמבצעים מספר בודד של רכישות כל שנה, יכולים להקדיש לעניין כשעה אחת בלבד במצטבר על פני שנה שלמה.
   
   

4. השקעה במדדי מניות היא תנודתית לטווח הקצר-בינוני אבל לטווח הארוך התנודתיות לא מעניינת. רבים חושבים שהשקעה במדדי מניות היא פשוט מסוכנת, ומאפשרת לאבד חלק ניכר מהכסף. זו הסתכלות פשטנית והעובדות הן שירידות הן תמיד זמניות וההתאוששות אכן תגיע.
   
   בנוסף, גם הסבירות להשיג תשואה שלילית פוחתת ככל שמשך ההשקעה ארוך יותר. אם משקיעים ל-5 שנים יש 11% בלבד לסיים עם תשואה שלילית, בהשקעה ל-10 שנים יש רק 5% סיכוי לקבל תשואה שלילית (ולא משמעותית), ומעולם לאורך כל ההיסטוריה כולה לא קרה מצב שהשקעה ל-15 שנה הניבה תשואה שלילית.
   
   אם מסתכלים על פרקי זמן ארוכים יותר של כ-20-30 שנה, גם אם נכנסנו לשוק בתזמון אומלל רגע לפני משבר ממושך, אבל החזקנו את ההשקעה למשך 20-30, השגנו בכל מקרה תשואה שקרובה מאוד לממוצע הרב-שנתי (כ-10% במדדי מניות גדולות).
   
   בנוסף, השקעה מדורגת (למשל כל חודש במשך שנים, בניגוד להשקעה חד פעמית של סכום כסף גדול) יוצרת מיצוע על פני ציר הזמן, מקטינה את התנודתיות, וגורמת להתכנסות מהירה יותר לממוצע.
   
   לכן, מי שמכיר את הנתונים ונתקל בירידות במדד מניות מפוזר, מבין שהן זמניות ולא חושש מתרחיש אפוקליפטי של מחיקת תיק ההשקעות, שפשוט לא יכול להתרחש בהשקעה שכזו, אלא אם כן מטאוריט ישמיד 90% מהאנושות או משהו בסגנון.
   
   

5. בשביל תיק עצמאי לא נדרש הון התחלתי גבוה, ואפשר להשקיע החל מכמה מאות שקלים. זה נכון שבשביל לפתוח חשבון מסחר עצמאי בתנאים מעולים צריך לפחות 20,000 ₪. אבל למי שאין את הסכום הזה יכול להתחיל להשקיע דרך הבנק, גם אם זה יותר יקר, להשקיע בעקביות, וכאשר התיק מגיע ל-20,000 ₪ ניתן לפתוח חשבון בבית השקעות ולנייד אליו את התיק כפי שהוא, מבלי למכור ומבלי לספוג אירוע מס.
   
   
6. בתיק פרטי לא משלמים דמי ניהול לבית ההשקעות. הבנקים אמנם גובים דמי משמרת, שזו עמלה היסטורית, מיותרת לחלוטין, ושקולה לדמי ניהול, אבל היא לא קיימת בבתי ההשקעות.
   
   
7. עמלות קנייה והמרת מט"ח הן עמלות חד פעמיות שחלות על הסכום הנרכש בלבד, ועלותן בטלה בשישים מול דמי הניהול במוצר מנוהל, שנגבות מכל התיק, כל שנה. את התפיסה השגויה שהעמלות בתיק פרטי גבוהות מדמי הניהול של תיק מנוהל שמעתי פעמים רבות, והיא לא יכולה להיות רחוקה יותר מהאמת. האמת היא שלטווח הארוך מדובר על עלות עודפת של מאות אלפי שקלים במוצרים המנוהלים, ובפערי תשואה אפילו יותר גבוהים.
   
   
8. לאורך השנים תיק פרטי שמושקע במדדי מניות מניב תשואה גבוהה משמעותית מתיק מנוהל במסלול כללי (בו בוחרים רוב המשקיעים) במוצר כזה או אחר, למשל קופ"ג להשקעה, והדבר נכון גם לקרנות הפנסיה וההשתלמות שלנו. פער התשואה מגיע לכ-3.5% בממוצע לשנה, והפער הכספי למשק בית ממוצע מסתכם לכ-330,000 ₪ לעשור וכמה מיליוני שקלים לטווח של 30 שנה.
   
   מאיפה נובע פער התשואות הזה של כ-3.5% לשנה? ממספר גורמים: תמהיל השקעות שמרני מדי, בוודאי לחוסכים צעירים (פער של כ-3%), דמי ניהול מיותרים (פער של כ-0.2% לפחות), אחזקה מיותרת במזומן (0.28%) וגילום של מיסוי עודף על דיבידנדים.
   
   

9. לא צריך להשקיע במוצר משלם קצבה אם רוצים להגדיל את הקצבה בעת הפרישה. חלק מהציבור, בעיקר כאלה עם צבירת פנסיה נמוכה (שהושקעה במסלול סולידי מדי לאורך השנים), ירצה השלמה לקצבת הפנסיה שלו.
   
   אבל, מי שחסך כספים בנוסף לפנסיה גם בחשבון הפרטי, יוכל בקלות לייצר לעצמו "קצבה עצמאית" בגובה 3-4% מהתיק, לשמר את שווי התיק ובמרבית המקרים אפילו לאפשר לו לגדול משמעותית, למרות המשיכות.
   
   העובדה הזאת מייתרת את הצורך להשתמש במוצר לא יעיל כמו קופ"ג להשקעה שיכול להפוך לקצבה פטורה ממס, כיוון שאפשר לייצר קצבה באופן עצמאי ע"י משיכות מהתיק. למשל, השקעה חודשית של 3,000 ₪ במשך 30 שנה תוביל לתיק בשווי של 3.4 מיליון ₪, ממנו ניתן למשוך יותר מ-11,000 ₪ לחודש בתור השלמה לקצבת הפנסיה, לפי שיעור משיכה בטוח של 4% מההון בעת הפרישה.
   
   

10. על משיכות מהתיק הפרטי לאחר הפרישה נשלם מעט מאוד מס, אם בכלל. לאחר גיל 60 חבות המס נקבעת לפי מדרגות מס שולי ועד גובה מס רווחי הון, כלומר 10%, 14% 20% ורק אח"כ 25%, וכן ניתן לקזז נק' זיכוי לא מנוצלות. שיעורי המס תלוי כמובן ברווחים שנצברו, אבל כך או כך הם יהיו נמוכים מאוד, לרוב עד 8% ובמקרים רבים אפילו 0% עגול.
    
    לסיכום, חשוב מאוד להטיל ספק בהנחות יסוד, כי אפילו אם הן נפוצות זה לא אומר שהן נכונות. חשוב ללמוד את הנתונים האמיתיים, לתכנן את ההתנהלות הפיננסית שלנו בהתאם, ולא להסתמך על אחרים שיעשו את זה בשבילנו.

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

---

_{התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.}

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך