בפוסט קודם הצגנו מתודולוגיה לחלוקת כספי החסכונות שלנו ל-4 קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה ועודפים. בפוסט הזה נתמקד בקטגוריה השנייה – כספים למטרות ספציפיות.
הקטגוריה השנייה מדברת על צרכים ומטרות ספציפיים לכסף שלנו בטווח קצר-בינוני (שנים ספורות, גג עד עשור). אבל למה בכלל צריך להגדיר צרכים ספציפיים לשימוש בכסף? התשובה היא שבלי הגדרת מטרות אנחנו יכולים לפגוע משמעותית בתשואת התיק שלנו! אחת הטעויות הנפוצות של הציבור בנוגע להשקעות היא היעדר תכנון, משקיעים רבים אומרים לעצמם משהו כמו "נשים את הכסף בינתיים באיזה השקעה לא מסוכנת במיוחד, ואח"כ כבר נחשוב מה לעשות איתו". גישה זאת גורמת פעמים רבות לכספים להיות מושקעים באפיקים יותר מדי סולידיים ללא צורך אמיתי. אנשים בוגרים שאחראים על הכסף שלהם צריכים להיות מסוגלים גם לשבת ולתכנן מה הם רוצים לעשות איתו.
תהליך החשיבה והתכנון הזה חורג אפילו מהפן הכלכלי, והוא כולל התבוננות פנימית, מחשבה על חלומות נוכחיים, חלומות שהיו לכם בעבר (האם הם עדיין רלוונטיים?), ותכנון לעתיד. האם אתם מעוניינים לרכוש דירה למגורים? לעשות טיול מסביב לעולם? לפתוח עסק משלכם? להעניק סיוע לילדיכם?
אף אחד בעולם, ובפרט מנהלי השקעות, לא יכול לבצע את תהליך החשיבה הזה עבורכם! רק אתם, בשיתוף עם בן/בת הזוג, יכולים וצריכים לעשות אותו.
הגדרות המטרות היא לא משהו שעושים ברגע אחד. צריך לחשוב על הדברים, להתייעץ עם בן/בת הזוג, לישון על זה, ובסופו של דבר לגבש רשימה מדוייקת ככל הניתן. התוצר של תהליך החשיבה צריך להיות רשימת יעדים ספציפיים לשימוש בכסף לפי הפורמט הבא:
מטרה, סכום דרוש, מועד
הגדרת מטרות מדוייקת עוזרת לנו בשני אופנים:
- תכנון מושכל לשימוש בכסף. בסופו של דבר אנחנו לא משקיעים לשם שמיים, ועם כמה שאנחנו שמחים לראות את שווי התיק שלנו גדל, אנחנו רוצים גם ליהנות מהחסכונות שצברנו. כאשר אנחנו מתכננים את המטרות שלנו*, מצרכים בסיסיים ועד חלומות גדולים – אנחנו מרגישים שיש תכלית לכסף ולהשקעות שלנו, תכלית שתייצר לנו סיפוק והגשמה.
- שחרור כספים עודפים להשקעה רווחית. כאשר המטרות שלנו ברורות וידועות, אנחנו יכולים בלב שלם "לשחרר" כספים נוספים להשקעה רווחית במדדי מניות, על אף התנודתיות שלהם. אם כיסינו את צרכי כרית הביטחון שלנו (ראו פוסט קודם) ואת צרכי המטרות הספציפיות שלנו*, וכמה שחשבנו וגירדנו בפדחת לא הצלחנו למצוא שימוש קונקרטי נוסף לכספים שצברנו, זה אומר שאין לנו בעיה להגדיר אותם כ"עודפים" ולהפנות אותם למדדי מניות.
* חשוב לציין שזה בסדר גם אם אין לנו אף מטרה ספציפית. משקיעים רבים שמים לעצמם מטרה אחת ויחידה להשקעות שלהם – הגדלת ההון באופן שיוביל אותם בסופו של דבר לעצמאות פיננסית, בה לא יהיו חייבים יותר לעבוד למחייתם, כלומר עבודה תהפוך לאופציונאלית ולא הכרחית.
אילו מטרות צריכות להילקח בחשבון?
קודם כל חשוב לציין שתכנון תמהיל התיק בהקשר של מטרות ספציפיות צריך להתייחס רק להוצאות משמעותיות שיש להיערך אליהן מבעוד מועד, ולא להוצאות שאנחנו יכולים לממן מתוך ההכנסה השוטפת.
דוגמאות להוצאות משמעותיות: רכישת דירה, שיפוץ בדירה, רכישת רכב, חגיגת בת מצווש עם עומר אדם, חתונה, סיוע לילדים לימודים אקדמאים ועוד.
דוגמאות להוצאות שאינן משמעותיות: הוצאות שוטפות על מזון וביגוד, חופשה, ריהוט, מוצרי חשמל וכיוצ"ב. גם אם לצורך הזמנת חופשה, ריהוט או מוצר חשמלי נצטרך לחסוך יותר מחודש אחד, עדיין מדובר בחיסכון שאנחנו אמורים להגיע אליו תוך חודשים ספורים לכל היותר. לכן פשוט נחסוך את הכסף בעו"ש עד שנגיע ליעד, ולא נכניס אותם בכלל לרשימת המטרות שלנו.
בנוסף, נזכיר שנתייחס למטרות הספציפיות שנדרשות בעוד פרק זמן קצר-בינוני ולא ארוך. אם למשל יש לכם מטרה לעזור בקניית דירה לילדכם בן השנתיים, כיוון שיש מספיק שנים עד שהכסף לשם כך יידרש, הכספים האלה יכולים להיות מושקעים במדדי מניות ללא כל חשש. חוץ מזה שעד אז אולי גם תשנו את דעתכם ואת הסכום שתרצו להעניק פעם…
איך מקצים כספים למטרות ספציפיות?
אני מזכיר את הכלל המנחה שלנו: מיקסום תשואות תוך התחשבות בצרכים ובמטרות. לכן נשאף להעריך את המטרות שלנו בגישה מינימליסטית* ותוך התחשבות בחיסכון השוטף. נמחיש זאת באמצעות דוגמא: אנחנו רוצים לרכוש דירה בשווי 1.6 מיליון ₪ בעוד כ-4 שנים.
- הערכה מינימליסטית: נתחשב בסכום הדרוש להון העצמי בלבד, גם אם יש לנו יותר מכך. למשל אם החלטנו על 60% מימון, נצטרך 40% הון עצמי שהם 640,000 ₪ מתוך דירה ששווה 1.6 מיליון ₪.
- התחשבות בחיסכון השוטף: אם למשל אנחנו חוסכים בשנה 100,000 ₪, זה אומר שב-4 שנים נחסוך 400,000 ₪. במקרה הזה כדי להגיע להון עצמי של 640,000 ₪ נקצה כעת מראש רק 240,000 ₪. שאר הכסף יוכל ללכת בראש שקט למדדי מניות ולא נצטרך להקצות אותו מראש להשקעה סולידית.
* שימו לב הערכה מינימליסטית לא אומרת לוותר על מטרות או לפגוע באיכות החיים. היא רק אומרת להעריך בגישה מינימליסטית את הסכום הדרוש לצורך המטרה שהגדרנו לעצמנו.
במה להשקיע את הכספים שמיועדים למטרות ספציפיות?
בדומה לכספים שמיועדים לכרית ביטחון, הכספים למטרות הספציפיות יכולים להיות מושקעים במזומן (על כל חסרונותיו), מק"ם, פק"ם, אג"ח קצר טווח ואפילו מדדי מניות. אפשרות נוספת היא השקעה בחוב לא סחיר, בה נדון בפוסט הבא.
אם המטרות הם לתקופה של בין 5-10 שנים, זה בהחלט סביר להשקיע אותם במדדי מניות. כפי שראינו, הם אמנם מגלמים סיכון מסוים (11% סיכוי להפסד ב-5 שנים, 5% סיכוי להפסד ב-10 שנים, בשני המקרים מדובר בהפסד לא מאוד גדול), אך מדובר בסיכון מחושב שבהחלט אפשר לקחת. כדי להקטין את הסיכון ניתן כמובן לשלב בין מניות לאג"חים, וגם השקעה עקבית בהמשך אחרי השקעת הסכום הראשוני מקטינה את הסיכון ע"י יצירת מיצוע על ציר הזמן.
בנוגע לאג"חים – יש היגיון לבחור אג"חים במח"מ שמתאים ליעד, למשל עבור מטרה לעוד שנתיים נבחר אג"ח עם מח"מ של כשנתיים ועבור מטרה לעוד 4 שנים נבחר אג"ח עם מח"מ של כ-4 שנים. הסיבה היא שככל שהאג"ח יותר ארוך כך הוא גם יותר רווחי. הוא אמנם גם תנודתי יותר, אבל אם נחזיק אותו עד הפירעון התנודתיות אינה חשובה. נעיר רק שכיום, כאשר הריבית אפסית בכל העולם, אין כמעט הבדל בין תשואות האג"חים לפרקי זמן שונים. אך במידה והריבית תעלה, ייפתחו גם פערים בתשואות האג"חים עם מח"מ שונה.
אז מה אתם חושבים?
איך אתם מגדירים מטרות ספציפיות לשימוש בכסף ובמה אתם משקיעים את הכספים שמיועדים לאותם מטרות? שתפו אותנו בפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
