איך בוחרים אג"חים וקרנות אג"ח

בפוסט הקודם סקרנו אפשרויות שונות להשקעה/החזקת כסף לטווח קצר. ראינו שאחזקה בעו"ש שוחקת את ערך הכסף עם האינפלציה, גם בפיקדון/מק"ם/קרן כספית לא נרוויח יותר מהאינפלציה במרבית המקרים, ומדדי מניות אמנם יכולים להתאים במקרים מסוימים, אבל לרוב יהיו תנודתיים מדי. לכן בעיניי הפתרון הטוב ביותר להשקעה לטווח קצר הוא אג"חים וקרנות אג"ח – ובהם נתמקד בפוסט הזה.

לפני שנצלול לתוכן הפוסט, מי שזקוק לקצת רקע על אג"חים והמאפיינים שלהם, כמו ריבית, תשואה לפדיון, ועוד מוזמן לקרוא בפוסט הזה.

 

עקרונות מנחים לבחירת אג"חים

אז כפי שהזכרנו בפוסט הקודם, בהשקעה לטווח קצר נרצה להתמקד באג"חים שעונים על שני מאפיינים:

1. מנפיק איכותי, כלומר ממשלתי או קונצרני בדירוג גבוה. לא נרצה לחפש הרפתקאות באג"ח זבל.
2. משך חיים (מח"מ) קצר, כיוון שאג"חים ארוכים רגישים מאוד לשינויים בריבית במשק (לינק), מה שהופך אותם לתנודתיים כמעט כמו מדדי מניות.

האם גם באג"חים יש חשיבות לפיזור כמו במניות

בניגוד להשקעה במדדי מניות, כאשר משקיעים באג"חים איכותיים אין חשיבות לפיזור רחב. אם בחרנו באג"ח ממשלתי, אז אין משמעות לפיזור כי הממשלה היא אותה ממשלה. ואפילו אם אתם לא מתים על הממשלה, אג"ח ממשלתי נחשב לבטוח ביותר.

אג"חים קונצרניים מגלמים סיכון גבוה יותר משל אג"חים ממשלתיים, וככל שהחברה שהנפיקה את האג"ח מסוכנת יותר כך התשואה לפדיון של האג"ח (התשואה שנקבל באחזקה עד הפדיון אם המנפיק יעמוד בהתחייבות) תהיה גבוהה יותר. אבל יש קונצרני ויש קונצרני – ואג"ח של אחד הבנקים הגדולים יהיה רק במעט מסוכן יותר מאג"ח ממשלתי, ולכן התשואה העודפת תהיה רק מעט גבוהה יותר מאג"ח ממשלתי מקביל; אג"ח של חברה בדירוג נמוך לעומת זאת ייתן תשואה גבוהה יותר, אך אותו אג"ח מגלם כמובן סיכון נוסף.

אם השקענו למשל במניית בנק לאומי הסיכון הרבה יותר גבוה מהשקעה באג"ח של בנק לאומי. הסיבה היא שמניית הבנק יכולה לדשדש ואף לרדת, או סתם לפגר משמעותית אחרי תשואת השוק, גם אם חוסנו הפיננסי של הבנק איתן. ואפילו אם מניית הבנק יורדת, זה לא אומר שהבנק מצוי בקשיים כלכליים שיקשו עליו לעמוד בהתחייבות שלו למחזיקי האג"ח.

לעומת זאת, אם נשווה רכישה של אג"ח של בנק לאומי לבין סגירת כסף בפיקדון בבנק בלאומי לאותו משך זמן, בשני המקרים בנק לאומי יהיה חייב לנו כסף, אבל ישנו יתרון לאג"חים – גם תשואה גבוהה יותר במרבית המקרים, וגם נזילות כי ניתן למכור את האג"חים בכל עת. יש להדגיש כי במידה והבנק ייקלע לקשיים, בעלי הפיקדון קודמים למחזיקי האג"ח בסדר הנושים, וישנו סיכוי סביר שהממשלה תפצה את בעלי הפקדונות, ומכאן שהאג"חים אמנם רווחיים יותר, אבל גם מעט מסוכנים יותר.

לסיכום ניתן לומר שבאג"ח קונצרני, בניגוד לממשלתי, יש יתרון בפיזור סיכונים על פני מס' אג"חים של חברות שונות, בין אם נרכוש אותם ישירות או שנשקיע בקרן אג"ח. יחד עם זאת, השקעה באג"ח של חברה גדולה ויציבה כמו אחד הבנקים הגדולים היא בסה"כ די בטוחה, והשקעה בפיזור רחב היא לא כזאת קריטית.

 

בחירת מח"מ

כאמור, כדי להקטין תנודתיות כדאי לבחור אג"ח(ים) עם מח"מ לא ארוך. ככלל, ככל שהמח"מ של האג"ח ארוך יותר, כך הסיכון גבוה יותר (בפרט יש יותר רגישות לשינויי הריבית במשק).

באג"חים קל יחסית לבחון את פוטנציאל ההפסד, לפי החישוב הבא: המחיר של האג"ח בבורסה יירד בערך ב-1% X המח"מ על כל 1% של עליית ריבית במשק. אז אם המח"מ הוא שנתיים והריבית במשק עלתה ב-2%, זה אומר שמחיר האג"ח יירד ב-4%, שזה אמנם הפסד, אבל מינורי. לעומת זאת אג"ח במח"מ של 5 שנים יירד בערך ב-10% אם הריבית במשק תעלה ב-2%.

רוב הזמן, יחד עם הסיכון הגבוה יותר, מגיעה גם תשואה לפדיון גבוהה יותר, אבל עכשיו לא. מה שקורה בתקופה האחרונה זו תופעה של היפוך עקום התשואות – והתשואה לפדיון של האג"חים הארוכים דווקא נמוכה יותר מאלה של הקצרים. הסיבה היא שיש ציפיות לירידת ריבית, שתשפיע יותר על האג"חים הארוכים מאשר על הקצרים. כך או כך, הבדלי התשואה בין האג"חים הקצרים לארוכים הם לא משמעותיים.

אז איזה מח"מ כדאי לבחור? עבור כרית הביטחון הייתי בוחר במח"מ קצר-בינוני, שנים ספורות לכל היותר.

עבור יעדים לטווח קצר-בינוני ניתן לבחור במח"מ מתאים ליעד. למשל יעד בעוד שנה – אג"ח עם מח"מ של כשנה, יעד לעוד שנתיים – אג"ח לשנתיים, וכיוצ"ב.

 

חיפוש אג"חים

ניתן לחפש אג"חים ומדדי אג"ח בכל מיני פורטלים. אני אתמקד באתר ביזפורטל, בלי סיבה מיוחדת.

באתר ביזפורטל נלך לנתוני מסחר נתוני אג"חים, שם ניתן לבחור סוגים שונים של אג"חים בקופסת החיפוש. למשל בחירה ב"ממשלתי שקלי ריבית קבועה" תציג את האג"חים השקליים, כלומר אלה שאינם צמודים למדד.

למה צריך לשים לב?

1. למח"מ, שתואם גם את שם האג"ח. למשל: ממשלתי שקלי 1123 יגיע לפרעון בנובמבר 23, שזה עוד קצת יותר מ-3 חודשים, והמח"מ שלו בהתאם.
2. לתשואה ברוטו, שזו התשואה שנקבל אם נחזיק את האג"ח עד למועד הפרעון. נכון למועד כתיבת הפוסט, האג"חים הממשלתיים נותנים תשואה לפדיון של סביב ה-4%.

אם נבחר בקוביית החיפוש "ממשלתי צמוד מדד" נראה את האג"חים הממשלתיים צמודי המדד שנותנים תשואה של כ-1% צמוד למדד. ההפרש בין התשואה של אג"ח שקלי ואג"ח צמוד מדד במח"מ מקביל מאותו מנפיק מגלם את ציפיות האינפלציה. כך שבעצם ניתן להסיק שהשוק מגלם ציפיות אינפלציה של כ-3%.

באותו אופן ניתן לבחור בקוביית החיפוש גם אג"ח קונצרני שקלי או צמוד מדד, ואפילו לבחור סקטור מסוים (למשל בנקים). כאשר בוחרים אג"חים קונצרניים ישנה גם עמודה של "מרווח מהממשלתי" שמציגה מה התשואה העודפת מול אג"ח ממשלתי במח"מ מקביל.

 

כמה מילים על מיסים

אג"חים צמודי מדד ממוסים 25% על הרווח הריאלי ואג"ח שקליים ממוסים 15% על הרווח הנומינלי. בתקופה של אינפלציה גבוהה (כמו היום) מיסוי של 25% על הרווח הריאלי עדיף משמעותית, אבל ייתכן והיתרון במיסוי כבר מגולם במחירי האג"חים, מה שמקטין את הפער.

בתקופות עם אינפלציה "נורמלית" יותר אין הבדל מהותי. למשל – בתקופה שבה האינפלציה 2%, וכך גם ציפיות האינפלציה לעתיד, למנפיק מסוים יש שני אג"חים במח"מ זהה. השקלי נותן תשואה לפדיון של 4%, וצמוד המדד נותן תשואה לפדיון (לפני הצמדה) של 2%.

המיסוי על האג"ח השקלי יהיה 15%*4% = 0.6%, והמיסוי על האג"ח צמוד המדד 25% * 2% = 0.5%.

כלומר ישנו פער קל לטובת צמוד המדד. באותה דוגמא אם האינפלציה היתה 1% והתשואה לפדיון של שני האג"חים היו 3% ו-2% בהתאמה, אז המיסוי על השקלי היה 15%*3% = 0.45% והמיסוי על צמוד המדד היה 25% * 2% = 0.5%, שזה כבר יתרון קל לשקלי.

אז ראינו שההבדלים במיסוי בין האג"חים השקליים לצמודי המדד לא מהותיים, וגם ככה כל ניסיון להמר על האינפלציה אף פעם לא יהיה מדויק, אז בעיניי עדיף פשוט להוציא את העניין הזה מהמשוואה, ואם אתם מתלבטים בין אג"ח שקלי לצמוד מדד של אותו מנפיק במח"מ דומה – פשוט תטילו מטבע.

 

חיפוש מדדי אג"ח

באתר ביזפורטל נלך לנתוני מסחר -> מדדי אגרות חוב ונראה טבלה של 58 מדדים על פני 3 עמודים.

אם נקפוץ לעמוד השלישי נוכל לראות אג"חים ממשפחת מדדי "תל-גוב", שהם מדדי אג"ח ממשלתי.

למשל מדד תל-גוב צמודות 0-2 כולל אג"חים ממשלתיים צמודי מדד קצרי טווח במח"מ של עד שנתיים. כאשר נבחר את המדד נוכל לראות שנכון להיום הוא כולל שני אג"חים בלבד, שהתשואה הפנימית שלו, שהיא הממוצע המשוקלל של התשואה של האג"חים במדד, היא 1.46, והמח"מ הממוצע הוא 0.73.

מדדי אג"ח הם מדדים דינמיים – המח"מ של כל האג"חים במדד הולך ויורד עם הזמן, וכאשר אג"ח מגיע לפרעון הוא נפלט מהמדד כמובן. מצד שני כאשר המח"מ של אג"ח אחר יורד מתחת לשנתיים – הוא נכנס למדד ומקפיץ את המח"מ הממוצע.

כך או כך, קרן של אג"חים ממשלתיים עם מח"מ קצר של 0-2 היא אחלה חלופה בעיניי להשקעה סולידית.

מדד אחר שיכול לבוא בחשבון הוא מדד תל-גוב צמודות 2-5, שכולל נכון להיום 3 אג"חים במח"מ ממוצע של 3 שנים.

בגזרת האג"חים הקונצרניים אנחנו מדברים על משפחת מדדי תל-בונד. מדד הדגל של האג"חים הקונצרניים בארץ הוא מדד תל-בונד 20, שכולל את 20 האג"חים צמודי המדד עם שווי השוק הכי גבוה מבין החברות בדירוג גבוה. נכון להיום הוא מגלם תשואה פנימית של 2.55%, גבוה בכ-1.5% מהממשלתי, אבל עם מח"מ של 5.5 שנים שהוא לא ארוך אבל גם לא מאוד קצר.

מי ששוקל להשקיע בקרן אג"ח קונצרני אבל מעדיף מח"מ קצר יותר מ-5.5 שנים כדי להקטין תנודתיות, יכול לבחור במדד תל-בונד צמודות 1-3, שכולל נכון להיום 62 אג"חים קונצרניים עם מח"מ של בין שנה ל-3 שנים, מח"מ ממוצע של שנתיים, ותשואה פנימית של 3.1%.

 

קרן אג"ח מול השקעה ישירה באג"ח

ההבדלים המרכזיים בין השקעה ישירה באג"ח לבין השקעה בקרן אג"ח הם:

1. השינוי במח"מ: כאשר משקיעים ישירות באג"ח המח"מ הולך ופוחת עד שהאג"ח יגיע לפרעון. אם נצטרך את הכסף לפני שהאג"ח הגיע לפרעון נוכל כמובן למכור אותו, אבל אם נרצה שהכסף יישאר מושקע אחרי שהאג"ח הגיע לפרעון, נצטרך להשקיע מחדש באג"ח אחר, וכן להשקיע מחדש את הריביות. קרן אג"ח לעומת זאת אף פעם לא מגיעה לפרעון – המח"מ של האג"חים בקרן אמנם הולך ופוחת, ואג"חים נפלטים ממנה, בין אם הגיעו לפרעון או ירדו מתחת לרף המינימום של המח"מ ולכן נמכרו, אבל מצד שני אג"חים חדשים נכנסים אליה ומעלים את המח"מ הממוצע. זה אומר שאם אנחנו צריכים כסף למשל בעוד 3 שנים – בחירה של אג"ח עם מח"מ של 3 שנים זה לא אותו דבר כמו בחירת קרן אג"ח עם מח"מ של 3 שנים, כיוון שהאג"ח יגיע לפרעון והקרן תישאר עם מח"מ שינוע כל הזמן סביב ה-3 שנים.
2. דמי הניהול: בקרן אג"ח יש דמי ניהול, אמנם נמוכים בקרן פאסיבית, אבל קיימים. בהחזקה ישירה באג"ח אין בכלל דמי ניהול.
3. תשלומי ריבית ומיסוי: באחזקה ישירה של אג"ח אנחנו מקבלים לחשבון את תשלומי הריבית וממוסים עליהם, ובקרן אג"ח הריביות מושקעות מחדש בקרן ודוחות את המס עד למכירה.
4. הפיזור: שקיים בקרן אג"ח ויותר מסובך ליישום בהשקעה ישירה.
5. השקעה מחדש של תשלומי ריבית וקרן שמתקבלים מהאג"חים: קיימת בילט-אין בקרן אג"ח, אבל בהשקעה ישירה באג"ח זה באחריותנו להשקיע את הכסף מחדש.

 

חיפוש קרנות אג"ח

מדדי אג"ח, כמו מדדי מניות, הם משהו תיאורטי – מוגדר מה הרכב המדד ומה המשקל של כל אג"ח במדד, אבל אנחנו לא יכולים להשקיע במדד ישירות. כדי להשקיע במדד נצטרך לרכוש מוצר עוקב מדד כמו קרן נאמנות או קרן סל שמחקות אותו.

חיפוש קרנות אג"ח ניתן לבצע מתוך לשונית הקרנות באתר מאי"ה.

בסוג קרן נבחר "קרן מחקה",

בסיווגי הקרנות נבחר "סיווגי קרן מחקה",

בסיווג על נבחר "אג"ח בארץ – מדינה" עבור אג"ח ממשלתי או "אג"ח בארץ – חברות והמרה" עבור קונצרני.

אם נרצה מדדים קצרי טווח, נבחר בסיווג ראשי "אג"ח חברות צמודות מדד/שקלי" ובסיווג משני "בריבית קבועה – קצר".

חיפוש דומה ניתן לבצע עבור קרנות סל.

אחרי שנמצא קרנות מתאימות נצטרך להשוות את דמי הניהול שלהן, אבל זה לא משנה יותר מדי כי לצערנו הפרקטיקה של הקרנות הישראליות היא להעלות דמי ניהול שנה-שנתיים אחרי ההנפקה. כך או כך דמי הניהול לא גבוהים במיוחד כי אלה עדיין קרנות פאסיביות.

 

ומה עם אג"חים זרים?

בפוסט על חשיפה למט"ח, ראינו שבהשקעה מנייתית לטווח ארוך אין יותר מדי חשש מחשיפה למט"ח, אך בהשקעה סולידית לטווח קצר רצוי להימנע מחשיפה למט"ח. הסיבה היא שברגע שמוסיפים תנודתיות מט"ח להשקעה סולידית "דפקנו" את המתאם בין תשואה לבין תנודתיות. תשואות האג"חים (ואפיקים סולידיים אחרים) הן נמוכות גם בחו"ל, אז נשארנו עם תשואות נמוכות אבל תנודתיות מוגברת, בגלל שער החליפין.

יחד עם זאת, לאחרונה גברו החששות בקרב חלק מהישראלים בנוגע למצב הכלכלה המקומית ומהיחלשות השקל. אז קודם כל – גם אם אתם חוששים, כדאי לפעול בצורה שקולה ולא לעשות צעדים פזיזים. במדריך הזה  תמצאו את כל המידע שיעזור לכם לקבל החלטה מושכלת.

אז אם אתם חוששים מחשיפה לשקל גם בהשקעות לטווח קצר, ניתן לשקול להשקיע באג"חים זרים. גם באג"חים הזרים נרצה להיצמד לעקרונות של מח"מ קצר ומנפיק איכותי (ממשלתי/קונצרני בדירוג גבוה).

חיפוש קרנות סל אג"ח אמריקאיות: חיפוש שכזה ניתן לבצע למשל באתר של ואנגארד. בפילטור בוחרים: Management Style = Index, Asset Class = Fixed Income, Credit Quality = High, Maturity = Short, מה שמשאיר לנו 4 אפשרויות לקרנות סל מתאימות. נזכיר כי קרנות סל אמריקאיות חשופות למס עיזבון אמריקאי, ולמי שאינו בעל אזרחות אמריקאית יש יתרון בחשיפה דווקא לקרנות איריות.

קרנות איריות ניתן לחפש ב-justetf.com. בחירה ב-Bonds עם Maturity של 0-3 יציג 78 קרנות סל אג"ח שהונפקו באירלנד, וניתן לבחור קרנות עם אג"חים מאירופה, ארה"ב ומדינות נוספות.

בפרט יש גם מספר קרנות אג"ח איריות שנסחרות בארץ בשקלים (אבל חשופות למט"ח). האתר הזה מרכז את הקרנות של iShares (בלאקרוק) שנסחרות בארץ בשקלים. שתי קרנות רלוונטיות הן iShares Treasury Bond 1-3yr (מס' נייר 1159177) שכוללת אג"חים של ממשלת ארה"ב במח"מ של 1-3 שנים, והקרן iShares Short Duration Corp Bond (מס' נייר 1159151) שכוללת אג"חים קונצרניים בדירוג השקעה במח"מ של 0-5 שנים.

דרך אגב, ישנן גם קרנות כספיות זרות, המכונות money market funds.

 

האם אתם משקיעים או חושבים להשקיע באג"חים?

האם בהשקעה ישירה באג"חים או בקרן אג"ח?

קונצרני או ממשלתי? איזה מח"מ? בארץ או בחו"ל?

שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

• 
•