לגזור ולשמור: 12 נתונים ו-12 עקרונות חשובים לבניית תמהיל התיק

בפוסטים הקודמים ראינו את מאפייני התשואות והתנודתיות של אפיקים שונים – מדדי מניות גדולות וקטנות, אג"חים קונצרניים וממשלתיים לטווח קצר וארוך, ובחנו את טווח התשואות האפשרי ואת הסבירות להשגת תשואה חיובית או שלילית לפרקי זמן שונים. בנוסף ראינו במספר פוסטים את החשיבות העצומה של הריבית-דריבית, במיוחד לטווח הארוך, ואת ההשפעה של חשיפה למט"ח ולאינפלציה.

בפוסט הזה ננסה לזקק את הנתונים החשובים מהפוסטים הקודמים ולגבש מהם קווים מנחים לבניית תמהיל התיק שלנו, ובפרט לחלוקה בין אפיקים מנייתיים לסולידיים. אז יאללה, בואו נתחיל.

12 הנתונים החשובות לבניית תמהיל התיק:

1. תיק שאינו מפוזר דיו חשוף לסיכון בלתי מפוצה שהוא הסיכון הפרטני של החברות הספציפיות בתיק. השקעה בתיק לא מפוזר ובמניות ספציפיות טומנת בחובה הגדלת סיכון ללא פיצוי בדמות הגדלת התשואה הצפויה.
2. השקעה מנייתית היא תנודתית יותר מהשקעה אג"חית, אך גם רווחית יותר. באופן דומה, מדדי מניות קטנות תנודתיים יותר ממדדי מניות גדולות, אך גם רווחיים יותר.
3. אג"ח ארוך טווח תנודתי הרבה יותר מאג"ח קצר טווח של אותו מנפיק, בעיקר בגלל שמחיריהם של אג"חים ארוכים מושפעים הרבה יותר מהשינויים בריבית במשק.
4. לטווח הארוך השפעת התנודתיות בכל האפיקים הולכת ופוחתת, וככל שמשך זמן ההשקעה ארוך יותר, כך הסבירות להשיג תשואה חיובית גדלה, וגם שיעור ההפסד הפוטנציאלי קטן.
5. בפרט, בהשקעה במדדי מניות ל-5 שנים ראינו שיש 11% סיכוי בלבד להשיג תשואה שלילית, והתרחיש הגרוע ביותר הראה תשואה של 2.4%- בממוצע לשנה. ב-10 שנים הסיכוי להשיג תשואה שלילית יורד ל-5% בלבד, והתשואה הממוצעת אמנם חיובית נומינלית אבל בנטרול האינפלציה היא בכל זאת מעט שלילית.
6. מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של השוק האמריקאי, לא קרה מצב בו השקענו ל-15 שנה ועדיין יצאנו בתשואה שלילית. ב-150 שנות היסטוריה היו בסה"כ 4 מקרים שלקח לשוק בין 12-14 שנה להתאושש.
7. אלמנט נוסף שמקטין את התנודתיות – פיזור גלובלי. הנתונים הראו שפיזור גלובלי לא פוגע בתשואות בהשוואה לשוק האמריקאי אך מקטין את התנודתיות, ומכאן גם את משך הזמן להתאוששות מירידות.
8. אלמנט נוסף שמקטין את התנודתיות וחשוב אף יותר – השקעה עקבית במנות. גם אם התחלנו להשקיע בשוק המניות עם סכום גדול יחסית בתזמון גרוע רגע לפני משבר ממושך, במידה והמשכנו להשקיע לאחר מכן חסכונות מצטברים בצורה עקבית (למשל מדי חודש/רבעון), יצרנו מיצוע על ציר הזמן, והכספים שהכנסנו לאחר ההשקעה הראשונית, ונקנו סביב התחתית, זכו לתשואה גבוהה מהממוצע. השקעה עקבית במנות תורמת להתאוששות מהירה יותר מירידות.
9. במידה ויש לנו סכום גדול להשקעה בשוק המניות, במרבית המקרים נשיג תשואות גבוהות יותר בהשקעה חד פעמית של כל הכסף במקום להכניס אותו במיצוע על פני תקופה (למשל שנה או שנתיים). בנוסף, גם התשואה ביחס לסיכון תהיה עדיפה בהשקעה חד פעמית, אלא אם כן הכסף שלא מושקע במניות מוחזק בינתיים במק"ם/אג"ח קצר טווח.
10. בגלל הריבית-דריבית ההבדלים בין אפיקים סולידיים לאפיקים רווחיים הם עצומים לטווח הארוך.
11. השקעה בפיזור גלובלי חשופה לסיכון מט"ח, אך לטווח הארוך חשיבות סיכון המט"ח אינה גבוהה, ועלויות הגידור בסבירות גבוהה יעשו יותר נזק מתועלת.
12. השקעה במדדי מניות ובאג"חים צמודי מדד מספקת הגנה טבעית בפני האינפלציה (אם כי מחיריהם של אג"חים צמודים כבר מגלמים את ציפיות האינפלציה).

חשוב לסייג ולומר שכל האמור לעיל מתייחס לעבר, ותמיד יכול לקרות תרחיש חסר תקדים בעתיד, לחיוב או לשלילה.

מתוך 12 הנתונים החשובים, ניתן לגבש את 12 העקרונות לבניית תמהיל התיק:

1. עוד לפני הקצאת הנכסים לתיק בין מניות לאג"חים, הנחת היסוד צריכה להיות שמדובר במדדי מניות ואג"חים, ולא בנכסים ספציפיים, כדי להבטיח פיזור נאות. בנוגע לאג"חים ניתן להחריג מכלל זה אג"חים ממשלתיים, וככל הנראה גם אג"חים של חברות גדולות ויציבות בדירוג אשראי גבוה.
2. כספים שמיועדים לטווח קצר של שנים ספורות לא כ"כ מתאימים להשקעה במדדי מניות, ויש עדיפות להשקיעם באפיקים סולידיים. בפרט נעדיף לבחור באג"חים קצרי טווח, כיוון שבדומה למדדי מניות, אג"חים ארוכים עשויים להיות תנודתיים מאוד בטווח הקצר.
3. כספים שמיועדים לטווח קצר נעדיף להשקיע באג"חים הנקובים במטבע המקומי, כיוון שתנודות המט"ח עשויות להיות גבוהות משמעותית מהתשואה לטווח הקצר.
4. כדי לנטרל סיכון של אינפלציה גבוהה לטווח קצר ניתן לבחור להשקיע באג"חים צמודי מדד.
5. כספים שמיועדים לטווח ארוך של 10-15 שנים וצפונה מתאימים מאוד להשקעה במדדי מניות בפיזור גלובלי רחב, ללא חשש מחשיפה למט"ח ומהאינפלציה.
6. כדאי לשקול להקצות חלק מהכספים לטווח ארוך גם למדדי מניות קטנות.
7. ומה לגבי טווחי ביניים? בתקופות של 5-10 שנים הסבירות להשיג תשואה שלילית בהשקעה מנייתית אמנם קיימת אך היא נמוכה, וגם פוטנציאל ההפסד, לפחות ע"ס העבר, הוא לא גבוה. מי שמוכן לקחת סיכון מסוים לירידת ערך לא מאוד גבוהה, תמורת הסיכוי להרוויח יותר, יכול בהחלט לשקול השקעה מנייתית גם לתקופות בינוניות של 5-10 שנים.
8. במידה וחוץ מההשקעה הראשונית התכנון הוא להמשיך ולהכניס כספים לשוק בצורה עקבית, החשש מהשקעה מנייתית לתקופות של 5-10 שנים קטן משמעותית. זה עדיין לא מבטיח בוודאות מוחלטת תשואה חיובית, אבל זה משפר את הסיכויים ומקטין את פוטנציאל ההפסד.
9. גמישות במשך זמן ההשקעה, למשל אם מתכננים להשתמש בכסף כהון עצמי לדירה בעוד 5-8 שנים, גם היא מקטינה את החשש מהשקעה מנייתית. אם למשל יגיע משבר והשוק לא יתאושש תוך 5 שנים, אז תוך 8 שנים יש סיכוי גבוה יותר להתאוששות.
10. אפשרות נוספת בהשקעה לטווח בינוני – להחליט על שילוב כזה או אחר בין מניות לאג"חים. למשל: תיק 50% מניות ו-50% אג"ח, או 70%/30%, או כל חלוקה אחרת שתתאים לנו.
11. חלוקה בין מניות לאג"חים (ואפיקים אחרים) תורמת להקטנת התנודתיות גם לטווח הארוך, אך הקטנת התנודתיות באה במחיר של הקטנת התשואה הפוטנציאלית.
12. במידה ואנחנו חוששים ממשבר בתקופה הקרובה ויש לנו סכום גדול להכניס לשוק המניות, ניתן לשקול להכניס אותו לשוק במיצוע. יחד עם זאת השפעת המיצוע היא בעיקר פסיכולוגית, ומבחינה כלכלית זה לרוב פחות מומלץ. אם כבר עושים מיצוע, עדיף להחזיק באג"ח/מק"ם את הכסף שעוד לא נכנס למניות.

אז מה דעתכם?

אילו עקרונות הכי חשובים לכם בבניית התיק?

האם יש עקרונות נוספים שלא ציינו?

שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

---

_{התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.}

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך