לאחרונה הופנו אליי מספר שאלות בנוגע ל"מסלול עוקב מדדים גמיש" בקרנות הפנסיה. בפוסט הקצר הזה נסביר על המסלול ולמי הוא מתאים. ברפורמת המסלולים של רשות שוק ההון, שנכנסה לא מזמן לתוקף, הוגדר כי על קרנות הפנסיה להציע מסלול שנקרא "מסלול עוקב מדדים גמיש".
לפי הגדרת הרפורמה, נכסי מסלול זה:
"יעקבו אחר מדדי מניות או אג"ח קונצרני או אג"ח ממשלות, או שילוב ביניהם, כהגדרתם באשכול מסלולים מחקי מדדים, ולכל הפחות בשלושה מדדים כאמור".
במילים אחרות, המסלול הזה הוא לא מסלול מחקה מדד מניות, אלא מסלול פאסיבי הכולל שילוב של מדדי מניות ואג"חים.
למי מתאים מסלול מחקה מדד מניות?
מסלול מחקה מדד מניות (למשל מסלול מחקה S&P 500 או מסלול פאסיבי מדדי מניות חו"ל בפיזור גלובלי) מתאים מאוד למשקיעים צעירים שרחוקים מהפרישה, משתי סיבות:
- בגיל צעיר רצוי למקסם את החשיפה המנייתית כדי למקסם תשואות. התנודתיות לא רלוונטית לטווח ארוך.
- לפי כל המחקרים, מסלול פאסיבי עוקב מדד צפוי לנצח בסבירות גבוהה מאוד מסלול בניהול אקטיבי, אם לא לטווח הקצר, אז כמעט בוודאות לטווח הארוך.
עד מתי להישאר במסלול מחקה מדד מניות?
לטעמי, עד כ-10-12 שנה לפני הפרישה. הסיבה היא שגם בתרחישים הגרועים ביותר בהיסטוריה, לקח כ-12-14 שנה לשוק להתאושש, ואם לוקחים בחשבון הפקדות שוטפות אז הרבה פחות מכך.
לכן כשמגיעים למשהו כמו עשור או 12 שנה לפרישה ניתן לעבור למסלול סולידי יותר.
ומה קורה אם יש משבר לפני המעבר למסלול סולידי יותר?
מחכים להתאוששות!
כאשר שוק המניות חווה משבר רצוי מאוד לא להקטין חשיפה מנייתית, כי אז מקבעים את ההפסד ולא מאפשרים לשוק להתאושש. לכן חשוב להישאר בחשיפה מנייתית מקסימלית עד להתאוששות השוק, ורק אז לעבור למסלול סולידי יותר.
יכול להיות שזה ייקח חצי שנה, או 3 שנים, או 7 שנים, ובתרחיש הגרוע ביותר (ע"ס העבר) נישאר במסלול עם חשיפה מנייתית גבוהה עד הפרישה. גם זה בסדר כי זה מה שיאפשר לחיסכון שלנו להתאושש.
אז למי מתאים מסלול עוקב מדדים גמיש החדש?
לטעמי המסלול הזה מתאים מאוד בתור המסלול הסולידי בשלב שסמוך לפרישה, אפילו יותר מהמסלול תלוי גיל!
למשל, בפוסט שפרסמה לאחרונה המשקיעה הפאסיבית המצטיינת Miri Sharvit, מופיע פירוט המדדים הנכללים במסלול הזה בקרן הפנסיה של מנורה. לפי הפירוט, המסלול כולל 50% מדדי מניות בפיזור גלובלי ו-50% מדדי אג"ח, בעיקר בארץ, שזה אחלה בעיניי.
למי שחושב ש-50% מדדי מניות זה הרבה למי שקרוב לפרישה, אני רוצה להזכיר שבקרנות הפנסיה המקיפות יש הבטחת תשואה על 30% מהכסף (הבטחת תשואה של 5.15% צמוד למדד), שזה מעולה.
אז החלוקה במסלול של 50% מדדי מניות ו-50% מדדי אג"ח מתייחסת רק ל-70% מהכסף כי 30% האחרים מצויים בהבטחת תשואה. ה-30% האלה הם בעצם כמו אג"ח ממשלתי בריבית יותר גבוהה מאג"ח ממשלתי בשוק הסחיר (ובאמת עד לא מזמן המנגנון הזה עבד עם אג"ח מיועדות של המדינה).
לכן אם לוקחים בחשבון את הבטחת התשואה, החלוקה של כלל הכספים היא בעצם 35% מדדי מניות ו-65% אג"ח, וזה כבר ממש בסדר, לפחות בעיניי.
למה שלא יהיה מסלול פאסיבי לאורך כל הדרך – מגיל צעיר ועד הפרישה?
בשיחותיי עם רשות שוק ההון (ראו פוסטים בקטגוריה "פעילות ציבורית"), הצעתי שמסלול ברירת המחדל יהיה מסלול פאסיבי גמיש שמשלב בין מדדי מניות למדדי אג"ח, כך שהמסלול יתחיל עם 100% חשיפה מנייתית, ויקטין אותה בהדרגה בסמוך לפרישה.
לצערי הצעתי לא התקבלה והמסלול הזה לא הוגדר כמסלול ברירת המחדל. אך לפחות המלצתי (שכמובן תואמת את המלצות ועדת יפה), לחייב את קרנות הפנסיה להציע מסלול מחקה מדד אכן התקבלה, ואני גם שמח לראות שהגופים לא החליפו את המסלולים מחקי מדד המניות במסלול עוקב מדדים הגמיש שהם מחוייבים אליו, אלא מציעים עכשיו את שני המסלולים גם יחד.
זה אחלה, וזה מאפשר לחוסכים המודעים לבחור במסלולים פאסיביים זולים גם כשהם צעירים וזקוקים לחשיפה מנייתית גבוהה, וגם לקראת הפרישה.
מה לגבי החוסכים הלא מודעים שבוחרים במסלול ברירת המחדל (שזה רוב מוחלט של הציבור)? לרשות שוק ההון הפתרונות.
אז מה דעתכם על המסלול עוקב מדדים גמיש החדש? שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
