אחרי שלפחות 5 בוגרים שלחו לי את הכתבה החשובה הזאת בגלובס, הבנתי שחשוב מאוד להתייחס אליה. אילו מגמות חיוביות מתפתחות בנושא? מה אומרים הגופים המוסדיים והאם הם באמת חושבים על טובת החוסכים? אילו מסלולים קיימים? ומה אנחנו כמשקיעים פאסיביים יכולים לעשות? יצאנו לבדוק.
את הכתבה אני רוצה לנתח ממספר היבטים:
המעבר למסלולים פאסיביים
לפי הכתבה, מתחילת השנה קצב העברת הכספים של הציבור למסלולים מחקי מדדי מניות בחו"ל הכפיל את עצמו, שזאת חדשה משמחת למדי. אני חושב שהסיבה המרכזית היא החששות ממצב הכלכלה הישראלית בעקבות המהפכה השלטונית / הרפורמה המשפטית (בחרו את ההגדרה המועדפת עליכם), והכתבה גם מציינת זאת:
"החקיקה סביב מערכת המשפט יצרה בקרב ציבור המשקיעים דחף לחפש השקעות בחו"ל, בין היתר לאור תשואות החסר של השוק המקומי והתחזקות הדולר מול השקל".
בין אם זאת הסיבה המרכזית למעבר למסלולים הפאסיביים או לא, חשוב להבין שהשקעה בפיזור רחב, בשוק האמריקאי והגלובלי, היא תמיד אסטרטגיה נבונה כי פיזור היא ארוחת החינם היחידה בעולם ההשקעות. בטח ובטח כששוק המניות המקומי מהווה בקושי קמצוץ (0.2%) משוק המניות העולמי.
[נ.ב. אם אתם רוצים לדעת יותר איך להתגונן בפני משבר כלכלי בישראל, אתם מוזמנים לצפות בהקלטת הוובינר שעשינו לפני חודשיים וחצי בדיוק בנושא הזה].
סיבה נוספת למעבר למסלולים הפאסיביים היא העובדה ש:
"קרנות הפנסיה מחויבות החל מחודש ינואר להציע מסלולים פאסיביים בדמי ניהול מוזלים"
אני שמח על כך שהייתי שותף לקידום הנושא החשוב הזה בדיונים עם רשות שוק ההון (לעוד בנושא, מוזמנים לראות פוסטים תחת הקטגוריה פעילות ציבורית לשיפור הפנסיה ושוק ההון).
אבל למרות הגידול במסלולים הפאסיביים, המצב לא מזהיר בכלל ויש לנו עוד כברת דרך ארוכה לעבור:
"ישראל נמצאת אחרי העולם בגודלו של החלק הפסיבי בתיק ההשקעות. בעוד שבישראל העולם הפסיבי מהווה 1%-2% מהנכסים הפנסיוניים, בעולם הוא מוערך ב-25%-30%."
השונות בין תשואות קרנות הפנסיה
בכתבה מוזכרות תשואות שונות שהשיגו קרנות הפנסיה במסלול עוקב S&P 500 במספר גופים, והתשואות בין ינואר-אפריל השנה נעו בין 8.8% ל-10.1%. איך יכול להיות שיש פער כזה?
הדבר נובע מאופן העקיבה אחרי המדד וגם ממועד הדיווח.
- קרנות הפנסיה הישראליות עוקבות אחרי מדדים בחו"ל באמצעות חוזים עתידיים, קרנות סל, או שילוב של שניהם.
- כאשר מדובר בקרנות סל ישנם הבדלים בדמי הניהול של אותן קרנות, וכן באופן המיסוי עליהן, כאשר במרבית המקרים ישנה עדיפות למעקב באמצעות קרנות איריות.
- בעיה נוספת נובעת מהבדלים בשיעור החשיפה המנייתית. הציפייה ממסלול מחקה מדד היא שהוא יעקוב ב-100% אחרי המדד, נכון? אז מבדיקה שערכתי, מסתבר ששיעור החשיפה למניות במסלולים המנייתיים ומחקי מדד המניות בקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות הוא 96% בלבד. אחוזים לא מבוטלים שלא מושקעים ולא מייצרים תשואה הם בהחלט בעיה, וישנם גם כמובן הבדלים בין הגופים.
- רק חשוב להדגיש שזה שגוף מסוים במסלול S&P 500 הוביל בתשואות על פני גופים אחרים באותו מסלול לא אומר שהמצב יישמר. יכול להיות שבעתיד שיעור החשיפה למניות יתהפך, או שאופן העקיבה ישתנה, ואין לנו שום וודאות בנושא. הדבר היחיד שבשליטתנו כשאנחנו רוצים לבחור בין שניים או יותר גופים שמציעים מסלולים שמחקים את אותו מדד, הוא לבחור את הגוף שמציע לנו את דמי הניהול הזולים ביותר.
- נקודה נוספת שגורמת להבדלים בתשואות המדווחות היא מועד הדיווח. קרנות פנסיה שעוקבות אחרי המדד באמצעות קרנות סל שנסחרות בארץ, יציגו דיווח לפי יום המסחר האחרון של קרנות הסל באותו חודש, ואם במקרה הוא חל ביום חמישי, אז היו שני ימי מסחר נוספים בוול סטריט (חמישי ושישי) שהתשואות שהמדד השיג בהן, וגם השינוי בדולר מול השקל באותם ימים, לא בא לידי ביטוי בדיווח התשואה החודשי. זה כמובן חסר משמעות כי ברגע שהקרנות תחלנה להיסחר בארץ בשבוע העוקב, השינויים במדדי ובמט"ח יבואו לידי ביטוי מיד בפתיחת המסחר. שינויים כאלה של יום או יומיים בהחלט יכולים להסביר פערים של 1-2% ואף יותר, אבל זה כאמור לא פיגור אמיתי בתשואות, אלא פיגור בדיווח על התשואות.
האינטרסים של הגופים המוסדיים ומה הקשר להייטקיסטים
בכתבה מצוטט איתי יעקב, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל, שהתייחס למסלול פאסיבי מדדי חו"ל של מנורה בפנסיה, גמל, השתלמות ופוליסות חיסכון, וציין ש:
"בנינו מסלולים שידברו בעיקר להייטקיסטים ולבעלי שכר גבוה. אלו אנשים שבכל הנוגע לכסף הפנוי שלהם מאמינים בעולם של מדדים, בטח בניהול לאורך זמן, וזה מוכיח את עצמו הן בצבירות גבוהות והן בתשואות גבוהות."
זה ציטוט מאוד תמוה בעיניי. אם למנורה יש מסלול פאסיבי טוב בפיזור גלובלי (גם אם לא מושלם), אז למה שהוא יתאים רק להייטקיסטים ולבעלי שכר גבוה? תשואות מודדים באחוזים, וגם בעלי שכר נמוך יותר מהייטקיסטים ישיגו בדיוק את אותן תשואות אם יבחרו במסלול הזה!
שימו לב גם לסאב-טקסט בדבריו של יעקב (פרשנות שלי בלבד): אנחנו רואים שיש ביקוש למסלולים פאסיביים ולכן אנחנו מציעים אותם בכל המוצרים שלנו, כולל מוצרים לחסכונות הפרטיים כמו פוליסות חיסכון. אנחנו לא מציעים אותם בגלל שזה מה שטוב לחוסכים ומגובה במחקרים, אלא בגלל הביקוש!
חשוב להבין שהגופים המוסדיים הם לאו דווקא בצד שלכם – תעשו את הבחירות שלכם לפי מה שעובד ומגובה במחקרים סטטיסטיים, ולא בגלל אופנות או טרנדים.
כשנשאל יעקב מדוע הייטקיסטים מעדיפים את המסלולים הללו, הוא ענה ש:
"זה קהל הרבה יותר מעורב, הרבה יותר מודע והרבה יותר בוחר אקטיבית – לאו דווקא את ברירות המחדל של מסלול הגילאים בעולם הפנסיוני או המסלול הכללי בהשתלמות – ואז מניפת המסלולים הזו מתאימה לו".
בנקודה הזאת יעקב צודק לחלוטין, והציטוט הזה גם שם זרקור על שתי בעיות מרכזיות בארץ:
- היעדר חינוך פיננסי בכלל, ובעולם ההשקעות בפרט.
- מסלולי ברירת מחדל גרועים בפנסיה, למרות המאמצים שהשקענו בנושא מול רשות שוק ההון.
אבל היי, כל מי שצובר חינוך פיננסי יכול לבצע בחירות שיהיו טובות הרבה יותר לעתיד הכלכלי שלו מאשר ברירות המחדל בפנסיה ובהשתלמות. אז תדאגו להבנה הפיננסית שלכם (למשל מכאן) ואל תסמכו על ברירות המחדל!
פיזור גלובלי מול השקעה ב-S&P 500
הכתבה מציינת ש:
"בסופו של דבר, למרות שמדובר בכלכלה הגדולה בעולם, רוב התשואה שהמדד משיג מקורה במספר קטן, על גבול החד-ספרתי, של מניות חברות הענק שמגיעות בעיקר מתחום הטכנולוגיה"
הציטוט נכון לכשעצמו, אבל זאת סיבה משנית להעדיף פיזור גלובלי על פני השקעה ב-S&P 500 ויש להעדפה הזאת המון סיבות טובות:
- פיזור גלובלי רחב הוא העיקרון הבסיסי של ההשקעות הפאסיביות – אנחנו לא יודעים איזה שוק ואיזה סקטור יובילו בכל תקופה, ולכן מפזרים על כולם.
- ה-S&P 500 לא תמיד מוביל בתשואות ופעמים רבות הוא דווקא מפגר בתשואות.
- בגלל שיש מחזוריות של הובלה בתשואות בין השוק האמריקאי לשאר העולם, וייתכן שאנחנו בנק' היפוך.
- בגלל התמחור הגבוה של המניות האמריקאיות בהשוואה לשאר העולם. תמחור גבוה יותר גורר צפי לתשואות נמוכות יותר, וזאת גם התחזית לשוק האמריקאי ביחס לשאר העולם לעשור הקרוב!
- בגלל שפיזור גלובלי שומר על התשואות אבל מקטין את התנודתיות.
התייחסנו לכל הסיבות האלה בהרחבה בפוסט הזה.
לציטוט אחר של בנושא של איתי יעקב אני דווקא יותר מתחבר:
"היתרון של המסלולים האלו הוא שהם מאפשרים את הפיזור הרחב ביותר שיש, ובעולם תנודתי שבו כל יום סקטור עולה ואחר יורד, אחד חוטף ואחר צומח, ככל שהפיזור יותר גדול – גם מבחינה סקטוריאלית, גם גיאוגרפית וגם מבחינת סוג הנייר המוחזק, זה מוצר מנצח".
תכנון תמהיל התיק
גם בנושא הזה אני קצת מסכים וקצת לא מסכים עם איתי יעקב:
בתחילה הוא ציין ש:
"כמו שהמצב שהיה עד לא מזמן, של 100% בניהול אקטיבי, הוא שגוי, יכול להיות שגם 100% פסיבי זה לא נכון", אומר יעקב. "יש במסלולים האקטיביים ערכים מוספים, דוגמת השקעות אלטרנטיביות או חשיפה להשקעות אחרות שאין במסלולים פסיביים, אז מה שנכון הוא למצוא את השילוב בין הניהול האקטיבי וההשקעות המיוחדות ובין הניהול הפסיבי והפיזור הרחב שלו".
לא איתי היקר, פה אתה טועה. אין שום בעיה עם 100% פאסיבי, הן בפלח המנייתי של התיק והן בפלח הסולידי. בהשקעות אלטרנטיביות במרבית המקרים אין שום ערך מוסף, לא בהגדלת תשואות ולא בהקטנת קורלציה לשוק המניות. תראו למשל כאן וכאן.
מנגד כשנשאל איתי האם כדאי להשקיע היום באג"ח לאור תחזית תשואה של 5% הוא ענה, ובצדק, ש:
"השאלה היא מהו אופק ההשקעה ולמתי צריך את הכסף. אם האופק ארוך התקופה התנודתית היא פחות רלוונטית"
או במילים אחרות – אין מה לחשוש מחשיפה מנייתית גבוהה ואפילו מקסימלית (כמובן בפיזור רחב) כאשר מדובר על השקעה לטווח ארוך.
תובנות לסיכום (אף אחת מהן לא מחדשת, אבל תמיד טוב לעשות סדר):
- לא צריך להיות הייטקיסטים בשביל להשקיע במסלולים מחקי מדד טובים וזולים.
- תשקיעו במדדים לא כי זאת האופנה או כי אתם רואים שאחרים עושים את זה, אלא כי זה מוכח במחקרים בתור אסטרטגיית ההשקעה המוצלחת ביותר עלי אדמות לטווח הארוך.
- תשקיעו בפיזור גלובלי רחב כי אתם לא יודעים איזה שוק ואיזה סקטור יובילו בעתיד.
- בנוגע להשקעות ולחסכונות שלכם אל תסמכו על המדינה, על הסוכן, או על המעסיק שלכם שידאגו לכם.
- והכי חשוב: תשקיעו בחינוך הפיננסי שלכם!
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
