קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

מהי עלות הרכישה של קרנות סל ואיך אפשר להוזיל אותה?

חשבונות מסחר ופרקטיקה
 

כפי שרובכם (אני מקווה) כבר יודעים, השקעה בקרנות איריות יעילות וזולות היא האפשרות הטובה ביותר למשקיעים ישראלים שאינם אזרחים אמריקאים, וקיים מגוון רחב יחסית של קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים, אותן קל וזול לקנות מכל בית השקעות ישראלי.

ניתן לבסס את כל הפלח המנייתי של התיק שלנו, או את רובו, על קרן עולמית אחת, או על שילוב של 3 קרנות (S&P 500, אירופה והשווקים המתפתחים).

אבל חלק מאיתנו יבחרו בכל זאת להשקיע בקרנות שלא נסחרות בארץ בשקלים, למשל כאלה שעוקבות אחרי מדדי מניות קטנות / מניות ערך קטנות במטרה להגדיל את תשואת התיק, במטרה להיחשף לשווקים נוספים, או מסיבות אחרות. הבעיה היא שעלות הרכישה של קרנות זרות, בעיקר כאלה הנסחרות באירופה, גבוהה יותר.

בפוסט הזה נבחן את אופן חישוב עלות הרכישה של קרנות סל בארץ ובחו"ל, ונסקור פתרונות אפשריים להוזלת עלויות הרכישה.

 

מהי עלות הרכישה של ניירות ערך?

כאשר רוכשים ניירות ערך יש להתייחס לשני מרכיבים:

  1. העלות המחושבת.
  2. עמלת מינימום לעסקה.

בבורסה בארץ ובבורסות אירופה העלות מחושבת באחוזים משווי הרכישה, למשל 0.08%, 0.1%, 0.15% וכיוצ"ב.

בארה"ב משום מה מחשבים את העמלה לפי סנט למניה  או ליחידה של קרן סל, ככה שהעלות המחושבת שונה בהתאם למחיר של המניה/הקרן שקנינו.

אם העלות היא 1 סנט למניה למשל, וקנינו ב-$1,000 קרן שמחירה $100, אז קנינו בעצם 10 יחידות והעלות המחושבת היא 10 סנט.

אבל אם קנינו קרן שמחירה $10 דולר, אז קנינו 100 יחידות והעלות המחושבת היא 100 סנט, כלומר $1.

אני יודע שזה מוזר, אבל ככה זה עובד בארה"ב.

במקומות שפועלים לפי השיטה המטרית רגילים להסתכל על טווח בין 0 ל-100 שגם מתאים לאחוזים: המים קופאים ב-0 מעלות צלזיוס ורותחים ב-100 מעלות. במטר יש 100 ס"מ, בקילומטר יש 1,000 מטר וכיוצ"ב. וגם תשואה מודדים באחוזים. זה הכי הגיוני והכי נוח לחישוב.

אבל בארה"ב מודדים אינצ'ים, רגל, יארד, מייל, פאונד (ליברה), פרנהייט, אף אחד מהם לא בסקאלה נוחה לחישוב. גם בשוק ההון הם מודדים עליה של מניות/מדדים בנקודות ולא באחוזים, ולכן אני לא מופתע ששיטת חישוב העמלות גם היא מוזרה.

טוב, קצת סטינו מהנושא. לעניינו.

אחרי שחישבנו את העמלה המחושבת יש להתייחס לעמלת המינימום. מה זה אומר בפועל? שאם העמלה המחושבת נמוכה מעמלת המינימום לעסקה, אז נשלם את עמלת המינימום.

בואו נראה כמה דוגמאות.

בדוגמאות נתייחס להצעה של אקסלנס לקוראי הבלוג של להשקיע נכון, כיוון שמדובר בהצעה הזולה ביותר בארץ לחשבון מסחר עצמאי, הן עבור מסחר בארץ והן עבור מסחר בחו"ל.

 

דוגמא לחישוב עמלות מסחר בארץ

ניתן לראות שהעמלה לרכישת קרנות סל שנסחרות בארץ (ומתייחסת גם לקרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים) היא 0.07%, ועמלת המינימום היא 3 שקלים.

אם נחלק 3/0.07% נקבל 4,285 שקלים. כלומר בכל רכישה שמתחת לסכום של 4,285 שקלים העמלה המחושבת תהיה נמוכה מעמלת המינימום, ולכן נשלם את המינימום של 3 שקלים. ברכישות בסכום גבוה יותר מ-4,285 שקלים נשלם את העמלה המחושבת כיוון שהיא גבוהה מהמינימום.

למשל אם נרכוש ב-1,000 שקלים, העמלה המחושבת תהיה 0.07%*1,000 = 70 אגורות. כיוון ש-70 אגורות הוא סכום נמוך יותר מ-3 שקלים, נשלם 3 שקלים.

לעומת זאת אם נרכוש ב-10,000 שקלים העמלה המחושבת תהיה 7 שקלים, וזאת תהיה העמלה שנשלם.

הנקודה החשובה היא שעמלת המינימום ברכישה בארץ נמוכה מאוד, ככה שגם מי שקונה בכל חודש בסכום קטן, אפילו כמה מאות שקלים, משלם בסה"כ 3 שקלים של עמלה.

בנוסף עמלות הקניה מתקזזות עם דמי החשבון ע"ס 15 שקלים, ככה שאם סך העמלות באותו חודש לא עבר את ה-15 שקלים בעצם לא נשלם עמלה בכלל, אלא רק 15 שקלים של דמי חשבון.

זה הופך את הרכישה בארץ למשתלמת מאוד גם בסכומים קטנים מדי חודש.

 

דוגמא לחישוב עמלות מסחר בארה"ב

בארה"ב העמלה היא 1 סנט למניה (או יחידה של קרן סל) עם מינימום של $5. המשמעות היא שבפועל, אם לא קנינו בסכום אסטרונומי, כמעט תמיד נשלם את המינימום של $5 כי העלות המחושבת תהיה נמוכה יותר.

לפי שער של 3.8 שקלים לדולר, $5 הם 19 שקלים. אז אם רכשנו קרן ושילמנו עמלה של 19 שקלים, אחרי קיזוז דמי החשבון ע"ס 15 שקלים יצא שהוספנו 4 שקלים בלבד. גם זה לא נורא בכלל ומאפשר לקנות בסכומים קטנים מדי חודש.

 

דוגמא לחישוב עמלות מסחר באירופה ביורו או בליש"ט

שמוליק קרא שמניות ערך קטנות מניבות היסטוריות תשואה גבוהה יותר מכלל השוק, והחליט לרכוש את הקרנות האיריות ZPRV, שעוקבת אחרי מדד MSCI USA Small Cap Value Weighted, ו-ZPRX, שעוקבת אחר מדד MSCI Europe Small Cap Value Weighted, שתיהן נסחרות בגרמניה ביורו.

העמלה המחושבת ביורו היא 0.15%. מדובר בעמלה גבוהה פי 2 מהעמלה בארץ, אך היא עדיין סבירה. הבעיה לא נובעת מהעמלה עצמה, אלא מעמלת המינימום הגבוהה של 20 יורו.

אם נחלק 20/0.15% נקבל 13,333 יורו. כלומר בכל רכישה שמתחת לסכום של 13,333 יורו העמלה המחושבת תהיה נמוכה מעמלת המינימום, ולכן נשלם את המינימום של 20 יורו. ברכישות בסכום גבוה מ-13,333 יורו נשלם את העמלה המחושבת כיוון שהיא גבוהה מהמינימום.

למשל אם נרכוש ב-1,000 יורו, העמלה המחושבת תהיה 0.15%*1,000 = 1.5 יורו. כיוון ש-1.5 יורו הוא סכום נמוך מ-20 יורו, נשלם את המינימום של 20 יורו.

באחוזים – 20 יורו מתוך 1,000 יורו הם 2% שזאת כבר עמלה די גבוהה.

בקיזוז דמי החשבון ע"ס 15 שקלים, העמלה תהיה בערך 16.6 יורו, כלומר העמלה תהיה 1.66%. עדיין די גבוה.

לעומת זאת אם נרכוש ב-15,000 יורו העמלה המחושבת תהיה 22.5 יורו, וזאת תהיה העמלה שנשלם, כיוון שאין השלמה למינימום.

המסקנה היא שברכישות ביורו/בליש"ט באירופה יש עדיפות לקנות בסכומים גבוהים כדי להקטין את שיעור העמלה ביחס לסכום הרכישה.

 

דוגמא לחישוב עמלות מסחר בדולרים באירופה

במרבית בתי ההשקעות עמלות המסחר באירופה הן 0.15% עם מינימום גבוה של 20-30 מהמטבע בו נסחר נייר הערך, לא משנה אם הוא נסחר בדולר/יורו/פאונד וכיוצ"ב.

אבל אקסלנס הם בית ההשקעות היחיד שבו עמלת הרכישה בדולרים באירופה זהה לעמלת הרכישה בדולרים בארה"ב, עמלה של 1 סנט למניה עם מינימום של $5.

וכמו שהזכרנו קודם, $5 הם 19 שקלים, ואם שילמנו עמלה של 19 שקלים, אחרי קיזוז דמי החשבון ע"ס 15 שקלים יצא שהוספנו 4 שקלים בלבד. זה לא נורא בכלל ומאפשר לקנות גם בסכומים קטנים יחסית מדי חודש.

 

אז מה יכול לעשות מי שרוצה לרכוש קרנות איריות שנסחרות באירופה ולא בארץ?

  • לרכוש קרנות זרות בדולרים דרך אקסלנס: רוב הקרנות האיריות, אולי אפילו כולן, הן קרנות דואליות הנסחרות במספר בורסות שונות במטבעות שונים. אם יש לקרן גרסה דולרית – נעדיף לרכוש אותה בחשבון באקסלנס ולשלם עמלה מופחתת. למשל, הקרן ZPRV שהזכרנו קודם נסחרת בגרמניה ביורו, אבל היא נסחרת גם בלונדון בדולרים תחת הסימול USSC. זאת אותה קרן בדיוק, אבל עלות הרכישה שלה בדולרים תהיה זולה משמעותית ביחס לעלות הרכישה ביורו. שימו לב שבכל מקרה החשיפה למט"ח בקרן תהיה לדולר כי היא משקיעה במניות אמריקאיות, ובגלל שמטבע ההשקעה הוא לא מטבע החשיפהלרכוש גם ביורו דרך אקסלנס: כמו שראינו הרכישה ביורו דרך אקסלנס יותר יקרה בגלל מינימום של 20 יורו, והיא אף יקרה יותר בבתי השקעות אחרים עם מינימום של 25 / 30 יורו. החישוב שערכנו מראה עמלה של כ-1.66% מעלות הרכישה עבור סכום של 1,000 יורו, שיעור עמלה גבוה יחסית. יחד עם זאת, גם עם שיעור עמלה שכזה אפשר לחיות בשלום. הסיבה היא שעמלת קניה היא עמלה חד-פעמית שנגבית מהסכום הנרכש בלבד, ולכן לטווח הארוך היא זניחה, בטח אם משווים לדמי ניהול שנגבים מכל התיק כל שנה. להרחבה על ההבדל העצום בין עמלת קניה לבין דמי ניהול. ודרך אגב, איפה עוד אנחנו משלמים עמלה חד פעמית בשיעור דומה? בפנסיה שלנו! בפנסיה נגבים דמי ניהול מהפקדה שהם לרוב בין 1-2%, וזה שקול לעמלת קניה. אז אם אנחנו חיים בשלום עם דמי הניהול מהפקדה, כיוון שלטווח הארוך זה באמת לא נורא, אז אפשר לחיות בשלום גם עם עמלת קניה דומה בתיק המסחר העצמאי שלנו.
  • לחכות עם הרכישה עד הגעה לסכום גבוה: אפשר לחכות חודשים עד שמצטבר לנו סכום מזומן מספיק גבוה שהופך את הרכישה באירופה לכדאית יותר. אבל זה הפתרון הכי גרוע, כיוון שבינתיים אנחנו מפסידים תשואה פוטנציאלית.
  • להחליף בין קרנות: במקום "לשבת על מזומנים" ניתן לרכוש קרן הנסחרת בשקלים מדי חודש בסכום נמוך, למכור אותה כשמצטבר סכום גבוה, ולקנות את הקרן הזרה בחו"ל. גם פתרון זה לא אידיאלי כיוון שיש אירוע מס במכירה, וגם עמלה כפולה.
  • לרכוש קרנות זרות ב-IRA: למי שיש קה"ש ו/או קופ"ג IRA – אז כאשר חשבון המסחר ב-IRA מנוהל באחד הבנקים המינימום לרכישה בחו"ל נמוך, ובבנק לאומי אפילו אין מינימום בכלל. זה הופך את האפשרות לרכישת קרנות זרות ב-IRA למשתלמת גם בסכומים נמוכים. בנוסף, ללא קשר לעלות הרכישה, למי שמשקיע באפיקים רווחיים יותר (כמו small cap, small value) יש עדיפות לעשות זאת ב-IRA, כדי למקסם את התשואה הפטורה ממס. בכך בעצם אנחנו מגדילים את הטבת המס (יש יותר רווחים והם פטורים ממס).
  • לוותר על קרנות זרות או על חלקן: כפי שציינתי בתחילת הפוסט, ניתן לבסס את כל הפלח המנייתי בתיק, או את רובו, על קרן/קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים, אותן ניתן לרכוש בזול דרך בתי ההשקעות. אז בהחלט ניתן להסתפק בקרנות האלה, ואולי להוסיף עליהן קרנות איריות שנסחרות בדולרים אותן גם ניתן לרכוש בזול כמו שראינו, ומנגד לוותר על קרנות שנסחרות ביורו.
  • לרכוש קרנות זרות ב-Interactive Brokers: ישנה גם אפשרות לפתוח חשבון בברוקר זר כמו IB ולרכוש בזול קרנות זרות, כולל קרנות איריות, דרכו. תכל'ס, במרבית המקרים זה מרגיש לי מיותר לגמרי, כיוון שאת מרבית התיק ניתן לבסס על קרנות שנסחרות בארץ בשקלים ולרכוש אותן בזול דרך בית השקעות ישראלי, גם קרנות זרות שנסחרות בדולרים ניתן לרכוש בזול דרך אקסלנס, ב-IRA הרבה פעמים יש מינימום נמוך או לא קיים גם ברכישות בחו"ל, וזה גם לא סוף העולם לרכוש ביורו דרך אקסלנס ולשלם מעט יותר. מי שגם ככה רוצה לפתוח חשבון בברוקר זר – שיילך על זה. אבל רק לצורך השלמה קטנה של קרנות זרות? בעיניי זה מיותר.

 

האם אתם משלבים קרנות שנסחרות בחו"ל בתיק ההשקעות שלכם? ואם כן, איפה אתם רוכשים אותן?

שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון יעילות בהשקעות ובצרכנות

איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא. קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

להמשך קריאה
קצבת פנסיה מול משיכת כספים מהתיק הפרטי – מתי נעדיף כל חלופה פנסיה ופרישה מוקדמת

קצבת פנסיה מול משיכת כספים מהתיק הפרטי – מתי נעדיף כל חלופה

בפוסט קודם ראינו שכאשר ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, יש יתרון בביצוע משיכות מהתיק הפרטי על פני קבלת קצבת פנסיה, שהוא מנגנון לא כ"כ יעיל. זאת מפני שנבצע משיכות צנועות מתיק בחשיפה מנייתית גבוהה, מה שיאפשר לתיק להגדיל את עצמו למרות המשיכות, בממוצע פי 2.5 אחרי 20 שנה. לעומת זאת בעת קבלת קצבת פנסיה, החיסכון מושקע באופן סולידי, המשיכות גבוהות, ולאט-לאט אנחנו "מטפטפים" חלק מהכסף שנשאר אחרי הוצאות המחייה להשקעה בתיק ההשקעות. אבל כיוון שרוב הכסף מושקע סולידית, תיק ההשקעות יהיה קטן כמעט פי 2 בממוצע בהשוואה למשיכות מתיק ההשקעות.

להמשך קריאה
פעילות ציבורית

העם דורש מסלול עוקב מדד עולמי בפנסיה

בהמשך ליוזמה של Yiftach David Lewinsky ליצירת מסלול מחקה מדד עולמי בפנסיה, גמל והשתלמות, אנו מתכוונים לפעול בנושא מול רשות שוק ההון לביצוע השינויים הרגולטוריים הנדרשים. בפוסט הזה נסביר מה הבעיות הרגולטוריות הקיימות, מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב ונשמח לקבל מכם רעיונות.   קודם כל קצת רקע ב-1.1.2023 נכנסה לתוקפה רפורמת המסלולים של […]

להמשך קריאה
כששר האוצר מקשיב, רושם הערות, ומתבדח על קרנות השתלמות פעילות ציבורית

כששר האוצר מקשיב, רושם הערות, ומתבדח על קרנות השתלמות

לפני שבוע בדיוק השתתפתי, יחד עם עוד 9 בלוגרים ומנהלי קהילות פיננסיות, בדיון במשרד האוצר בירושלים. הדיון, בראשות שר האוצר, ובהשתתפות יועצים בכירים ממשרדו, עסק בתקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024. רוצים לשמוע מה עלה בדיון ומה מתוכנן להמשך? המשיכו לקרוא. בפתח הדיון כל אחד מהמשתתפים הציג את עצמו. בדיון השתתפו מנהלי קהילות מתחומי שוק ההון, נדל"ן, כלכלת המשפחה, השקעות impact, קידום נשים בתעסוקה, שילוב חרדים בכלכלה, מדיניות ציבורית, ועוד. כשהצגתי את עצמי, כבעלים של חברת להשקיע נכון, להדרכות בתחום ההשקעות והפנסיה והמייסד של קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, שר האוצר צחק איתי שעד היום אין לו מושג מה הולך עם קרן ההשתלמות שלו. כמו שאומרים, הסנדלר הולך יחף, ואני משוכנע שיש לו דאגות גדולות יותר.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

מה הסיכוי לבחור מניות מנצחות בעצמי

משקיעים רבים לא מוותרים על הרעיון של להכות את השוק, אבל כן מוותרים על הקרנות המנוהלות שברובן מפגרות אחרי השוק.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

קרנות מנוהלות טובות יותר בעת משברים – האמנם?

אחת הטענות שעולות מדי פעם בקרב מצדדי השקעות מנוהלות היא שקרנות מנוהלות מתמודדות טוב יותר עם משברים מקרנות פאסיביות. התמודדות עם משבר היא ניסוח אחר לתזמון שוק – לדעת מתי לצאת מהשוק (רצוי כמה שיותר בתחילת המשבר) ומתי לחזור אליו בחזרה (רצוי כמה שיותר בסוף המשבר ולפני העליות המחודשות). תזמון השוק הוא בעצם מקרה פרטי של ניסיון להכות את השוק, וכבר ראינו שהרוב המכריע של הקרנות המנוהלות לא מצליחות להכות את השוק, גם בטווח הקצר ועוד יותר בטווח הארוך.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

איך להשקיע ולהיות מוגן בפני אינפלציה?

אינפלציה למי שלא מכיר היא שחיקה של ערך הכסף. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, וגופים מקבילים בעולם, מחשבים את סל הצריכה הממוצע במשק, שכולל את כל המוצרים והשירותים שהציבור צורך – מזון, ביגוד, דיור, מסעדות, חופשות, ריהוט, מוצרי חשמל וטכנולוגיה, תקשורת, אנרגיה, שירותים מקצועיים וכו', כאשר כל מרכיב מקבל את חלקו היחסי בסל הצריכה הממוצע במשק. הסל נדגם באופן רציף, ואחת לחודש מפורסם מדד המחירים לצרכן, שנקרא באנגלית CPI, ה-consumer price index. הערך המספרי של המדד בחודש מסוים לא מעניין במיוחד, מה שמעניין זה השינוי במדד לאורך זמן.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

האם השקעה במדדים לטווח הארוך מסוכנת ממש כמו לטווח הקצר? תגובה לפרופ' עומר מואב

במוצ"ש פרסם פרופ' עומר מואב פוסט על השקעה בסל מניות, בו הוא מציג מחקר אשר חלק מהקוראים חשבו שהוא סותר את הטענה שהסיכון בהשקעה במדדים מצטמצם ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר

להמשך קריאה