קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

קל יותר עכשיו להשקיע במנות קטנות

קרנות, מדדים ומוצרי השקעה
 

במייל שקיבלתי אתמול מהבורסה לניירות ערך בת"א, גיליתי שסכום המינימום לעסקה בבורסה ירד בחודש מרץ לשווי של כ-500 ₪ בלבד. הדבר מקל על משקיעים שחוסכים סכומים קטנים יחסית, כיוון שעכשיו הם לא יצטרכו לחכות עד שיצטברו להם כמה אלפים, ויוכלו לקנות החל מסכום של מאות שקלים בודדים כל חודש*.

השקעה עקבית במדדי מניות רחבים במנות לאורך זמן, ללא התייחסות למצב השוק, הוא הרגל חשוב ובריא, שמוכח בשנים של מחקרים כאפשרות ההשקעה הטובה והיעילה ביותר לטווח הארוך. כדאי לפתח את ההרגל הזה כבר מגיל צעיר, אפילו בסכומים נמוכים.

לצורך הדוגמא בחנתי את סכומי המינימום של הקרנות האיריות הבולטות של בלאקרוק (iShares) שנסחרות בארץ בשקלים:

  • 1159235: קרן עולמית מחקת מדד MSCI ACWI (All Country World Index). המינימום פר עסקה הוא 2 יחידות, בשווי של כ-420 ₪.
  • 1159250: קרן מחקת מדד S&P 500. המינימום פר עסקה הוא יחידה אחת, בשווי של כ-1,362 ₪.
  • 1159094: קרן מחקת מדד MSCI Europe. המינימום פר עסקה הוא 2 יחידות, בשווי של כ-423 ₪.
  • 1159169: קרן מחקת מדד MSCI Emerging Markets IMI (שווקים מתעוררים). המינימום פר עסקה הוא 5 יחידות, בשווי של כ-493 ₪.

עבור משקיעים ישראלים, לקרנות איריות יש יתרונות רבים על פני קרנות ישראליות ואמריקאיות, פרטים נוספים בפוסט על הקרנות האיריות. במייל של הבורסה צוין גם כי נרשם "גידול חד במחזורי המסחר בקרנות הסל וקרנות החוץ", שזה נתון מעודד, וכן שהמשקיעים מעדיפים מדדי מניות רחבים על פני מדדים סקטוריאליים, שגם זה מעודד.

יחד עם זאת, המשקיעים הישראלים מחזיקים רק כ-2.5 מיליארד ₪ במצטבר בקרנות החוץ (האיריות) בהשוואה לכ-50 מיליארד ₪ שמוחזקים בקרנות הישראליות על מדדי חו"ל. בהערכה שמרנית הייתי אומר שבין 15-20% מהסכום זה רק הבוגרים שלנו.

בנוסף, ישנה העדפה גבוהה למדדי המניות של השוק המקומי, שזה לא רעיון מוצלח במיוחד. מבין המדדים הזרים מככבים כצפוי ה-S&P 500 והנאסד"ק הפופולריים, אבל פופולריות לא עוזרת (ואף עשויה לפגוע) בתשואות העתידיות, ככה שהתמקדות דווקא בהם גם היא לא רעיון מוצלח במיוחד.

* כהערת אגב נציין כי ניתן לקנות/למכור תמיד גם יחידה בודדת של כל נייר ערך בשלב טרום הפתיחה ושלב הנעילה, בשניהם מתבצע מכרז של קונים ומוכרים ומחיר הפתיחה/הנעילה נקבע בתור המחיר שבו הכי הרבה ניירות ערך יחליפו ידיים. אבל אלה פרק זמן מוגבלים ולא תמיד יש בהם מספיק היצע וביקוש.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

השקעה במינוף

איך משקיעים במינוף באופן שקול, יעיל ורווחי

בפוסטים הקודמים ראינו איך לא נכון להשקיע במינוף – בין אם מדובר במינוף לא יעיל, או במינוף מסוכן מדי. הדרך היעילה והרווחית להשקיע במינוף היא באמצעות השקעת ההון העצמי בקרנות סל מנייתיות בפיזור רחב דרך Interactive Brokers, לקיחת הלוואה זולה בשיעור לא גבוה במיוחד כנגד הכספים, והשקעת כספי ההלוואה באפיק שאינו קורלטיבי לשוק המניות. כשפועלים כך מנטרלים את כל החסרונות שציינו בפוסטים הקודמים

להמשך קריאה
האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם? קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

האם הפטרנליזם של רשות שוק ההון הוא מוגזם?

בפוסט קודם הזכרנו שרשות שוק ההון מתכוונת להטיל שתי מגבלות על מסלול "עוקב מדדי מניות" שכולל 3 מדדי מניות – מגבלת חשיפה של עד 50% לכל מדד, וכן הגדרה שעל המדדים להיות שונים, כך שלא יתאפשר שמדד מסוים יהיה חופף/מוכל ברובו במדד אחר. המגבלות הצפויות החדשות יחייבו מסלולים קיימים עם הטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן. אז מצד אחד יש כאן משהו חיובי (שגם אנחנו שותפים לו בשיחותינו עם הרשות): האפשרות לייצר מסלולי השקעה בפיזור רחב יותר מה-S&P 500.

להמשך קריאה
מיתוסים שחשוב לנפץ

האם ה-S&P 500 מפוזר מספיק?

לא מזמן העלה מיכה סטוקס סרטון בו הוא טוען שה-S&P 500 מספיק מפוזר גיאוגרפית ולכן אין צורך להשקיע בשווקים נוספים או במדד רחב יותר כמו מדד מניות עולמי. הוא מציין לדוגמא את 10 החברות הגדולות במדד, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארה"ב, מה שמצביע על פיזור גלובלי משמעותי. הוא מציג נתונים שמראים שחלק גדול מהכנסותיהן של חברות כמו מייקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטה וגוגל מגיע מחוץ לארה"ב. האם אני מסכים עם דבריו? חלקית כן, כי ה-S&P 500, או הסנופי כשם חיבה, נותן פיזור לא רע גם ברמה הגלובלית. אבל אני עדיין חושב שיש סיבות רבות לא להשקיע רק ב-S&P 500.

להמשך קריאה
מה עושים כשהשווקים סוערים

אפוקליפסה עכשיו

אחת הסוגיות שעולה לאחרונה פעמים רבות בשיח הישראלי היא מה יהיה עם הכסף והחסכונות שלנו אם הכלכלה הישראלית תקרוס. הנושא עלה כתוצאה מהרפורמה המשפטית המתגבשת, ומחשש מצעדים אחרים שהממשלה עשויה לבצע. אחרי שקיבלנו שאלות רבות בנושא מחברי הקהילה ומהבוגרים שלנו, הבנו שכדאי להתייחס לנושא בהרחבה. בפוסט הזה לא ניכנס לדיון על עצם הרפורמה המתגבשת והשפעתה על הכלכלה, אלא ננתח את המשמעויות והסבירות של תרחישים שונים לפגיעה בהשקעות והחסכונות שלנו, ננסה להבין מה אפשר לעשות בנדון, ומה יהיו ההשלכות.

להמשך קריאה
אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה כל האמת על השקעות מנוהלות

אפיקי השקעה מול מוצרי השקעה – וידאו פוסט

חכמינו אמרו, ובצדק: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". איך זה קשור לעולם ההשקעות? הקשר נובע מהבלבול הנפוץ בין אפיקי ההשקעה השונים לבין המוצרים/החשבונות בהם הם יושבים.

להמשך קריאה
איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

איך למשוך מתיק ההשקעות ולהישאר בחיים

כל מי שחושב על פרישה, ובפרט על פרישה מוקדמת, זקוק לתזרים מזומנים שוטף למחיה. אז איך מייצרים תזרים כזה שיאפשר גם לנו וגם לכסף שלנו להאריך ימים בצורה בטוחה? כלומר שנוכל למשוך בצורה עקבית את הסכום הרצוי, גם כשהשוק יורד, שהכסף יישאר לנו לכל החיים, ובשאיפה אף יגדל? המשיכו לקרוא תזרים מזומנים שמשמש אותנו בפרישה יכול להגיע מ: קצבת פנסיה (שאפשרית רק אחרי גיל 60, כלומר לא רלוונטית לפורשים צעירים). תקבולים מהשקעות: שכ"ד מנכס נדל"ן, דיבידנדים ממניות וריביות מאג"חים. משיכות שוטפות מתיק ההשקעות.

להמשך קריאה
איך בונים תיק לפרישה פנסיה ופרישה מוקדמת

איך בונים תיק לפרישה

בפוסט הקודם הבנו איך חיים מתיק ההשקעות, הבנו למה ממוצע התשואה ההיסטורי של שוק המניות לא רלוונטי למשיכות שוטפות בפרישה, הכרנו את שיעור המשיכה הבטוח, והבנו ששיעור משיכה של 4% מתאים לפרישה בגיל +60 וששיעור משיכה של 3% מתאים לפרישה מוקדמת. בפוסט הזה ניכנס יותר לעומק לבחינת שיעור המשיכה הבטוח ובניית התיק לפרישה – נבחן תקופות שונות, הרכבי תיק שונים, ושיעורי משיכה שונים, ונראה מה היו התוצאות בתרחישים הטובים, הגרועים והממוצעים.

להמשך קריאה
IRA השקעה במינוף

קה"ש במסלול מחקה מדד עם מינוף לעומת IRA – במה לבחור?

אחת הדילמות המרכזיות למשקיעים פאסיביים שמעוניינים במינוף היא האם כדאי להעביר את קרן ההשתלמות ל-IRA (מסלול ניהול אישי) ולהשקיע את הכספים בצורה היעילה והזולה ביותר, אך כזו שאינה מספקת מינוף, או לבחור במסלול מחקה מדד מניות, שהיא האפשרות השנייה בטיבה, אך כן מספקת מינוף. בפוסט הזה נבחן את הנושא. כפי שציינו בפוסט השלישי בסדרה, גם אם ניתן לקבל הלוואה של כ-80% כנגד קה"ש במסלול מחקה מדד מניות, זה עדיין לא אומר שכדאי לעשות זאת, בגלל הסבירות הגבוהה ל-margin call. הלוואה בשיעור של כ-30-40% משווי הצבירה היא הרבה יותר סבירה, ולצערנו לא ניתן לעשות זאת ב-IRA.

להמשך קריאה