בעקבות "המצב" בארץ, משקיעים רבים שוקלים להוציא את הכספים וההשקעות שלהם לחו"ל, למשל לבנק או לברוקר זר כמו Interactive Brokers (IB). אם המעבר הזה מוצדק או לא זה נושא אחר.
בפוסט הזה נתמקד בבלבול אחר בקרב משקיעים פאסיביים – החשיפה למס עיזבון אמריקאי. מס העיזבון האמריקאי אומר שיורשיו של בעלים של "נכס אמריקאי" שהלך לעולמו, צריכים לשלם לרשויות המס האמריקאיות מס בגובה 40% משווי הנכס לאחר פטירתו. שימו לב – זה משווי הנכס ולא מהרווח!
מה זה נכס אמריקאי? כל נכס שרשום בארה"ב – נכס נדל"ן, מניות של חברה שרשומה בארה"ב, וגם קרנות סל אמריקאיות. שימו לב שאזרחים אמריקאים פטורים ממס עיזבון עד 11 מיליון דולר, אבל האמריקאים "תופסים בביצים" דווקא את האזרחים הזרים שמחזיקים נכסים אמריקאים, פשוט כי הם יכולים. משקיעים שאינם בעלי אזרחות אמריקאית שמחזיקים בנכסים אמריקאים פטורים ממס עיזבון עד $60,000. זה נחמד, אבל אם אתם משקיעים פאסיביים במדדי מניות לטווח הארוך – התיק שלכם צפוי להיות הרבה יותר גבוה.
מה זה לא נכס אמריקאי? למשל קרן סל שלא רשומה בארה"ב, כמו קרנות איריות. אפילו אם הגוף שהנפיק את הקרן הוא חברה אמריקאית מוכרת (כמו ואנארד, בלאקרוק, ספיידר, אינבסקו – שבמקרה או לא במקרה פתחו חברות בנות באירלנד), ואפילו אם הקרן מחזיקה מניות אמריקאיות, כל עוד הקרן התאגדה (domicile) באירלנד, היא לא נחשבת נכס אמריקאי. לכן קרנות איריות, בנוסף לשאר יתרונותיהן, אינן חשופות למס עיזבון אמריקאי.
מס עיזבון אמריקאי לא קשור לאיפה מנהלים את החשבון, אלא לנכסים שמוחזקים בחשבון. אם מנהלים את התיק בברוקר אמריקאי כמו IB, אבל מחזיקים בו קרנות איריות, אין בו חשיפה למס עיזבון. מנגד, אם מנהלים את התיק בבנק או בבית השקעות ישראלי, ומחזיקים בו ני"ע אמריקאים, הוא אכן חשוף למס עיזבון.
יכול להיות שהגופים הישראלים לא תמיד מדווחים על הפטירה, אבל אחרי שהבנקים הישראלים חטפו קנסות במיליארדים מרשויות המס האמריקאיות, אני לא הייתי בונה על דיווח לוקה בחסר, כולל רטרואקטיבית.
אז מה כדאי לעשות כדי להשקיע תוך התגוננות בפני מס עיזבון אמריקאי?
- קודם כל חשוב להיות מודעים למס העיזבון האמריקאי, ולהיערך אליו בהתאם.
- אח"כ חשוב לענות על השאלה החשובה ביותר – במה אני הולך להשקיע, בהתאם ליעדים ולמטרות שלי. ניתן ללמוד מהמדריכים פה בקהילה, ואנחנו בלהשקיע נכון נוכל לסייע בכך באופן אובייקטיבי, באמצעות קורס או תכנון פיננסי, בין אם אתם אזרחים אמריקאים ובין אם לאו.
- השלב הבא הוא פתיחת חשבון מסחר, וזה יכול להתבצע בבית השקעות ישראלי (להצעה מעולה לקוראים שלנו), או בבית השקעות זר כמו IB. על ההבדלים בין החלופות – בפוסט הזה.
- השלב האחרון הוא רכישת ניירות הערך עצמם, לפי התכנית שבניתם. מי שזקוק לעזרה בנושא הזה, יכול לקבל מענה בעלות סמלית באמצעות שירות התחלה קלה לרכישת ני"ע שלנו, שמסייע בפתיחת חשבון, הפקדת כספים ורכישת ניירות הערך, הן בבית השקעות ישראלי והן ב-IB.
בתמונה: חבורה שלא צריכה לדאוג ממס עיזבון, למרות שהם בהחלט מעל רף הפטור של 11 מיליון דולר (הדרמה-הקומית המעולה "יורשים" מבית HBO, שעונה 4 שלה בדיוק עלתה לאוויר).
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
