בפוסטים הקודמים דיברנו על השקעות אלטרנטיביות בכלל, ועל חוב לא סחיר בפרט. בפוסט הזה נתמקד בעולם של הלוואות P2P.
הלוואות חברתיות, או הלוואות עמית לעמית, מאפשרות למשקיעים להלוות כספים לאנשים פרטיים ולעסקים קטנים, כך שגם הלווה וגם המלווה "ידלגו על הבנק" וירוויחו יותר: המלווה מקבל ריביות גבוהות יותר מאשר בפיקדון בבנק, והלווה משלם ריביות נמוכות יותר בהשוואה להלוואה שייקח מהבנק. ההלוואות הן לצרכים שונים, כגון: שיפוץ בדירה, רכישת רכב, אירוע משפחתי, פתיחת עסק, התרחבות של עסק קיים, החלפת הלוואה יקרה בהלוואה זולה יותר, ועוד.
ניתוח סיכונים
הסיכון בהלוואות P2P הוא סיכון שוק התעסוקה – כאשר שוק התעסוקה טוב ויציב, הלווים יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם בצורה טובה, אך בתקופות של אבטלה גואה וממושכת יהיו יותר מקרי default (כשל חוב). קיים אמנם מתאם בין שוק התעסוקה לשוק המניות בכל הנוגע לביצועי הכלכלה: לרוב כאשר הכלכלה משגשגת שוק המניות עולה, וכאשר הכלכלה במיתון שוק המניות מדשדש/יורד.
יחד עם זאת, שוק התעסוקה לא קורלטיבי בצורה ישירה לשוק ההון, ואין מתאם מאוד חזק בין הכלכלה הריאלית לשוק המניות. כפי שראינו בעבר, רוב הזמן שוק ההון מקדים את הכלכלה, ככה שהקורלציה בין האפיקים אינה גבוהה. רוב השנים קרנות P2P הראו תשואות יציבות, אפילו מדי חודש בחודשו, גם בתקופות של ירידות ותנודתיות גבוהה בשוק המניות, כמו השנה וב-2020, אך עקב האכילס שלהן הוא בתרחיש של עליית ריבית משמעותית במשק.
חשוב לציין שלמרות משבר הקורונה, הקרנות טרם עמדו בפני משבר משמעותי וארוך טווח. יחד עם זאת, "מבחני לחץ" שונים בחנו תרחישי קיצון המדמים משברים משמעותיים כמו משבר הסאב-פריים. במבחנים אלו התשואות אמנם נפגעו אך לא נצפתה כמעט בכלל פגיעה בקרן, כלומר הצפי הוא לרווח בכל תנאי שוק, גם אם הרווח יהיה מזערי בעת משברים.
כפי שהזכרנו בעבר, ישנם מספר עקרונות חשובים להקטנת הסיכון בהשקעה בחוב באופן כללי, ובהשקעה בהלוואות P2P בפרט:
- הלוואת קצרות: ככל שמשך ההלוואה קצר יותר כך הסיכון נמוך יותר.
- דירוג אשראי גבוה של הלווים.
- פיזור רחב: כדי להקטין את ההשפעה של כל הלוואה.
נוסף על עקרונות אלה להקטנת הסיכון, נרצה שההשקעה שלנו תהיה כמובן פאסיבית – בלי לבדוק את נתוני ההלוואות, בלי לנתח את איכות הלווים ואת רמת הסיכון, וכיוצ"ב.
מה קורה בעת אינפלציה גבוהה ועליית ריבית
כאשר האינפלציה עולה, הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית, אנחנו רואים את זה בחודשים האחרונים גם בארה"ב וגם אצלנו. באופן עקרוני, השקעות מפוזרות ב-P2P חסינות חלקית לאינפלציה ולעליית הריבית, והתשואות אמורות להתאים את עצמן לשיעור עליית הריבית במשק (ובעקיפין גם לאינפלציה).
למה זה קורה? בגלל שכאשר הריבית במשק עולה, גופים המספקים אשראי מספקים הלוואות בריבית גבוהה יותר, בהתאם לעליית הריבית במשק. למשל, אם לווה קיבל לפני חצי שנה, לפי מאפייני הסיכון שלו, הלוואה ב-6% ריבית, והריבית במשק עלתה מאז ב-3%, אז אם הוא יבקש הלוואה היום הוא יקבל אותה בכ-9% ריבית.
למה ההתאמה לריבית במשק לא מדוייקת:
כאשר הריבית עולה, עולה גם הסיכון לגבי יכולת ההחזר. זה אומר שצפויים יותר מקרי כשל חוב על אותו פרופיל של לווים, מה שיקטין את התשואה, ייתכן שאף מתחת לריבית במשק.
בנוסף, לוקח זמן לריביות להתעדכן – הלוואות קיימות יישארו בתנאי הריבית הקודמים, ורק הלוואות חדשות יינתנו מראש בריבית גבוהה יותר.
לסיכום, השקעה מפוזרת ב-P2P חסינה רק באופן חלקי לתרחיש של אינפלציה ועליית ריבית. הריבית בהחלט יכולה להיפגע, והלוואות מסוג זה יכולות להניב תשואה נמוכה מאלטרנטיבות סולידיות הרבה יותר, כמו פיקדונות בבנקים, קרנות כספיות ואג"חים סחירים בדירוג גבוה.
אז מה דעתכם? האם אתם שוקלים לשלב השקעה בהלוואות P2P כחלק מהתיק שלכם, ולאילו מטרות? שתפו אותנו בפוסט שבקהילה ⇓
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
