איך האינפלציה משפיעה על מס רווחי ההון שנשלם? פוסט עם השלכות משמעותיות

כידוע, מס רווחי הון בישראל עומד על 25%. אבל מה שלא כולם יודעים זה שהמיסוי הוא על הרווח הריאלי, כלומר בניכוי הצמדה למשהו. מה זה המשהו הזה? לפעמים זה מדד המחירים לצרכן בישראל ולפעמים מטבע זר כלשהו. ההבדלים בין שתי האפשרויות מאוד משמעותיים, עד כדי כך שהם מהווים שיקול מרכזי בבחירת הקרנות בהן נשקיע ואף בבחירת בית ההשקעות! אז באילו קרנות ודרך איזה ברוקר כדאי להשקיע? קראו עוד כדי לקבל את התשובה. וברוח החזרה לשגרה מהקורונה – יש גם מודלים היברידיים להשקעה

בפוסט הזה אני רוצה לדון בסוגייה חשובה מאוד שנשאלנו מספר פעמים כאן בקהילה, וגם ע"י מספר בוגרים שלנו, וראוי לתת לה פוסט ייעודי. עבדתי הרבה על כתיבת הפוסט ורגע לפני העלייה שלו לאוויר אתמול פייסבוק קרסה. אבל רוחם של המשקיעים הפאסיביים לא נשברת כ"כ מהר והם לא מתרגשים מתקלות (וירידות) זמניות. אז יאללה, מתחילים.

כאמור, כאשר אנחנו מוכרים ניירות ערך ברווח אנחנו משלמים מס רווחי הון, בין אם הוא מנוכה לנו אוטומטית כמו בבית השקעות ישראלי או שנצטרך לדווח ולשלם את המס אם יש לנו חשבון בבית השקעות זר. מס רווחי ההון מחושב על הרווח הריאלי, בהתאם לבסיס ההצמדה שלו, ויש כמה אפשרויות שונות לחישוב בסיס ההצמדה.

בסיס ההצמדה לצורך מס רווחי הון – האפשרויות השונות

1. ניירות ערך ישראלים שעוקבים אחרי מוצר שקלי (כמו מניות בארץ, מרבית האג"חים בארץ, מדדי מניות של הבורסה בת"א) צמודים למדד המחירים לצרכן לצורך חישוב מס רווחי הון. זה אומר שאם למשל מימשתי ני"ע ברווח של 10% והאינפלציה בארץ ממועד הקנייה עד המכירה היתה 2%, אז הרווח לצורך מס רווחי הון הוא רק 8%, כלומר שילמתי פחות מס.
2. ניירות ערך שנסחרים בארץ ועוקבים אחרי נכסים זרים (כמו קרנות סל ישראליות על מדדי מניות בחו"ל) אמורים להיות צמודים למטבע המרכזי אחריו הם עוקבים. כלומר קרן עוקבת S&P 500 תהיה צמודה לדולר, קרן עוקבת MSCI Europe תהיה צמודה ליורו וקרן עוקבת מדד עולמי תהיה אף היא צמודה לדולר (כי הדולר מהווה כ-60% מהמדד העולמי). אבל למה "אמורים"? כי מסתבר שמסיבה כלשהיא שלא ברורה לי, זה לא קורה בפועל לכל הקרנות. חלק מהקרנות שנסחרות בארץ צמודות משום מה למדד המחירים לצרכן ולא למטבע המרכזי שאחריו הן עוקבות. בפרט, זה המצב לגבי מרבית הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים.
3. ניירות ערך זרים, כלומר כאלה שנסחרים בחו"ל, צמודים למטבע בו הם נסחרים, ללא קשר למטבע המרכזי אחריו הן עוקבות. זה אומר שאם הקרן שרכשתי נסחרת ביורו אבל מחזיקה מניות אמריקאיות בלבד, היא תהיה צמודה ליורו ולא לדולר. אני מניח שהסיבה לכך היא שרשות המיסים רצתה להקל על הבנקים ובתי ההשקעות בארץ שלא יודעים מה אמור להיות בסיס ההצמדה של כל קרן זרה.

קרן אחת, 3 חישובים שונים למס רווחי הון

לצורך הדוגמא בואו נסתכל על קרן אירית דואלית שנסחרת במקביל בישראל בשקלים, בלונדון בדולרים ובאמסטרדם ביורו, ונראה איך גרסאות שונות של אותה קרן בדיוק ימוסו בצורה שונה:

1. קנינו את הקרן בבורסה בארץ בשקלים: הצמדה למדד המחירים לצרכן.
2. קנינו את הקרן בבורסה בלונדון בדולרים: הצמדה לדולר.
3. קנינו את הקרן בבורסה באמסטרדם ביורו: הצמדה ליורו.

לצורך הדוגמא, נניח שממועד הקניה ועד המכירה המדד עלה (במונחים דולריים) ב-10%, האינפלציה בישראל היתה 2%, הדולר נחלש מול השקל ב-4% והיורו התחזק מול השקל ב-3%. במקרה הזה המיסוי יהיה כדלקמן:

1. הקרן שנסחרת בארץ בשקלים תמוסה על 8% רווח (10% פחות האינפלציה).
2. הקרן שנסחרת בלונדון בדולרים תמוסה על 10% רווח. לפי החישוב היבש זה אמור להיות 10% מדד + 4% הצמדה לדולר = 14%, אבל המיסוי לא יכול להיות גבוה יותר מהרווח השקלי*.
3. הקרן שנסחרת באמסטרדם ביורו תמוסה על 7% רווח (10% פחות 3% הצמדה ליורו).

אקסל קטן לחישוב המיסוי מופיע כאן (נא לשמור עותק מקומי ולא לבקש הרשאות עריכה).

אז ראינו שאותה קרן בדיוק (וזאת ליטרלי אותה קרן!) ממוסה ב-3 דרכים שונות. מרגישים מבולבלים? בואו ננסה למצוא פתרון.

* בעצם התקנה אומרת שהמיסוי הוא לפי הנמוך מבין הרווח השקלי או הרווח שמוצמד למטבע, וההיפך במקרה של הפסד (מגן מס לפי הגבוה מבין ההפסד השקלי או ההפסד שמוצמד למטבע). במילים אחרות, בוחרים את המיסוי שקרוב יותר ל-0 בין אם ברווח ובין אם בהפסד.

תודה ל @Yaacov Rothman על הסיוע בהבנת דקויות המיסוי ובסיס ההצמדה.

מה כדאי לצפות בנוגע לאינפלציה

ההיסטוריה בישראל ובכל העולם המערבי מראה שתמיד יש אינפלציה ברמה כזו או אחרת, ולמעט תקופות מסוימות עם אינפלציה גבוהה (למשל שנות ה-70' בארה"ב ושנות ה-80' אצלנו), הבנקים המרכזיים מצליחים לשמור על יעד אינפלציה של 1-3% לשנה, לרוב סביב ה-2%. נכון, יש שנים עם אינפלציה נמוכה יותר ואפילו דפלציה מסוימת (קרי, ירידת מחירים), אבל לטווח הארוך הגיוני לצפות לאינפלציה חיובית ונמוכה. המשמעות מבחינת מס רווחי הון היא שיש יתרון להצמדה למדד המחירים לצרכן, כיוון שהוא מקטין לנו את הרווח לצרכי מס.

כמה נחסוך במס רווחי הון? אם נלך לפי אינפלציה ממוצעת של 2%, אז על אותם 2% לא נשלם מס רווחי הון (באפשרות הראשונה בדוגמא נמוסה על 8% במקום 10%), כלומר נחסוך 0.5%, וגם על אינפלציה של 1.2% בלבד נחסוך 0.3% לשנה. כשלוקחים בחשבון כמה אנחנו מתאמצים לחסוך כל עשירית האחוז בדמי ניהול, ברור שחיסכון של 0.5% לשנה הוא מאוד משמעותי. וזה לא רק 0.5% חד פעמי, כי 0.5% כל שנה לאורך שנים רבות עם ריבית-דריבית מצטבר לסכום מאוד גבוה.

מה כדאי לצפות בנוגע לשערי המט"ח

אם הקרן שבה נשקיע צמודה למטבע זר ואותו מטבע התחזק מול השקל, אז בדומה להצמדה לאינפלציה נשלם פחות מס (באפשרות השלישית בדוגמא נמוסה על 7% במקום 10%). מצד שני, אם המטבע הזר נחלש מול השקל, לא נזכה להקטנה במיסוי (האפשרות השנייה בדוגמא).

השקל אמנם התחזק מול הדולר (ומול סל המטבעות העולמי) ב-18 השנים האחרונות, אבל יש מס' סיבות לצפות למה השקל לא ימשיך להתחזק, בוודאי לא בצורה משמעותית, לטווח הארוך. זה נושא לדיון נפרד, אבל כן נציין כי הסיבה המרכזית היא שבין צמדי מטבעות מהעולם המפותח אין כמעט שום מגמה ארוכת טווח של התחזקות מטבע אחד על חשבון האחר לטווח הארוך (יש כל הזמן תנודתיות אבל לא מגמה ארוכת טווח). בתקופה שהשקל התחזק ישראל היתה מדינה מתפתחת ונכנסו לארץ הרבה השקעות זרות (בעיקר הייטק) שהעלו את ערך השקל. אבל מאז הפכנו לאחת מ-23 המדינות המפותחות, נכנסנו ל-OECD, ובנקודה הזו אני סבור שאין סיבה לצפות להמשך התחזקות של השקל.

בכל מקרה, גם מי שחושב אחרת (וזה בסדר), כלומר שהשקל ימשיך להתחזק או להתחזק, צריך להבין שמדובר בספקולציה, וכמו שהשקל יכול להתחזק הוא גם יכול להיחלש. האינפלציה לעומת זאת, בסבירות גבוהה תלווה אותנו לעתיד.

מה המשמעות של ציפיות המט"ח והאינפלציה?

אם נצא מנקודת הנחה שהשקל לא יתחזק בצורה משמעותית לטווח הארוך מול מטבעות אחרים, לפחות לא יותר מהאינפלציה בישראל, המשמעויות מבחינת המשקיעים הפאסיביים הן אלה:

1. יש יתרון להשקיע בקרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים על פני הגרסה שלהן בבורסות אחרות, ועל פני קרנות איריות דומות בבורסות אחרות. בהיעדר שינוי מט"ח ובהנחת אינפלציה ממוצעת של 2%, מדובר על יתרון של 0.5% לשנה.
2. יש יתרון להשקיע בקרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים גם על פני קרנות אמריקאיות, אפילו לפרקי זמן קצרים. בפוסטים קודמים הרחבתי על היתרון של הקרנות האיריות מול האמריקאיות בהיבטי חיסכון במיסוי על דיבידנדים (שמגדיל את התשואה עם ריבית-דריבית) מול כפל המס על דיבידנדים שקיים בהן. בהשוואה יוצא שהקרנות האיריות משתלמות יותר מהאמריקאיות לתקופות השקעה של יותר מ-20 שנה. אבל כשלוקחים בחשבון את החיסכון במיסוי על האינפלציה – הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים הופכות להיות עדיפות על האמריקאיות כבר מהשנה הראשונה!
3. למי שמתכוון להשקיע בעיקר בקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים, יש יתרון להשקיע דרך בית השקעות ישראלי על פני ברוקר זר כמו IB, כי ב-IB ובבתי ההשקעות הזרים תושבי ישראל לא יכולים לקנות ני"ע שנסחרים בישראל.

שילוב חשבונות מסחר + מודלים היברידיים

הקרנות האיריות שנסחרות בארץ בשקלים מאפשרות להיחשף למניות גדולות-בינוניות מכל העולם או ממרביתו, כלומר החלק המרכזי של האפיק המנייתי בתיק. אבל מה לגבי קרנות נוספות שלא נסחרות בארץ בשקלים? בפרט קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות קטנות (small cap) ובמיוחד מניות ערך קטנות (small cap value)? ישנן מס' אפשרויות איך לשלב אותן בחשבונות מסחר שונים:

• קרנות איריות בארץ בתיק הפרטי בבית השקעות ישראלי וקרנות זרות ב-IRA: מי שיש לו קה"ש ו/או קופ"ג בניהול אישי יכול לרכוש את הקרנות הזרות בחשבונות הללו. בחשבונות ה-IRA הקרנות תהיינה פטורות ממס רווחי הון במכירה, כך שאין משמעות לבסיס ההצמדה שלהן לצורך מס רווחי הון. יתרון נוסף לרכוש אותן דווקא ב-IRA הוא הרצון למקסם תשואות באפיק הפטור ממס, כיוון שהיסטורית למניות קטנות יש תשואה עודפת על מניות גדולות.
• גם קרנות איריות בארץ וגם קרנות זרות בתיק הפרטי בבית השקעות ישראלי: כיוון שהמיסוי על קרנות זרות בכל מקרה לא יוצמד למדד המחירים לצרכן, בהיבט מס רווחי הון לא משנה לנו אם נרכוש אותן בבית השקעות ישראלי או זר. את הקרנות בארץ ניתן לרכוש בזול בבתי השקעות ישראלים, אבל עלות הרכישה והמרת המט"ח תהיינה מעט יותר גבוהות בבית השקעות ישראלי בהשוואה ל-IB.
• שני חשבונות מחסר פרטיים – קרנות איריות בארץ בבית השקעות ישראלי וקרנות זרות ב-IB: במודל הזה פותחים שני חשבונות מסחר פרטיים ונהנים מכל העולמות: עלות רכישה זולה ללא המרת מט"ח לקרנות בארץ, המרת מט"ח ועלות רכישה זולה לקרנות הזרות ב-IB, ומי שרוצה יוכל גם לקבל מינוף זול ב-IB. לא מזמן IB ביטלו את דמי ניהול החשבון לחשבונות מתחת ל-$100,000, ככה שאין עלות נוספת על החזקת חשבון נוסף ב-IB למי שכבר יש חשבון בבית השקעות ישראלי.

אני מחזיק את הקרנות של בלאקרוק/אינבסקו בגרסתן הזרה, האם אוכל בכל זאת ליהנות מהמיסוי המופחת של גרסתן הישראלית?

מי שהשאלה הזאת מתייחסת אליו (בעיקר משקיעים שכבר היה להם מט"ח בחשבון ולכן רכשו את הקרנות במט"ח במקום בשקלים ו/או שכבר היה להם חשבון ב-IB), אל תאמרו נואש. המשמעות של המיסוי המופחת שצמוד למדד המחירים לצרכן היא רק במכירה, ולכן כאשר תרצו למכור תוכלו להעביר את ניירות הערך לבנק או בית השקעות ישראלי, להמיר אותן לגרסתן הישראלית, ולמכור אותן כקרנות "ישראליות".

הדולר ומטבעות נוספים כ"כ נחלשו מול השקל ככה שאני חושב שמכאן יש להם רק לאן לעלות. באילו קרנות כדאי לי להשקיע?

כאמור מי שחושב שהשקל צפוי דווקא להיחלש צריך להבין שמדובר בספקולציה, וכמשקיעים פאסיביים אנחנו משתדלים להימנע מספקולציות. Having said that, מי שמשוכנע שהשקל עומד להיחלש, וגם משוכנע שהשקל ייחלש מול המט"ח יותר מהאינפלציה, צריך להעדיף דווקא את הקרנות שנסחרות במט"ח.

אז מה דעתכם? האם אתם מתכוונים לעשות שינוי בתיק או בהשקעות העתידיות שלכם בעקבות הפוסט? שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

---

_{התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.}

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך