קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

כולם מדברים על דמי ניהול, אף אחד לא מדבר על המסלול

יעילות בהשקעות ובצרכנות
 

לציבור יש רמות שונות של אוריינות פיננסית, ובפרט בנוגע למסלולי השקעה של החסכונות שלנו.

לצערנו לרוב הציבור אין כמעט שום הבנה בעולם ההשקעות, אין להם ממש מושג מה ההבדל בין מוצרי החיסכון השונים (קרן השתלמות, תיק השקעות, קופ"ג להשקעה, קרן פנסיה וכו'), ובוודאי לא בנוגע לפרטים הספציפיים. עולם ההשקעות נראה להם (שלא בצדק) כמורכב מדי, והם מעדיפים לא להתעמק ולהסתכל על החסכונות שלהם כעל קופסא שחורה.

המשקיעים/חוסכים שקצת יותר מודעים מבינים בגדול מה ההבדל במאפיינים של המוצרים:

  1. תיק השקעות/קופ"ג להשקעה – כספים פרטיים שחסכנו מהנטו ונזילים בכל עת, והרווחים חייבים במס רווחי הון בגובה 25%.
  2. קרן השתלמות – אפיק פטור ממס שנזיל אחרי 6 שנים.
  3. חיסכון פנסיוני – כספים לפרישה.

בנוסף הם שמעו שחשוב להוזיל עלויות ולכן מנסים להתמקח על דמי ניהול.

המשקיעים שמבינים יותר לעומק מבינים שדמי ניהול זה חשוב, אבל יש פרמטר בעל השפעה הרבה יותר מהותית, והוא מסלול ההשקעה.

כמה זה משמעותי? בסדרי גודל.

כפי שראינו בעבר, אפיקים שונים מניבים תשואה שונה:

מדדי מניות גדולות מניבים תשואה נומינלית ממוצעת של 10% בשנה, מדדי מניות קטנות 12%, אג"חים בטווח של 4-6% לשנה (תלוי במח"ם) ואף פחות מכך בתקופות של ריבית נמוכה, ומק"ם מניב כ-3%, רק מעט יותר מהאינפלציה.

לכן מסלול שקלי (הסולידי ביותר) צפוי להניב תשואה הקרובה למק"ם (כ-3%).

מסלול אג"ח ללא מניות צפוי להניב תשואה של כ-4-6%.

מסלול כללי (הנפוץ ביותר), הכולל חשיפה מנייתית של כ-40% צפוי להניב תשואה של כ-7%.

ומסלול מנייתי צפוי להניב תשואה של כ-10%.

הבדלים של אחוזים בודדים בשנה אמנם לא נשמעים יותר מדי, ואכן לטווח קצר ההבדלים לא כאלה דרמטיים. אבל לטווח הארוך מדובר בהבדלים עצומים, שמסתכמים בסופו של דבר במאות אלפי שקלים עד מיליונים, כתלות בגובה ההשקעה הראשונית ובגובה ההפקדה החודשית.

איך פער של אחוזים בודדים בשנה מגיע לפער ענק שכזה לטווח הארוך? הסיבה היא שבגלל הקסם של הריבית-דריבית, שגורמת לכסף שלנו לצמוח בקצב הולך וגובר עם השנים, נפתחים פערים מאוד גדולים, כפי שניתן בגרף הבא. בהשקעה ל-30 שנה ניתן להגיע לפי 2 כסף רק ע"י בחירת מסלול נכון, והמסלול שמתאים להשקעה לטווח ארוך הוא כמובן מסלול עם חשיפה מנייתית גבוהה.

תשואות שונות על פני 30 שנה

 

אבל זה כמובן לא כל הסיפור.

צריך לגלח מהתשואה גם את דמי הניהול שגבוהים במרבית המוצרים וגורמים לפיגור מול מדד הייחוס,

את התשואה האבודה על אחזקה מיותרת במזומן,

את הסיכוי הסביר לפיגור אחרי המדדים גם בלי קשר לדמי הניהול,

ואת המיסוי העודף על דיבידנדים.

בפוסט הבא ננתח את כל הגורמים האלה ונבין כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים עליהם.

 

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

כל האמת על השקעות מנוהלות

"השקעות פאסיביות זה למי שמבין, לציבור הרחב עדיף מוצר מנוהל"

את המשפט שבכותרת שמעתי בגרסאות שונות עשרות פעמים, לרוב ממשווקים של מוצרי השקעות מנוהלים כאלה ואחרים. בשמיעה ראשונה הוא נשמע הגיוני, אבל כשנכנסים קצת לפרטים מבינים שזה קשקוש מקושקש. אם מעניין אתכם לדעת למה השקעה פאסיבית זה הפתרון הרצוי בכל מקרה, אפילו למי שאינו מבין בהשקעות, תמשיכו לקרוא. אז למה גם חסרי ידע לא צריכים להשקיע בהשקעות מנוהלות?

להמשך קריאה
קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

איך בוחרים אג"חים וקרנות אג"ח

בפוסט הקודם סקרנו אפשרויות שונות להשקעה/החזקת כסף לטווח קצר. ראינו שאחזקה בעו"ש שוחקת את ערך הכסף עם האינפלציה, גם בפיקדון/מק"ם/קרן כספית לא נרוויח יותר מהאינפלציה במרבית המקרים, ומדדי מניות אמנם יכולים להתאים במקרים מסוימים, אבל לרוב יהיו תנודתיים מדי. לכן בעיניי הפתרון הטוב ביותר להשקעה לטווח קצר הוא אג"חים וקרנות אג"ח – ובהם נתמקד בפוסט הזה.

להמשך קריאה
אשליית קיבוע ההפסד במעבר בין השקעות מיתוסים שחשוב לנפץ

אשליית קיבוע ההפסד במעבר בין השקעות

בפוסט הזה אני רוצה להתייחס לנקודה עליה נשאלתי פעמים רבות: החשש ממעבר בין השקעות בגלל האפשרות לקיבוע הפסד של השקעות מופסדות. אני מניח שרובכם כבר מכירים את היתרונות הגדולים בהשקעה פאסיבית עצמאית על חשבון מוצר מנוהל כזה או אחר כמו קופ"ג להשקעה, יתרונות שמתבטאים ב: חיסכון ניכר בדמי ניהול ובמיסוי על דיבידנדים. תמהיל השקעה שמותאם לצרכים האישיים, בניגוד למסלול "כללי" גנרי שלא מתאים למרבית האנשים ובפרט שמרני מדי לרובם. השקעה של כל הכסף ללא יתרות מזומנים מיותרות. השגת תשואת השוק באמצעות מעקב אחרי מדדים, לעומת השקעה מנוהלת שאין לנו מושג מה תהיה התשואה בה, ועשויה לפגר משמעותית אחרי המדדים גם בלי קשר לדמי הניהול.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

איך להשקיע ולהיות מוגן בפני אינפלציה?

אינפלציה למי שלא מכיר היא שחיקה של ערך הכסף. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, וגופים מקבילים בעולם, מחשבים את סל הצריכה הממוצע במשק, שכולל את כל המוצרים והשירותים שהציבור צורך – מזון, ביגוד, דיור, מסעדות, חופשות, ריהוט, מוצרי חשמל וטכנולוגיה, תקשורת, אנרגיה, שירותים מקצועיים וכו', כאשר כל מרכיב מקבל את חלקו היחסי בסל הצריכה הממוצע במשק. הסל נדגם באופן רציף, ואחת לחודש מפורסם מדד המחירים לצרכן, שנקרא באנגלית CPI, ה-consumer price index. הערך המספרי של המדד בחודש מסוים לא מעניין במיוחד, מה שמעניין זה השינוי במדד לאורך זמן.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

איך האינפלציה משפיעה על מס רווחי ההון שנשלם? פוסט עם השלכות משמעותיות

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה? לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו. ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה.

להמשך קריאה
8 המלצות והנחות יסוד הרסניות של יועצים פיננסיים ופנסיוניים, שהציבור נוטה לאמץ מיתוסים שחשוב לנפץ

8 המלצות והנחות יסוד הרסניות של יועצים פיננסיים ופנסיוניים, שהציבור נוטה לאמץ

לאחר שיחות עם לא מעט יועצים פיננסיים נוכחתי לדעת שההבנה של רבים מהם בהשקעות ותשואה, וכן הבנת הסיכונים והתנודתיות בשוק ומשמעותם, נמוכה באופן מפתיע, והם פועלים לפי איזושהי תבנית גנרית ורחוקה מאופטימלית. לגבי יועצים פנסיוניים/סוכני ביטוח – המצב עוד יותר גרוע, ומהתרשמותי רובם המוחלט מבין טוב בביטוח אבל לא מבין כמעט דבר וחצי דבר בכל הנוגע להשקעות ותשואה.

להמשך קריאה