בפוסט הקודם הראינו שהגופים המוסדיים רוב הזמן לא מצליחים לייצר תשואה עודפת באמצעות השקעה בקרנות השקעה פרטיות וקרנות גידור. בפוסט הזה נתעמק בקרנות הון סיכון ונבחן האם כדאי להשקיע בהן.
קרנות הון סיכון (VC) הן קרנות המשקיעות בסטארט-אפים, ברמות בשלות שונות. הן מאפשרות למשקיעים להיחשף לחברות שלא ניתן להיחשף אליהן בשוק הסחיר. ניתן להגדיר את אותן חברות כחברות צמיחה בעלות שווי שוק זעיר (Micro Cap Growth), להן יש פוטנציאל לעליית ערך משמעותית במקרה של אקזיט/הנפקה.
מנגד ברור שהשקעה בסטארט-אפים היא השקעה מסוכנת יותר מהשקעה במדדי מניות רחבים של השוק הסחיר, ממספר סיבות:
- מדובר בחברות צעירות ולא מבוססות בהשוואה לחברות ציבוריות, רבות מהן ללא מודל רווח מוכח.
- מרבית חברות הסטארט-אפ נסגרות תוך הפסד כל/רוב כספי ההשקעה.
- החברות בעלות שווי שוק קטן משמעותי בהשוואה לחברות ציבוריות, אפילו בהשוואה לחברות small cap.
- בהשוואה למדדי מניות רחבים קיים גם הסיכון הסקטוריאלי של סקטור הטכנולוגיה.
קרנות דומות לקרנות ה-VC, אך עם סיכון מעט נמוך יותר, הן קרנות secondary, אשר משקיעות בחברות טכנולוגיה מעט יותר בשלות, אך שעדיין אינן ציבוריות. קרנות ה-secondary יכולות לרכוש מניות מקרנות VC שרוצות למכור חלק מהאחזקות שלהן, ממשקיעים פרטיים שרוצים להנזיל את הכספים, ולעיתים אף מהמייסדים והעובדים באותן חברות.
בשנים האחרונות, ובמיוחד ב-2021, ראינו דוגמאות רבות לאקזיטים והנפקות מוצלחות של חברות טכנולוגיות, בפרט ישראליות. הרבה מאותן חברות אמנם ירדו בעשרות אחוזים בחודשים שאחרי ההנפקה, אבל זה לא כ"כ מעניין משקיעים שנכנסים לפני ההנפקה ומוכרים מיד אחריה. בהסתכלות הזאת, יש כאן בהחלט פוטנציאל תשואה גבוה יותר, שמגיע יחד עם סיכון גבוה יותר.
תשואות ממוצעות של קרנות VC
את התשואה הממוצעת של קרנות VC ניתן למדוד באמצעות מדד Cambridge Associates US Venture Capital: המדד הניב ב-25 השנים האחרונות תשואה שנתית ממוצעת חלומית של 32.07%. בכך עקף המדד את תשואת שוק המניות העולמי הסחיר ב-24.18% בממוצע לשנה, את מדד ראסל-2000 (מניות קטנות בארה"ב) ב-22.88% לשנה, ואת מדד הנאסד"ק המוטה טכנולוגיה ב-20.23% לשנה. מאמר מ-2019 בחן את התשואות של המדד בהשוואה ל-S&P 500 ולראסל 2000 בתקופות שונות, והראה תשואה עודפת משמעותית ב-5, 10, 15 ו-25 השנים שקדמו ל-2019. קרנות ה-VC ברבעון העליון (25% העליונים, Top Quartile) הניבו תשואה גבוהה אף יותר מהמדד הרחב של קרנות ה-VC.
אז יאללה, איך משקיעים במדד הזה?
זהו, שאי אפשר. קרנות VC / קרנות טכנולוגיה מאפשרות רק למשקיעים מוסדיים להשקיע בהן, ובסכומים גבוהים, כאשר בחלק מהמקרים גם משקיעים כשירים יכולים להצטרף להשקעה. לעיתים ההשקעה מתאפשרת באמצעות Feeder fund שמאגדת בתוכה מס' משקיעים פרטיים ואותה קרן פידר מצטרפת כמשקיע מוסדי. אפשרות נוספת להשקעה היא באמצעות "קרן רוכבת" שמאפשרת למשקיעים להתלוות להשקעות שמבצע גוף מוסדי.
בהתחשב בסיכון הגבוה, מומלץ לא להקצות להשקעה בקרנות VCs / קרנות טכנולוגיה חלק גדול מדי מהפלח המנייתי בתיק, כך שבפועל, גם משקיע בעל הון גבוה יכול לכל היותר להשקיע בקרן VC אחת או במספר קטן של קרנות כאלה. השקעה במס' קטן של קרנות VC מקטינה את הפיזור ביחס למדד ה-VCs הרחב, ומכניסה אלמנט סיכון נוסף: הניסיון לבחור מנצחים.
הממוצע אינו מייצג
הנתונים של קרנות ההון סיכון מראים התפלגות רחבה מאוד של תשואות, כאשר מחצית מקרנות ה-VC בכלל מפגרות בתשואות אחרי שוק המניות הסחיר! בפוסטים קודמים ראינו שתשואות העבר לא מעידות על העתיד, הן בקרנות נאמנות סחירות, והן בקרנות גידור. ע"ס תוצאות העבר, התפלגות התוצאות בעתיד כמעט רנדומלית לחלוטין, וקרן שהייתה ברבעון העליון מקבלת הסתברות כמעט זהה לסיים בכל אחד מהרבעונים בעתיד.
בקרנות הון סיכון המצב מעט יותר טוב יותר עם סיכוי של 30-35% של קרנות ברבעון העליון להישאר בו (לעומת 25% בהתפלגות רנדומלית), אך עדיין מרבית הקרנות לא מצליחות להישאר ב-top. אם נבחן איזה שיעור מהקרנות שהיו ברבעון העליון בתקופה מסוימת מצליחות להישאר בחציון העליון (שעוקף את תשואת השוק הסחיר), נקבל הסתברות של 54%. לא רע, אבל לא משהו חזק מספיק שניתן לבנות עליו.
סיכום
בשורה התחתונה, משקיע מוסדי שיש לו גישה למספר רב של קרנות VC מה-top quartile יוכל לייצר פיזור יפה שבסבירות גבוהה יעקוף את תשואת מדדי המניות בשוק הסחיר. משקיע פרטי כשיר לעומת זאת, לא יוכל להשיג את הפיזור הרצוי. לכן עבור משקיע פרטי, השקעה שכזו היא בגדר הימור מושכל. המשקיע צריך להיות מוכן לקחת סיכון של פיגור אחרי תשואת השוק הסחיר, תמורת פוטנציאל רווח גבוה יותר. בנוסף, בקרנות מסוג זה הכספים לא נזילים במשך 7-10 שנים, כך שצריך לקחת בחשבון גם את היעדר הנזילות. מכל הסיבות שציינו, למשקיעים פרטיים השוקלים להשקיע בקרן VC / קרן טכנולוגיה, רצוי להקצות לשם כך שיעור נמוך בלבד מהפלח המנייתי של התיק שלהם. מה שכן, השקעה בקרן תהיה עדיפה בהיבט פיזור הסיכונים על השקעה ישירה במספר קטן של סטארטאפים.
» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון
פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
