קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

על כדורגל, אירופה והשקעות

פוסטים מעניינים נוספים על כדורגל, אירופה והשקעות
 

כמו בכל טורניר גדול, ההתרגשות בשיאה, תעשיית ההימורים משגשגת, ורבים מנסים לחזות אילו נבחרות יגיעו לשלבים המאוחרים ומי תניף את הגביע. האם אנגליה הפייבוריטית תצליח סופסוף לזכות אחרי שהגיעה לגמר ביורו הקודם? האם סגנית אלופת העולם צרפת תניב שוב את הגביע אחרי 24 שנה? האם גרמניה תנצל את הביתיות כדי ללכת עד הסוף? ואולי ביורו של 24 נבחרות דווקא אחת הסינדרלות תפתיע ותגיע עד הגמר?

התשובות לכל השאלות האלה קשות מאוד לחיזוי. לאוהדים יש הסברים מפה ועד הודעה חדשה למה דווקא הם צודקים בהימורים שלהם, וככל שהם יחזרו באזני חבריהם על הטיעונים הללו, הם יעברו תהליך של שכנוע עצמי ויתאהבו בטיעון של עצמם. חלקם גם יהמרו על כספם בהתאם לאותו תהליך שכנוע עצמי.

הבעיה בכל הסיפור היא שכמעט כולם יטעו, ומי שירוויחו הן חברות ההימורים. זה אמנם לא סוף העולם להמר על סכומים קטנים לשם העניין והריגוש, אבל לנחש בדיוק רב מי תהיינה הנבחרות שתגענה לשלבים המאוחרים, ובפרט מי תזכה בתואר, זה עניין כמעט בלתי אפשרי. הסיבות לכך רבות ומגוונות:

  • הרכבים טובים על הנייר לא תמיד מתחברים לנבחרת מגובשת.
  • בטורנירים קצרים המומנטום משחק תפקיד מרכזי, כך שנבחרת פחות מוכשרת במומנטום חיובי יכולה להיות עדיפה על נבחרת מוכשרת במומנטום שלילי.
  • במשחקי נוק-אאוט אסור לטעות, מעידה קטנה והולכים הביתה.
  • בטורניר קצר כמו היורו, פציעה של שחקן מפתח היא מאוד משמעותית.
  • כל המאמנים, השחקנים והפרשנים יעידו – חוץ מיכולת טובה ובטחון עצמי צריך גם לא מעט מזל.

 

איך כל זה קשור להשקעות?

גם בהשקעות, כמו בטורניר כדורגל בינלאומי, קשה מאוד לחזות איזו מדינה תוביל בתקופה הקרובה. למשל, השוק האמריקאי אמנם הוביל בתשואות ב-13 השנים האחרונות, אך בהסתכלות ארוכת טווח ניתן לראות כי כאשר משווים את השוק האמריקאי לשאר העולם המפותח, רואים שהעניין מאוד מחזורי – לפעמים השוק האמריקאי מוביל ולפעמים הוא מפגר מול שאר העולם:

בנוסף, אם ניקח בחשבון את רמות המחירים הגבוהות של השוק האמריקאי, נבין למה התמקדות ב-S&P 500 בלבד, כפי שמשקיעים ישראלים רבים עושים, היא לא רעיון כ"כ מוצלח.

אז אחרי שהבנו שלא כדאי להשקיע רק בשוק האמריקאי – גם בשאר העולם קשה לנבא איזו מדינה/אזור גיאוגרפי יובילו בתקופה הקרובה. האם סין תהיה קטר הצמיחה? האם גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, תוביל? האם דווקא בריטניה אחרי הברקזיט תוביל על כל גוש היורו?

לשאלות אלה ואחרות יש תשובות רבות עם טיעונים שונים, מטיעוני מאקרו כלכלה ועד ספקולציות כאלה ואחרות. כמו בקרב המהמרים, גם בקרב המשקיעים ומנהלי ההשקעות רבים מתאהבים בטיעון של עצמם, וגם כאן, מה לעשות, רובם ייטעו. תחזיות, מנומקות ככל שיהיו, הן בסופו של דבר הימור, ומרביתן מתבררות כשגויות.

 

איך נחליט במה להשקיע בתוך כל אי הוודאות?

מה שיפה בהשקעות, זה שבניגוד להימורים אין צורך לבחור סוס מנצח (וככל הנראה להיכשל). ניתן פשוט להשקיע בכל המתחרים, בכל רחבי העולם, וליהנות מהצמיחה הכוללת. פעם מדינה אחת תוביל ופעם אחרת, אבל השוק כולו ימשיך לצמוח ואנחנו ניהנה מהפירות שלו בהשקעה מפוזרת. פיזור הוא ארוחת החינם היחידה בעולם ההשקעות, ויחד עם הריבית-דריבית, הוא האלמנט החשוב ביותר.

אז במקום לנחש איזו מדינה תזכה ביורו הקרוב – נוכל להשקיע למשל במדד MSCI Europe שכולל יותר מ-400 חברות מ-15 מדינות מפותחות ממערב אירופה, מרביתן משתתפות ביורו: אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, ספרד, שוודיה, שוויץ ובריטניה.

חשיפה לחלק ממדינות מזרח אירופה נוכל לקבל באמצעות מדד MSCI Emerging Markets הכולל את המדינות המתפתחות מכל העולם, וביניהן האירופאיות: צ'כיה, יוון, הונגריה, פולין, רוסיה וטורקיה.

שתי אפשרויות השקעה נוחות בשקלים לכל אחד מהמדדים האלה מופיעות כאן.

 

השקעה בכדורגל האירופאי ובעולם הספורט המקצועני

מי שרוצה להשקיע בתחום הכדורגל והספורט המקצועני עצמו, יוכל לעשות זאת באמצעות קרן הסל MVP (אחלה בחירת שם), הכוללת מניות של מועדוני כדורגל מובילים מאירופה (מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס, בורוסיה דורטמונד, רומא, לאציו, אייאקס, גלאטאסראיי, בשיקטאש ופנרבחצ'ה), חברות ביגוד והנעלת ספורט כמו נייקי, אדידס פומה ופילה, מתקני ספורט כמו המדיסון סקוור גארדן, גופי מדיה שונים, ואפילו ליגת ההיאבקות WWE.

חשוב להזכיר שמדדי מניות רחבים כבר חשופים לכל אותן מניות, והמשמעות של השקעה בקרן סל סקטוריאלית היא הקצאת משקל יתר לאותו סקטור על חשבון סקטורים אחרים. האמור (ממש!) אינו מהווה המלצה.

 

האם משתלם להשקיע דווקא באירופה?

אירופה היא חלק משמעותי מהעולם וכדאי בהחלט להיחשף לשוק האירופאי כחלק מפיזור גלובלי רחב. עקרונית אין צורך להשקיע באופן מיוחד דווקא בשוק האירופאי וניתן להיחשף אליו באמצעות חשיפה למדדי מניות גלובליים.

בנוסף, בדיקה במחולל הגרפים של MSCI מראה שהמדד האירופאי השיג תשואה גבוהה יותר בהשוואה לעולם המפותח שמחוץ לארה"ב (שכולל בעצמו גם את אירופה וגם את שאר המדינות המפותחות). חשוב רק לציין כי אין ערובה שגם בעתיד השוק האירופאי ימשיך להציג ביצועים עודפים על שאר העולם המפותח שמחוץ לארה"ב.

 

השוואה בין המדד האירופאי לעולם המפותח שמחוץ לארה"ב

 

World = כל העולם המפותח (כולל ארה"ב ואירופה), Europe = מערב אירופה, World ex USA = העולם המפותח מחוץ לארה"ב.

אז שיהיה לנו המשך יורו מוצלח ומהנה, אם אתם מהמרים על כמה שקלים  בשביל הכיף והריגוש – תיהנו, אבל את הכסף הגדול שלכם   תדאגו לפזר כמו שצריך בלי לנסות לנחש מי יהיו הסוסים המנצחים.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

diminishing-marginal-utility גישה כלכלית לחיים

מושג כלכלי שחשוב להכיר: תועלת שולית פוחתת

אחד המושגים הכלכליים החשובים ביותר בנוגע להתנהלות כלכלית הוא תועלת שולית פוחתת. בפשטות, הרעיון אומר שככל שנוציא עוד כסף על אותו דבר, אנחנו אמנם נפיק יותר אושר, אבל בקצב הולך ופוחת. בנוסף, קיימת נק' אופטימלית של "מקסימום אושר", שמעבר לה הוצאה נוספת לא תספק לנו עוד אושר ואולי אף תקטין את כמות האושר. הרעיון הומחש היטב באמצעות עקומת הסיפוק בספר "החיים או הכסף" של ג'ו דומינגז וויקי רוביו.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

האם המשקיעים הפאסיביים בארץ פראיירים?

כתבה של דה-מרקר הראתה שמנהלי קרנות הסל מרוויחים בעקיפין על חשבון הציבור דרך מנגנון עשיית השוק. אז האם יש סיבה לדאגה? תחילה חשוב להבין מה בכלל הבעיה. בשביל זה צריך להבין מה זה עושה שוק, ועוד לפני זה להבין קצת על אופן המסחר בבורסה.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

רוצים להשקיע גם בימי שישי?

הבורסה, יחד עם רשות שוק ההון ובנק ישראל, מפרסמת היום (16.5.24) קול קורא לקבלת הערות מהציבור בנוגע להוספת יום שישי כיום מסחר. הסיבה המרכזית למהלך היא חוסר התאימות של ימי המסחר בארץ לשווקים הזרים, שמקשה על משקיעים זרים (כולל גופים מוסדיים) לפעול בישראל. קחו לדוגמא קרן סל זרה שמשקיעה במדד ת"א 125 או במדד רחב יותר שכולל בתוכו את ישראל – הקרן הזרה נסחרת ביום שישי בחו"ל, אבל מנהל הקרן לא יכול לרכוש את המניות ביום שישי, ואין לו עובדים שירכשו את המניות ביום ראשון. זה יוצר עיוותים בתמחור.

להמשך קריאה
מה עושים כשהשווקים סוערים

מה קרה בעבר בתקופה של אינפלציה גבוהה? חזרה לשנות ה-70 העליזות

משקיעים רבים חוששים מביצועי השווקים בתקופה של אינפלציה גבוהה. אבל האם החשש מבוסס? יצאנו לבדוק. האינפלציה בארה"ב שוברת שיאים של עשורים, וזה זמן טוב לבדוק מה קרה בפעם האחרונה בה היתה אינפלציה גבוהה וממושכת. So let’s get back to the 70’s! האינפלציה בארה"ב בשנות ה-70 הרימה ראש כתוצאה ממשבר האנרגיה ב-1973 ו"נרגעה" רק כעבור עשור. […]

להמשך קריאה
מה עושים כשהשווקים סוערים

שוק ההון מקדים את הכלכלה! למה זה חשוב לנו כמשקיעים?

משקיעים רבים חוששים מהמצב בשווקים כשהם שומעים על חדשות כלכליות לא טובות – עליית האינפלציה, המשך המלחמה באוקראינה, אי יציבות פוליטית, וכיוצ"ב, וחוששים שהדבר ישפיע על ביצועי השוק. אבל שוק המניות הוא לא הכלכלה, ולמרות שקיים מתאם ביניהם לטווח הארוך, הם ממש לא מתנהגים אותו דבר. בואו נבחן זאת מכמה כיוונים: שוק המניות צופה פני עתיד, והציפיות לעתיד מגולמות במחירי המניות היום. דיווחים כלכליים לעומת זאת מסתכלים על העבר – למשל מה היתה האינפלציה בחודש האחרון, או מה היו רווחי חברה X ברבעון האחרון.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

האם רווחי החברות כלואים וצריך לשחרר אותם?

בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר הצעת חוק בנוגע למיסוי רווחים "כלואים" בחברות, ופרטי ההצעה נידונים בסדרת דיונים בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר בהצעת חוק שלמיטב ידיעתי היא חסרת תקדים בעולם המערבי, משנה באופן מהותי את מבנה המיסוי של חברות בישראל, ועלולה לייצר נזקים ארוכי טווח. בפוסט הזה אתאר את הצעת החוק ואת הפעילות שלי בנושא – מגיבוש הצעה חלופית, השתתפות בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושיח מול אנשי המקצוע באוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי הכנסת. מנסים לשנות.

להמשך קריאה