קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

פול גז בניוטרל: מינוף לא יעיל כנגד השקעה סולידית ויקרה

השקעה במינוף
 

רבים מעוניינים לקחת הלוואה כנגד קה"ש, וכן כנגד מוצרים אחרים כמו קופ"ג להשקעה או פוליסת חיסכון. ברוב הגופים מאפשרים לקחת הלוואה של עד 80% מסך הצבירה כאשר מדובר במסלול סולידי (כמו מסלול כללי), ועד כ-30-50% מסך הצבירה אם מדובר במסלול מנייתי או מחקה מדד מניות. בחלק זה נתמקד באפשרות של לקיחת הלוואה של כ-80% כנגד מסלול סולידי יחסית.

אז אם המטרה היא הגדלת תשואות – הפוסט הזה ממחיש כמה המהלך הזה לא יעיל, כי אמנם מנצלים את כספי ההלוואה לצורך הגדלת התשואות, אבל מנגד משלמים בריבית-דריבית על השקעה יקרה ולא יעילה של הקרן שלנו. המנגנון הזה לא מייצר תשואות עודפות שלא ניתן להשיג בלי המינוף הזה, הוא מייצר עמלות עודפות לגופים המוסדיים ולמתווכים.

וכדי לחדד את הפואנטה של הפוסט הזה, בשביל מה בכלל מציעים מינוף כנגד פוליסת חיסכון/קופ"ג להשקעה במסלול כללי? בשביל להגדיל תשואות. זאת המטרה, וזה נכון גם עבור מי שלוקח הלוואה מהמוצרים האלה לצורך השקעה, ואפילו עבור מי שלוקח מהם הלוואה עבור הון עצמי לדירה (כי אחרת הוא היה פשוט משתמש בכסף שיש לו כהון עצמי לדירה בלי להשקיע בקופה/פוליסה ולקחת ממנה הלוואה).

בהשקעה במסלול כללי ככל הנראה לא נקבל דרישת בטחונות (ראו פוסט קודם), כיוון שהסבירות לירידות של מעל 20% אינה גבוהה במיוחד, אם כי היא עדיין קיימת. אבל הבעיה המרכזית היא שכדי לקחת הלוואה של 80% מסך הצבירה אנחנו צריכים להתפשר משמעותית על תשואת ההון העצמי שלנו רק כדי לקבל את ההלוואה. ההתפשרות נובעת מהסיבות הבאות:

  1. השקעה שמרנית מדי: מסלול כללי משקיע כ-40% בלבד במניות ואת היתר באפיקים סולידיים, כלומר אנחנו מתפשרים מאוד על התשואה של 60% מהתיק. כל המטרה במינוף לצורך השקעה היא להגדיל את התשואות, אז מה ההיגיון להתפשר ככה על מרבית החיסכון שלנו?
  2. דמי ניהול גבוהים: בהשוואה להשקעה עצמאית / IRA דמי הניהול במוצרים המנוהלים הם גבוהים. הדבר בעייתי במיוחד בחלק הסולידי של התיק, כיוון שהתשואה שלו נמוכה אבל גם עליה משלמים דמי ניהול גבוהים ש"אוכלים" חלק משמעותי מהרווחים, אם לא את רובם. בנוסף קיים סיכוי לא מבוטל לתשואת חסר מול המדדים (הן בחלק המנייתי והן בסולידי), אפילו בלי להתחשב בדמי הניהול.
  3. פספוס תשואה על אחזקה במזומן: בכל הקרנות/הקופות המנוהלות ישנם אחוזים ספורים שכלל לא מושקעים ופשוט מוחזקים כיתרות מזומנים. נרחיב על כך בקרוב בפוסט נפרד.
  4. מיסוי על דיבידנדים: בהשוואה להשקעה עצמאית בקרנות איריות, המיסוי במקור על דיבידנדים בהשקעות מנוהלות (כולל במסלולים מחקי מדד) הוא גבוה יותר.

פירוט נרחב על הגורמים הללו ניתן לראות בפוסט הזה. כל החסרונות הללו גורמים להפסד תשואה ממוצעת של מעל 3% לשנה על ההון העצמי! אנשים מסתכלים על איך הם מרוויחים יותר מצד אחד (כתוצאה מהמינוף), אבל לא מודעים לכך שהם מפסידים הרבה תשואה מצד שני, לרוב בגלל חוסר הבנה על "הקופסא השחורה" הזאת שנקראת שוק ההון.

במצב כזה, גם הרווחים כתוצאה מהשקעת כספי ההלוואה לא צפויים לכסות על אובדן התשואה על ההון העצמי + הריבית על ההלוואה + המיסים על רווחי ההשקעה. אפילו אם איכשהו יהיו בכל זאת רווחים עודפים, הם צפויים להיות נמוכים למדי, ואינם מצויים בהלימה לסיכון העודף של לקיחת המינוף.

אחד התרחישים הנפוצים להלוואה מסוג זה הינו עבור השקעה בנדל"ן או באפיק אחר כמו P2P. סוכנים רבים מציעים ללקוחותיהם שרוצים לקנות דירה להשקעה או להשקיע בהשקעה אלטרנטיבית, לשים את ההון העצמי בפוליסת חיסכון במסלול כללי, לקחת הלוואה על 80% מהצבירה, ולהשתמש בכספי ההלוואה עבור ההון העצמי לצורך ההשקעה. ככה הם, לכאורה, מרוויחים פעמיים – גם הכסף עובד בשוק ההון, וגם משמש אותם כהון עצמי להשקעה.

בפועל מדובר באחיזת עיניים! החלק הסולידי של התיק מייצר תשואה נומינלית נמוכה מאוד, ובניכוי דמי הניהול והריבית על ההלוואה כבר לא נשאר ממנו כלום או כמעט כלום. אם המסלול הכללי כולל 40% מניות ו-60% סולידי, את ה-60% הסולידיים היה עדיף כבר לשים ישירות כהון עצמי לדירה/להשקעה אחרת, ולקחת הלוואה רק כנגד הפלח המנייתי.

הסיבה לכך שסוכנים רבים "דוחפים" את אותם מוצרים רק לצורך לקיחת הלוואות היא דמי הניהול הגבוהים שהם מקבלים מהם. הנה ציטוט חשוב מתוך כתבה מצוינת בנושא:

"האינטרס של סוכן הביטוח הוא טבעי. העמלה שהוא מקבל – 0.4% מדמי הניהול – נגזרת מגובה ההשקעה של הלקוח. לכך מתווספת עמלת גיוס חד־פעמית שגם היא נגזרת מגובה ההשקעה".

בכל דיון רציני על פוליסת חיסכון, היתרון היחיד שמוזכר לטובת השקעה באמצעות המכשיר הזה הוא המינוף הזול. אף אחד לא מציין תשואות גבוהות (כי אין כאלה) או דמי ניהול נמוכים (הצחקתם את חברות הביטוח), מציינים רק את המינוף. אז הנה – גם את מיתוס המינוף הזול הפרכנו. המינוף אמנם זול, אבל הוא עולה לנו בריבית-דריבית על ההון העצמי. בעשור ומשהו האחרונים (עד סוף 2021) גם המסלולים הכלליים הניבו תשואות לא רעות של כ-6-8% (בזמן ששוק המניות הרוויח כ-14%). חלק מהסוכנים, ושמעתי על כך בעצמי, מצדיקים את המינוף בכך ש"בהשקעה סולידית מרוויחים 8% בשנה".

 

לפוסט הבא – על מינוף מסוכן כנגד השקעה מנייתית

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון יעילות בהשקעות ובצרכנות

איך למשוך מהתיק בלי לשלם מס רווחי הון

כספים שאנחנו מושכים מתיק ההשקעות חייבים במס רווחי הון. אז האם כדי למשוך 3% מהתיק נטו (שיעור משיכה שמתאים לפרישה מוקדמת) נצטרך למשוך בעצם 4% ברוטו כדי שיישארו לנו ביד 3%, ולהסתכן שהכסף ייגמר מוקדם מהמתוכנן? התשובה היא לא. במציאות נשלם תמיד פחות מיסים מ-25%, לעיתים הרבה פחות, לעיתים הרבה הרבה פחות, ולעיתים ממש גורנישט – 0 עגול. אז כמה מיסים באמת נשלם במשיכות מהתיק בעת הפרישה? המשיכו לקרוא. קיימים מספר גורמים שמאפשרים הקטנה של חבות המס על רווחי הון, בואו נעבור עליהם.

להמשך קריאה
מה ההבדל בין משיכות מתיק ההשקעות לבין קצבת פנסיה פנסיה ופרישה מוקדמת

מה ההבדל בין משיכות מתיק ההשקעות לבין קצבת פנסיה

בפוסט קודם הבנו איך אפשר לייצר "קצבה" עצמאית ע"י משיכות שוטפות מתיק ההשקעות, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו איזה שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60 ואיזה לפרישה מוקדמת. עכשיו, אחרי שהבנו איך לייצר קצבה מהחסכונות שלנו בכוחות עצמנו, בלי שאף אחד ישלם לנו, הגיע הזמן להבין איך עובד מנגנון הקצבה של קרן הפנסיה.

להמשך קריאה
איזה מסלול בחרנו לילדים שלנו בחיסכון לכל ילד? יעילות בהשקעות ובצרכנות

איזה מסלול בחרנו לילדים שלנו בחיסכון לכל ילד?

אחרי שנשאלתי את השאלה הזאת פעמים רבות, אגש ישר לתשובה: קופ"ג להשקעה במסלול "הלכה" של אינפיניטי. למה קופ"ג להשקעה ולא פיקדון בנקאי? כי פיקדון בנקאי זאת לא השקעה, הוא לא מניב כמעט שום תשואה, ובקושי מכסה את עליות האינפלציה, אם בכלל. אבל אמרת שקופ"ג להשקעה הוא מוצר גרוע, לא? זה נכון, מדובר במוצר יקר ולא […]

להמשך קריאה
יעילות בהשקעות ובצרכנות

כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים על השקעות מנוהלות?

בפוסטים קודמים הזכרנו את הסיבות המרכזיות לחוסר היעילות של השקעות מנוהלות בהשוואה להשקעה פאסיבית יעילה. בפוסט הזה נקבץ את כולם ביחד ונבין כמה אחוזי תשואה אנחנו באמת מאבדים במסלולי השקעה מנוהלים שונים בהשוואה להשקעה עצמאית יעילה, לרבות מסלול מחקה מדד מובנה. ספוילר: זה ממש לא מעט!

להמשך קריאה
יעילות בהשקעות ובצרכנות

לאן נעלמו 4% מהמסלול מחקה מדד שלי???

מכירים מסלולים מחקי מדד? נכון שאומרים לכם "בשביל מה אתם צריכים להשקיע עצמאית? יש לנו קופ"ג/קה"ש/קרן פנסיה במסלול מחקה מדד". בפוסט קודם הסברנו למה כדאי לבחור במסלול מחקה מדד על פני מסלול מנוהל גם כאשר דמי הניהול זהים. בפוסט הזה נתמקד באחד החסרונות הנסתרים של מסלול מחקה מדד מובנה לעומת השקעה עצמאית – חשיפה לא מלאה (ברמה של 96%) למדד.

להמשך קריאה
מה עושים כשהשווקים סוערים

איך הבורסה מתגוננת בפני תנודות שערים חדות ומהו מנתק הזרם?

המסחר בבורסה פועל, ובצדק, גם בשעות קשות כמו מלחמה. למשקיעים צריכה להיות גישה בכל עת לניירות הערך שברשותם אם הם רוצים למכור אותם, וכן לרכוש ניירות ערך כאוות נפשם. יחד עם זאת, כדי להתמודד עם מצבים של תנודות מחיר קיצוניות – לבורסה יש שני מנגנוני הגנה מרכזיים שמטרתם למתן את התנודות. כדי להבין אותם, נצטרך תחילה להבין איך טכנית עובד המסחר בבורסה.

להמשך קריאה
חשבונות מסחר ופרקטיקה

מהי עלות הרכישה של קרנות סל ואיך אפשר להוזיל אותה?

כפי שרובכם (אני מקווה) כבר יודעים, השקעה בקרנות איריות יעילות וזולות היא האפשרות הטובה ביותר למשקיעים ישראלים שאינם אזרחים אמריקאים, וקיים מגוון רחב יחסית של קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים, אותן קל וזול לקנות מכל בית השקעות ישראלי. ניתן לבסס את כל הפלח המנייתי של התיק שלנו, או את רובו, על קרן עולמית אחת, או על שילוב של 3 קרנות (S&P 500, אירופה והשווקים המתפתחים).

להמשך קריאה