אבא שלי התעניין בשוק ההון שנים רבות. הוא עשה שני קורסים במסחר, עקב אחרי אנליסטים בעיתונות, ונרשם כמנוי בתשלום להמלצות של The Motley Fool. מהקורסים במסחר הוא הפיק בעיקר בזבוז זמן וכסף (זה גם לא מפתיע, רוב "שיטות המסחר" הוכחו במחקרים אקדמיים ככאלה שלא מחזיקות מים ולא מצליחות להרוויח בעקביות). אבל מההמלצות של Motely Fool הוא דווקא היה מבסוט – כי המניות בהם הוא השקיע בעקבות ההמלצות הרוויחו. אבל כמו שכבר הזכרנו בעבר, לא צריך למדוד הצלחות של מנהלי השקעות במנותק משאר העולם, אלא תוך השוואה למדד הייחוס הרלוונטי עבורם.
את להשקיע נכון (לשעבר Simplifynance) הקמתי ב-2018, אחרי שנים של היכרות עם שוק ההון וניתוחים סטטיסטיים על השוק, ואחרי קריאה של המון בלוגים, ספרים, מאמרים ומחקרים, וכן ביצוע מחקרים משלימים משלי. מאז אני שמח שהצלחנו לחולל שינוי משמעותי בחייהם של כ-2,000 בוגרים שלנו, ועוד רבים שעוקבים אחרינו בבלוג וכאן בקהילה. אבל עכשיו אני רוצה לקחת אתכם מעט אחורה יותר בזמן, לתקופה שבה גיבשתי את התובנות שלי, ישבתי עליהם עם חברים ובני משפחה, והם אלה שדירבנו אותי לבנות קורס ולפעול לחינוך הפיננסי של הציבור בישראל.
אז אחרי שלמדתי, החכמתי וגיבשתי מתודולוגיה סדורה (שאפילו השתכללה עם השנים, אך נשארה פשוטה מאוד), התחלתי להשקיע את הכסף שלי ושל אשתי לפי המתודולוגיה, ולאחר מכן עברתי להורים שלי. ישבתי איתם ועם האחים שלי מספר פעמים כדי להסביר את העקרונות, והייתי צריך להתמודד עם שני אתגרים:
- שנאת הסיכון הלא רציונלית של אימי, עליה השלום. את המשוכה הזאת עברנו די בקלות, כיוון שאימי היתה מאוד אנליטית והבינה את ההבדל בין כספים שנדרשים למחייה שוטפת או ליעדים לטווח קצר, לבין כספים שאפשר "לשכוח מקיומם" לטווח הארוך.
- אשליית השליטה של אבי – שחש שאם הוא קורא המלצות של אנליסטים ועוקב אחרי החברות, הוא יצליח להרוויח יותר מהממוצע. במקרה הזה ראיתי שההסברים הכלליים שלי נקלטו, אבל "האסימון עוד לא ירד" עד הסוף. הבנתי שאין מנוס מלבצע השוואה בין המניות בהן אבי השקיע, לבין המדד.
אז ביצעתי השוואה כזאת. כפי שניתן לראות בתמונה (משנת 2017), הכנסתי לגרף ביאהו פייננס את כל המניות האמריקאיות בהן הוא השקיע, והכנסתי גם את ה-S&P 500 בתור מדד הייחוס, כיוון שרובן מניות אמריקאיות גדולות. ניתן לראות שבערך חצי מהמניות עקפו את המדד, וחצי פיגרו אחריו. ההשוואה אמנם לא מדויקת ב-100%, כי לא את כל המניות הוא החזיק בכל התקופה, אין התייחסות לדיבידנדים (הן במדד והן במניות הספציפיות) והחלוקה בין המניות לא היתה במשקל שווה, אבל בעצם גם לו לא היתה מתודולוגיה סדורה להקצאת משקלים לכל מניה, ולא אסטרטגיה ברורה ליציאה.
למרות המגבלות, ניתן לראות כי המדד לכל הפחות לא פיגר אחרי התיק של אבי. בנוסף יש לקחת בחשבון נושאים נוספים שהיטו את הכף לטובת ההשקעה במדדים:
- ההתעסקות הרבה של אבי בתחום, שכאמור לא הצדיקה את התוצאות.
- התשלום לאנליסטים שנוגס בתשואות.
- אירועי המס והעמלות ששולמו כתוצאה ממכירות והחלפת מניות.
- המיסוי על דיבידנדים, שיכל להיחסך לו היה משקיע בקרנות איריות.
- החשיפה למס עיזבון.
זה שכנע את אבי "לרדת מהעץ" ולעבור להשקעה במדדים. תוך זמן קצר:
- ההורים הגדירו יעדים ומטרות לטווח קצר, בינוני וארוך.
- בנינו תמהיל ותכנית פעולה ברורה לכל החסכונות.
- התיק בבנק נמכר.
- הוריי פתחו חשבון בבית השקעות ורכשו בו (בעזרתי) קרנות איריות.
- קרנות ההשתלמות וקופות הגמל הוותיקות של הוריי נוידו ל-IRA וגם בהם נרכשו קרנות איריות.
- לאבי התפנה זמן רב, אותו הוא מקדיש לדברים החשובים בחיים, ובין היתר לנכדים.
האם גם ההורים שלכם משקיעים מבלי להבין ובצורה מאוד לא מוצלחת, ואתם רוצים להעביר אותם להשקעה פאסיבית זולה ויעילה בהתאם למטרות שלהם?
איך אתם פועלים כדי להראות להם את הדרך ומה האתגרים בהם אתם נתקלים?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
