אחד הטיעונים שאני שומע המון פעמים בכל מיני גרסאות נוגע לאמונה או חוסר אמונה בהשקעה בשווקים של מדינות מסוימות. בפוסט הזה נבין למה כל הטיעונים האלה בכלל לא רלוונטיים. כולל סיפור מצחיק מהחיים האמיתיים 😉.
אני מניח שבשיחות על השקעות, עם חברים או ברשתות, נתקלתם לפחות בחלק מהטיעונים האלה:
- אני מאמין גדול בכלכלה האמריקאית, היא האימפריה הכלכלית של העולם.
- אני חושש מאוד מהשוק האמריקאי – יש לממשלת ארה"ב חוב עצום, שוק המניות מתומחר מאוד גבוה ביחס לרווחיות של החברות, יש משבר אמון בין השמרנים לליברלים, בניו יורק נבחר קומוניסט איסלאמי לראשות עיר, והמדינה לא הולכת בכיוון הנכון.
- עכשיו בסיום המלחמה, אני מאמין מאוד בעם ישראל ובכלכלה הישראלית.
- אני חושש מהכיוון אליו הולכת מדינת ישראל, עם גידול באוכלוסיות לא יצרניות, בעיות ביטחוניות בלתי פוסקות, חוסר יציבות פוליטי, ומאבקים בין הדרג הפוליטי, המשפטי והצבאי.
- אני לא מאמין בלהשקיע באירופה – יש שם ילודה שלילית והמהגרים המוסלמים משתלטים ומנצלים את מנגנוני הרווחה.
- אני חושש מלהשקיע בשווקים המתפתחים כי הרבה מהמדינות שם לא דמוקרטיות.
- אני מאמין גדול בצמיחה המהירה של סין, הודו, ארגנטינה ומדינות מזרח אירופה.
אז אמנם מי שמאמין לא מפחד, אבל עם אמונות לא הולכים למכולת. והתחזיות שמבוססות על האמונות האלה – גם שלנו, וגם של הפרשנים הכלכליים ומנהלי ההשקעות, נוטות להיות שגויות הרבה פעמים.
למה?
קודם כל כי הרבה מהאמונות האלה סותרות. ראינו שיש טיעונים טובים גם בעד וגם נגד להשקיע בארה"ב, גם בעד וגם נגד להשקיע בישראל, וכנ"ל באירופה, בשווקים המתפתחים, ביפן ובעצם כמעט בכל שוק.
אבל בעצם האמונות האלה אפילו לא רלוונטיות, כיוון שרוב החברות הגדולות שנסחרות בבורסות השונות בעולם הן חברות גלובליות, שתלויות מעט מאוד בשוק המקומי, וגם בעיות במדינות המוצא שלהן, לא בהכרח משפיעות עליהן יותר מדי.
בואו נצא למסע מניות מסביב לעולם
תסתכלו רגע על הלוגואים של החברות במפת העולם בתחילת הפוסט (או כאן ברזולוציה המלאה). מטעמי נוחות הסטתי מערבה את אסיה ואירופה והשמטתי את יבשת אפריקה שכמעט ולא מיוצגת במדדי המניות העולמיים.
אם נתחיל בארה"ב, נראה כמובן חברות ומותגים גלובליים שכולם מוכרים.
בכל העולם אוכלים מקדונלדס, שותים קוקה קולה, משלמים בויזה, משתמשים בפייסבוק, אינסטגרם וואטסאפ מבית מטא, מחפשים בגוגל, מפעילים כלי AI שרוכבים על תשתית של אנבידיה, מדברים באייפון של אפל, משתמשים בווינדוס ואופיס של מיקרוסופט, נועלים נעלי נייקי וצופים בנטפליקס.
יש כאלה שטוענים שבגלל זה ה-S&P 500 מפוזר מספיק. אני טוען שזה לא נכון, ובכלל קיימות הרבה סיבות טובות להשקיע בפיזור גלובלי רחב ולא רק ב-S&P 500. אבל כל זה פחות רלוונטי לעניינינו, כי את אותם טיעונים אפשר להגיד גם על שאר החברות הגדולות בעולם!
ומה עם מניות משאר העולם? בואו נבדוק.
האם רק ההולנדים שותים בירה הייניקן לשוכרה?
וכדי להקל על ההאנג-אובר, האם רק הצרפתים אוכלים מהיוגורטים של דנונה?
ואם ההאנג-אובר לא עבר, האם רק הישראלים קונים אקמול של טבע? ורק השוויצרים קונים תרופות של נוברטיס?
וכדי לנקות את הבירה שנשפכה על הבגדים, האם רק הטורקים מכבסים במכונות הכביסה של בקו?
וכשקמים מאוחר בבוקר אחרי לילה של שכרות, וצריך להכין מהר לילדים משהו לאכול, האם רק הילדים השוויצרים מקבלים דגני בוקר של נסטלה?
ואחרי שהטלפון נשבר להם בפאב, בלי שהם יזכרו בכלל למה, האם רק הקוריאנים יקנו סמסונג חדש?
ואחרי שהם עוברים דירה כי בת הזוג זרקה אותם בגלל לילות של שתייה מרובה, האם רק השוודים קונים רהיטים באיקאה לדירה החדשה? ורק הקוריאנים קונים טלוויזיה של LG?
וכשעוד לא התארגנו על אוכל בדירה החדשה, האם רק הבריטים קונים קופסאות שימורים של יוניליוור?
והאם רק הסינים מזמינים כלי בית ומוצרי חשמל קטנים בעליאקספרס של עליבאבא?
והאם רק הצרפתיות הכעוסות על בן זוגן השיכור מפרגנות לעצמן תיק של לואי-ויטון מבית LVMH כדי לשפר את מצב הרוח?
ואחרי שהם מחליטים להפסיק לשתות ולהתחיל לעשות ספורט, האם רק הגרמנים קונים נעלי אדידס?
ואחרי שבת הזוג השתכנעה בשינוי האמיתי שביצעו, ועכשיו צריך לחזור הביתה, האם רק היפנים נוהגים הביתה בטויוטה? רק הגרמנים נוהגים במרצדס? רק הסינים נוהגים ב-BYD? רק הקוריאנים נוהגים ביונדאי? רק הצ'כים נוהגים בסקודה? רק עשירי איטליה קונים פרארי?
וכדי לתדלק את הרכב שלהם – האם רק הסעודים עושים את זה עם נפט שנשאב וזוקק לדלק ע"י עראמקו?
וכדי למרק את המצפון מהדלק המזהם, האם רק הספרדים מטמיעים פתרונות אנרגיה ירוקה של הענקית הספרדית איברדולה?
בקיצור, נראה לי שהבנתם את הפואנטה 😊.
באיזו מידה חברות גלובליות תלויות במדינת המקור שלהן?
חברות גלובליות כמו כל הדוגמאות שראינו לא תלויות יותר מדי בשוק המקומי שלהן. גם ככה המכירות בשוק המקומי הן חלק קטן מכלל מחזור המכירות שלהן (אפילו בחברות אמריקאיות, אבל במיוחד מחוץ לארה"ב), ואם חברה גלובלית נתקלת בבעיות בשוק המקומי, למשל היעדר כוח אדם מתאים או רגולציה ממשלתית חונקת, היא יכולה פשוט לקום וללכת, ולהקים משרדים ומפעלים במדינות אחרות שישמחו לקלוט אותן.
חברות גלובליות גם לא תלויות יותר מדי בעוצמה הכלכלית, המדינית והצבאית של מדינת המקור.
שמעתי למשל דיבורים על כך שאימפריות מתחלפות פעם בכמה מאות שנים, ואם מאז מלחמת העולם השנייה ארה"ב היא האימפריה העולמית (אחרי שהאימפריות הקודמות – בריטניה, צרפת וגרמניה, איבדו מכוחן), אז היא תישאר ככה לפחות עוד כמה עשורים או מאה שנה. כל הנימוק הזה בשביל לנמק כדאיות השקעה ב-S&P…
אז יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שלא, אבל זה פשוט לא רלוונטי וגם לא מעניין כשמתכננים השקעות.
השקעה במניות ממדינות מסוימות היא לא השקעה במדינות עצמן ולא בממשלות של אותן מדינות. הרי גם אם ארה"ב כמדינה היא מעצמה עולמית, וישראל כמדינה היא מעצמה אזורית, כשאנחנו משקיעים במניות אנחנו לא משקיעים בצבאות!
גם אם ארה"ב חזקה יותר כמדינה מהולנד, אולי הייניקן מוכרים יותר מבירה מילר. ואולי טויוטה מוכרת יותר מפורד, אפילו אם ארה"ב חזקה יותר מיפן. ולמרות שחיל האוויר הישראלי הפציץ בקטאר בלי שום התנגדות של חיל האוויר הקטארי, אני בטוח ש-Qatar Airways רווחית יותר מאל-על.
וגם אם ממשלת ארה"ב או צרפת מצויות בחובות גבוהים ביחס לתוצר, זה לא אומר הרבה על ביצועי החברות באותן מדינות.
בשורה התחתונה – השיוך המדיני של מניה מסוימת לא אומר הרבה, במיוחד בחברות גלובליות, ובתחומים שונים נמצא חברות מובילות מכל מיני מקומות בעולם. אפשר למצוא בקלות חברות מעולות גם במדינות מובילות וגם במדינות פחות מוצלחות, וכנ"ל לגבי חברות גרועות.
משקיעים פאסיביים נבונים מבינים שאף אחד לא יודע לבחור את המניות המנצחות ואת השווקים המובילים, ופשוט משקיעים בכולם – כל המניות מכל השווקים.
אז מה דעתכם?
האם גם אתם נותנים לאמונות שלכם על מדינות מסוימות להשפיע לכם על ההשקעות?
ואם כן – איך?
שתפו אותנו בתגובות בפוסט בקהילה ⇓.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
