קורס מבוא בחינם סימולטור השקעות
// סימולטור השקעות //

השקעה במינוף חלק ראשון: ניתוח סיכונים

השקעה במינוף
 

על איזה סוג מינוף אנחנו מדברים

השקעה במינוף כוללת שימוש בכסף שקיבלנו כהלוואה, לרוב מגוף מוסדי כמו בנק, בית השקעות או חברת ביטוח, ושימוש בכסף לצורך השקעה. המטרה היא כמובן להרוויח מההשקעה יותר מאשר אנחנו משלמים (בריבית) על ההלוואה.

ניתן לקחת הלוואה "סתם", מה שנקרא הלוואה לכל מטרה, ולהשתמש בכסף לצורך השקעה, וניתן לקחת הלוואה כנגד שיעבוד של "משהו". המשהו הזה יכול להיות למשל נכס נדל"ן (זה מה שעושים בלקיחת משכנתא), וכן כנגד חיסכון כלשהו שמושקע בשוק ההון – למשל קרן השתלמות, קופת גמל, פוליסת חיסכון או תיק השקעות. כאשר משעבדים "משהו" כנגד ההלוואה הריביות נמוכות יותר, כיוון שלגוף המלווה יש בטחונות עבור הכסף שהעמיד לנו, כלומר הוא לא רק צריך לקוות ולהתפלל שנוכל להחזיר את ההלוואה והריבית.

ככלל, משכנתא היא הלוואה נהדרת, כיוון שהריביות נוחות יחסית (ביחס לריבית במשק כמובן). משכנתא לא רק מאפשרת לנו לרכוש נכס שאנחנו לא יכולים לממן לחלוטין בהון עצמי, אלא אפילו אם יש לנו את כל/רוב ההון העצמי הדרוש, היא מאפשרת לנו לשמור אצלנו חלק מהכסף לטובת השקעה אחרת, למשל במדדי מניות. כיוון שמדובר בהלוואה לטווח ארוך, הסיכוי שההשקעה בשוק ההון תניב תשואה שנמוכה מהריבית שואף ל-0.

 

מינוף כנגד השקעה בשוק ההון

יש עוד הרבה מה לדבר על משכנתאות, אבל אנחנו נתמקד בהלוואה לצורך השקעה שנלקחת כנגד חיסכון המושקע בשוק ההון. כאשר מתכננים להשקיע במינוף כנגד השקעה בשוק ההון, יש לקחת בחשבון מס' סיכונים:

  1. שיעור המינוף ודרישת ביטחונות: כאשר לוקחים שיעור מינוף גבוה, במקרה של ירידות שווי התיק שמשמש כבטחונות עשוי להפוך לנמוך משווי ההלוואה, ובמקרה כזה אנחנו עלולים לקבל דרישת בטחונות (margin call). הכוונה בדרישת בטחונות היא שעלינו להזרים כסף חדש כדי לפרוע חלק מההלוואה (וכנראה שאין לנו כסף זמין כי הרי ניצלנו את כספי ההלוואה לצורך השקעה), או לממש חלק מהחיסכון שמשמש כבטוחה כדי להקטין את שיעור המינוף. אם לא נזרים כספים או נממש בעצמנו חלק מהחיסכון שמשמש כבטוחה, הגוף המלווה רשאי לבצע מימוש כפוי של הבטוחה. מימוש כפוי של חלק מהתיק לאחר ירידות הוא בעייתי מאוד כיוון שהוא מקבע הפסדים, מבלי לאפשר לתיק להתאושש. מימוש כפוי שכזה יכול לקרות הן בהלוואה כנגד תיק השקעות עצמאי, והן בהלוואה כנגד מוצר מנוהל כמו קה"ש, קופ"ג או פוליסת חיסכון. עוד על כך בהמשך.

  2. קורלציה בין אפיקי ההשקעה, ובמיוחד קורלציה בין אפיק ההשקעה שכנגדו נלקחה ההלוואה, לבין אפיק ההשקעה בו נשקיע את כספי ההלוואה. למשל: הלוואה מהשקעה מנייתית לצורך השקעה מנייתית נוספת. מינוף מסוג זה עובד מצוין בתקופות גאות, אך הוא בעייתי מאוד בעת משבר. בפרט, במידה ומדובר בהלוואת בלון, אם ההלוואה אינה ארוכה מספיק ייתכן והשוק לא יתאושש עד שיגיע מועד הפירעון, וגם במקרה זה ניאלץ לממש בהפסד כדי להחזיר את ההלוואה.

  3. יעילות השקעת ההון העצמי: אם ההון העצמי מושקע באפיק/מכשיר לא יעיל שמניב תשואה נמוכה יחסית (למשל בגלל תמהיל שמרני, דמי ניהול גבוהים וחוסר יעילות נוספת), אנחנו בעצם מתפשרים על התשואה על ההון העצמי, כך שגם התשואה העודפת כתוצאה מהמינוף לא תועיל יותר מדי, אם בכלל.

  4. יעילות השקעת כספי ההלוואה: השקעת כספי ההלוואה צריכה להניב לנו תשואה גבוהה יותר מהריבית שאנו משלמים על ההלוואה, וכן מהמיסים על מימוש הרווחים כדי להחזיר את ההלוואה.

  5. שיעור הריבית: כדי שהתשואה על כספי ההלוואה תהיה גבוהה מהריבית + המיסים על מימוש הרווחים, שיעור הריבית צריך להיות נמוך מספיק כדי שהיה פער סביר בין הריבית לבין התשואה הצפויה. חשוב לדאוג גם למרווח ביטחון, שיצדיק את הסיכון העודף במינוף, כדי שגם במקרה של תשואה נמוכה מהצפי עדיין נצא מורווחים.

  6. יכולת ההחזר: בלקיחת הלוואה כנגד השקעה בשוק ההון מדובר לרוב על הלוואת בלון ולא הלוואה מסוג שפיצר, כך שההחזר החודשי אינו שיקול מהותי כי משלמים רק ריבית. כן חשוב לתת את הדעת על החזר ההלוואה בתום התקופה, בפרט יש לדאוג לכך שבסבירות גבוהה ההשקעה תניב תשואה חיובית עד תום תקופת ההלוואה, כדי שנוכל להחזיר את ההלוואה מבלי להביא עוד כסף מהבית.

 

קווים מנחים להשקעה מושכלת במינוף

בהתאם לסיכונים שמנינו, הקווים המנחים להשקעה מושכלת במינוף הינם:

  1. בחירה בשיעור מינוף לא גבוה מדי, כדי להימנע מ-margin call.
  2. לקיחת מינוף זול כנגד השקעה מנייתית פאסיבית וזולה, ולא כנגד השקעה סולידית ו/או יקרה.
  3. השקעת כספי ההלוואה באפיק בעל קורלציה נמוכה יחסית לשוק המניות, אך שעדיין יהיה בסבירות גבוהה רווחי יותר מעלות הריבית על ההלוואה, גם לאחר ניכוי המס על הרווחים.

 

מה דעתכם? האם ישנם סיכונים נוספים שצריך לקחת בחשבון עבור השקעה במינוף? שתפו אותנו בתגובות בפוסט שבקהילה ⇓


לפוסט הבא – על מינוף לא יעיל כנגד השקעה סולידית ויקרה.

רוצה להשתתף בדיון?
השירותים שלנו

» להצטרפות למועדון הפאסיבי של להשקיע נכון

פעמיים בשבוע פוסט חדש אצלך במייל

התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

נהנית מהפוסט? שתף/י עם חברים ובני משפחה שיפיקו ממנו ערך

כתבות נוספות

האם השקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד? מיתוסים שחשוב לנפץ

האם השקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד?

לאחרונה שמעתי ממספר חברים בקהילה חשש מכך שההשקעה בקרנות איריות תורמת לכלכלת אירלנד, שהיא מדינה עויינת לישראל, בתקופה האחרונה במיוחד. האם יש ממש בחשש הזה? אז חשוב להבין שהתרומה לכלכלת אירלנד היא ממש זניחה. מתוך דמי הניהול (הנמוכים ממילא) שהקרנות האיריות גובות, אחרי ניכוי ההוצאות שלהן נשאר לחברות (בלאקרוק, אינבסקו, ואנגארד) רווח מסוים. על הרווח הזה הן תשלמנה לאירלנד מס חברות. אבל מס החברות באירלנד נמוך (הלוואי ויאמצו את זה גם אצלנו – זה יתרום רבות למשק ולכלל הצרכנים!), זאת אחת הסיבות שמלכתחילה הן בחרו להנפיק שם. ממש כמו שגוגל ומטה קבעו את ה-headquarters שלהן באירלנד.

להמשך קריאה
השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי קרנות, מדדים ומוצרי השקעה

השקעה בקרנות איריות: החלופות למשקיע הישראלי

למשקיעים פאסיביים ישראלים קיימות שלוש חלופות מרכזיות להשקעה בקרנות מחקות מדד – קרנות ישראליות, אמריקאיות ואיריות. החלק הראשון של הפוסט יתחיל בהשוואה בין שלושת החלופות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונבין בו למה השקעה בקרנות איריות היא לרוב החלופה הטובה ביותר למשקיעים ישראלים. המשך הפוסט ידון באיך רוכשים קרנות איריות, ובחלופות השונות להשקעה בהן עבור משקיעים פאסיביים ישראלים.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

לגדר (מט"ח) או לא לגדר – זאת השאלה

משקיעים רבים חוששים מההתחזקות האחרונה של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות העולמי. השקעות בנכסים מחוץ לישראל, ובפרט במדדי מניות עולמיים הן השקעות במט"ח, והתחזקות השקל שוחקת את הרווחיות שלהן. אז האם יש סיבה לחשוש מהתחזקות השקל והאם כדאי לגדר את ההשקעות שלנו? בפוסט הזה נעשה סדר.

להמשך קריאה
עקרונות מנחים להשקעות וניתוח סיכונים

ריבית-דריבית: הפרשי התשואות בין אפיקים שונים

בפוסטים הקודמים ראינו בעיניים את המשמעות האדירה של הריבית-דריבית, והשווינו את התשואות התיאורטיות אל מול הנתונים האמיתיים לפרקי זמן ארוכים. בפוסט הזה אני רוצה לחזור לפרק זמן קצר יותר, ולהסיק מסקנות אופרטיביות בשבילנו כמשקיעים פאסיביים. אחרי שכבר למדנו שאם משקיעים ל-15 שנה ויותר סיכון התנודתיות מאבד מחשיבותו, והבנו שהריבית-דריבית מגדילה את התשואה בקצב הולך וגובר לאורך זמן, המסקנה המתבקשת היא שבהשקעה לטווח ארוך אין שום היגיון לבחור באפיקים סולידיים, לא מצד הסיכון (שלא קיים לטווח ארוך) ולא מצד התשואה. זה נכון לכל סוג של חיסכון שאנחנו יכולים להגדיר שהוא מיועד לטווח ארוך

להמשך קריאה
passive-investments-advantages יעילות בהשקעות ובצרכנות

כמה כסף אנחנו מפסידים בגלל שהחסכונות שלנו לא מושקעים בצורה יעילה?

יש רגעים בחיים שהם רגע מכונן, רגע שבו מפנימים לעומק רעיון מסוים, האסימון נופל, ואנחנו מבינים מה מידת ההשפעה שלו על החיים שלנו. באנגלית קוראים לזה A-Ha Moment, כלומר "א-הא, עכשיו הבנתי מה הפואנטה!". אני חושב שהפוסט הזה יכול להיות עבורכם, בסבירות מאוד גבוהה, אחד מאותם רגעים, פשוט כי הוא יראה כמה כסף אנחנו מפסידים מלהשאיר את החסכונות שלנו במצב הקיים (והלא יעיל) שלהם. ספוילר: יש מצב שאתם מפסידים יותר מ-300,000 שקל לעשור, ואפילו 10 מיליון ₪ במשך 30 שנה! נשמע הרבה? המשיכו לקרוא כדי לקבל את כל הפרטים.

להמשך קריאה
האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות? פעילות ציבורית

האם אנחנו לקראת הסוף של אגרות החוב המיועדות?

במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה, האוצר רוצה לבטל את האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה. האם זה מהלך חיובי? איך זה משפיע על החיסכון הפנסיוני של משקיעים פאסיביים? ואיך השינוי הזה מתקשר להודעה הקודמת של רשות שוק ההון על המסלולים מחקי מדד ה"ממונפים"? כל הפרטים בפנים. האוצר ורשות שוק ההון ממשיכים להציע רעיונות ותקנות בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלנו.

להמשך קריאה