נכתב בתאריך 22.6.21, עודכן בתאריך 15.11.23
תעשיית הפיננסים מכילה מוצרי חיסכון והשקעה מסוגים שונים: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות, וכן מוצרים פנסיוניים כמו קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל.
מה משותף לכולם? לכל מוצר מנוהל יש מנהל השקעות שמנסה להשיג עבורנו תשואות נאות בהתאם למדיניות ההשקעה של המסלול. ניהול ההשקעות כולל העסקת אנליסטים שמבצעים מחקר על חברות בארץ ובחו"ל, וניסיון להרכיב "נבחרת מנצחת" של נכסים מתוך השוק הרלוונטי. למשל:
- קרן שמשקיעה במניות בארה"ב יכולה לבחור למשל 24 מניות מתוך כל שוק המניות האמריקאי.
- קרן השתלמות במסלול אג"ח יכולה לבחור למשל 10 אג"חים מתוך מאות אג"חים הנסחרים בישראל.
- קופת גמל במסלול כללי יכולה לבחור למשל 8 אג"חים מהארץ, 6 אג"חים מחו"ל, 5 מניות ישראליות ו-12 מניות מחו"ל.
מנהלי ההשקעות גם מבצעים שינויים בתיק מפעם לפעם על-מנת לשמור על "ההרכב המנצח" לכל תקופה, לפחות לדעתם.
לפעמים הם גם מנסים "לתזמן את השוק" – לנחש שאנחנו עומדים בפני משבר ואז לעבור להחזיק מזומנים או אפיקים סולידיים "עד יעבור זעם", וההיפך – לנחש מתי הזמן להיכנס בחזרה לשוק.
עבור עבודת הניתוח, מנהלי ההשקעות גובים דמי ניהול המהווים אחוז מסוים משווי התיק. דמי הניהול במוצרים המנוהלים נעים לרוב בין 0.5%-2% לשנה (פרט לקרנות הפנסיה), והם נגבים גם ללא קשר להצלחה, כלומר גם בשנים של ירידות.
אז האם דמי הניהול מוצדקים ומנהלי ההשקעות מספקים את הסחורה?
מכותרת הפוסט אתם בטח מניחים שלא. אבל אל תסתמכו על המילה שלי, בואו נבדוק את המחקרים.
אז באמת מחקרים רבים לאורך השנים, של גופים כמו Bogle Financial Research Centre, Vanguard, Standard & Poor’s וגופי מחקר אחרים, השוו את התשואות של הקרנות המנוהלות מול מדדי הייחוס שלהם.
המחקרים הראו שבכל פרקי הזמן שנבדקו, מטווחים קצרים ועד ארוכים, רוב הקרנות הניבו תשואה נמוכה מהמדד. המספרים נעים לרוב בין 60-95% מהקרנות שמפגרות אחרי מדד הייחוס שלהם, ועפ"י רוב ככל שפרקי הזמן ארוכים יותר, כך שיעור הקרנות שהצליחו לעקוף את תשואות המדדים נמוך יותר.
אחד המקורות הנוחים לבחון זאת, הוא SPIVA, ראשי תיבות של S&P Indices vs Active – גוף מחקר שמשווה קרנות מנוהלות אקטיביות מול מדדים פאסיביים של S&P (ולמקרה שלא ידעתם ל-S&P יש עוד הרבה מדדים מלבד ה-S&P 500). SPIVA מוציאים דו"ח כל חצי שנה, והדו"ח העדכני שלהם, נכון למועד כתיבת הפוסט הזה, הוא סוף יוני 2023.
בואו נראה כמה דוגמאות מתוך הדו"ח האחרון (שניתן לראות בקלות באתר שלהם):
ארה"ב – השוואה של הקרנות המנייתיות המנוהלות מול מדד ה-S&P 500
- בשנה האחרונה 60% מהקרנות המנוהלות פיגרו מול המדד.
- ב-5 ו-10 השנים האחרונות 86-87% מהקרנות פיגרו מול המדד.
- ב-15 השנים האחרונות 92% מהקרנות פיגרו מול המדד.
אירופה – השוואה של הקרנות המנייתיות המנוהלות מול מדד ה-S&P Europe 350
- בשנה האחרונה 82% מהקרנות המנוהלות פיגרו מול המדד.
- ב-5 וב-10 השנים האחרונות 93% מהקרנות פיגרו מול המדד.
יפן – השוואה של הקרנות המנייתיות המנוהלות מול מדד ה-S&P/TOPIX 150
- בשנה האחרונה 83% מהקרנות המנוהלות פיגרו מול המדד.
- ב-5 השנים האחרונות 93% מהקרנות פיגרו מול המדד.
- ב-10 השנים האחרונות 84% מהקרנות פיגרו מול המדד.
אוסטרליה – השוואה של הקרנות המנייתיות המנוהלות מול מדד ה-S&P/ASX האוסטרלי
- בשנה האחרונה 76% מהקרנות המנוהלות פיגרו מול המדד.
- ב-5, 10 ו-15 השנים האחרונות 79-81% מהקרנות פיגרו מול המדד.
קנדה – השוואה של הקרנות המנייתיות המנוהלות מול מדד ה-S&P/TSX הקנדי
- בשנה האחרונה 78% מהקרנות המנוהלות פיגרו מול המדד.
- ב-5 וב-10 השנים האחרונות 95% מהקרנות פיגרו מול המדד.
אם חוזרים ללשונית של ארה"ב באתר של SPIVA, יורדים מעט למטה בעמוד ולוחצים על View more fund categories, אפשר לראות פילוח לכל מיני תתי-אפיקים: מניות גדולות, בינוניות, וקטנות, מניות ערך, מניות צמיחה, וכל השילובים ביניהם, וכן קרנות אג"חים מסוגים שונים (ממשלתי, קונצרני, טווח קצר, טווח ארוך וכו').
מה שמעניין זה שהמגמה נשמרת גם בקרנות שמתמחות בתתי האפיקים השונים – רוב הקרנות מפגרות בתשואות אחרי מדדי הייחוס שלהן, גם לטווח קצר-בינוני, ובמיוחד לטווח הארוך.
בפוסטים הבאים נראה שהמצב אפילו פחות טוב מהנתונים שהצגתי בפוסט הזה! יש לכך שתי סיבות: נושא חשוב שנקרא הטיית השרידות, וחוסר ההתמדה של הקרנות המובילות.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
