הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

מתודולוגיית 4 הקטגוריות לבניית תמהיל התיק

תכנון התיק
 

בפוסט הקודם הצגנו גישה מעט שונה לקביעת תמהיל התיק, באופן שמבוסס על הקצאת סכומים אבסולוטיים להשקעה סולידית לפי הצרכים הספציפיים שלנו, כשכל יתר התיק מוקצה למדדי מניות. בפוסט הזה נרחיב על אופן הגדרת המטרות לפי הגישה הזו, בהתאם ל-4 קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה ועודפים.

בהכללה, ניתן לחלק את כל כספי החסכונות שלנו, מכל הסוגים, ל-4 קטגוריות שונות:

  • קטגוריה ראשונה – כרית ביטחון: כספים שצריכים להיות זמינים למשיכה מיידית למקרה בלתי צפוי, כגון: פיטורין, צורך רפואי, טיפול יקר במוסך וכיוצ"ב.
  • קטגוריה שניה – מטרות ספציפיות: כספים משמעותיים שאנו יודעים שנזדקק להם לצורך מוגדר בעוד זמן קצר-בינוני (שנים ספורות), כגון: רכישת דירה, רכישת רכב, שיפוץ, בת מצווה, חתונה, סיוע לילדים.
  • קטגוריה שלישית – כספים לפרישה: כספים עבור מחייתנו השוטפת בעת הפרישה.
  • קטגוריה רביעית – עודפים: כספים שלא נכללים תחת הקטגוריות הנ"ל. אלו כספים שאנו לא זקוקים להם כלל בעתיד הנראה לעין (5-10 שנים לפחות), וגם לא לתשואה שיניבו.

ניתן (וכדאי) לקטלג את כל הכספים שלנו מכל הסוגים (פרטיים, פנסיוניים, קרנות השתלמות וכו') באחת מ-4 הקטגוריות האלה. הכספים שמיועדים לקטגוריה הראשונה והשנייה יושקעו באפיקים סולידיים, כספי הקטגוריה השלישית יושקעו בשילוב נכסים (עם חשיפה מנייתית גבוהה לצעירים, ובחלק מהמקרים גם למבוגרים), וכספי הקטגוריה הרביעית יושקעו במדדי מניות.

המתודולוגיה הזאת היא יישום של הגישה שראינו בפוסט הקודם – הקצאת כספים לפי סכום אבסולוטי לאפיקים סולידיים בהתאם לצרכים שלנו (שמכתיבים את רמת הסיכון הרצויה), וכל היתר למדדי מניות – מה שממקסם את התשואה הכוללת של התיק.

בפוסטים הבאים נרחיב על כל קטגוריה בנפרד.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך בונים תיק לפרישה פנסיה ופרישה מוקדמת

איך בונים תיק לפרישה

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת. בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

המרדף אחרי התשואה האבודה

כתבה בדה-מרקר הראתה שבית ההשקעות אלטשולר שחם איבד 41 מיליארד שקלים למתחרים שלו מתחילת השנה, בעקבות ביצועים חלשים בתקופה האחרונה, ושהמרוויח העיקרי הוא בית ההשקעות מור, שגדל מאוד בהיקף הנכסים שלו. בפוסט הזה נראה למה כל הסיפור הזה הוא חרטא ברטא אחד גדול. מי שעוקב אחרי הקהילה זמן רב, או קרא את המדריכים שלנו, כבר יכול לתת את ההסברים למה הניסיונות לקפוץ מבית השקעות אחד לאחר הם בזבוז זמן אחד גדול, ומתמקדים בטפל ולא בעיקר.

להמשך קריאה
השקעה במינוף

המינוף שיפיל אתכם: מינוף מסוכן כנגד השקעה מנייתית

חלק מהגופים, לעיתים בהמלצת חלק מהסוכנים, מאפשרים לעשות "טריק" כדי לקבל הלוואה של עד 80% מסך הצבירה גם במסלול מנייתי/מחקה מדד מניות. איך? ע"י מעבר למסלול סולידי, לקיחת ההלוואה, ואז שינוי המסלול בחזרה למסלול מנייתי/מחקה מדד מניות. חלק מהגופים כבר סגרו את "הפרצה" הזו בשנים האחרונות, אבל גם אם משהו אפשרי, זה לא אומר שהוא כדאי! הסיבה היא שהקופה יכולה לפרוע את ההלוואה כנגד הכספים הצבורים במידה ושווי ההלוואה יעלה על סך הצבירה, או אפילו יגיע קרוב לכך. ירידות של 20% בשוק המניות הן תרחיש נפוץ ביותר ואפילו לא צריך משבר חריף במיוחד לשם כך.

להמשך קריאה
קמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – פניה לאוצר ולרשות שוק ההון פעילות ציבורית

הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל – עדכון #1

לפני חודשיים יצאנו בקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל. בפוסט הזה נעדכן מה הספקנו לעשות בחודשיים האחרונים בנושא בדיונים עם האוצר ורשות שוק ההון.   תזכורת: הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל עלה בעקבות אישור ועדת הכספים של הכנסת להחליף את מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון הבטחת תשואה, שיקטין את הוצאות המדינה מחד, ולא יפגע בחוסכים בהשוואה למצב הקיים מאידך. […]

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

יכולת או מזל? נתונים מהחיים האמיתיים

באחד הפוסטים הקודמים, הצגנו נתונים מהמחקר של ואנגארד שמראים שרק חלק קטן ממנהלי ההשקעות הטובים ביותר בתקופה של 5 שנים, נשארו בטופ בתקופה העוקבת של 5 שנים. לכאורה אלה שנשארו בטופ באמת בעלי יכולות גבוהות, אבל גם זה לא נכון ברוב המוחלט של המקרים. קודם כל ראינו במחקרים אחרים שלטווחים ארוכים יותר היכולת לשמור על ההובלה, ולהכות את המדד בפרט, היא נמוכה מאוד. שנית, אם מנהל השקעות באמת בעל יכולות, הוא אמור לשמור על ההובלה לא רק כשמודדים את התשואה המצטברת שישיג בשנים העוקבות, אלא הוא אמור להישאר בטופ בכל שנה ושנה בשנים העוקבות. הרי אם הוא כזה מוצלח הוא אמור להוביל בכל מצב.

להמשך קריאה
יעילות בהשקעות ובצרכנות

יש לי דמי ניהול זהים בקרן מחקת מדד ובקרן מנוהלת – במה כדאי לבחור?

משקיעים ששמעו על יתרונות ההשקעה הפאסיבית יודעים כבר לציין שרוב ההשקעות המנוהלות יפגרו בתשואות מול מדד הייחוס שלהן. קביעת מדד הייחוס הוא מה שמאפשר לנו להגדיר את ההשוואה הנכונה בהתאם לאפיק ההשקעה, כלומר להשוות תפוחים לתפוחים

להמשך קריאה