בפוסט הקודם דיברנו על חשש מרכזי של משקיעים רבים – סיכון המט"ח, והבנו למה ככל הנראה לא מדובר בסיכון כזה מהותי, שאין צורך להיערך אליו באופן מיוחד. בפוסט הזכרנו גם סיכון נוסף ממנו משקיעים רבים חוששים, במיוחד עכשיו אחרי שהכלכלה בארץ ובעולם מתאוששת ממשבר הקורונה – האינפלציה. בפוסט הזה נדון בסיכון האינפלציה ונבין מדוע משקיעים פאסיביים כבר מוגנים ולא צריכים יותר מדי לחשוש ממנה.
אינפלציה למי שלא מכיר היא שחיקה של ערך הכסף. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, וגופים מקבילים בעולם, מחשבים את סל הצריכה הממוצע במשק, שכולל את כל המוצרים והשירותים שהציבור צורך – מזון, ביגוד, דיור, מסעדות, חופשות, ריהוט, מוצרי חשמל וטכנולוגיה, תקשורת, אנרגיה, שירותים מקצועיים וכו', כאשר כל מרכיב מקבל את חלקו היחסי בסל הצריכה הממוצע במשק. הסל נדגם באופן רציף, ואחת לחודש מפורסם מדד המחירים לצרכן, שנקרא באנגלית CPI, ה-consumer price index. הערך המספרי של המדד בחודש מסוים לא מעניין במיוחד, מה שמעניין זה השינוי במדד לאורך זמן. למשל אם המדד גדל ב-2% בשנה (שזה בערך הממוצע בישראל ובעולם המערבי ב-20 ומשהו שנים האחרונות) זה אומר שמה שיכולתי לקנות ב-100 שקל לפני שנה יעלה לי היום 102 שקל (בממוצע כמובן, יש מוצרים שיתייקרו יותר ויש כאלה שדווקא יוזלו).
המשמעות המיידית של האינפלציה אומרת שמי שלא משקיע מפסיד כסף. רבים מהציבור מחזיקים כספים בעו"ש או בפק"ם בבנק (שנותן תשואה אפסית) מחשש להפסיד את כספם כי אינם מבינים את עולם ההשקעות. האבסורד הוא שדווקא הימנעות מהשקעה גורמת להם להפסד, כיוון שערך הכסף שלהם נשחק עם השנים. אז מסקנה ראשונה: חשוב להשקיע לא רק כדי להרוויח, אלא גם כדי לא להפסיד.
משמעות נוספת של האינפלציה נוגעת לתשואה שלנו מהשקעות. אם למשל הרווחנו נומינלית (כלומר ללא התחשבות באינפלציה) 10%, אבל האינפלציה היתה 4%, אז ריאלית (בניכוי האינפלציה) הרווחנו רק 6%. ואם הרווחנו 3% נומינלית, הפסדנו כסף ריאלית. האינפלציה בארה"ב עומדת על קצב שנתי של כ-6% וגם בארץ מדובר על קצב שנתי של כ-2.6%, שמגיע אחרי אינפלציה נמוכה מאוד בשנים האחרונות ואף שלילית ב-2020.
ישנו דיון נרחב האם האינפלציה הגואה היא עניין זמני, שנובע מעודף ביקושים לצריכה אחרי תקופות של סגרים והגבלות ברחבי העולם, יחד עם מחסור זמני בחומרי גלם כתוצאה מפגיעה בשרשרת הייצור, או שהיא כאן כדי להישאר. רבים גם מסתכלים על "הדפסות הכסף" הנרחבות של הבנק המרכזי בארה"ב, הפדרל ריזרב ("הפד" בקיצור), כגורם לאינפלציה, כיוון שיותר כסף שכנכנס למשק עשוי לגרום לעליית מחירים. המציאות היא שההשפעה של הדפסת כספים ע"י בנק מרכזי היא שולית ביחס ל"יצירת הכסף יש מאין" ע"י הבנקים המסחריים, ותפקידו של הבנק המרכזי הוא רק לגבות אותם לצורך תמרוץ הכלכלה.
אבל ללא קשר אם אתם מאמינים שהאינפלציה הגבוהה כאן כדי להישאר או סבורים שהיא עניין זמני (אני מאמין באפשרות השנייה, אגב), הפוקוס שלנו בתור משקיעים פאסיביים צריך להיות על ההשקעות שלנו. אז הבה נבחן אפיקי השקעות שונים ונראה האם הם מוגנים בפני אינפלציה או שיש סיבה לדאגה.
השקעה באגרות חוב
אג"חים מתחלקים לאג"חים צמודי מדד ולכאלה שאינם צמודים. הראשונים לא מושפעים מהאינפלציה כיוון שהריבית והקרן צמודים למדד. אג"חים שאינם צמודים חשופים לאינפלציה כיוון שתשלומי הריבית והחזר הקרן הם במונחים נומינליים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמחירי האג"חים משני הסוגים כבר מגלמים בתוכם את ציפיות האינפלציה. אם ניקח שני אג"חים מאותו מנפיק ובאותו משך חיים, האחד צמוד והשני שקלי, אז ההפרש בין התשואה לפדיון של השקלי והצמוד מראה את ציפיות האינפלציה.
כך למשל, התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי 1123, שמועד הפירעון שלו, כפי ששמו מרמז, הוא בעוד שנתיים (נובמבר 2023), היא 0.14%. שימו לב שמדובר בתשואה אפסית, שתואמת את התשואה האפסית של האג"חים בארץ ובעולם בגלל הריבית הנמוכה. כיוון שהתשואה היא שקלית, תספיק אינפלציה של 0.15% כדי להפוך את התשואה לשלילית מבחינה ריאלית. ואכן, השקעה באג"ח שכזה צפויה להניב תשואה שלילית, אך היא בכל זאת עדיפה על אחזקה במזומן שמייצרת 0% תשואה שקלית.
האג"ח הצמוד המקביל אליו הוא ממשל צמודה 0923 שתאריך הפירעון שלו הוא בספטמבר 2023 (חודשיים לפני השקלי). התשואה שלו היא 1.79%-, ואם נחשב את הפרשי התשואות נקבל אינפלציה צפויה של 1.93% בקירוב. אגב, הסיבה שמשקיעים בכלל שוקלים להשקיע באג"ח שהתשואה שלו שלילית, היא בגלל ציפיות שההצמדה למדד תהיה גבוהה יותר מהתשואה השלילית.
במילים אחרות, המשקיעים מעריכים שהאינפלציה בשנתיים הקרובות תהיה כ-2% לשנה, ומחירי האג"חים מגלמים זאת. אם אתם סבורים שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר – תעדיפו אג"ח צמוד מדד, ואם אתם חושבים שהיא תהיה נמוכה יותר – תעדיפו אג"ח שקלי. חשוב להדגיש שבכל מקרה מדובר בהימור, והשאלה החשובה יותר היא איזה משקל תקצו לאג"ח (אם בכלל) בתיק הכולל שלכם, ולאיזה צורך. נדון על כך בהרחבה בעתיד.
נקודה נוספת בנוגע לאינפלציה והשקעה באגרות חוב היא שכאשר האינפלציה עולה, הבנקים המרכזיים נוטים להעלות את הריבית במטרה לצנן את האינפלציה. אם הריבית במשק עולה מחירי האג"חים יורדים, ומי שמושפעים מכך הכי חזק הם האג"חים הארוכים. כלומר קיים סיכון עקיף של האינפלציה (בדמות עליית ריבית) על השקעה באגרות חוב.
השקעה בזהב וסחורות
זהב ידוע בתור אפיק השקעה אנטי-אינפלציוני, וככזה ששומר על ערכו עם האינפלציה. כך גם לגבי מתכות וסחורות נוספות. הבעיה עם השקעה בזהב וסחורות רבות נוספות היא שהם אינם מייצרים ערך לטווח הארוך, ולא בטוח שבכלל כדאי להתייחס אליהם כאל אפיקי השקעה.
השקעה בביטקוין
מצדדי הביטקוין מזכירים את העובדה שכמות המטבעות שלו היא סופית, ובניגוד לבנקים מרכזיים שיכולים פשוט "להדפיס כסף" לפי גחמותיהם ולתרום לגידול באינפלציה, עם הביטקוין זה פשוט בלתי אפשרי. הטענה הזו נכונה לכשעצמה, אבל השפעת הדפסת הכסף על האינפלציה היא כאמור שולית (עיקר הכסף שנוצר "יש מאין" הוא ע"י הבנקים המסחריים עצמם שמלווים כספים שאין להם), ומנגד להשתמש בביטקוין בתור אפיק השקעה ששומר על ערכו עם האינפלציה הוא אבסורד בעיניי. מחיר הביטקוין כ"כ תנודתי, עשרות מונים יותר מהאינפלציה, שפשוט בלתי אפשרי להתייחס אליו כעל אפיק שומר ערך. זה לא אומר שהוא בהכרח בועה וזה לא אומר שאי אפשר להשקיע בו, פשוט אין סיבה להתייחס אליו, לפחות כרגע, כעל אפיק שומר ערך. בכל אופן, אם כדאי או לא כדאי להשקיע בביטקוין זו סוגיה נפרדת שהיא מחוץ ל-scope של הפוסט הזה.
נקודה מעניינת נוספת היא שבגלל גידול האוכלוסיה וכמות המטבעות הסופית של הביטקוין, אם הביטקוין יהפוך ביום מן הימים למטבע העולמי המרכזי שיחליף את כל מטבעות ה"פיאט" של המדינות (דולר, יורו, שקל וכו'), זה יגרום לדפלציה (ההיפך מאינפלציה), שיש לה השלכות שליליות על הכלכלה.
השקעה במדדי מניות
בשעה טובה הגענו לאפיק שכי מעניין את רוב המשקיעים הפאסיביים – מדדי מניות. אז האם מדדי מניות מושפעים מהאינפלציה? בגדול, התשובה היא לא, ככה שמשקיעים פאסיביים במדדי מניות יכולים להיות רגועים. יאללה, אני הייתי רונן, ביי ביי ולהתראות, ניפגש בפוסט הבא.
טוב לא באמת משכתי אתכם עד לפה בשביל משפט אחד קטנצ'יק. אבל דווקא במדדי מניות ההסבר הוא יחסית פשוט: אינפלציה אומרת שהמחירים של שירותים ומוצרים עולים. מה עושות החברות שאנחנו משקיעים בהן דרך המדדים? מוכרות את אותם מוצרים ושירותים שמחיריהם עלו! נכון שיש חברות שלא יעלו מחירים ואולי אף יורידו (יש עוד השפעות למחירים במשק מלבד האינפלציה, כמו התייעלות, תחרות וכו'), אבל מנגד יש חברות שיעלו מחירים אפילו יותר מהאינפלציה. השקעה במדדים רחבים היא השקעה בממוצע המשוקלל של המשק, ועליית המחירים של הממוצע המשוקלל של המשק אמורה לשקף בקירוב את האינפלציה, שהיא הממוצע המשוקלל של הצריכה במשק.
אז בסה"כ השקעה במדדי מניות מוגנת באופן טבעי בפני האינפלציה. מנגד, כמו שכבר ציינתי, אינפלציה גבוהה עשויה להביא לעליית ריבית, ועליית ריבית פוגעת במחירי המניות, בדומה למה שקורה עם האג"חים. כשהריבית עולה יש נדידה של כסף לאפיקים סולידיים יותר שהפכו להיות יותר אטרקטיביים.
השקעה במדדים של מניות ערך
מניות ערך (ובמיוחד מניות ערך קטנות) מניבות היסטורית תשואה גבוהה יותר ממניות צמיחה, ולכן יש היגיון בלהקצות משקל יתר מסוים בתיק שלנו למדדים של מניות ערך. הנקודה הזו נכונה תמיד, כחלק מתכנון תיק לטווח ארוך. אך בתקופות של אינפלציה גבוהה היא מקבלת חשיבות גבוהה אף יותר, בגלל אופי הסקטורים של מניות הערך.
סקטור שידוע שלרוב לא נפגע ואף מרוויח מאינפלציה גבוהה ומעליית ריבית שעשויה להגיע בעקבותיה, הוא סקטור הפיננסים. הבנקים מרוויחים מעליית ריבית ומהלוואות צמודות מדד, ובמידה רבה גם חברות הביטוח. סקטורים נוספים שלא נפגעים מעליית האינפלציה הם סקטור האנרגיה וחברות שמוכרות חומרי גלם – התייקרות מחירי חומרי הגלם והאנרגיה מגולגלת הלאה לצרכנים.
בשורה התחתונה – האם כדאי לעשות משהו מיוחד כדאי להתגונן בפני האינפלציה?
לטעמי אין צורך לעשות דבר. חשוב לתכנן את התיק ואת הקצאת הנכסים שלנו לטווח הארוך, ולא להגיב לאירועים שונים שקורים בשווקים – גאות/משבר, אינפלציה/דפלציה, הובלה של סקטור כזה או אחר וכו'. משקיעים פאסיביים טובים מגדירים תכנית ודבקים בה לטוח הארוך, וכמו שראינו מרבית האפיקים כבר מוגנים לפחות חלקית בפני האינפלציה, או שציפיות האינפלציה כבר מגולמות בהם.
אז מה דעכתם?
האם אתם חוששים מהאינפלציה? ואם כן, האם אתם משנים משהו בהשקעות שלכם כתוצאה מהחשש?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
