משקיע פאסיבי ישראלי שרוצה להשקיע במדד מניות כזה או אחר, למשל ה-S&P 500, הנאסד"ק או המדד העולמי MSCI ACWI, יכול לבחור בין 3 חלופות מרכזיות – קרנות איריות, אמריקאיות וישראליות. הפוסט הזה ישווה בין 3 האפשרויות ויסייע לקבל החלטה מושכלת על האפשרות העדיפה לכל אחד.
אם נסתכל על 3 קרנות ששלושתן עוקבות אחרי אותו מדד – אחת אירית, אחת אמריקאית ואחת ישראלית, הציפייה היא שהתשואה של שלושתן תהיה כמעט זהה, הרי שלושתן עוקבות אחרי אותו מדד בדיוק.
אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד – בפועל ישנם פערים בתשואות בין הקרנות, לעיתים אף פערים משמעותיים, בגלל האופן בו הקרנות פועלות, דמי הניהול שהן גובות, וכיצד הן ממוסות.
ממה נובעים הפערים? ממספר פרמטרים. הטבלה שלהלן משווה בקצרה בין סוגי הקרנות בהתייחס למדדי מניות מובילים בחו"ל1. בהמשך הפוסט נרחיב על כך אחד מהפרמטרים.
1 בקרנות פחות סטנדרטיות (כמו קרנות על מדדים נישתיים או סקטוריאליים, קרנות ממונפות, קרנות עוקבות מטבעות קריפטו, קרנות מגודרות מט"ח וכיוצ"ב) ייתכן והמצב שונה מהמוצג בטבלה. המידע המופיע בטבלה מוצג כמידע כללי הרלוונטי למרבית המקרים, ואינו מתיימר להוות סקירה מקיפה לכל סוגי הקרנות בעולם. המידע גם אינו מהווה המלצת השקעה בנייר ערך ובאחריות הקוראים לבצע את הבדיקות בעצמם לפני קבלת החלטת השקעה.
מה זה בכלל אומר קרן אירית / אמריקאית / ישראלית?
מה שקובע את "השייכות הלאומית" של הקרן הוא מקום ההתאגדות שלה – כלומר באירלנד, ארה"ב או ישראל.
חשוב להדגיש שלא מדובר בהשקעה במדדי המניות של הבורסה באירלנד, בארה"ב או בישראל, כיוון שאין קשר בין המדדים אחריהן הקרנות עוקבות לבין מקום ההתאגדות שלהן. קרנות איריות, אמריקאיות וישראליות יכולות לעקוב אחרי מדדים מכל מיני שווקים ברחבי העולם, ואפילו אחרי מדדים גלובליים.
מי המנפיקים של הקרנות השונות?
הקרנות האיריות והאמריקאיות מונפקות ע"י גופים אמריקאים גדולים כמו ואנגארד, איישרס (מבית בלאקרוק) ואינבסקו, וגם ע"י גופים קטנים יותר כמו אוואנטיס.
אותם גופים אמריקאים קיימים שנים רבות בארה"ב, והנפיקו כמות גדולה של קרנות אמריקאיות בארה"ב.
לפני קצת יותר מעשור התחילו חלק מהגופים האמריקאים להקים קרנות גם באירלנד. הקרנות מנוהלות ע"י אותם גופים אמריקאים מוכרים, אבל העובדה שהקרנות התאגדו באירלנד אומרת שחלים עליהן חוקים ורגולציות אחרות, שהופכות אותן ליותר אטרקטיביות וקלות לרכישה למשקיעים אירופאים וישראלים, בהשוואה לקרנות האמריקאיות.
הקרנות הישראליות מונפקות ע"י גופים ישראלים כמו הראל, קסם, מגדל, תכלית, IBI, אלטשולר, מור ואחרים.
אופן העקיבה אחרי המדד
באופן כללי, קרנות יכולות לעקוב אחרי מדדים בשתי דרכים מרכזיות – עקיבה פיזית או סינטטית. עקיבה פיזית אומרת שהקרן רוכשת ישירות את הנכסים שמרכיבים את המדד לפי חלקם היחסי, כלומר רוכשת מניות אם מדובר במדד מניות, או אג"חים אם מדובר במדד אג"חים.
עקיבה סינטטית אומרת שהקרן רוכשת נגזר פיננסי שנקרא חוזה, שבו הצד השני לחוזה מתחייב לספק את תשואת המדד עד תאריך מסוים, וכך הקרן עוקבת אחרי המדד באופן סינטטי. כשהחוזה פג הקרן רוכשת חוזה חדש, והיא גם יכולה למכור אותו לפני פקיעתו ולקנות חוזה אחר. להרחבה על הנושא – בפוסט הזה למתקדמים.
מבחינה עקרונית לנו כמשקיעים זה לא כ"כ אמור לשנות מהו אופן העקיבה של הקרן.
אבל למה זה בכל זאת משנה? כי לאופן העקיבה יש השפעה על מיסוי הדיבידנדים ועל דמי הניהול המשתנים, שיוסברו בהמשך הפוסט.
בקרנות האמריקאיות העקיבה היא פיזית בלבד (למעט מספר מקרים חריגים), כלומר הן רוכשות ישירות את המניות במדד.
אצל הקרנות הישראליות זה תלוי אם מדובר במדדים מקומיים או זרים. במדדים מקומיים (כמו ת"א 35) הן עוקבות בעקיבה פיזית ורוכשות ישירות את המניות, אבל כאשר מדובר במדדי חו"ל העקיבה היא סינטטית.
אצל הקרנות האיריות זה מתחלק – חלקן עוקבות אחרי המדדים באופן פיזי (כך פועלות למשל הקרנות של איישרס וחלק מהקרנות של אינבסקו), וחלקן באופן סינטטי (כמו מרבית הקרנות של אינבסקו).
דמי ניהול
בקרנות האמריקאיות דמי הניהול הן לרוב הנמוכים ביותר והן המובילות בפרמטר זה.
בקרנות האיריות דמי הניהול לרוב מעט גבוהים יותר מקרנות אמריקאיות מקבילות, אך עדיין נמוכים למדי.
בקרנות הישראליות הטווח של דמי הניהול רחב למדי, ונע מדמי ניהול אפסיים בחלק מהקרנות ועד דמי ניהול גבוהים כמו 0.6%, 0.8% ואף יותר מ-1%, שמאפיינים קרנות מנוהלות אקטיבית ולא קרנות פאסיביות, או מוצרים מנוהלים יקרים כמו קופ"ג להשקעה. במרבית המקרים קרנות הנאמנות המחקות הישראליות תהיינה זולות יותר מקרנות הסל הישראליות, אך גם בקרב הקרנות המחקות קיים טווח רחב למדי של דמי ניהול.
דמי ניהול משתנים
דמי ניהול משתנים הם המצאה ישראלית ייחודית, יש שיכנו אותם "ישראבלוף". מדובר בדמי ניהול נוספים, שקיימים בקרנות הישראליות, שמשקיעים רבים כלל לא מודעים לקיומם.
נושא זה מעט מורכב להבנה – ניתן לדלג לנושא הבא. למי שלא רוצה להתעמק הנה השורה התחתונה – במרבית המקרים דמי הניהול המשתנים ייגבו בנוסף לדמי הניהול הרגילים, כך שמדובר בתוספת דמי ניהול, ויש לבחון את דמי הניהול הכוללים.
דמי הניהול המשתנים נגבים אם הקרן עקפה את תשואת מדד הייחוס שלה. מדד הייחוס של הקרנות הישראליות על מדדי מניות זרים הוא במרבית המקרים גרסת ה-NTR (ראשי תיבות של Net Total Return) של המדד, שמגלמת ניכוי במס במקור של 30% על הדיבידנדים.
למה הכוונה? התשואה הכוללת של מדדי המניות מורכבת מעליית ערך המניות יחד עם תשואת הדיבידנדים, וכמובן השקעה מחדש של הדיבידנדים. התשואה השנתית הממוצעת של מדדי מניות עומדת על כ-10%, כאשר החלוקה ההיסטורית היא בערך 8% עליית ערך ו-2% תשואת דיבידנד (ערכים אלה משתנים משנה לשנה).
התשואה הכוללת של המדד, כלומר עליית ערך + תשואת דיבידנד, מכונה (TR (Total Return, והחוזים שאותן רוכשות הקרנות הישראליות אכן מספקים בקירוב את תשואת המדד המלאה (TR).
תשואת ה-NTR לוקחת בחשבון ניכוי מס במקור של 30% על הדיבידנדים, ואם תשואת הדיבידנד הממוצעת היא 2%, אז ניכוי של 30% מס על הדיבידנדים אומר שיהיה פער של 0.6% (30% מ-2%) בין תשואת ה-TR לתשואת ה-NTR. אפילו בשנה שבה תשואת הדיבידנד היא 1% בלבד, עדיין קיים פער של 0.3% בין ה-TR ל-NTR.
דמי הניהול המשתנים המקסימליים מוגדרים בתשקיף של כל קרן, והם מוגבלים רגולטורית ב-0.3% לכל היותר. בנוסף הם גם חסומים בשיעור שבו הקרן עקפה את מדד הייחוס שלה.
כיוון שלקרנות יש מרווח רחב למדי של 0.3-0.6% במרבית המקרים בין תשואת החוזה בו הן משקיעות לבין מדד הייחוס, מרווח שכמעט תמיד יהיה גבוה מדמי הניהול המשתנים המקסימליים המוגדרים, ניתן להניח שברוב הגדול של המקרים דמי הניהול המשתנים אכן ייגבו.
באופן לא מפתיע, דוח של הרשות לניירות ערך, שכתבה ענבל פולק – מנהלת מחלקת ההשקעות ברשות, מצא שבשנת 2023 היו 340 קרנות ישראליות פאסיביות עם דמי ניהול משתנים, ו-338 מתוכן (99.4% מהקרנות) אכן גבו את דמי הניהול המשתנים או את חלקם.
בעצם, קרן ישראלית לא תגבה את דמי הניהול המשתנים רק אם היא עשתה עבודה גרועה במיוחד ופיגרה משמעותית אחרי תשואת ה-TR של המדד. שני המקרים לא משחקים לטובת המשקיע:
- אם הקרן השיגה כצפוי תשואה הקרובה יותר ל-TR ייגבו דמי הניהול המשתנים,
- ואם הקרן לא גבתה דמי ניהול משתנים, זה אומר שהיא אפילו לא עקפה את תשואת ה-NTR של המדד.
אם הקרן פיגרה אחרי מדד הייחוס, היא תשלים מכיסה את ההפרש (עד לגובה דמי הניהול המשתנים המקסימליים או הפער ממדד הייחוס – הנמוך מביניהם), אך מצב זה כאמור כמעט ולא קורה, וגם אם הוא קורה זה בגלל ביצועים נחותים של הקרן.
מהסיבות שתיארתי, ניתן להניח שדמי הניהול המשתנים הם חלק אינטגרלי מדמי הניהול של הקרנות הישראליות, וכדי להעריך את דמי הניהול שייגבו בפועל במרבית במקרים, יש לסכום את דמי הניהול הרגילים יחד עם דמי הניהול המשתנים.
ומה לגבי הקרנות האיריות והאמריקאיות? בשתיהן לא קיימים דמי ניהול משתנים.
בקרנות האיריות שמשתמשות בעקיבה סינטטית קיימת עלות נוספת של חוזה ה-swap שגובה הצד השני לחוזה (ואינה נגבית ע"י הקרן), וגם אותה יש להוסיף לדמי הניהול. עמלת ה-swap הזו קיימת גם בקרנות ישראליות, אך מנגד הקרנות הישראליות מקבלות ריבית על פיקדונות, וניתן להניח שהעלויות האלה פחות או יותר מתקזזות לטווח הארוך (לעיתים עמלת ה-swap גבוהה מהריבית על הפיקדון ולעיתים זה הפוך).
סבירות לעליית דמי ניהול
בקרב הגופים שמנהלים את הקרנות האמריקאיות והאיריות (שהם אותם גופים אמריקאים), קיימת תחרות עזה שמובילה לכך שבמדדים המובילים אין כמעט שום עדות לעליית דמי ניהול, ודווקא הוזלת דמי ניהול היא הרבה יותר סבירה.
למשל, השיחה שניהלתי מול Chat GPT בנושא, העלתה שהיו בעבר מספר מקרים של עליות קלות בדמי הניהול, לרוב בקרנות נישתיות ו/או בגלל עלויות ניהול עודפות, ולרוב הם גם ירדו בחזרה. אבל ברוב הגדול של המקרים יש יציבות ואף הפחתה בדמי הניהול, בעיקר בקרנות על מדדים מובילים. הדבר נכון הן לקרנות האיריות והן לקרנות האמריקאיות של גופים כמו ואנגארד, איישרס ואינבסקו.
לעומת זאת, בקרנות הישראליות קיים לצערנו נוהג נפוץ מאוד של עליית דמי ניהול. למשל, בדיקה של כלכליסט הראתה שב-1.1.2025 היו 317 קרנות ישראליות ממנפיקים שונים (כ-13% מסך הקרנות) שהעלו את דמי הניהול שלהן. גם בשנים קודמות בין 110-300 קרנות העלו דמי ניהול.
יותר ממחצית מבין 317 הקרנות שהעלו דמי ניהול ב-1.1.25 הן קרנות פאסיביות עוקבות מדדים – 119 קרנות מחקות ו-42 קרנות סל, ראו מטה פירוט פר מנפיק.
סיכום קרנות ישראליות פאסיביות שהעלו דמי ניהול ב-1.1.25. מקור: כתבה בכלכליסט
מקרה ספציפי ונפוץ למדי של עליית דמי ניהול הוא של קרנות המונפקות עם דמי ניהול 0% (יחד עם עלות נאמן קטנה) כדי להיראות אטרקטיביות. כך התופעה תוארה בכתבה של אלמוג עזר בכלכליסט:
"למספר בתי השקעות יש אסטרטגיית חדירה לשוק על ידי השקת קרנות במחירי הפסד ולאחר גיוס של מספיק הון חוסכים – להתחיל לעלות דמי ניהול".
ואכן, לפי הדוח של הרשות לניירות ערך שהזכרנו קודם, בין השנים 2019-2023 היו 321 קרנות שבשלב כלשהו גבו 0% דמי ניהול. אצל כמה מתוכן דמי הניהול נשארו 0 לאורך כל 5 שנות הבדיקה? רק 62 קרנות. במילים אחרות, 81% מהקרנות עם דמי ניהול 0 לא שמרו על דמי ניהול 0. אבל כמובן שעליית דמי הניהול לא מוגבלת רק לקרנות שהונפקו עם דמי ניהול 0%.
בנוסף, עליית דמי הניהול לא מוגבלת לדמי הניהול הרגילים אלא גם לדמי הניהול המשתנים. כפי שמפורט בפוסט הזה, יש עדויות לעשרות קרנות של המנפיקים הישראלים השונים שהעלו דמי ניהול משתנים ב-1.1.25.
נציין שבקרנות האיריות הסינטטיות קיים סיכוי לעליית עמלת ה-swap שהזכרתי בסעיף הקודם, ששקולה לעליית דמי ניהול מבחינת המשקיע, אבל מנגד גם לירידה שלה. עמלה זו לא נגבית ע"י הגוף המנהל של הקרן.
למה עליית דמי ניהול צריכה להטריד אותנו?
לכאורה ניתן פשוט להשקיע בקרן הזולה ביותר, ואם דמי הניהול יעלו, למכור אותה ולבחור קרן אחרת, זולה יותר. זה אכן אפשרי, אבל הבעיה שכל מכירה בחשבון הבנק או בחשבון המסחר היא אירוע מס. אם השקענו מספר שנים בקרן זולה וצברנו רווחים נאים, ואז הקרן העלתה את דמי הניהול שלה – ניאלץ לבחור בין שתי אפשרויות גרועות:
- או למכור את הקרן ולחטוף אירוע מס שלא לצורך. כך הכסף ששולם כמס כבר לא מושקע ולא ממשיך לייצר עבורנו תשואה.
- או להישאר עם הקרן ולשלם דמי ניהול גבוהים יותר, שנה אחרי שנה אחרי שנה.
וזה כמובן אם בכלל ידענו על עליית דמי הניהול! לשם כך יש לעקוב אחרי הדיווחים של הקרנות באתר מאי"ה, מה שרוב המשקיעים כלל לא עושים.
בהערת אגב נציין שאם מדובר בחשבון IRA, למשל קה"ש IRA, מכירה של ניירות ערך בחשבון לא מהווה אירוע מס, ולכן בחשבון IRA ניתן לבחור בקרן זולה, לעקוב אחרי הדיווחים שלה, ואם דמי הניהול עולים למכור אותה ולהחליפה בקרן זולה יותר.
מיסוי דיבידנדים לארה"ב
כל הקרנות האמריקאיות מחויבות רגולטורית לחלק דיבידנד, ועל הדיבידנד המחולק בית ההשקעות מנכה 25% מס במקור לממשלת ארה"ב. למה 25%? כי זה שיעור המס על דיבידנדים ורווחי הון בישראל, ובהתאם זה גם השיעור שמוגדר באמנת המס בין ארה"ב לישראל.
כמה זה משמעותי? בהנחת תשואת דיבידנד היסטורית של כ-2%, המשמעות של מיסוי הדיבידנדים היא אובדן תשואה של כ-0.5% לשנה (25% מ-2%). במילים אחרות, זה כאילו מישהו החליט בשבילכם "קחו קצת כסף", ותחטפו עליו אירוע מס, גם אם אתם לא רוצים לקבל תקבולים מהתיק ומעדיפים שהדיבידנדים יישארו מושקעים וימשיכו לייצר תשואה עם ריבית-דריבית.
קרנות שמשתמשות בעקיבה סינטטית מנצלות את תקנה 871(m) של ה-IRS האמריקאי, שמגדירה שקרנות אלה לא ממוסות על הדיבידנדים שהן מקבלות מחברות אמריקאיות.
לכן הקרנות הישראליות והקרנות האיריות הסינטטיות פטורות ממס על דיבידנדים של חברות אמריקאיות.
זה אומר שקרנות סינטטיות על מדדים אמריקאים כמו ה-S&P 500 או הנאסד"ק פטורות לחלוטין ממיסוי דיבידנדים, וקרנות על מדדים עולמיים זוכות לפטור ממיסוי דיבידנדים על החלק האמריקאי במדד, אך כן ממוסות על דיבידנדים משאר העולם (במדינות שאינן ארה"ב הדיבידנד נמוך יחסית – כ-8% בממוצע).
יחד עם זאת, נזכיר כי מיסוי הדיבידנדים בקרנות הישראליות בא לידי ביטוי בדרך עקיפה – דמי הניהול המשתנים שהזכרנו, שנגבים כאשר תשואת הקרן עוקפת את תשואת המדד בניכוי מס דיבידנדים (תשואת ה-NTR).
בקרנות האיריות הפיזיות קיים ניכוי מס על דיבידנדים אבל מדובר במיסוי מופחת ביחס לשיעור המס על דיבידנדים בישראל: במקום 25% נגבה מס של 15% על דיבידנדים ממניות אמריקאיות וכ-8% בממוצע בשאר העולם, מה שנותן שיעור מס של כ-12.5% על מדד מניות עולמי, כלומר כמחצית משיעור המס הרגיל. הסיבה לשיעור המופחת הוא אמנת המס המיטיבה של אירלנד מול ארה"ב ומדינות אחרות.
חשיפה למס עיזבון
במידה והלכתם לעולמכם בעודכם מחזיקים קרנות אמריקאיות – ייגבה מיורשיכם מס עיזבון בגובה 40% מתוך שווי התיק(!) ולא מתוך הרווח (קיים פטור עד כ-$60,000). מס העיזבון חל על החשבון הפרטי בלבד, ובחשבון משותף לשני בני הזוג יחול מס עיזבון על חצי מהתיק במקרה פטירה של אחד מבני הזוג.
אמנם לא קיימות עדויות נרחבות לגביית מס העיזבון בפועל, אך לפני מספר שנים בנק לאומי הוציא מכתבים לכל לקוחותיו המחזיקים ניירות ערך אמריקאים וציין כי הם עשויים להיות חשופים למס עיזבון. וכשדרישות הדיווח לרשויות האמריקאיות (FATCA) הולכות ונאכפות יותר ויותר, מדובר בסיכון שלא כדאי להמעיט בו.
אגב מס העיזבון קשור לנכסים שאנחנו מחזיקים, ולא למקום בו אנחנו מנהלים את החשבון. למשל: חשבון בבית השקעות אמריקאי כמו אינטראקטיב, שמחזיק קרנות איריות, אינו חשוף למס עיזבון, וחשבון בבית השקעות ישראלי או אירופאי או אמריקאי שמחזיק קרנות אמריקאיות כן חשוף למס עיזבון. פרטים נוספים בפוסט הזה.
בקרנות האיריות והישראליות לא קיימת חשיפה למס עיזבון, אפילו אם מדובר בקרן שמחזיקה רק מניות אמריקאיות, כיוון שהקרן עצמה היא לא נכס אמריקאי.
באילו בורסות הקרנות נסחרות
הקרנות האמריקאיות נסחרות רק בבורסות בארה"ב. זה אומר שלמשקיעים ישראלים עלות הרכישה שלהן כמעט תמיד תהיה גבוהה יותר מרכישת ני"ע שנסחרים בבורסה בארץ, בין היתר בגלל עלות המרת המט"ח (יש להמיר שקלים לדולרים לפני הרכישה) ובגלל עמלת קניה, ובפרט עמלת מינימום, גבוהה יותר מאשר בארץ. כל הפרטים בנוגע לעלויות במסחר בארץ ובחו"ל – בפוסט הזה.
הקרנות הישראליות נסחרות רק בבורסה בת"א. זה אומר שעלות הרכישה שלהן דרך בתי ההשקעות בארץ נמוכה מאוד, ואין צורך להמיר מט"ח.
הקרנות האיריות הן קרנות דואליות הנסחרות במקביל במספר בורסות באירופה (למשל בלונדון, אמסטרדם, שוויץ, גרמניה ואיטליה), ואפילו בדרום אמריקה, ובמטבעות שונים.
מגוון לא קטן של קרנות של איישרס ואינבסקו נרשמו גם למסחר בישראל בשנים האחרונות, כך שגם אותן קל וזול לקנות בארץ בשקלים, מבלי שנצטרך להמיר מט"ח.
הדואליות של הקרנות האיריות מאפשרת גמישות נוספת, למשל:
- אם יש לנו כבר כסף במט"ח (למשל דולר, יורו או ליש"ט) – נוכל לרכוש גרסה זרה של הקרן אפילו אם היא נסחרת גם בארץ בשקלים ולהימנע מהמרת מט"ח. המשמעות של קרן דואלית היא שלא משנה איפה קנינו אותה – בין אם זה בארץ בשקלים, בגרמניה ביורו, או בלונדון בדולרים, מדובר באותה קרן בדיוק. גם דמי הניהול זהים כי זו פשוט אותה קרן.
- מי שמתכנן להעביר את התיק שלו לברוקר זר (למשל עבור רילוקיישן או מסיבות אחרות), ומחזיק קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים, יכול להמיר את הקרנות לגרסה זרה שלהן (למשל בלונדון או בגרמניה), מבלי למכור אותן וללא אירוע מס, ולהעביר את הגרסה הזרה של הקרן לחשבון שפתח בברוקר זר. לעומת זאת – קרנות שנסחרות רק בארץ כמו הקרנות הישראליות לא ניתן להעביר לברוקר זר – יש למכור אותן, לחטוף אירוע מס, ואז להעביר את הכסף לאחר מס.
מהי החשיפה למט"ח?
כיוון שקרנות רבות נסחרות במטבעות שונים, קיימת שגיאה תפיסתית נפוצה בנוגע לחשיפה למט"ח, שחשוב מאוד להפריך אותה. אז ככה: אין שום קשר בין המטבע בו קנינו קרן מסוימת לבין החשיפה למט"ח.
מה שקובע את החשיפה למט"ח זה הנכסים שהקרן מחזיקה ולא המטבע בו רכשנו אותה, כך שאם קנינו למשל קרן של ה-S&P 500 בשקלים, ביורו או בליש"ט, אנחנו לא חשופים לאף אחד מהמטבעות האלה, אלא לדולר!
כאשר רכשנו יחידות של הקרן נכנס כסף לקופת הקרן, ומנהל הקרן ירכוש באמצעות הכסף הזה את המניות שמרכיבות את המדד. לכן אם הקרן עוקבת S&P 500, מנהל הקרן יצטרך לרכוש מניות אמריקאיות (או חוזה עתידי) בדולרים. ככה שאם רכשנו במטבע ששונה מהדולר, מנהל הקרן ימיר את הכסף לדולרים כדי לבצע את הרכישה.
המשמעות היא שבמרבית המקרים כל סוגי הקרנות – איריות, אמריקאיות וישראליות תהיינה חשופות למט"ח ולא לשקל, אפילו אם רכשנו אותן בשקלים.
מי שרוצה להימנע מחשיפה למט"ח יכול לבחור בקרנות מגודרות מט"ח על מדדי חו"ל, כלומר קרנות שעוקבות אחרי המדד אבל מנטרלות את השינוי בדולר/מטבעות אחרים מול השקל. קרנות מנוטרלות מט"ח מול השקל יש רק ישראליות.
האם גידור המט"ח כדאי? כיוון שאין ציפייה להתחזקות של השקל מול הדולר וסל המטבעות העולמי לטווח הארוך, וכיוון שלגידור המט"ח עצמו יש עלות נוספת, אני חושב שאין בו צורך. הפוסט הזה מרחיב על הנושא.
בסיס ההצמדה לצורך חישוב מס רווחי הון
כאשר אנחנו מוכרים ניירות ערך נשלם 25% מס רווחי הון על הרווח הריאלי. רבים חושבים שהרווח הריאלי מחושב תמיד בנטרול האינפלציה – למשל אם הרווחנו 10% בהשקעה בנייר ערך, מכרנו אותו, והאינפלציה ממועד הקניה ועד המכירה הייתה 3%, אז נמוסה רק על 7% (הרווח בנטרול האינפלציה).
זה נכון לני"ע שבסיס ההצמדה שלהם לצורך חישוב מס רווחי הון הוא מדד המחירים לצרכן (שמודד את האינפלציה), אבל מסתבר שזה לא המצב בכל ניירות הערך, ובפרט בקרנות.
בניירות ערך שנסחרים בבורסה זרה בסיס ההצמדה לצורך חישוב מס רווחי הון הוא המטבע בו נסחר הנייר.
אם קנינו למשל נייר ערך הנסחר בדולר, אז בסיס ההצמדה לצורך חישוב מס רווחי הון יהיה השינוי בשער הדולר מול השקל. אם נחזור לדוגמה בה הרווחנו 10%, אם הדולר עלה ב-1% מול השקל נמוסה על 9% רווח במכירה, ואם הדולר נותר ללא שינוי או נחלש מול השקל נמוסה על כל הרווח הנומינלי של 10%.
בהנחה הסבירה שלטווח הארוך האינפלציה בישראל תעלה יותר ממה שעלה הדולר מול השקל (אם הוא בכלל יעלה ולא יירד או יישאר ללא שינוי), יש עדיפות ברורה לקרנות שבסיס ההצמדה שלהן לצורך חישוב מס רווחי הון הוא מדד המחירים לצרכן ולא הדולר או מטבע אחר. להרחבה בנושא – בפוסט הזה.
זה אומר שקרנות אמריקאיות וכן קרנות איריות הנרכשות בבורסה זרה הן צמודות למט"ח ולא למדד.
ומה לגבי הקרנות שנסחרות בארץ, כלומר הישראליות והאיריות שרשומות למסחר בישראל? זה משתנה מקרן לקרן ויש לבדוק בתשקיף של הקרנות מהו בסיס ההצמדה לצורך חישוב מס רווחי הון. חלקן צמודות למדד המחירים לצרכן וחלקן למט"ח.
מיסוי אזרחים אמריקאים
לאזרחים אמריקאים כדאי מאוד להימנע מהשקעה בקרנות איריות, ישראליות ובכל קרן שאינה אמריקאית. קרנות אלה מוגדרות ע"י רשויות המס האמריקאיות כ-PFIC, והן ממוסות בכבדות, הרבה יותר מאשר החיסכון במיסוי על דיבידנדים שהן מספקות בהשוואה לקרנות האמריקאיות.
כלומר לבעלי אזרחות אמריקאית כדאי להחזיק רק בקרנות אמריקאיות, למרות מיסוי הדיבידנדים, או לנהל את החשבון ע"ש בן/בת הזוג בלבד אם אין להם אזרחות אמריקאית (מומלץ להתייעץ מול איש מקצוע בנושא).
אזרחים אמריקאים גם פטורים ממס עיזבון עד כ-11 מיליון דולר, כך שאם אתם לא טייקונים, גם החשש ממס עיזבון מנוטרל.
עלויות מרווח – נושא בעל חשיבות זניחה
ההבדל המרכזי בין קרנות נאמנות (כולל קרנות מחקות) לבין קרנות סל הוא שקרנות נאמנות נסחרות פעם אחת ביום, בד"כ בסוף יום המסחר, בדיוק לפי השווי ההוגן של נכסי הקרן, מה שמכונה ה-NAV, וקרנות הסל נסחרות באופן רציף בבורסה.
המחיר של ניירות ערך שנסחרים בבורסה מושפע מהביקוש וההיצע במהלך המסחר הרציף, אז מה מבטיח שקרנות הסל תיסחרנה במחיר שקרוב לשווי ההוגן שלהן? בשביל זה יש עושי שוק שתפקידם להזרים הוראות קניה ומכירה עבור קרנות הסל לבורסה כדי לספק נזילות – כלומר שכל מי שרוצה לקנות ימצא מוכר לקנות ממנו וכל מי שרוצה למכור ימצא קונה למכור לו.
עושי השוק מזרימים את הוראות הקניה מעט מתחת למחיר המייצג את השווי ההוגן של יחידות הקרן, ואת הוראות המכירה מעט מעל לשווי ההוגן – ההפרשים האלה הם מקור הרווח שלהם. במקרי קיצון עשויים להיפתח פערים משמעותיים יותר בין הקונים למוכרים לזמן קצר יחסית, אבל אלה מקרים נדירים.
המשמעות היא שמי שקונה קרן סל לרוב קונה במחיר מעט גבוה יותר מהשווי ההוגן של הקרן. בקרנות הסל האמריקאיות המובילות זה כמעט לא בא לידי ביטוי כיוון שמחזורי המסחר בהן גבוהים והמרווחים הם מאוד קטנים. בקרנות הסל האיריות והישראליות עשויים להיות פערים מעט גדולים יותר לעיתים, אך גם הם נמוכים למדי.
המרווח הזה שקול לעמלת קניה מעט גבוהה יותר, והוא לא קיים בקרנות המחקות הישראליות, כיוון שאותן קונים בדיוק בשווי ההוגן, מה שמקנה להם יתרון מסוים. יחד עם זאת מדובר ביתרון זניח כ"כ שהוא פשוט בטל בשישים לטווח הארוך.
הסיבה היא שעלות המרווח הזה, כמו עמלת קנייה, היא עלות חד פעמית על הסכום הנרכש בלבד, וההשפעה שלו זניחה ביחס לעלויות שנגבות מכל התיק, כל שנה, כמו דמי ניהול. מדובר בעלות חד פעמית בלבד, ללא שום אפקט מצטבר. הפוסט הזה מרחיב בנושא.
דרך אגב בכלל לא בטוח שבכלל קיים יתרון כלשהו, כי מי שרוצה לבצע קניה ביום מסוים יצטרך להמתין עד סוף יום המסחר כדי לרכוש קרן מחקה, לעומת קרן סל אותה יוכל לרכוש כבר בתחילת יום המסחר. כיוון ששוק ההון עולה רוב הזמן, זה אומר שמרבית ימי המסחר מסתיימים בעליות, כך שייתכן והיתרון הוא בכלל בקרנות הסל אותן ניתן לרכוש מוקדם יותר, וליהנות במרבית המקרים מהעליות של אותו יום, עליות שיכולות להיות גבוהות יותר מעלות המרווח.
בשורה התחתונה – הרבה יותר חשוב להתמקד בדמי הניהול בהשוואה לנושאים זניחים כמו עלויות מרווח.
איך מחפשים קרנות איריות, אמריקאיות וישראליות?
- קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים ניתן לחפש באתר מאי"ה בחלק של "קרנות חוץ נסחרות".
- קרנות איריות שלא נסחרות בארץ ניתן לחפש באתר justetf.com.
- קרנות אמריקאיות ניתן לחפש באתר etf.com.
- קרנות ישראליות ניתן לחפש בחלק של כל הקרנות באתר מאי"ה, ולבחור סיווג של "קרן מחקה".
בכל האתרים יש כל מיני סינונים שניתן לבצע עבור החיפוש, ויש כמובן גם אתרים נוספים בהם ניתן לחפש. ברגע שמקבלים רשימת קרנות שרלוונטית לחיפוש שביצענו, ניתן לבחון את דמי הניהול ופרטים נוספים על כל קרן, כולל עיון בתשקיף של הקרן.
לסיכום
בשקלול כל הגורמים שציינו, ניתן להסיק שקרנות אמריקאיות הן האפשרות הגרועה ביותר למשקיעים ישראלים שאינם בעלי אזרחות אמריקאית.
הקרנות האמריקאיות אמנם זולות יותר לרוב מהאיריות והישראליות, אך השילוב של מיסוי מלא על דיבידנדים (שמשמעותו אובדן תשואה של כ-0.5% בשנה), ההצמדה לדולר ולא למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון, והחשיפה למס עיזבון, הופך אותן במרבית המקרים לנחותות באופן מובהק מול קרנות איריות או ישראליות מקבילות.
ההשוואה בין הקרנות האיריות, במיוחד אלה שנסחרות בארץ בשקלים, לבין הקרנות הישראליות אינה חד משמעית. בסיס ההצמדה למס רווחי הון לרוב זהה, והמיסוי על דיבידנדים זהה אף הוא במקרה של קרנות איריות סינטטיות.
כאשר מדובר בקרנות איריות פיזיות הן אמנם ממוסות על דיבידנדים (מיסוי מופחת), אך מנגד יש לזכור את דמי ניהול המשתנים בקרנות הישראליות, שנגבים כאשר תשואת הקרן עוקפת את תשואת המדד בניכוי מס דיבידנדים, מה ששקול למיסוי חלקי על הדיבידנדים.
לטעמי מה שאמור להכריע את הכף בבחירה הוא עניין העלות הכוללת: דמי ניהול, עמלות swap ודמי ניהול משתנים. נקודה נוספת שיש להתחשב בה היא הסבירות לעליית דמי הניהול.
רוצים לקבל את כל הידע והכלים כדי לבנות תיק השקעות פאסיבי שמתואם לצרכים שלכם, שכולל קרנות סל זולות ורווחיות, ולשדרג משמעותית את הפנסיה שלכם? יש לנו מספר דרכים לסייע לכם.
אז באיזה קרנות אתם מעדיפים להשקיע?
איריות, אמריקאיות, ישראליות או בכלל קרנות ממדינה אחרת?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
