איך בונים תיק לפרישה

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת.

בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

זוכרים את מחקר טריניטי שהזכרתי בפוסט הקודם? אז יש לנו דרך פשוטה ונוחה להיות "חוקרי פרישה" בעצמנו, לשחזר את מחקר טריניטי, לבחון אותו גם על נתונים עדכניים יותר, ואפילו להעמיק אותו!

איך נעשה את זה? באמצעות מחשבון הפרישה המצוין FireCalc.

בקוביה "Start Here" שמתחת לגרף אפשר להכניס את הנתונים הבסיסיים לפרישה: סך ההוצאה השנתי (Spending), גודל התיק (Portfolio) ומשך השנים (Full Years). למשל אם נגדיר תיק בשווי 1,000,000 (המטבע לא משנה) ומשיכה של 30,000 לשנה – מדובר יהיה בשיעור משיכה של 3%. אם נגדיל את המשיכה ל-40,000 אז שיעור המשיכה יהיה 4%. המשיכה כוללת התאמה לאינפלציה.

בלשונית Your Portfolio ניתן להגדיר את הרכב התיק. אם נישאר עם האפשרות המסומנת של Total Market, נוכל להגדיר כמה אחוז נקצה למדדי מניות, כאשר יתר התיק יוקצה לאג"חים. ניתן גם לבחור איזה סוג אג"חים ייכללו בתיק, ומאיזה שנה הסימולציות ירוצו, כאשר ברירת המחדל היא כל הדרך אחורה עד 1871.

ניתן גם לבחור בתיק משוכלל יותר שכולל שילוב בין מספר Asset Classes של מניות ואג"חים בהקצאות אחוזים שונות, ובאופן כללי יש עוד כל מיני פרמטרים שאפשר לקנפג, למי שרוצה.

בואו נתחיל בלשחזר את מחקר טריניטי. אני הולך על ברירת המחדל של הרכב התיק, מעדכן את שיעור המניות ל-50%, חוזר ללשונית Start Here ומעדכן את שיעור המשיכה ל-4% ע"י עדכון ה-Spending ל-40,000 ועדכון שווי התיק למיליון.

לחיצה על Submit תריץ את כל הסימולציות האפשריות של פרישה ל-30 שנה עם תיק 50% מניות / 50% אג"ח ושיעור משיכה של 4% החל מ-1871.

 

הסימולציה כללה 123 מחזורים, והתוצאות הראו שיעור הצלחה של 95%, בדיוק כמו במחקר טריניטי המקורי. רק בשישה מתוך 123 המחזורים הכסף אזל לפני תום 30 השנה, כאשר ניתן לראות שגם התרחיש הגרוע ביותר החזיק 26 שנה. בסה"כ לא רע בכלל, ותואם את הנתונים שאנחנו כבר מכירים.

עכשיו בואו נשחק קצת עם הרכב התיק. אם נגדיל את החשיפה המנייתית ל-75% מהתיק, נקבל בדיוק את אותה תוצאה – 95% הצלחה (6 מחזורים כושלים מתוך 123). אך כמובן שסכום הכסף הממוצע בתום התקופה יהיה גבוה מהסכום הממוצע עבור תיק של 50% מניות.

אם נגדיל את החשיפה המנייתית ל-100%, אחוזי ההצלחה מעט גרועים יותר, אבל ממש מעט: 93.5% הצלחה, שהם 8 מחזורים כושלים מתוך 123, וגם פה בממוצע יישאר יותר בתום התקופה.

לעומת זאת אם נקטין את החשיפה המנייתית ל-25% נגיע כבר ל-81% הצלחה בלבד. במילים אחרות יש 19% סיכוי לכישלון, כמעט ב-1 מכל 5 מחזורים הכסף נגמר לפני תום ה-30 שנה! (23 מחזורים כושלים מתוך 123).

ואם נקטין את החשיפה המנייתית ל-0% מצבנו יהיה בכי רע, עם 55% לכישלון! (67 מחזורים כושלים מתוך 123).

כמו שכבר ציינו בפוסט הקודם, ודי בניגוד לאינטואיציה, הקצאה נמוכה מדי למניות בתיק לפרישה היא דווקא מסוכנת מדי, ומעלה משמעותית את הסיכויים ש"הכסף ייגמר לפני שאנחנו ניגמר".

 

בחינה מעמיקה לתקופות שונות

כיוון שמחקר טריניטי לא הספיק לי, ביצעתי לפני כ-4 שנים מחקר משלים משלי, עבורו נעזרתי במחשבון המצוין של FIRECalc. במחקר שלי בחנתי:

• תקופות פרישה שונות – 10 שנים, 20 שנה, 30 שנה ו-50 שנה (עבור פרישה מוקדמת).
• הרכבי תיק שונים – 0% מניות, 25% מניות, 50% מניות, 75% מניות ו-100% מניות (היתר באג"חים).

לכל תקופה יצרתי טבלה שבה העמודות הן הרכבי התיק השונים והשורות הן שיעורי משיכה שונים.

את התוצאות ריכזתי באקסל מסכם (נא לא לבקש אישור עריכה, אם תרצו לשחק עם האקסל תשמרו בבקשה עותק מקומי או עותק google sheet).

בכל תא באקסל מופיע טווח אחוזים של כמה נשאר מהקרן המקורית בתרחיש הגרוע ביותר ועד התרחיש הטוב ביותר, ואחרי הפסיק מופיע הערך הממוצע. כלומר הפורמט הוא:

worst%-best%, average%

סימנתי בירוק (טוב) תאים שבהם לפחות 66% מהקרן נשמר בתרחיש הגרוע ביותר, בצהוב (סביר) תאים שבהם נשמר בין 33-66% מהקרן בתרחיש הגרוע ביותר, בלבן (חלש) תאים שבהם נשמר פחות מ-33% מהקרן ויש עד 10% סיכוי למחיקה, ובאדום (כישלון מוחלט) תאים שבהם יש יותר מ-10% סיכוי למחיקה של הקרן לפני המועד המתוכנן.

 

מסקנות מהמחקר שלי

נתחיל מהטבלה ל-30 שנה שמוצגת להלן:

 

1. כמו שראינו, שיעור משיכה של 4% מניב תוצאות טובות כאשר שיעור המניות הוא לפחות 50% (התוצאות מעט שונות ממה שהצגתי קודם כיוון שהמחקר שלי בוצע כ-4 שנים לפני כתיבת הפוסט).
2. חשיפה מנייתית נמוכה מ-50% היא בעייתית מאוד ובעלת סיכויים לא מבוטלים לכישלון. באופן כללי, וניתן לראות זאת גם בשאר התקופות שבחנתי, יש לשמור על חשיפה מנייתית של לפחות 50% כיוון שחשיפה נמוכה יותר היא מסוכנת מדי.
3. שיעור משיכה של 4.5% הוא כבר בעייתי בכל הרכבי התיק, עם סיכויים לא מבוטלים לכישלון, כך שבכל מקרה עדיף לא לבנות על שיעור משיכה שגבוה מ-4%.
4. שיעור משיכה של 3% עובד הרבה יותר טוב וגם משמר את הקרן. כאשר החשיפה המנייתית היא לפחות 50%, כמחצית מהקרן נשמרת גם בתרחישים הגרועים ביותר.
5. בשיעור משיכה של 2.5% ומטה הקרן נשמרת כמעט במלואה גם בתרחישים הגרועים ביותר.
6. באופן כללי, ניתן לראות שאין כמעט שום הבדל בין 50% מניות ל-75% מניות ול-100% מניות. סיכויי ההצלחה/כישלון כמעט זהים, והחלק שנשמר מהקרן בתרחיש הגרוע ביותר מאוד דומה. לעומת זאת בתרחיש הממוצע ובתרחיש הטוב ביותר גודל הקרן יהיה גבוה יותר ככל שהחשיפה המנייתית גבוהה יותר.
7. באופן ברור תיק מנייתי יותר יהיה גם תנודתי יותר, את זה אנחנו כבר מכירים בלי קשר לטבלה.
8. משני הסעיפים האחרונים אפשר להסיק שמי שחי בשלום עם תנודתיות בתיק הפרישה שלו, יכול ללכת בלב שלם על תיק 100% מנייתי. בתרחיש הגרוע לא יהיה כמעט הבדל לעומת תיקים יותר סולידיים, אבל בממוצע הוא ירוויח יותר.

נעבור לטבלה של 50 שנה שמיועדת לפורשים צעירים.

1. באופן טבעי ב-50 שנה אנחנו צריכים להיות יותר שמרנים, וניתן לראות ששיעור משיכה של 4%, שעבד בסה"כ יפה ל-30 שנה, הוא כבר בעל סיכויים לא מבוטלים לכישלון בכל הרכב תיק.
2. שיעור משיכה של 3.5% הוא גרוע מתחת ל-50% מניות, די בעייתי ב-50% מניות, וגבולי מעל 50% מניות.
3. שיעור משיכה של 3% כבר מציג 100% הצלחה עם תיק של לפחות 50% מניות, ושמירה על רבע מהקרן בתרחיש הגרוע ביותר.
4. שיעור משיכה של 2.5% שומר על 100% מהקרן גם בתרחיש הגרוע ביותר.

הטבלה ל-10 שנים מיועדת בעיקר לשימוש בתיק הפרטי כאמצעי מגשר לפרישה מוקדמת לפני שמתחילים לקבל קצבת פנסיה. למשל, פרישה בגיל 50 כאשר הפנסיה זמינה עבורנו לקבלת קצבה החל מגיל 60.

כיוון שמדובר בתקופה קצרה יחסית, גם שיעורי משיכה גבוהים יותר יצליחו. כל הרכבי התיק השונים מציגים 100% הצלחה עד שיעור משיכה של 6%, וגם שיעורי משיכה של 7-8% הם בסדר, עם סיכויים נמוכים לכישלון.

 

איך לחשב מה ההון הדרוש לעצמאות פיננסית?

זה בסה"כ די פשוט.

1. קיבעו את ההכנסה החודשית הרצויה שתכסה את הוצאות המחיה.
2. קיבעו את שיעור המשיכה הרצוי (לפרישה מוקדמת עד 3%, לפרישה בגיל +60 עד 4%, כאמצעי מגשר עד קבלת קצבת פנסיה – אפשר לבחור אפילו ב-6-8%).
3. ההון הדרוש הוא ההכנסה החודשית הרצויה כפול 12 חלקי שיעור המשיכה.

למשל: מי שמעוניין בהכנסה חודשית של 20,000 ₪ בפרישה, ובונה על פרישה מוקדמת לפי שיעור משיכה של 3%, זקוק לתיק בגודל 20,000*12/0.03 = 8 מיליון ₪.

 

האם ההון הדרוש לעצמאות פיננסית צריך לכלול גם את הפנסיה?

עד עכשיו דיברנו רק על משיכות מהתיק ללא התייחסות לפנסיה. אבל במציאות לרובנו יש חיסכון פנסיוני שגם הוא כמובן חלק מהחיסכון שלנו לפרישה.

בעיניי, במרבית המקרים כן צריך לכלול את הפנסיה שלנו כחלק מההון הכולל לעצמאות פיננסית, כיוון שיש לנו בעצם תיק השקעות אחד, שכולל את תיק ההשקעות הפרטי, החיסכון הפנסיוני וקרן ההשתלמות.

אפילו מי שבונה על פרישה מוקדמת צריך לדעתי להתחשב בפנסיה שלו. זה ברור שלפני גיל 60 הוא לא ייגע בפנסיה (אחרת ישלם מס-קנס של 35% על משיכה שלא כדין). אבל מצד שני גם במשיכות מהתיק אנחנו לא נוגעים בכל הכסף ורק מבצעים משיכות שוטפות במנות, כך שבוודאות חלק משמעותי ממנו יישאר לטווח ארוך.

בואו ניקח דוגמא שבה התיק הפרטי שלנו [+ קרן השתלמות] מהווים 50% מהחיסכון, והפנסיה מהווה את ה-50% הנותרים, ואנחנו רוצים לפרוש מוקדם לפי שיעור משיכה של 3% מההון. מה שזה אומר זה שאם נמשוך 3% מההון הכולל בעת הפרישה, בעצם נמשוך 6% מהתיק הפרטי ו-0% מהפנסיה.

משיכה של 6% מהתיק הפרטי בלבד עשויה בסבירות גבוהה להיות בעייתית אם פרשנו בתזמון לא טוב ואנחנו בונים על התיק ל-30 שנה, כי הכסף עלול להיגמר מוקדם מהמתוכנן. אבל בעצם התיק הוא רק חצי מהחיסכון שלנו ואנחנו לא צריכים להסתמך רק עליו לאורך 30 שנה, כיוון שיש גם את הפנסיה. התיק הפרטי ישמש אותנו רק לחלק מהתקופה, כך שבעצם עלינו לוודא שני דברים בשביל שתכנית הפרישה שלנו תהיה תקינה:

1. משיכה של 6% מהתיק הפרטי לא תכלה את התיק בתרחיש הגרוע ביותר עד שנתחיל לקבל קצבה.
2. קצבת הפנסיה הצפויה (ללא הפקדות) אמורה להספיק לכל צורכי המחייה שלנו.

• 
•