הדרכת מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל

פנסיה ופרישה מוקדמת למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל
 

בפוסט הקודם הבנו מה ההבדל בין משיכה עצמאית מתיק ההשקעות לבין קצבת הפנסיה. בפוסט הזה ננתח מספרית את ההבדלים, ונבין למה מנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל.

 

לצורך הניתוח ניקח השוואה בין שני זוגות פנסיונרים:

בצד אחד של ההשוואה יש לנו את בני הזוג כהן שחסכו עד פרישתם לגמלאות 4.8 מיליון ₪ בתיק ההשקעות שלהם שמושקע במדדי מניות, ואין להם בכלל פנסיה. הם בחרו למשוך מתיק ההשקעות למחייתם לפי שיעור משיכה של 3% מההון בעת הפרישה, וזאת למרות שהם יכולים אפילו למשוך 4% בבטחה כפי שכבר ראינו, כיוון ש-4% הוא שיעור משיכה מתאים לפרישה בגיל +60.

כמה הם ימשכו? 3%*4,800,000 = 144,000 ₪ בשנה = 12,000 ₪ בחודש.

בנוסף הם מקבלים קצבאות זקנה מביטוח לאומי בסך של כ-5,000 ₪ לחודש, כלומר סך הכנסתם החודשית היא 17,000 ₪, שמתאימה לצרכי המחייה שלהם.

בצד השני של ההשוואה יש לנו את בני הזוג לוי שחסכו כל אחד 2.4 מיליון ₪ בפנסיה, סה"כ 4.8 מיליון ₪ (ממש כמו בני הזוג כהן), ואין להם בכלל תיק השקעות.

הקצבה שיקבלו בני הזוג לוי, לפי מקדם 200 תהיה 12,000 ₪ לכל אחד, סה"כ 24,000 ₪ ביחד.

גם הם מקבלים קצבת ביטוח לאומי ע"ס 5,000 ₪ ביחד וגם הם מוציאים 17,000 ₪ לחודש כמו בני הזוג כהן.

 

עכשיו בואו נראה מה יישאר ביד לבני הזוג כהן ולבני הזוג לוי בעוד 20 שנה.

אצל בני הזוג כהן הסכום הסופי שיישאר אחרי המשיכות במשך 20 שנה תלוי במועד הפרישה והוא נע בין 37% לבין 720% מהסכום ההתחלתי (פרטים בפוסט הזה). בממוצע יכפילו ריאלית את ההון בעת הפרישה פי 2.5, כלומר יישאר להם אחרי המשיכות סכום של כ-12 מיליון ₪ בעוד 20 שנה.

אצל בני הזוג לוי אין בכלל תיק השקעות, אבל הם מקבלים קצבאות פנסיה ע"ס 24,000 ₪ לחודש, שהם 12,000 ₪ יותר ממה שהם זקוקים לו. לכן הם יוכלו לפתוח תיק השקעות ולהשקיע את ה-12,000 ₪ הפנויים שלהם כל חודש. מה יישאר להם ביד אחרי 20 שנה? לפי תשואה ריאלית ממוצעת של 7% של מדדי המניות שווי התיק שלהם בעוד 20 שנה יעמוד על 6.25 מיליון ₪.

במילים אחרות, אחרי 20 שנה התיק של בני הזוג כהן יהיה גדול מהתיק של בני הזוג לוי כמעט פי 2!

הסיבה לכך היא ש"הבוכטה הגדולה" של תיק ההשקעות של בני הזוג כהן מושקע באפיק המניב תשואה גבוהה (מדדי מניות) והם מושכים ממנו משיכות צנועות שמשמשות אותם למחייה.

לעומת זאת אצל בני הזוג לוי "הבוכטה הגדולה" יושבת באפיק סולידי בקרן הפנסיה, הם מקבלים ממנה קצבאות גדולות מהסכום שהם זקוקים לו, חלק מהקצבה הולך למחייה וחלק הם "מטפטפים" לאט-לאט מהפנסיה הסולידית לתיק ההשקעות המנייתי.

 

ומה לגבי מיסוי?

קצבת הפנסיה חייבת במס הכנסה, אבל קיים פטור ממס של כ-6,300 ₪ לחודש לפורשים אחרי 2025, ובנוסף יש גם את נקודות הזיכוי הרגילות של מס הכנסה. ביחד יוצא שבערך 12,000 ₪ לחודש יהיו פטורים, וכיוון שבני הזוג לוי מקבלים כ"א קצבה בגובה 12,000 ₪, כל הקצבה שלהם תהיה פטורה ממס.

הרווחים מתיק ההשקעות לעומת זאת חייבים במס רווחי הון. אך בפועל, גם על משיכות מתיק ההשקעות לאחר הפרישה נשלם מעט מאוד מס, אם בכלל. לאחר גיל 60 חבות המס נקבעת לפי מדרגות מס שולי ועד גובה מס רווחי הון, כלומר 10%, 14% 20% ורק במדרגה של 31% ישולם 25%. בנוסף ניתן לקזז נקודות זיכוי לא מנוצלות כנגד רווחי הון, וכיוון שלבני הזוג לוי אין הכנסה נוספת, הם יוכלו לקזז את נקודות הזיכוי.

כיוון שמדרגת המס הראשונה בגובה 10% היא עד הכנסות של 84,120 ₪ לשנה, אפשר גם למשוך רווחים מהתיק הפרטי בגובה של כ-84,120 ₪ בשנה. על רווחים אלו נהיה חייבים רק ב-10% מס, כלומר כ-8,412 ₪ מיסים, אך ניתן לנצל נקודות זיכוי כנגד הרווחים החייבים במס! סך נק' הזיכוי ממס לגבר הם 6,534 ₪ לשנה ולאישה 7,986 ₪ לשנה, כך שמרבית ההכנסה תהיה פטורה. על מימוש רווחים של 84,120 ₪ מהתיק בשנה, ישלם גבר רק 1878 ₪ מיסים, המהווים 2.23% מס מהרווח בלבד!

אמנם דיברנו על משיכות של 144,000 בשנה ולא רק 81,480, אבל חשוב לזכור שלא כל שקל שמושכים מהתיק ממוסה, אלא רק הרווחים! אם למשל התיק שלהם הרוויח 100% תשואה עד הפרישה לגמלאות, אז מתוך משיכה של 144,000 לשנה, רק חצי מהמשיכה הם רווחים שחל עליהם מס, כלומר רק 72,000 ₪ יהיו חייבים במס, שזה סכום נמוך יותר מ-84,120, ובפועל פטור ממס כמעט לחלוטין.

אז בשורה התחתונה – בשתי החלופות המיסוי נמוך מאוד עד כדי אפסי, ואין הבדל מהותי.

 

המסקנה מההשוואה

כאשר ניתן להסתפק בשיעור משיכה של 3-4% מההון בעת הפרישה, ישנה עדיפות למשיכות עצמאיות מתיק השקעות בהשוואה לקבלת קצבת פנסיה, כיוון שככל הנראה יישאר הרבה יותר ביד בעוד 20 שנה לשימוש עתידי/לירושה. אפילו אם המיסוי מעט גבוה יותר במשיכות מהתיק – זה רק מצמצם מעט את הפער הגדול.

יתרון נוסף במשיכות עצמאיות מתיק השקעות – המודל גמיש יותר לצרכינו בהשוואה לקצבה. כשאנחנו מושכים מהתיק יש לנו אפשרות למשוך יותר כשההוצאות גבוהות יותר, או פחות כשהן נמוכות יותר, ואפילו להקטין את המשיכות בתקופה גרועה בשווקים כדי לשפר את שרידות התיק. קצבה לעומת זאת אינה גמישה כלל.

 

שאלות המשך בעקבות ההשוואה

  • כיוון שמנגנון הקצבה לא יעיל – האם כדאי לי לוותר על ההפקדות לפנסיה?
  • האם כדאי לי למשוך את הכספים שיש לי בפנסיה ולהשקיע אותם בתיק הפרטי?
  • אני מתקרב לפרישה, אין לי כמעט פנסיה, וחשבתי להפקיד לקופ"ג להשקעה כדי לייעד את הכספים לקצבה פטורה ממס – האם כדאי לעשות את זה?

על כל אלה נענה בפוסטים הבאים.

אבל בינתיים אשמח לשמוע את דעתכם – האם אתם מעדיפים למשוך כספים עצמאית מתיק ההשקעות או לקבל קצבת פנסיה? שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

האם השקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד? מיתוסים שחשוב לנפץ

האם השקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד?

לאחרונה שמעתי ממספר חברים בקהילה חשש מכך שההשקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד, שהיא מדינה עויינת לישראל, בתקופה האחרונה במיוחד. האם יש ממש בחשש הזה? אז חשוב להבין שהתרומה לכלכלת אירלנד היא ממש זניחה. מתוך דמי הניהול (הנמוכים ממילא) שהקרנות האיריות גובות, אחרי ניכוי ההוצאות שלהן נשאר לחברות (בלאקרוק, אינבסקו, ואנגארד) רווח מסוים. על הרווח הזה הן תשלמנה לאירלנד מס חברות. אבל מס החברות באירלנד נמוך (הלוואי ויאמצו את זה גם אצלנו – זה יתרום רבות למשק ולכלל הצרכנים!), זאת אחת הסיבות שמלכתחילה הן בחרו להנפיק שם. ממש כמו שגוגל ומטה קבעו את ה-headquarters שלהן באירלנד.

להמשך קריאה
כל האמת על השקעות מנוהלות

האם גם בארץ מנהלי ההשקעות מפגרים אחרי המדדים?

בארץ, לעומת ארה"ב ומדינות מפותחות אחרות, אין לנו כ"כ מידע ומחקרים ארוכי טווח כדי להשוות בין קרנות מנוהלות לקרנות פאסיביות

להמשך קריאה
יעילות בהשקעות ובצרכנות

גישת מכונת הכביסה המלאה – 22 טיפים ליעילות כלכלית כדרך חיים

כשאנחנו מדברים על יעילות בהשקעות וצרכנות, אנחנו לא מדברים לרוב על מהפכות שצריך לעשות, אלא על שינויים קטנים שמשפרים את היעילות שלנו. לחסוך חצי אחוז בדמי ניהול, לחסוך רבע אחוז במיסים, להגדיל באחוז את התשואה – כל אלה שיפורים קטנים עם השפעה משמעותית על העתיד בגלל הריבית-דריבית. אותו דבר נכון גם להתנהלות הכלכלית השוטפת שלנו. אפשר לחסוך עלויות בכל מיני נושאים קטנים – קצת פה וקצת שם, בלי השפעה גדולה או הקרבה. לא חייבים לעשות מהפכות, אבל שינויים קלים וקטנים שמשפרים את היעילות, יכולים להצטבר לחיסכון לא קטן, ואת הכסף שחסכנו נוכל להשקיע כדי שהוא גם יעבוד בשבילנו!

להמשך קריאה
אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה כל האמת על השקעות מנוהלות

אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה – וידאו פוסט

חכמינו אמרו, ובצדק: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". איך זה קשור לעולם ההשקעות? הקשר נובע מהבלבול הנפוץ בין אפיקי ההשקעה השונים לבין המוצרים/החשבונות בהם הם יושבים.

להמשך קריאה
אשליית קיבוע ההפסד במעבר בין השקעות מיתוסים שחשוב לנפץ

אשליית קיבוע ההפסד במעבר בין השקעות

בפוסט הזה אני רוצה להתייחס לנקודה עליה נשאלתי פעמים רבות: החשש ממעבר בין השקעות בגלל האפשרות לקיבוע הפסד של השקעות מופסדות. אני מניח שרובכם כבר מכירים את היתרונות הגדולים בהשקעה פאסיבית עצמאית על חשבון מוצר מנוהל כזה או אחר כמו קופ"ג להשקעה, יתרונות שמתבטאים ב: חיסכון ניכר בדמי ניהול ובמיסוי על דיבידנדים. תמהיל השקעה שמותאם לצרכים האישיים, בניגוד למסלול "כללי" גנרי שלא מתאים למרבית האנשים ובפרט שמרני מדי לרובם. השקעה של כל הכסף ללא יתרות מזומנים מיותרות. השגת תשואת השוק באמצעות מעקב אחרי מדדים, לעומת השקעה מנוהלת שאין לנו מושג מה תהיה התשואה בה, ועשויה לפגר משמעותית אחרי המדדים גם בלי קשר לדמי הניהול.

להמשך קריאה
בהשקעות כמו בנהיגה – להסתדר לבד או להסתמך על אחרים יעילות בהשקעות ובצרכנות

בהשקעות כמו בנהיגה – להסתדר לבד או להסתמך על אחרים

בפוסטים קודמים שהעליתי, שנותנים זוויות שונות להשוואה בין השקעה פאסיבית עצמאית לבין מוצרים מנוהלים, אחד הטיעונים הכי נפוצים שאני שומע בעד מוצרים מנוהלים כמו קופ"ג להשקעה הולך בערך ככה: "השקעה עצמאית אמנם רווחית ויעילה יותר, אבל מוצרים מנוהלים פשוטים עם הוראת קבע, כמו קופ"ג להשקעה או פוליסת חיסכון, הם מה שמתאים לרוב האוכלוסייה" בפוסט הזה רציתי להעמיד את הנושא למבחן, באמצעות דוגמא מתחום אחר שמוכר לכולנו: נהיגה.

להמשך קריאה